ההכנות לקרקס מתקדמות עד שיום אחד הקוף נפלאות נעלם! נסים נעלם אף הוא, ולבסוף, לאחר שמציל את נפלאות מיד הבריון שחטף אותו, חוזר גם ניסים ביחד עם הקוף האהוב.(הוא חוזר עם נפלאות, לאחר שהוא הציל אותו מיד הבריון שחטף אותו. )
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר השבוע | קריאה | אמנות | קריאה | קריאה | על עצמי |
נושא | יותר | פרקים טז-יח | השעון המתקדם | פרקים יט-כ | פרקים כא-כב | היכולת להשתנות |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "יותר "שכתב יהונתן גפן נשוחח ונצייר בהשראתו
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את פרקים טז- יח בספר.
מפגש 3- מפגש אמנות: נכיר יצירות אמנות המושפעות משינויי הזמן
מפגש 4- מפגש קריאה: נקרא את פרקים יט-כ
מפגש 5- מפגש קריאה: נקרא את פרקים כא-כב
מפגש 6- מפגש על עצמי: בעקבות יחיה נשוחח על היכולת להשתנות
מילים: יהונתן גפן לחן: יצחק קלפטר
בפרקים אלו הצרות מתחילות: בתחילה האמהות של הילדים האחרים בבניין מתלוננות על הקרקס, ומספרת הסיפור צריכה להתמודד מולן,ו אחר כך הקוף נפלאות נעלם, ובעקבותיו נעלם גם נסים. בסוף פרק יח נסים חוזר עם נפלאות.
בשיחה בפרק טז, האמהות מתלוננות על כך שילדיהם משחקים עם נסים ואליהו, שלדבריהם הם "ילדים מקולקלים מהרחוב". מספרת הסיפור מסבירה בנאום מעורר השראה שהם דווקא ילדים טובים, ישרים, ומנומסים, וש"לא השבעים בלבד הם אנשים טובים".
האמהות בסיפור מעדיפות שהילדים ישחקו דווקא עם מי שדומה להם, בעוד שמספרת הסיפור אומרת שיש יתרון בכך שהילדים יכירו ילדים שונים מהם.
במשנה מסכת סנהדרין (פרק ד משנה ה), חז"ל אמרו שהשוני בין בני אדם הוא דווקא דבר טוב ואפילו דבר שצריך להתפעל ממנו:
"אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו".
(פירוש: כשאנחנו יוצרים מטבעות באותו תבנית, כל המטבעות יוצאות זהות. אבל למרות שכל בני האדם יוצאים מאדם הראשון, עדיין כל אחד מהם הוא שונה ומיוחד.)
עכשיו ניצור יצירה שמדגישה את מה שדומה ומה ששונה בין ילדים.
נתחיל ביצירת שרשרת ילדים כזה מנייר. ניתן להיעזר בסרטון.
נסתכל בשרשרת. האם הוא מעניין כשכל הילדים הם בדיוק אותו דבר? מה חסר בו?
עכשיו נזמין את הילדים לקשט את השרשרת, כך שהילדים בשרשרת הופכים להיות שונים זה מזה. נראה כמה שהשרשרת יפה יותר כשיש שוני בין הילדים.
בפרקים שקראנו, מספרת הסיפור מחכה בדאגה רבה כשנסים מתעכב לחזור הבייתה. היא שוב ושוב מסתכלת בשעון, וכל פעם שמחוגי השעון מתקדמים, כך גם הדאגה שלה מתגברת.
במפגש הזה נחשוב על התחושה הזאת של לחכות מול השעון – בדאגה או בציפייה.
בפרקים שקראנו, מספרת הסיפור מחכה בדאגה רבה כשנסים מתעכב לחזור הבייתה. היא שוב ושוב מסתכלת בשעון, וכל פעם שמחוגי השעון מתקדמים, כך גם הדאגה שלה מתגברת.
במפגש הזה נחשוב על התחושה הזאת של לחכות מול השעון – בדאגה או בציפייה.
קודם נצפה בסרטון של הריקוד "ולס השעות", שהלחין אמילקר פונצ'יילי. ריקוד זה מתאר את השעות השונות של היום, משחר עד ערב. נצפה בקטע הקצר בסרטון וננסה לנחש איזה שעות מוצגות בחלק שראינו.
