קריאת כיוון

בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל.

השבוע נצא אל הדרך – לשם כך נצטייד במזוודה ונתחיל לארוז לטיול השנתי שלנו יחד, לא נשכח לקחת איתנו גם מפת עולם וללמוד אותה היטב לקראת הדרך. נכיר את מי שיצאו לטיולים הרפתקניים שכאלו בעבר וגילו יבשות שלא היו ידועות בארצם ועוד.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: יוצאים לדרך – נפרדים מארץ ישראל בה טיילנו עם היומן בשנה שעברה ואורזים מזוודה. מתכוננים לטיול ולומדים להגיד שלום בכל מיני שפות עם השיר 'אצלנו בחצר'. לגדולים נשמיע את השיר 'אמסטרדם' של נוער שוליים – ונשאל מה מחפשים כשיוצאים לטיול במקום אחר.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפת העולם: נכיר את מפת העולם – את היבשות, את המדינות שבהן נבקר וגם מה קורה לכדור הארץ כשפורסים אותו לתמונה דו- מימדית, נשווה בין גלובוס למפה ונכיר מקומות בהם המפה נראית לגמרי אחרת.

מפגש 3- קריאה: היומן שלנו עוקב אחר המצאות מסביב לגלובוס ומספר בכל חודש על המצאה אחת. במפגש זה נעסוק בהמצאות ותגליות, במקור המונח 'אאוריקה' ונקרא את הסיפור 'מה עושים עם רעיון'.

מפגש 4- היסטוריה: איך נראה העולם בעבר? האם תמיד מפת העולם נראתה כך? נרכיב פאזל מהיבשות וניצור את המפה שלפני נדידת היבשות.

מפגש 5- סיפור: עם הצעירים נקרא את הספר "כובע קסמים" ונפליג בדמיון אל ארצות חדשות. עם הבוגרים נגלה מי הם מגלי הארצות, והאם נכון לכנות אותם כך.

מפגש 6- נעים להכיר: עמים מסביב לעולם – מגדל בבל באומנות.

מפגש ראשון

יוצאים לדרך

הצעת הגשה:

חלק ראשון: יוצאים לדרך

נספר לילדים שאנו יוצאים לטיול שנתי (לא כמו טיול שנתי בית ספרי שנמשך עד הצהריים, אלא טיול של שנה שלמה!) מסביב לגלובוס לביקור במדינות רבות על פני כל היבשות…

נשוחח:

• במה שונות מדינות העולם מהמדינה שלנו? איך נסתדר בארצות שונות?
• מה צריך בשביל להסתדר במקום זר?
• מה צריך בשביל נסיעה ארוכה כל כך?
• מה נרצה לקחת איתנו ומה נשאיר מאחור?
• (אם למדתם בשנה שעברה את תוכנית "לאורכה ולרוחבה" עם יומן מיתרים, התייחסו גם לאתרים, נוף, סיפורים ואנשים מארץ ישראל שאליהם נתגעגע או שנרצה לקחת אותם איתנו).
• ניתן לילדים למלא תיק גב ומזוודה לדרך. אפשר להביא לכיתה מזוודה קטנטנה (טרולי של ילדים למשל) ולחלק לילדים פתקים שעליהם יכתבו ויציירו את מה שירצו לארוז. המזוודה תישאר בכיתה ונוסיף אליה במהלך הדרך יצירות שניצור בטיול, אלבום תמונות מהטיול בעולם ועוד הצעות שתמצאו בתוכנית זו במהלך הדרך).
• לחילופין אפשר לתת משימה אישית למילוי התיק והמזוודה.

חלק שני – שיר ושיחה 

שימו לב שיש פעילות לצעירים (א-ד) ופעילות לבוגרים (ד-ו).

עם הצעירים נשוחח על השפה – דבר שבלעדיו יהיה לנו קשה להסתדר במקום זר.

