קריאת כיוון

לכבוד יום האישה הבינלאומי אנחנו מקדישים את השבוע הזה לנשים מובילות או נשים יוצאות מהתלם אבל חשוב לנו להחזיר את השיח כל הזמן לנשים / בנות שסביבנו. לאימהות, מורות, אחיות, שכנות והתלמידות עצמן.

מארי קירי (1867 – 1934) היא חלוצת המחקר הנשי, האישה הראשונה שלמדה בסורבון, והראשונה שזכתה בפרס נובל. היא זכתה לנובל בפיסיקה בשנת 1903, ובפרס נובל נוסף בכימיה בשנת 1911. וכך הפכה לאדם הראשון שאי פעם זכה בשני פרסי נובל בתחומים שונים (עד היום הגיע להשיג זה רק אדם נוסף אחד). הגילויים שלה, בנושאי קרינה, רדיום ורנטגן משפיעים על ימיינו עד היום. אבל לא פחות מכך מארי סללה דרך לנשים נוספות אל העולם האקדמי והמדעי.  שכן עד לקבלתה נשים לא תקבלו ללימודים באוניברסיטאות ובוודאי לא זכו לתמיכה במחקר.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר 'מה שאת אוהבת'  וצילומי נשים וילדות חזקות.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: לסיפורה של מארי קירי ואפשרות לממציאות נוספות. ניתן להמציא משהו משל עצמם.

מפגש 3- מפגש אומנות: היכרות עם הציירת פרידה קאלו, סיפור חייה וציוריה.

מפגש 4- מפגש תלמודי: סיפורה של ברוריה- האישה היחידה שהוזכרה כתלמידה חכמה בתלמוד.

מפגש 5- מפגש סרט: צפייה בקטעים מתוך מולאן ושיח בעקבות הסרט.

מפגש 6- מפגש מוזיקלי: מורין נהדר- זמרת יוצרת- היכרות עם הדמות ועם הפיוטים ששרה.

מפגש 7- מפגש קריאה: המשך קריאה בספר בילבי ממפגשים קודמים.

מפגש ראשון

שיר השבוע

הקדמה על המפגש

מה שאת אוהבת

מִלִּים: מֵאִיר גּוֹלְדְבֵּרְג לַחַן: יִצְחָק קְלֶפְּטֵר

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• קטי, ט. פארקר היא צלמת העוסקת בצילום נשים וילדות חזקות.
  זה התחיל מחיטוט בצילומים שצלמה את בנותיה בפעילויות שגרתיות יומיומיות, והיא ראתה כמה עוצמה תמונה בהן. דרך תמונות של יומיום היא מנסה לחנך למסוגלות נשית.
  אנחנו ממליצים בזמן שהשיר ברקע להעביר את התמונות באתר שלה

• ואפשר גם להשמיע את השיר כשברקע מוקרן הסרטון הזה (הסרטון ארוך ומומלץ לדלג בו בין דמויות).

• אפשר לבקש מהילדים לצלם בבית (או בבית הספר, עם סמרטפונים של הצוות) תמונה של אישה, ילדה בעקבות השיר ותמונות הללו. (אם מצלמים בבית שישלחו את התמונות למורה) על התערוכה שתיווצר אשר לשאול מדוע בחרו את הנשים הללו?, מדוע בחרו לצלם אותן כפי שצילמו?  כיצד התמונה מתחברת אל השיר או הפרויקט של פארקר. הצילום של נשים מעולם הילדים (כמו התמונות של פארקר), מחזיר את יום האישה הבינלאומי אל המין הנשי כולו ולא משאיר אותו רק בדמויות המפות שהתלמידים יפגשו במהלך השבוע.

מפגש שני

קריאה-  מארי קירי

תמי שם טוב, מוסיפה לסדרה ממציאים ומגלים את הספר על מארי קירי.
המתאר את מחקרה וחייה, את נחישותה ואת מאבקה בעולם שכולו גברי וההכרה שלהם בה, ביכולותיה ובתרומתה. ניתן גם לצפות בסרטון באתר בריינפופ.

