קריאת כיוון

אוצר בשדה- מחיטה ללחם

חודש סיוון, הוא זמנו של קציר החיטה, הוא הזדמנות לעסוק באוצר שיש לנו בשדה- החיטה, ואיך ממנה אנו יוצרים את המאכל העתיק ביותר והפשו ביותר- הלחם. הלחם מוזכר כבר בפרק ג' בספר בראשית: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם".  בחרנו דווקא בסיפור "אוצר בשדה"  העוסק בייחודיות של החיטה הצומת בשדה, אך גם בערכים משחפתיים  ובמסורת והעברה מאב לבן ומאם לבת, ובשיתוף פעולה ואמונה.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "ים השיבולים" ונתעמק ברעיון העומד מאחורי הביטוי ובקשר הויזואלי בין ים לשיבולים

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הסיפור 'אוצר בשדה' שכתבה רינת פרימו ונשוחח על הערך העולה מהסיפור "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך"

מפגש 3- מפגש יצירה: " זה מה שאבא היה עושה": נזמין את הילדים ל'מלא' תיבת אוצרות בכל הדברים שהם קבלו ומקבלים מהוריהם

מפגש 4- מפגש אגדה: נקרא את האגדה על השועל והלחם ונשוחח בעקבותיה

מפגש 5- מפגש יצירה: 'הזורעים בדמעה ברינה יקצורו'- לקראת סיום השנה כל ילד יצור את הקציר השנתי של עמל השנה שלו

מפגש 6- מפגש התנסות: מחיטה ללחם- נכיר את שמות הפעולות ואת כל השלבים ונתנסה בהכנת לחם משלב החיטה, נתייחס לפסוק "בזעת אפיך תאכל לחם" ועל המשמעות שלו כעונש.

מפגש ראשון

שיר השבוע

ים השיבולים

מילים: יצחק קינן לחן: חיים אגמון

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

נזמין את התלמידים לצבוע את הדף עם מילות השיר (או רק להעתיק שורה מהשיר) בצבעי "ים שיבולים"

ים או שיבולים?

נתבונן  יחד  בצילומי שדות שיבולים וננסה למצוא את הדומה והשונה בתמונות של ים וחוף  : בצבעוניות, במראה, מה למטה ומה למעלה ועוד…

זוהי הזדמנות לספר לילדים על הגבעטרון: בתחתית העמוד שבקישור

חומרים דרושים:

• דפים לבנים
• צבעי פסטל/ שמן

מפגש שני

קריאה- אוצר בשדה/ רינת פרימו

נקרא יחד את הספר "אוצר בשדה" שכתבה רינת פרינו (קיים בספריית פיג'מה).

האם באמת טמון אוצר באדמת השדה? לבוש חדש לאגדת עם שבה אב מלמד את ילדיו שיעור חשוב: גם אם יש אוצר בשדה, רק עבודה קשה ומאמץ יביאו למציאתו. הסיפור מדגיש את ערך עבודה האדמה ומכיר לילדים את הפסוק "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהלים קכח ב). (מתוך אתר ספריית פיג'מה).

הצעת הגשה:

נעצור באמצע ונשאל את הילדים (ונבקש ממי שיודע לא לגלות)- מהו לדעתם האוצר- כל אחד יכתוב או יצייר על דף את ההשערה שלו ויקפל את הדף עד לתום הסיפור. לאחר הקריאה אפשר לשאול על חוויית ההפתעה- מי שרוצה ישתף במה שכתב או צייר- ומה הרגישה כשהבין מהו האוצר האמיתי- מתוך כך ננסה להתחבר לחוויית האחים בסיפור- ולהפתעה שלהם.

מפגש שלישי

האוצר שלי

תיבת האוצרות שלי

 "זה מה שאבא היה עושה"-  במשפט זה שנאמר על ידי האחות הנבונה גלומה החכמה העתיקה של למידה מניסיונם של מי שקדמו לנו – הורים, סבים ודורות קודמים. הסיפור מלמד כי אוצר אינו תמיד חפץ.

הצעת הגשה:

נזמין את הילדים לציין את האוצרות הרבים אותם הם קבלו ומקבלים מבני ובנות  משפחתם- סבא סבתא, הורים אחים דודות ודודים. כל ילד יקבל דף עם תיבת אוצר ויוכל למלא אותה- אפשר לספר על דברים חיצוניים- כמו העיניים הירוקות של סבתא שקיבלתי ממנה, או תכונות, כישורים ומידות טובות כמו כישרון שאבא עזר לי לפתח וכד

אפשרות נוספת:

אפשר גם לספר על האוצרות שיש לנו מהחברים בכיתה: אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לאמר משהו יקר ומיוחד בחבר/ה שיושב לצידו. אפשר לרשום על פתק ולהדביק את כל הפתקים בתיבת אוצרות כיתתית.

חומרים דרושים:

• תיבת אוצר ריקה להדפסה

מפגש רביעי

אגדת השועל והלחם

הצעת הגשה:

💬נשוחח:

• האם פעם היה לכם צורך לחכות למשהו במשך זמן רב? מה היה הדבר?
• כיצד הרגשתם כשהיה עליכם לחכות כל כך הרבה זמן?
• מדוע לבסוף מתייאש השועל והולך לחפש תרנגולת? מדוע הוא מאבד סבלנות?
• מה נדרש מהאדם כדי להצליח להפיק לחם?
• במה עוזרת ההמתנה הארוכה ללחם לאדם? מה הוא יכול ללמוד על עצמו?

מפגש חמישי

"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"

הקדמה

חג השבועות בין יתר שמותיו נקרא גם חג הקציר.

לאחר תהליך הזריעה, תקופת הגשמים והחורף, עבודת החקלאי בשדות.

