בשבוע זה נסיים את הספר נסים ונפלאות, ולצד זה גם נחתום את תכנית מפגשי הבוקר לשנת הלימודים הזו, ועל כן נקדיש את השבוע בעיקר לסיכומים ופרידות.
שימו לב: במפגש מספר 3 נכין קפסולת זמן. לכן כדאי כבר בתחילת שבוע לבקש מהתלמידים להביא לכיתה חפץ שיזכיר להם את השנה שחלפה (ושהם מוכנים לא לראות שוב להרבה זמן).
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר השבוע | קריאה | רגשות | אמנות | סיכום | סיכום שנתי |
נושא | חלומות שמורים | פרקים כג-כה | פרידות | סוף והתחלה | פרידה מנסים ונפלאות | סיכום מפגשי הבוקר |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "חלומות שמורים".
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הפרקים האחרונים בספר
מפגש 3- מפגש רגשות: נשוחח על פרידות
מפגש 4- מפגש קריאה: הנקודה – אמנות ויצירה
מפגש 5- מפגש פרידה: נפרד מניסים ונפלאות כפי שנפרדנו מכל הספרים הקודמים
מפגש 6- מפגש סיכום שנתי: נחזור אל שירי השבוע והסיפורים שקראנו במהלך הנה
מילים: אהוד מנור לחן: מתי כספי
באמצע מופע הקרקס, מופיע דוקטור כלומברוש, הבעלים האמיתיים של הקוף נפלאות. אחרי דיון סוער, נסים ואליהו הולכים לגור ביחד עם נפלאות בביתו של ד"ר כלומברוש. כשמספרת הסיפור באה לבקר את נסים, היא רואה שהוא חי שם חיים שלוים וטובים.
בפרקים אלו מופיע דוגמה לפתרון קונפליקטים: ד"ר כלומברוש רוצה לקחת את הקוף בחזרה, ניסים לא רוצה להיפרד ממנו, ולבסוף הם מוצאים פתרון שהוא טוב לשני הצדדים.
נצפה בסרטון העוסק בנושא פתרון קונפליקטים מול התעקשות על העמדה שלך.
אפשר כמובן גם להביא דוגמאות מחיי הילדים, וגם להביא דוגמאות מבית הספר המשלב, למשל ילדים שלא שומרים כשרות רוצים להביא עוגה תוצרת בית לבית ספר וכו'.
נסו לכוון את הילדים שלא רק יציעו פשרות אלא גם פתרונות יותר עמוקים שרואים את מה שעומד מאחורי העמדות של שני הצדדים. (למשל בריב על הכסא, במקום רק להציע שהם יתחלקו תור תור, רצוי שגם יציעו שיבדקו למה כל ילד רוצה דווקא את הכסא הזה ואז אולי יגלו דרך אחרת לתת לכל אחד את מה שהוא רוצה.)
בסוף הספר, מספרת הסיפור נפרדת מנסים ונפלאות, שעוברים לגור בביתו של ד"ר כלומברוש. היא עצובה להיפרד מהם ומרגישה בודדה, אבל אז היא יושבת לכתוב את הסיפור שלהם. במפגש זה נעסוק בפרידה ובזכרון, נושאים שגם מתאימים לסוף שנת הלימודים
איך נפרדים מחבר?
נשוחח על דרכים שונות להיפרד מחבר טוב (שעובר דירה, יוצא לחופשה ארוכה, וכו).
הילדים יכולים להציע דרכי פרידה שונות, כגון חיבוק, מתנה, ברכה
חז"ל (תלמוד בבלי ל"א, ע"א) מציעים שדווקא עדיף ללמד את החבר משהו חדש ברגע הפרידה:
"תנא מרי בר בריה דרב הונא בריה דר' ירמיה בר אבא אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו".
הכנת קפסולת זמן
כדי שנזכור אחד את השני ואת השנה שעברנו ביחד, נכין קפסולות זמן, שהיא דרך לשמר זיכרון של העבר. המורה יכול/ה לבחור אם התלמידים יכינו קפסולות זמן אישיות או קפסולת זמן כיתתית.
קפסולת זמן אישית:
כל תלמיד מקבל מעטפה גדולה, וצריך לשים בתוכה:
-חפץ מעניין
-ציור "תמונת סלפי" שלו
-משפט על מה הוא אוהב לעשות או משהו מעניין שקרה לו בזמן האחרון
המורה יכול/ה לשמור את המעטפות ולהחזיר אותם לתלמידים בסוף השנה הבאה (או בסוף כיתה ו), או אם אי אפשר אז ניתן לתת לתלמידים לקחת הביתה והם ישמרו לעצמם.
