לחם הוא מוצר מזון בסיסי הנפוץ בצורת שונות כמעט בכל חלקי העולם. בשל היותו זול ומשביע הלחם משמש בסיס לארוחה ונחשב כמזון לעניים. אך הלחם על צורותיו השונות מייצג את התרבות המקומית ושמור לו, לא פעם, גם תפקיד מרכזי בפולחן. כך למשל ביהדות (לחם הפנים במקדש, המצות וחלות השבת) ובנצרות (לחם הקודש). ישנן תרבויות שבהן יוגש לאורח רם מעלה, המזון החשוב ביותר – לחם ומלח.
הלחם מסמל גם את הציוויליזציה האנושית, שכן הכנת לחם דורשת שלבים רבים והאדם לבדו יכול לבצעה (בשונה מציד או ליקוט) ובשל כך המעבר לאכילת לחם מסמל אבן דרך בהתפתחות האנושות.
את הפנים השונות הללו ביקשנו להביא בשבוע זה המקדים את העיסוק באיסור אכילת הלחם בפסח. בהנחה שבחמשת מיני דגן, תהליך התסיסה וההתפחה והמונח 'חמץ' תעסקו בכיתה הכללית לקראת פסח, אנחנו מבקשים להעלות על נס את הלחם על מרכיביו השונים.
חשוב להיות רגישים, בעיקר בארוחת הבוקר המוצעת, לתלמידים הרגישים לגלוטן ולחזור ולהדגיש שלחם לא חייב להיות עשוי מגלוטן.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | |
אפיק | שיר | קריאה | אונמות | בעולם | ניסוי מדעי | מדרש | דמיון מודרך |
נושא | צל ומי באר | הנסיכה וככר הלחם האמתית | ז'אן-פרנסואה מילה | לחמים מסביב לעולם | שמרים | מדרשים על הלחם | אכילת לחם |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר צל ומי באר
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: 'הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית' והיכרות עם תהליך הכנת הלחם.
מפגש 3- מפגש אומנות: התבוננות בציורים של ז'אן-פרנסואה מילה ותרגילים של דרמה ותנועה
מפגש 4- לחם עולמי: היכרות עם סוגי לחם מסביב לעולם ואפשרות ליצירת משחק כרטיסיות.
מפגש 5- ניסוי מדעי: מקבץ ניסוים פשוטים ביותר שמדגימים את כוחם של השמרים
מפגש 6- לחם באגדה: שתי אגדות חז"ל. שתיהן עוסקות בלחם, אבל הן מציגות פנים שונות של הלחם.
מפגש 7- דמיון מודרך: שדמיון מודרך והרפיה הקשורים בתחושות הבטן שלנו.
כך כותב יורם טהרלב על השיר באתר שלו
מִלִּים: יוֹרָם טְהַרלֵב לַחַן: לֵוִי שַׁעַר
"בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט)
הנסיכה ג'בטה חושבת שהכל קורה כי היא ציוותה. לנסיכה ג'סטה אין סבלנות וגם לא הערכה למשרתים אותה. אביה המלך באגט רוצה להוריש לה את הממלכה אבל היא צריכה לעבור תהליך. הוא שולח אותה למשימה – להביא לו את 'ככר הלחם האמתית'.
בדרך ג'בטה לומדת על המאמץ האדיר ומשך הזמן הארוך שנדרש להכנת ככר לחם פשוטה. היא לומדת להעריך ולכבד את האנשים סביבה ולא פחות מכך היא לומדת להמתין בסבלנות.
סיפור מאת דן הופרט, איור: שרון אלפרט. בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
צייר צרפתי, בן למשפחת איכרים בכור משמונה אחים ואחיות, מילדות היה שותף לעבודת המשק והשדה. מילה זכה לחינוך והשכלה בזכות דודו הכומר ונטה לאומנות מגיל צעיר. בגיל 19 החל להקדיש את זמנו ללימוד אומנות בצורה מסודרת ולאחר שהתגלה כשרנו הרב זכה במלגה שאפשרה את לימודיו בפאריס. תקופה ארוכה בחייו הוקדשה לציור חיי הכפר ובמיוחד למלאכת האיכרים.
ציורו נטה לראליזם וכך מילה שימר את חיי ומלאכות הכפר לדורות הבאים.
בהתבוננות בציורים שימו לב לתנועות של האיכרים, להבעות הפנים (אם רואים את הפנים), ללבוש, לחלוקה המגדרית. שימו לב לקומפוזיציה של הציור, לצבעים, לאור.