האמן קלוד מונה מצא דרך אחרת לציין את מהלך הזמן: הוא צייר 25 ציורים של אותם ערימות שחת, בשעות שונות של היום ובעונות שונות של השנה. הוא צייר אותם במהלך השנים 1890-1891. הנה כמה דוגמאות מתוך הסדרה:
ערימות שחת לאור השמש בבוקר
ערימות שחת באמצע היום
ערימת שחת בשקיעת השמש
הזמינו את התלמידים לעשות תרגיל כמו התרגיל שעשה מונה – לצייר אותו חפץ או אותו נוף בזמנים שונים. אפשר לבקש מהתלמידים לעשות על פי הזיכרון שלהם, או אם יש אפשרות לעשות פעולת המשך בשעה אחרת ביום אז ניתן להוציא אותם החוצה פעמיים לצייר את אותו נוף במשך היום.
פעילות נוספת אפשרית היא לעסוק בשעונות מסוגים שונים. בספר מדובר בשעון מחוגים: אפשר לציין איך הוא שונה משעון דיגיטלי ולשוחח על איך לקרוא שעון מחוגים. אפשר גם לצפות ביצירה המפורסמת של סלבדור דאלי שבה צייר שעונים "נוזלים":
התמדתו של זיכרון, סלבדור דאלי, 1931
ואז אפשר לשוחח על שעונות אחרים: שעון חול, שעון שמש, ועוד.
אפשר גם להוציא את התלמידים החוצה ולהכין איתם שעון שמש.
בפרקים אלו נסים מספר על כל המריבה שלו עם יחיה, הבריון של השכונה שלו.
בפרקים האלו אנחנו לומדים איך נסים עמד על שלו וסירב להיכנע ללחץ של הבריון יחיה, ושהוא שילם על כך מחיר כבד. זוהי הזדמנות טובה לשוחח על בכיתה על בריונות.
שימו לב: לנושא חשוב זה, רצוי לשוחח קודם עם היועצת ואולי לערוך מפגש שילווה גם על ידה, ולפתוח את חשיבות השיתוף עם מבוגרים שאנחנו סומכים עליהם.
הפרק הזה מציע בפנינו הזדמנות לדבר על התמודדות עם בריונות.
צפו בסרטון של קמפיין אל תיגרר.
בספר, נסים אומר שהוא לא סיפר לאף מבוגר על הבריונות של יחיה, כי הוא לא רצה להלשין. האם אתם מסכימים עם ההחלטה של נסים? מתי לדעתכם מתאים לערב מבוגרים בבעיות עם בריונות?
עכשיו המורה תציג בפני הכיתה (כסיפור או כהצגה) מקרים של בריונות.
אחר כך התלמידים מוזמנים לחשוב דרך אחרת להתמודד עם המצב. אפשר לחלק אותם לקבוצות וכל קבוצה תציג סוף אחר לסיפור, או אפשר להזמין את כל התלמידים לצייר סוף אחר לסיפור.
בפרקים אלו נסים מספר מה קרה עם נפלאות, ואיך הוא הציל אותו מידי יחיה. אחר כך מספרת הסיפור פונה לחברתה, עובדת סוציאלית, שעוזרת גם ליחיה להשתקם.
הצלת נפלאות היה מעשה רציני ואפילו מסוכן. אבל הפעם נמחיש את הנושא בצורה קלילה יותר, דרך משחק קצר של תפוס את הדגל בחצר בית הספר.
מטרה: לגנוב את הדגל של הקבוצה השנייה.
מהלך המשחק:
בפרק האחרון שקראנו, חל מפנה משמעותי מאוד. הנער יחיה, שעד עכשיו חשבנו שהוא רשע מרושע, פתאום מופיע באור אחר לגמרי – כילד מסכן הזקוק לעזרה. אנחנו שומעים איך, אחרי שהוא קיבל עזרה, הוא הצליח בחיים ועשה חיל (כדברי מספרת הסיפור).
כדי להמחיש את נושא היכולת להיות טובים או רעים, נרד לפרט אחד של האדם – הידיים שלו.
נסתכל כולנו בידיים שלנו:
עכשיו נעשה פעילות של הפיכת ידיים מאלימות לעושי טוב.
נחלק לכל תלמיד דף לבן, עליו הוא מעתיק את צורת היד שלו, בצורת אגרוף או יד פתוחה.
כל תלמיד יכול לגזור ולקשט בצבעים את צורת היד שלו
עכשיו הכיתה מתחלקת לקבוצות וכל קבוצה תקבל דף בגודל A3.
הקבוצה תחליט על סמל שמסמל עשיית טוב, שלום, או עזרה לאחר, ותסדר את כל הידיים על הפוסטר בצורת הסמל הזה. (למשל, לחבר את כולם בצורת לב, או לחבר כל שתי ידיים ביחד בצורת ציפור עפה)
ובכך הופכים את הידיים שיכולות לגרום לאלימות לידיים שעושות טוב.
אפשר גם להציע דיון נוסף בעקבות מקור יהודי:
הרמב"ם, חכם יהודי מימי הביניים, כתב:
רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו. (הלכות תשובה פרק ה)