קפסולת זמן כיתתית:
כל תלמיד בוחר חפץ שמזכיר את עצמו – זה יכול להיות חפץ או ציור שהוא מצייר (או גם וגם). התלמיד מתבקש גם לצייר ציור או לכתוב משפט על איך הוא מצפה שהוא ישתנה ויגדל בעתיד, או איך שהוא מצפה שהמדינה או בית הספר ישתנו בעתיד. התלמידים מציגים אחד לשני את החפצים ואז שמים את הכל ביחד בארגז. אפשר להוסיף גם מכתב מלווה שהכיתה מחברת ביחד והמורה רושמ/ת.המורה או תלמיד מתנדב לוקח את הקפסולה ושומר אותו לשנה הבאה.
למורה בלבד:
הנה קצת מידע על קפסולות זמן מאתר ויקיפדיה:
קפסולת זמן (או כמוסת זמן) היא אמצעי מוגן להטמנת פריטים מזמן נתון מתוך כוונה מוצהרת שייפתח בתקופת זמן מאוחרת יותר ובכך יועבר לבני אנוש מהעתיד זיכרון אותנטי מאותה תקופה.
קפסולות זמן בישראל:
מתחת לפירמידת שיש בקרבת הפלנטריום במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב-יפו קבורה קפסולת זמן[8][9]. בישראל ישנה סכנה של רעידת אדמה ולכן נדרשו הכנות מיוחדת להטמנת הקפסולה המיוחדת אשר נבנתה במיוחד במפעל ליד יקנעם עילית. הקפסולה, בגובה 130 ס"מ וקוטר 50 ס"מ, כוללת חפצים, קולות וטקסטים המייצגים את ישראל של סוף המאה ה-20. תקופת הזמן נקבעה למאה שנים, תקופת זמן שתכליתה היא שמעטים מאוד מבין האנשים של אותה תקופה באמת יהיו בחיים כדי לחכות לה בקו הסיום, לכן פרק זמן זה הוא גם למעשה די שרירותי.
בעיר כפר סבא הוטמנה בשנת 2013 קפסולה בתוכה הטמינו מאות תלמידי העיר את החזון שלהם לכפר סבא העתידית. היא מתוכננת להיפתח בשנת 2023[10].
ביישוב הר אדר הטמינו תלמידי בית הספר התיכון קפסולת זמן בתאריך 27 ביוני 2014, היא מתוכננת להיפתח ב-27 ביוני 2031[11].
הקפסולה של הספרייה הלאומית
ליל המדענים בשנת 2017 עמד בסימן עתיד האנושות בשנת 2050[12]. באירועים אלה הכין משרד המדע והטכנולוגיה קפסולת זמן, אשר התגליות שנכנסו אליה נבחרו על ידי הציבור הרחב, והיא הוטמנה ביסודות בניינה החדש של הספרייה הלאומית בירושלים.[13] הקפסולה תיפתח ביום העצמאות של שנת 2048 לכבוד חגיגות המאה למדינת ישראל.[14]
להלן רשימה חלקית של הפריטים שנבחרו להיכנס אל תוך הקפסולה[15]: מוטציה גנטית לאריכות ימים; Waze; יוזמה להצלת מינים נכחדים; טיפול חדשני במחלות גנטיות; רובוט מורה ללימוד מדעים; מובילאיי למניעת תאונות דרכים; שיטה חדשה להפעלת תאים חיסוניים בסרטן; רובוט לניתוחי עמוד השדרה ומוח; גלולה לאבחון מערכת העיכול; תפריט על בסיס פרופיל גנטי; טריליון רופאים רובוטיים בטיפת מים. כמו כן, נבחרו הישגים שהובילו מדענים ישראלים לזכייה בפרסים בינלאומיים נחשבים: פרס נובל לתגליות בנושא משחקים חוזרים; שיפוט וקבלת החלטות; גילוי מבנה הגבישים הקוואזי מחזוריים. כל אחד מהפיתוחים ייוצג באמצעות פריט סמלי כגון דגם, דף הנוסחה, פריט מטקס פרס נובל ועוד.
בספר שקראנו יש תופעה מעניינת: הספר מתחיל מהסוף ומסיים בהתחלה. בהקדמה לספר, מספרת הסיפור אומרת שכבר עברו 15 שנה מאז אירועי הספר, והיא מספרת קצת על איך הדמויות גדלו והשתנו מאז אירועי הספר. ובסוף הספר, מספרת הסיפור מתיישבת ליד השולחן שלה ומתחילה לכתוב את הסיפור מההתחלה.
לכן נקדיש את המפגש הזה למחשה על סוף, התחלה, ומה שביניהם.
לכן נקדיש את המפגש הזה למחשה על סוף, התחלה, ומה שביניהם.