דרמה ותנועה: ליצור תמונות חיות לאור היצירה. התלמידים יעמדו כמו האיכרים המצוירים וישלימו את התנועות והסיטואציה המתוארת בציור.
אומנות: ליצור תנועה של אחת מהעבודות בעלו בתמונה מחוטי ברזל או מחימר.
צורות שונות של לחם קיימות בכל תרבות ובכל מקום בעולם (אפילו בסין ששם השליטה היא ללא ספק של האטריות והאורז). חלק חשוב מתפיסת התוכנית היא מפגש עם תרבויות שונות.
איזה סוגי לחמים נוספים אתם מכירים? אפשר להוסיף עוד כרטיסיה.
מעניין לראות כמה סוגי לחם המתאימים לבעלי רגישות לגלוטן קיימים. בהקשר לערב פסח, אילו סוגים יכולים להחליף את המצה לדעתכם?
משחק הלחמים במצגת או הכנה בכרטיסיות
למרות שראינו שיש הרבה לחמים מסביב לעולם שלא משתמשים בשמרים ומצאו להם תחליפים יצירתיים כמו יוגורט או סודה, אצלנו עדין השמרים הם חלק בלתי נפרד מאפיית הלחם ולכן אנו מציעים מקבץ ניסוים פשוטים ביותר שמדגימים את כוחם של השמרים.
הניסויים הבאים נכתבו על ידי ד"ר רוני טייכר, מוזיאון מדע על גלגלים, סדנאות מדע וטיולי טבע.
החומרים: קובית שמרים, כוס מים פושרים (37 מעלות), סוכר, כפית, שני בקבוקים קטנים, 2 בלונים.
ביצוע: פוררו את השמרים בכוס המים הפושרים. חלקו את הכמות בין שני הבקבוקים.
לבקבוק אחד הוסיפו כמה כפיות סוכר וערבבו על-ידי סיבוב הבקבוק.
רישמו על הבקבוק היכן היה הסוכר. כסו את שני הבקבוקים בבלונים והמתינו לפחות רבע שעה.
הסבר: השמרים מפרקים את הסוכר תוך יצירת גז פחמן דו חמצני המשתחרר וגורם לניפוח הבלון בבקבוק בו היה לשמרים את הסוכר לפירוק. כמו כן, בזמן פירוק הסוכר נוצר אלכוהול אותו ניתן להריח בעת פירוק הניסוי.
החומרים: קוביית שמרים, כוס מים פושרים (37 מעלות בערך),קמח, כף, שתי כוסות ריקות.
ביצוע: מלאו בשתי הכוסות כרבע מים פושרים, פוררו קצת מהשמרים רק באחת מכוסות המים. הוסיפו אותה כמות קמח (2 כפות) בכל אחד מהכוסות וערבבו ליצירת בצק. רשמו על הכוסות היכן היו השמרים וציינו בקו את גובה הבצק בכל כוס, והמתינו לפחות רבע שעה.
הסבר: השמרים מפרקים את העמילן (רב הסוכר) שבקמח תוך יצירת גז פחמן דו חמצני המשתחרר וגרם לניפוח הבצק הדביק. בזמן אפיית הבצק מתנדף האלכוהול שנוצר והשמרים נשרפים.
כאן ניתן לראות ניסוי דומה
בחרנו להביא שתי אגדות חז"ל. שתיהן עוסקות בלחם, אבל הן מציגות פנים שונות של הלחם.
האחת מתייחסת אל הלחם במובן האוניברסלי כמוצר מזון בסיסי, זול ומשביע. והאחרת מתייחסת אל הלחם כסמל תרבותי ביהדות – חלות השבת.
בשתי האגדות יש ממד ניסי, בראשונה שניים מתלמידיו של רבי חנינא, שהיו עניים וחלקו ככר לחם זה עם זה, ראו בצרתו של עני אחר וחלקו איתו את מעט מזונם – זהו הלחם הבסיסי, מאכל עממי שווה לכל נפש, ובזכות המעשה ניצלו מהכשת נחש.
באגדה השנייה רעיתו של רבי חנינא שהיתה עסוקה עם בעלה כל ימיה בדאגה לאחרים מבקשת להציג מיצג שווא לשכנות ולעמוד בסטנדרט התרבותי הנדרש כמי שאופה חלות לביתה. בחלק הזה מוצג הלחם דרך השכנה החטטנית שמצפה ליישור קו ולשם כך מוכנה לבזות ולהביך את משפחת בן דוסא. גם כאן נעשה נס ובזכות מעשיהם הטובים של משפחת בן דוסא תנורם הריק נמלא חלות ריחניות.