בהמשך להכרות עם דמותה אפשר לחשוף את התלמידים לעוד שש חוקרות ישראליות בסרטון הקצר ומעורר ההשראה הזה.

הצעת הגשה:

חשבו על דבר מה שייתם רוצים להמציא ונסו לציירו או ליצור אותו.

חומרים דרושים:

• דפים
• צבעים
• חומרים נוספים ליצירה

מפגש שלישי

פרידה קאלו

פרידה קאלו נולדה בקיץ 1907, “בבית הכחול” בעיר קטנה סמוך למקסיקו-סיטי. כשהייתה בת 6 חלתה במחלת הפוליו, רגלה הימנית נפגעה ונותרה קטנה מרגלה השמאלית, אך פרידה לא ויתרה והייתה לספורטאית.

כשתיארה כבוגרת את תקופת מחלתה כתבה כך: “כשהייתי בת שש הייתה לי חוויה אדירה של ידידות דמיונית עם ילדה קטנה בערך בת גילי. נהגתי לנשום אל אחת הזגוגיות העליונות ובאצבעי הייתי מציירת ‘דלת’ ומעבר ‘דלת זו’ הייתי יוצאת בדמיוני בשמחה עצומה אל המרחבים”.

פרידה הייתה נערה מבריקה ולכן בגיל 15 התחילה ללמוד במסלול ללימודי רפואה, אך בגיל 18 עברה תאונת דרכים קשה בעת שנסעה באוטובוס, ההחלמה הייתה ארוכה מאד ובמהלכה החלה פרידה לצייר.

פרידה קאלו היא אחת הציירות המוכרות ביותר בעולם האומנות, יש לה סגנון צבעוני ייחודי שהוגדר כסוריאליזם נאיבי ומציג בצורה נאמנה את המורכבות שבה. היא נודעה כציירת הדיוקנאות שכן יותר משליש מ143 מציוריה הם דיוקנאות עצמיים. פרידה הייתה דמות ססגונית לבושה בבגדים מקסיקניים צבעוניים מקושטת פרחים מחרוזות ועגילים גדולים.
את עצמה ציירה בדרכים מגוונות, שהראו פנים רבות לאותה אישה. היא נהגה לצייר את עצמה עם גבות עבות ושפם ובכך הייתה לציירת פמיניסטית שהציבה אתגר למודל היופי הנשי. ברבים מהדיוקנאות  משולבים בעלי חיים שונים, בעיקר קופים וכלבים.

ציוריה מייצגים זקיפות קומה וחוזק על אף היותה חולנית וכאובה מרבית חייה, כשנה לפני מותה כשמצבה הבריאותי בשפל, הציגה תערוכת יחיד ראשונה במקסיקו מולדתה. לתדהמת האורחים פרידה הגיעה נישאת במיטה מקושטת אל הפתיחה. 
 
פרידה נפטרה בגיל 47, בשל סיבוכי מחלתה. רק לאחר מותר התפרסמה וזכתה להכרה לה היא ראויה משום שחייה בצל  בעלה דייגו רביירה שהיה צייר קיר מפורסם בעצמו.  יצירותיה של פרידה מוצגות כיום במיטב המוזאונים בעולם והיא נחשבת לאחת הנשים המרתקות בתולדות האומנות. הבית הכחול בו נולדה וחייה הפך ומשמש עד היום כמוזאון על חייה ויצירתה.

למורים, ניתן לראות את הסרטון באתר בריינפופ, להעשרה.
דמותה של פרידה קאלו כמו גם ציוריה ודיוקנאותיה הוצגו כאן באופן חלקי משום שפרידה הייתה דמות סוערת מאד שאינה מתאימה לחשיפה בגיל הצעיר.

הצעת הגשה:

ובכל זאת, פרידה היא אישה פורצת דרך הראויה לשיח בשבוע האישה הבינלאומי.

אנחנו מציעים להראות לתלמידים ראשית את הציורים עצמם, הביוגרפיה פחות חשובה.

💬 לשאול:

• מה הם רואים כאן?
• מה לדעתם הם יכולים לספר על הציירת בעקבות ציוריה? 
• מה היו רוצים לשאול אותה?