אחרי שנשוחח על הקשר בין סוף לבין התחלה בספר שלנו, נסתכל ביצירה: "ידיים רושמות" של מ.ק. אֶשֶר, אמן הולנדי (1898-1972).
נאזין גם לשיר "סוף זה תמיד התחלה."
נשוחח על מחזוריות בזמן – איך הזמן מתקדם אבל יש מעגלים שחוזרים על עצמם. נצפה בתמונות של מעגלים בזמן שלנו – שעות היום, מחזור הירח והחודש, ומחזור העונות והחגים. ניתן לשוחח גם על שנת הלימודים בתור מעגל שנסגר, ולשאול את התלמידים אם הם רואים את החיים כמו קו שמתקדם או כמו מעגל שחוזר על עצמו.
כיצירת סיכום, נביא פוסטרים גדולים וצבעי מים, ונעשה יצירה משותפת של מעגלים, כמו היצירות המופיעות בתמונות למטה. אפשר להביא לכיתה מחוגות או שבלונות של מעגלים, או אפשר למצוא חפצים בכיתה שהם בצורת מעגל (כמו בקבוק מים) ולהעתיק מהם. אפשר גם לקבל השראה מהספר "הנקודה", שבו מופיעים יצירות יפות של מעגלים.
מפגש זה יוקדש ליצירת "נסים ונפלאות" הכיתתית. בדומה לספרים הקודמים גם כאן הפעילות נועדה לסכם וליצור ספר כיתתי בעקבות הספר.
נזמין את התלמידים לציין אירועים משמעותיים מתוך הסיפור ונכתוב אותם על הלוח לפי סדר התרחשותם. כמובן שכל אירוע שהתלמידים מוצאים כחשוב לציון- חשוב לציון.
כעת כל תלמיד יבחר את אחד האירועים, יצייר אותו וייתן כותרת לציור. אחד התלמידים יוזמן לצייר את כריכת הספר הכיתתי. לאחר מכן המורה יסדר את הציורים על פי הסדר הכרונולוגי של הסיפור ויצור את הספר הכיתתי.
מפגש זה יוקדש לסיכום תכנית מפגשי הבוקר של השנה. כדאי להביא למפגש הזה את כל הספרים שקראנו במשך כל השנה. רצוי גם להביא את הספרים הכיתתיים שנוצרו בעקבות מפגשי הבוקר. אם חסר למורה חלק מהספרים אז אפשר להביא תמונה של הספר כדי להזכיר לתלמידים.
נציע שתי דרכים לסכם את מפגשי הבוקר – ניתן לבחור בהצעה אחת או לשלב ביניהם.
1. שיחה על הספרים
המורה מסדר/ת את הספרים שקראנו מתחילת השנה על השולחנות כמו תערוכה. ליד כל ספר מוצב דף. התלמידים מוזמנים להסתובב בתערוכה, ולכתוב ליד הספרים סיכום קצר של מה קרה בספר (כל תלמיד או זוג תלמידים כותב על ספר אחד).
אחר כך נושיב את התלמידים ונזמין אותם לשתף:
-מה הספר שהכי אהבתם ולמה?
-מהו קטע/סיפור אחד או דמות אחת שהתחברתם אליו ולמה?
אם יש עוד זמן אז אפשר גם לבחור כמה קטעים קצרים אהובים על התלמידים ולקרוא אותם ביחד שוב.
2. חיבורים בין הספרים
הכיתה מתחלקת לקבוצות. כל קבוצה מקבלת דפים שעליהם יש תמונות של כל דפי השער של כל הספרים שנקראו השנה (מצורפים בהמשך).
על תלמידי הקבוצה לגזור את הדפים עד שכל תמונת ספר עומדת בנפרד מהתמונות האחרות, ואז עליהם לפזר את כל תמונות הספרים על השולחן ביניהם.
על הקבוצה לסדר את הספרים כמו משחק דומינו – זאת אומרת שכל ספר צריך להיות ליד ספר אחר שדומה לו במשהו. התלמידים מחליטים מה דומה למה דרך הקריטריון שהם בוחרים. (למשל יש צירופים פשוטים כמו שני הספרים על סביבון, או לשים ביחד ספרים שונים העוסקים בבעלי חיים, או הם יכולים לצרף ספרים ביחד דרך אסוציאציות אחרות שיש להם.)
עכשיו כל תלמיד/ה בוחר/ת שני ספרים מתוך כל התמונות. על התלמידים לצייר קומיקס בו דמויות מהספר האחד פוגשות את הדמויות מהספר השני. צריך לנסות לחשוב: האם הם יסתדרו ביחד או יריבו? על מה הם ידברו? מה הם ירצו לעשות ביחד?