התבואה, החיטה מבשילה ומגיע העת לקצור אותה לאסוף אל הגרון את השכר על העמל שהיה כרוך בצמיחת השדה.

עת קציר- על הלל

עֵת קָצִיר, עֵת קָצִיר
עֵת קָצִיר הִגִּיעַ!
לַשָּׂדֶה בְּגִיל וָשִׁיר
עֵת קָצִיר הִגִּיעַ!
קוֹל שִׂמְחָה, קוֹל שָׂשׂוֹן
עֵת קָצִיר הִגִּיעַ!
עֵת לָשִׁיר, עֵת לָרֹן
עֵת קָצִיר הִגִּיעַ!

הצעת הגשה:

נקרא יחד את השיר 'עת קציר' של ע' הלל

💬נשוחח:

• אילו מילים חוזרות על עצמן בשיר? האם אתם מזהים מילים נרדפות?
• אילו תחושות עולות מן השיר? איך לדעתכם מרגיש מי שכתב אותו בזמן הקציר?
• נסו לצייר את השיר בצבעים באילו צבעים הייתם משתמשים.

"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"

הפסוק בתהילים מספר לנו שדרכם של "הזורעים"- מי שזורע את החיטה לעשות זאת בדמעות. ובסוף התהליך בעת הקציר, "ברנה יקצורו" –בסופו של התהליך ישנה שמחה גדולה.

💬נשוחח:

• מדוע בתחילת הדרך, של תהליך ארוך מעורב לפעמים גם בכי? אילו תחושות יכולות להיות לנו במצבים מעיין אלו?
• נסו לחשוב אולי מתי הרגשתם שאתם זורעים? או נמצאים בתהליך של זריעה.

זמן הקציר מסמל עבור החקלאים את סופו של תהליך ארוך.

משך התקופה שקדמה לו החקלאים עמלו על אדמתם.

חרשו, דשנו, זרעו השקו. ועיבדו את השדה בעמל רב.

והנה כעת, הם יכולים לקצור את החיטה ולהנות "מפרי עמלם"

💬נשוחח:

• האם את מכירים את הביטוי "פרי עמלנו"? נסו להסבירו.
• האם אתם יכולים לחשוב על משהו שהתכוננתם ועבדתם עבורו הרבה זמן ולבסוף שמחתם מאוד מהתוצאה שלו?

יצירה- הקציר שלי:

ציירו או כתבו את "הקציר" האישי שלכם – מה הם הפירות שאתם קוטפים השנה ובזכות אלו "זריעה", "השקייה" והשקעה שעשיתם.

מפגש שישי

מחיטה ללחם- התנסות

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" הוא הפסוק שאמר ה' לאדם כשגרש אותו מגן עדן (בראשית ג, יט), זהו העונש אותו קבל על חטא האכילה מעץ הדעת.

משמעותו היא שהאדם יצטרך לעבוד קשה כדי שיוכל לאכול ולהתקיים.

בזמן שהיה אדם בגן עדן, לא היה לו צורך לדאוג למזון בעצמ, בגן עדן ההעצים והצמחים סיפקו לאדם וחוה שפע של פרי, וזה היה המזון שלהם.

משגורש האדם מגן עדן, הוא נאלץ להתחיל לעבוד קשה כדי להשיג מזון.

הדגנים (חיטה, שעורה, שיבולת שועל ועוד) היו מזון בסיסי בימי התנ"ך, ועד לימינו. לחם הוא מוצר המזון היומיומי והבסיסי ביותר.

בזעת אפך- כמה פעולות ומאמץ כרוך בהכנת לחם?

מרגע שזורעים את החיטה בשדה ועד שמקבלים לחם- חולפת כשנה שלמה.

הצעת הגשה:

נעקוב אחר פעולות הכנת  הלחם:

• חרישה (יצירת תלמים באדמה בהם נטמין זרעים).
• זריעה (טמינת הזרעים בתלמים שבאדמה)
• ניכוש, השקיה ודישון (תלישת עשבים שוטים, דאגה לאדמה- סביבת הגידול של הזרעים).
• קציר (של התבואה שהבשילה).
• דיש (דריכה ברגליים / בעזרת בע"ח או ע"י מכונה להפרדת הגרגרים מהשיבולת).
• זרייה (זריקה עם הרוח כלפי מעלה, להפרדת הבר (גרגרים הטובים) מהמוץ והתבן- הקליפות והשאריות)
• טחינה (בריחיים או באמצעות בהמה ובימינו מכונה).
• לישה (לישת קמח ומים לכדי בצק).
• אפייה

נשאל את הילדים:

• האם אנו היום עדיין חווים את העונש הזה בעצמנו?
• האם יש לו עדיין משמעות בימינו?
• מי מהילדים התנסה באפיית לחם או חלות בבית? אילו מהפעולות הוא עשה בעצמו (או הוריו עושים) ואלו לא? מדוע?
• מאיזה שלב רובנו היום מתחילים את הכנת הלחם, אם בכלל? האם יש לכך גם חסרונות? מה הם?

הצעות להמחשה:

• לפעילות אפיית חלות עם הכיתה. מספר הצעות בקישור "חלות לשבועות" של מיתרים
• אפשר להסתפק בהתנסות בטחינת גרגרי חיטה ללחם, היכרות עם כלים מסורתיים של טחינת קמח והכנת לחם בימים עברו
• אם אין אפשרות לאפות עם הכיתה אפשר לצפות בסרטונים כאן
• אפשרות נוספת לפעילות 
• הכנת לחם בעת העתיקה- סרטון

חומרים דרושים:

• מכתש ועלי
• גרגרי חיטה
• קמח, שמרים, נפה, קערת לישה
• ניתן להביא כלים שונים להמחשת פעולות הזרייה טחינה ועוד כפי יכולתכם ורצונכם