לאחר מכן אפשר לספר להם שחלק גדול מהציורים צוירו מתוך מחלה קשה, להראות את התמונה המצורפת ולשאול האם הדמויות בדיוקנאות מתארים נאמנה את אותה אישה לדעתם?
אנחנו מניחים שהתלמידים יצחקו או ישאלו על ציור הגבות והשפם הדומיננטיים בציורים. זוהי נקודה מעניינת לדון דרכה על אידיאל היופי והחוזק הנשי.

• לבסוף אנחנו מציעים גם להם לצייר את עצמם כשהם מתארים דרך הציור דבר מה באופיים או בחלומותיהם.
  
  

חומרים דרושים:

• דפים חלקים
• צבעי גואש
• מכחולים

מפגש רביעי

ברוריה

ברוריה התנאית

לפני הרבה הרבה שנים, באמת הרבה שנים, כמעט 2000 שנה!! חיו בארץ ישראל התנאים.
הם היו גדולי החכמים ולמדו בבית המדרש מבוקר עד ליל, עוסקים בשמירת התורה והעברת המסורות שלה כך שגם אנחנו היום יכולים להמשיך וללמוד אותה.
על חלק מהתנאים בוודאי שמעתם, למשל על רבי עקיבא.

ובכן בתקופה הזו בה חי רבי עקיבא, רוב העולם חי בכפרים קטנים, כמובן שלא היה חשמל ולא היו דרכים סלולות. ובני האדם התפרנסו מחקלאות, ממסחר פשוט, או שהיו בעלי מלאכות כמו סנדלר, נגר, בנאי, טוחן ועוד.

מרבית האנשים בעולם ובהם לא מעט מעם ישראל לא ידעו לכתוב ולקרוא והיו עסוקים מעלות השחר ועד שקיעת החמה בעבודתם, משום שאחרי השקיעה לא היה בכל בית נר, להמשיך במלאכה או בלימוד.

באותה תקופה הנשים היו אחראיות על כל מלאכות הבית והן היו קשות מאד. הן גידלו את הילדים, בישלו, ניקו, כיבסו, וכמובן העלו את המים מהבאר אל הבית, כי לא היו צינורות וברזים. הן ערכו קניות, גידלו את הירקות שאכלו בני ביתן, טיפלו בחיות הבית, עזים ותרנגולות ואולי אפילו פרות.  חלבו ורבצו גבינות ואספו את הביצים ו…בקיצור אתם מבינים שלא היה להן זמן ללמוד או אפילו סתם לקרוא ספר.

באותה תקופה חי תנא, חכם גדול, שראה שביתו מאד אוהבת ללמוד ולימד אותה לקרוא ולכתוב. אבל אותה ילדה סקרנית וחכמה ביקשה לבוא איתו אל בית המדרש והוא לקח אותה איתו והושיב אותה לצידו. ברוריה, קראו לה לאותה הילדה, והיא הפכה להיות חלק מבית המדרש.
ברוריה ישבה בבית המדרש לצד אביה, הקשיבה רוב קשב, שקדה על לימודה, שאלה שאלות מבלי סוף ולא ידעה שובע. כשבגרה למדה ביום אחד שלוש מאות הלכות משלוש מאות חכמים שונים! וגם  בקרב התנאים האחרים היא נחשבה חכמה במיוחד.

כל כך קבועה הייתה נוכחותה בבית המדרש מגיל צעיר שהיא הפכה להיות כאחד התלמידים. היא התווכחה על הלכות ואמרה את דעתה והיו כמה פעמים שדבריה היו כל כך מאירי עיניים שחכמים שמעו בדעתה החמיאו לה ואמרו 'יפה אמרה ברוריה נקבע את ההלכה על פי דבריה'.

הימים חלפו וברוריה גדלה, היא מסתובבת בבית המדרש כאחד התנאים הצעירים שמסייעים לתלמידים חדשים, מלמדים אותם וגם מעירים להם כשצריך וכשהיא שומעת תלמיד שמשנן בלחש היא מעירה לו, אבל תוך כדי ציטוט מהפסוקים, כדי שילמד משהו חדש על הדרך.