נשמיע לילדים את השיר "אצלנו בחצר":

להאזנה לשיר

• אילו שפות אתם מכירים?
• באילו שפות אתם יודעים לומר שלום?
• באילו שפות מדברים במשפחה שלכם?
• למה חשוב לומר שלום?
• השיר מספר לנו איך אומרים שלום בארצות שונות. מה עוד אתם יודעים על ארצות אלו?

משימה – אישית או בקבוצות:

• כתבו לפחות דבר אחד שאתם יודעים על 10 ארצות שונות בעולם.
• אפשר לשחק 'ארץ עיר' עם הגדרות נוספות: שם של ים/ אוקיינוס, שמות שפות, עמים, אתרים ופלאי עולם.
•  

לילדים הבוגרים יותר נשמיע את השיר "אמסטרדם" של לקהת נוער שוליים:

להאזנה לשיר

כדאי להדפיס את המילים לתלמידים.

משחקים קרוסלה: יושבים בשני מעגלים (פנימי וחיצוני), הילדים יושבים פנים אל פנים. בכל פעם נשאל שאלה – שתיים וניתן זמן לשיחה, כל 2 דקות ילדי המעגל החיצוני זזים כסא אחד ימינה.

נשוחח בעקבות השיר:

• איפה אני מעדיף להיות בבית / בטיול / במקום זר / מוכר?
• האם צריך לטייל בחו"ל אם עוד לא טיילתי בכל מקום בארץ?
• אילו מקומות אני רוצה להכיר – בארץ או בעולם, ולמה?
• האם לדעתך טיול הוא הזדמנות למנוחה ורוגע או הזדמנות להספיק כמה שיותר דברים ולמלא את היום בפעילות?
• למה לדעתך אנשים יוצאים לטיולים במקומות מרוחקים?

• הוסיפו עוד שאלות משלכם 

מפגש שני

מפת העולם

הצעת הגשה:

• נפתח את מפת העולם ביומן מיתרים (בעמוד 4):

לחצו על התמונה להגדלה

קריאה יחפה במפת העולם

נשאל שאלות על המפה (בקישור אפשר למצוא מפה עם שמות האוקיינוסים) חלק מהשאלות מתאימות רק לצעירים, בחרו את השאלות המתאימות לכיתתכם והוסיפו משלכם:

• מה אתם רואים?

• מה פשר השמות הכתובים על הגלובוס? (הנעצים עם שמות הארצות מתייחסים למקומות שבהם 'נבקר' עם היומן).

• אילו מהשמות מוכרים לכם? מה ההבדל בין השמות הכתובים בגדול לאלו הכתובים בקטן?
• לשאלות נוספות ומידע מעניין קראו כאן

מפה וגלובוס – מצא את ההבדלים

נציג לילדים גלובוס: כדאי להביא כמה גלובוסים לכיתה, ונשווה בין מפת העולם בפריסה (ביומן או בפוסטר כיתתי אם יש כזה) לבין הגלובוס – העגול.

• נבקש מהילדים למצוא כמה שיותר הבדלים בין הגלובוס למפה.
• אפשר לכוון אותם בשאלות ספציפיות – למשל מה קרה לאוקיינוס השקט במפה? ומה המרחק בין קנדה לרוסיה על המפה ומה המרחק ביניהן על הגלובוס?
•  לאתר את ישראל על המפה ולהשוות את גודלה ומיקומה למקומות אחרים שהילדים שמעו עליהם והם מצליחים לאתר על הגלובוס.
• נשאל את הילדים (בחיוך) מה נמצא במרכז המפה המודפסת ומה נמצא ב'מרכז' הגלובוס?

איך 'נכון' לצייר את מפת העולם? נספר ונשאל:

לסיכום נספר שהמפה בה התבוננו היא המפה שאותה מקובל לצייר במערב, אך בסין לדוגמה, שנמצאת בשולי מפת העולם (ולכן אנו קוראים לה המזרח, או המזרח הרחוק) מציירים את המפה אחרת לגמרי (לדוגמה כאן וכאן) – שם אסיה וסין נמצאות במרכז.