בשני המקרים, גם התרבותי וגם האוניברסאלי, כרוך הנס במעשה הטוב, בשני המקרים קשורים הניסים בסובבים את רבי חנינא בן דוסא, תנא (חכם המשנה) בן הדור הראשון לתנאים, הידוע במידותיו הטובות, בשנאת הבצע שלו בחכמתו הרבה ובהיות עני מרוד כל חייו ושני המקרים עוסקים לא בכדי בלחם.
שתי האגדות נשתמרו בתלמודים (הירושלמי והבבלי) המאוחרים לחייו של רבי חנינא.
אנחנו מציעים לספר את שני הסיפורים בזה אחר זה ואז לשוחח עם הילדים על המשותף והשונה.
כמובן שבמסגרת מפגשי הבוקר לא נכון לערוך השוואה כמקובל ולכן הכוונה היא לעורר את הילדים לדבר על המעשה הטוב והחיבור שלו אל הלחם בצורותיו ותפקידיו השונים.
במידה ותבחרו סיפור אחד בלבד, אנחנו ממליצים על הסיפור של תלמידי רבי חנינא שבו הקשר אל המעשה ישיר ולא נדמה כנס שאינו מעוגן במעשים.
מתוך הסדרה כה עשו חכמינו, עיבודים לאגדות חז"ל מאת יוכבד סגל
מקור: תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד, עמוד ב.
העיבוד לילדים של אורי אורבך, נמצא בספרו 'חכמינו לימינו' ובאתר ספר האגדה לילדים.
עצמו עיניים, הרפו את הגוף. לאט לאט כל מה שיושב על הלב מתמוסס.
המועקות עוברות דרך הידיים והרגליים אתם מרגישים את הידיים הופכות כבדות יותר, דמיינו כיצד כל תחושה לא נעימה נעה בתוך גופכם לכיוון קצות האצבעות, הניעו בעדינות את הידיים, כעת הגוף קל.
נשמו נשימה עמוקה.
תנו לגוף להתרפות לגמרי, הניעו את הראש בעדינות מצד לצד ושחררו את המחשבות האחרונות ממנו.
הניחו יד על הבטן, היא מקרקרת. אתם רעבים פתאום, רעבים מאד.
בדמיונכם, אתם פותחים את דלת הכיתה, פוסעים החוצה, יוצאים מבית הספר והולכים ברחובה של העיר. ריחות שונים עולים באפכם ומגרים את התיאבון: וניל וקינמון מהקונדיטוריה, ריח קליפת תפוזים מחנותו של הירקן, בשר נצלה מן המסעדה וריח טיגון מדוכן הפלאפל. אתם עוצרים, מהססים, מתלבטים – אך פתאום מכה בכם ריח אחר: מישהו פתח את דלת המאפיה, וריח עז של לחם טרי וחם פרץ אל הרחוב.
הריח מפעיל מיד את הבלוטות בפה, שמתמלא רוק. הריח מחזיר אתכם אחורנית בזמן, אל הזדמנויות אחרות בהן הרחתם לחם נאפה: אולי כשהכנתם פיתות על סאג', וריח הפיתות התערבב בריח המדורה הבוערת… אולי כשהכנתם חלות לשבת, עוד מריחים את הבצק על הידיים בזמן האפייה… אולי כשהלכתם למאפיה במוצאי חג הפסח כדי לטעום שוב את הלחם שלא אכלתם כבר שבוע, נדחקים בתור עם עוד אנשים שהיה להם קשה להתאפק ומתבשמים מהניחוח…
עכשיו אתם מבחינים בניחוחות נוספים שנלווים אל ריח הלחם: שומשום קלוי, זעתר… האף מתרחב להריח עוד ועוד! בעודכם מריחים את ריח הלחם אתם מהרהרים – איך תאכלו אותו? האם פרוס לפרוסות, מרוח בריבה? אולי קרעים-קרעים, נטבל בחומוס או לבאנה עם שמן זית? או שפשוט ככה, כמו שהוא, הקרום קשה ומתפצפץ עם ה"ביס" הראשון, והפנים חם ונימוח בפה. אתם שואפים עוד ועוד מן הריח המשכר, וחושבים: הריח כל כך נהדר שזה כמעט כמו לאכול את הלחם ממש. בררו עם הבטן שלכם – האם היא מסכימה?
פיקחו אט אט את העיניים, רחרחו את האוויר, ונסו להרגיש אם עוד נשאר שריד של ריח לחם מן הדמיון.