הימים חולפים וברוריה גדלה והופכת לאישה. אין לה יותר מקום בבית המדרש. למרות שכולם יודעים שהיא תנאית כמותם היא נאלצת לעזוב את הלימוד המשותף, את ההשפעה על תלמידים, את הדיונים והפלפולים וקביעת ההלכות.

ברוריה מתחתנת עם אחד מהחכמים הגדולים ביותר בדורה, רבי מאיר. היא הפכה לאמא ובכל זאת לא הפסיקה ללמוד. הריחוק מבית המדרש העציב אותה מאד וכל ימיה התגעגעה לשוב לשם. אבל היא לא שכחה את שלמדה וחריפותה לא אבדה בשל המרחק מבית המדרש.
אספר לכם סיפור אחד מיוחד על ברוריה, הסכיתו ושמעו:

ברוריה ורבי מאיר גרו בשכנות למשפחה של בריונים שהיו מציקים לדיריי הרחוב, הם גנבו והרסו ועשו רעש שהטריד את השכונה כולה והטילו פחד ואימה על כל הסביבה. רבי מאיר התפלל שימותו ויפסיקו להפריע לאנשים ההגונים שחיו סביבם.

אבל ברוריה חשבה שאסור לאחל למותו של איש, אפילו לא של בריון שמציק וממרר את חייך.
כיוון שהייתה תנאית בעצמה דרשה לבעלה רבי מאיר מדרש. וכך אמרה לו:

מאיר בעלי, אתה בוודאי בקשת שימותו משום שכתוב בתורה:
"יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם"
אבל אני רוצה להציע לך דרך אחרת להבין את הפסוק – יתמו חטאים, לא החוטאים.
הכוונה היא שלא החוטאים ימותו אלא החטאים שלהם ימותו על ידי כך שהם יחזרו בתשובה, ולכן לא יהיו עוד חטאים ולא יהיו עוד רשעים.
אולי במקום לאחל למותם תתפלל שיתקנו את דרכם, יחזרו בתשובה ואז גם הם ינצלו וגם אנחנו נפסיק לסבול מהם כל כך?

חייך רבי מאיר ואמר לעצמו: זכיתי באישה, תנאית חכמה, שמאירה את עייני', מיד שינה את תפילתו. ואכן הבריונים תיקנו את דרכם והפכו לבני בית בביתם של ברוריה ורבי מאיר.

מפגש חמישי

מולאן

הסרט מולאן מבוסס על סיפור עם סיני. הסיפור מתאר מציאות אמתית שבה נשים נועדו לתפקידים מוגבלים ונאלצו לעמוד במגבלות חברתיות רבות, סיפורים מסוג זה ידועים גם מחברות נוספות. ינטל שהתחפשה לגבר על מנת ללמוד בישיבה וכמובן האפיפיורית יוהנה שההיסטוריונים חלוקים אם אכן הייתה אישה אמתית.   

מולאן היא נערה סינית בת ללוחם ותיק שנדרשת לעמוד בכללי החברה הסינית הנוקשה ולממש את יעודה ככלה התומכת בבעלה. אך למולאן יש ציפיות ושאיפות אחרות מהחיים ולמרות שהיא מנסה לרצות ולכבד את משפחתה היא בוחרת לצאת למסלול שסגור בפני נשים ולהפוך ללוחמת. כדי להכנס אל מחנה האימונים מולאן מתחפשת לגבר ומגורשת בבושת פנים כאשר התחפושת שלה נחשפת למרות שהוכיחה את עצמה והצילה את חיי חבריה. 

מה מותר לנשים לעשות? מה הצפיות שלנו מילדה/ נערה לעומת הציפיות מילד? מה זה לרוץ, לבעוט, להרביץ כמו ילדה? ומה המחיר שילדות ונשים צריכות לשלם לא פעם על מנת לעשות את שבחר ליבן?  

הצעת הגשה:

מצורפים ארבע קטעים שמהווים תקציר לעלילה, אנחנו ממליצים לראות אותם ברצף ולאחר מכן לשאול את התלמידים האם הזדהו אם הדמות? באיזה אופן? מה הרגישו במהלך הצפייה?