גם במקורות היהודיים ישנו מדרש שאומר שארץ ישראל היא מרכז העולם וירושלים מרכזה של ארץ ישראל.

• אפשר לאתגר את הילדים בשאלה האם יש ציור שהוא נכון יותר והאם באמת יש מקום במפה שאפשר לומר שהוא המרכז. לילדי א' כדאי להביא כדור כדי להמחיש את השאלה.

עוד מידע מרתק על כדור הארץ בSpaceIL

חומרים דרושים:

• גלובוס ורצוי אחד לכל קבוצה (ניתן לקנות בחנויות הסטוק למיניהן בשקלים בודדים או לבקש מראש מהילדים להביא מהבית).

מפגש שלישי

אאוריקה! המצאות ותגליות מסביב לעולם

ביומן מיתרים בכל חודש נקרא סיפור על המצאה אחת ששינתה את העולם – הכתב, הציור, רכבת הקיטור, הנייר, המסוק ועוד ועוד. מדור זה ביומן מכונה 'אאוריקה'.

על המצאות ומה זה בכלל 'אאוריקה' נלמד במפגש הזה.

הצעת הגשה:

נשוחח:

• נשאל את הילדים מה היא לדעתם ההמצאה ששינתה את העולם באופן הכי משמעותי.
• נשאל אילו תגליות חשובות הם מכירים, ובמה התגליות האלו השפיעו על החיים על פני כדור הארץ.

(עם הצעירים כדי להסביר מהי המצאה – יצירת דבר חדש שלא היה בעולם קודם לכן, יצירה אנושית – בניגוד לתגלית שהיא גילוי של תופעה / חומר / יכולת המצויה בטבע, ואלו הם דברים שנוצרו מעצמם או קיימים מאז ומעולם בטבע).

• את ההמצאות שציינו נכתוב על הלוח זה לצד זה (בהנחה שחלק יחזרו על עצמן) ואח"כ נערוך הצבעה ונגלה איזו הצעה קיבלה את מירב הקולות. (כמו דיאגרמה)
• נספר להם על תגליתו של ארכימדס שממנה הגיעה אלינו המילה 'אאוריקה!', שהיא שם מדור ההמצאות והתגליות של היומן שלנו. כאן יש גירסה אחת וכאן אחת נוספת של הסיפור.

• אם יש לכם מספיק זמן קראו את הספר "מה עושים עם רעיון"

• ותנו לילדים זמן לתכנן את הרעיון שלהם – לכתוב או לצייר אותו על דף חלק.

מפגש רביעי

נדידת היבשות

הצעת הגשה:

אחרי שהכרנו את מפת העולם וראינו כיצד אפשר להתבונן בה מכיוונים שונים, היום נשאל – האם תמיד כדור הארץ נראה כך בדיוק?

• נסביר לילדים על תיאוריית נדידת היבשות ונדגים אותה באמצעות אנימציה:

• סרטון אנימציה הממחיש את נדידת היבשות

• המחשה ומידע נוסף באתר מכון דוידסון

התנסות:

• פאזל 'פנגיאה': נחלק לילדים מפת עולם מודפסת, וננחה אותם לגזור את כל היבשות מתוך המפה – על פי קווי המתאר שלהן.
• בשלב הבא עליהם לנסות והצמיד את היבשות זו לזו וליצור יבשת אחת מכלל היבשות. חשוב להציג מולם את המפה – על מקרן או לפתוח את היומן בעמוד 4 – כדי לעזור להם להבין מה יכול להתחבר למה.

חומרים דרושים:

• מפת עולם מודפסת לכל ילד/ צמד ילדים. לדוגמה
• מפת פנגיאה יכולה גם כן לשמש לעזר

מפגש חמישי

כולנו מכירים את "מגלי הארצות" כריסטופר קולומבוס ואמריגו וספוצ'י ואת הוויכוח מי באמת 'גילה' את אמריקה. אך אמריקה היתה ידועה עוד לפני שניהם לילידיה עצמם.