• הקטע הראשון מתאר את יעודה של מולאן.
• בקטע השני מולאן מבקשת סיוע מאבותיה, ובו היא מתלבטת כיצד עליה לנהוג
• בחלק השלישי מולאן במחנה האימונים השיר הוא ' אצלי תצאו גברים'.
• בחלק הרביעי מולאן מצילה את חבריה בחבולה כחיילת בשדה הקרב (אנגלית)
• בחלק החמישי מולאן מצילה את סין והקיסר הפעם כאישה לאחר שגורשה מהצבא בבושת פנים (אנגלית). 

מפגש שישי

מורין נהדר

מורין נהדר מגיעה אל תחום הביצוע והלחנים והיא פרצה דרך בתחום לנשים נוספות. היא משתתפת מידי שנה בפסטיבלי פיוט ומרטיטה את לב שומעיה.

מורין נולדה באיראן בשנת 1978 ועלתה לארץ עם משפחתה כילדה צעירה.
היא למדה בקונסרבטוריון של האקדמיה למוסיקה בירושלים והופיעה כילדה במקהלת אנקור, באקדמיה המשיכה גם לתארים מתקדמים. כבר בגיל הבגרות הצטרפה לאנסמבל איספהאן (בשם עיר הולדתה) שביצע מוזיקה פרסית קלאסית ושירה עממית.

במהלך הדוקטורט שלה החליטה מורין לחקור את פיוטי יהדות פרס. היא יצרה מפעל אדיר של איסוף ושימור לחמים ופיוטים והפכה במידה רבה לפייטנית הראשונה.היא מלחינה פיוטים כמו גם שירים ישראלים של גדולי המשוררים בנוסח ובאווירת הפיוטים המסורתיים.

עולם הפיוט הוא עולם השמור לגברים בלבד. בדרך כלל הפייטן לא רק שר אלא גם מחבר מילים. פייטנים היו שרים במהלך התפילה, בטקסי מעגל השנה ומעגל החיים, הם היו עוברים בין קהילות והיו בעלי ידע רב במוסיקה ויכולות ווקאליות יוצאות דופן.

במהלך השנים ידועות שתי פייטניות בלבד שכתבו פיוטים אך לא ביצעו אותם פריחא בת יוסף בת המאה ה18, מתוניסיה ואסנת בראזני אותה הזכרנו כדוגמא לתלמידת חכמים כמו ברוריה.

למורה להרחבה כדאי לקרוא בתוך אתר פיוט

הצעת הגשה:

• אנחנו ממליצים לספר מעט על מורין נהדר ולשמוע פיוט או שניים (המילים מצורפות בהמשך).
• מי מכם מכיר פיוטים? מהיכן? מי שר אותם בדרך כלל?
• נסו להיזכר בפיוט שאתם מכירים – אם יש ילד/ה שמעוניינים ללמד פיוט.
• לסיום נשמע את הפיוט לרבי יהודה הלוי – ישנה בחיק הילדות ונבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולהקשיב. המילים מורכבות והלחן נע משיר ערש לפיוט ועד גבול האופרה, אין סיבה לנסות להסבירו או להבינו רק להאזין ולהשבות בקסמו.
• ישנה בחיק הילדות
• לכה דודי
• אגדלך אלהי כל נשמה
• חון תחו

מפגש שביעי

בילבי

את בילבי פגשנו בשבוע על גלילאו כמי שהולכת עם האמת שלה ונכון לדעתנו לשוב לדמות הילדית  הזו גם בשבוע המוקדש כולו לנשים חזקות. בפרק השני בספר בילבי גרב ברך (עמודים 22-36), בילבי היא חפשנית חפצים והיא גם מסתבכת בקטטה.
אנחנו ממליצים לקרוא מבלי לדון בפרק שמביא ראייה אחרת. שרואה את הטוב ומתפעמת מכל דבר בעולם. ושמציג בצורה פשוטה ונהירה ילדה שיודעת ובטוחה בכוחה ומשתמשת בו בכדי להגן ולעזור לחלשים.