למה הכוונה כשמדברים על מגלי ארצות? עבור מי אמריקה היתה תגלית?

במפגש זה נעסוק בשאלה הזו ונזמין את הילדים לשייט אל היבשת שטרם נמצאה.

הצעת הגשה:

הצעה לבוגרים:

• קראו את הכתבה מי היו מגלי עולם באתר אאוריקה.
• חלקו את הילדים לקבוצות, כל קבוצה תבחר מגלה ארצות אחד מתוך רשימה ותציג באחד המפגשים הבאים את סיפורו וכן מידע על האזור שאותו גילה. היעזרו ברשימה ובמידע הראשוני שכאן
• הצעה חלופית – מצגת פרזנטציה בריבוע 

עם הילדים הצעירים אפשר ללכת לגילוי ארצות מכיוון אחר…

כובע קסמים אל ארצות חדשות

• נקרא את השיר-סיפור "כובע קסמים" של לאה גולדברג. הילדה בסיפור מטיילת בעולם בין ארצות ואנשים שונים בעזרת כובע הקסמים שלה.

יצירה:

• נזמין את הילדים לצייר על דף חלק את ה"יבשת" שטרם התגלתה – נשאל איך הם מדמיינים את ארץ החלומות שלהם? מה יש בה? ממה עשויים הצמחים שבה, האדמה, אילו בעלי חיים יש בה, אילו מאכלים, משחקים ומקומות. כל ילד יצייר על הדף שלו את היבשת שלו, כדאי לצייר בשני הצדדים ולהגשים את כל הדמיונות והחלומות בציור.
• לאחר מכן נלמד את הילדים לקפל דף נייר לכובע אוריגמי – בסרטון תמצאו הוראות לקיפול. נדביק על כל כובע נוצה צבעונית וניתן לכובע לעשות כל מה שאנו רוצים ולקחת אותנו למקומות חדשים.
• מי אכן הגשימו את חלומם והגיעו לארצות חדשות? נספר לילדים על מגלי ארצות. אפשר בעזרת פרק מהסדרה "שרגא ביש גדא" או הסכת "היסטוריה לילדים"

חומרים דרושים:

• לפעילות לצעירים – נוצות צבעוניות לקישוט הכובע.

מפגש שישי

מגדל בבל

על פי הסיפור המקראי, ראשית האנושות היתה 'עם אחד ודברים אחדים' ומגדל בבל החל את הפירוד והפיצול באנושות – לעמים רבים ושפות רבות. היום על פני כדור הארץ יש 193 מדינות וכ-6800 שפות. 

נחזור אל רגע הפירוד – אל מגדל בבל דרך יצירות אמנות.

הצעת הגשה:

• כדי לעורר את הסיפור בזיכרונם של הילדים נקרא את אחת הגרסאות המודרניות שלו – אפרים סידון ומאיר שלו כתבו כל אחד מהם גרסה מודרנית לילדים – הקריאו אחת מהן. 
• מגדל בבל קיבל התייחסויות רבות בעולם האמנות, נציג לילדים יצירה אחת: מגדל בבל/ תומאס ז'ן נסביר את ייחודו של ציור זה – המגדל משלב בניינים מפורסמים שונים מתקופות שונות. (קישור נוסף לציור באיכות גבוהה)

נשוחח:

• איך הסיפור המקראי רואה את הריבוי?
• במה לדעתכם הריבוי טוב ובמה הוא רע?

יצירה:

• ניצור מגדל בבל המתאר את ריבוי השפות והעמים בימינו באופן שיבטא את דעתנו על הריבוי והמגוון. (אפשר להקדים לכך חשיבה ותכנון משותפים – ממה יהיו עשויים העמודים ומה יהיה בכל קומה).

חומרים דרושים:

• לפעילות לצעירים -הספר "מבול נחש ושתי תיבות" של מאיר שלו או "בראשית התנך בחרוזים" של סידון. (שימו לב לעצור לאחר מגדל בבל, שכן הסרטון ממשיך לסיפורים אחרים).