קריאת כיוון

הספר "נסים ונפלאות", מאת לאה גולדברג, יצא לאור בשנת 1954.

עלילת הספר מתרחשת בזמן החופש הגדול, ולכן  בחרנו לקרוא אותו כעת, לקראת היציאה שלנו לחופש.

הפרקים בספר קצרים מאוד, ולכן ברוב מפגשי הקריאה נקרא 2-3 פרקים.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "אנשים טובים" שכתבה והלחינה נעמי שמר

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: אנערוך הכרות והקדמה על הספר ונקרא את שני הפרקים הראשונים בו 

מפגש 3- מפגש חברתי: בעקבות דודה "שומאיש" נשוחח על לבד ויחד

מפגש 4- מפגש קריאה:א נקרא את הפרקים ג-ה בספר

מפגש 5- מפגש קריאה: נקרא את פרקים ו-ז

מפגש 6- מפגש יצירה: נכיר את העיר תל אביב וניצור קולאז' תל אביבי

מפגש ראשון

שיר השבוע

אנשים טובים

מילים ולחן: נעמי שמר

🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• לבחור תנועה מיוחדת למילים "אנשים טובים" ולעשות אותה כל פעם ששרים את המילים האלו.
• לצאת החוצה ולצעוד ביחד בשביל תוך כדי שירת השיר.
• מעגל שיתוף: מי הוא "איש אחד" או "אשה אחת" שהייתם רוצים לציין אותו/ה על מה שהוא/היא עשה/עשתה עבורך?

• טושים

מפגש שני

קריאה– הקדמה ופרקים א-ב

בפרקים אלו אנחנו מכירים את מספרת הסיפור, אשה מבוגרת, "דודה של שום איש".

הצעת הגשה:

שלא כמו ספרים רבים בהם הסופר הוא דמות שלא מכניס את עצמו בכלל לסיפור, בספר הזה הסופרת היא דמות מרכזית בתוך הסיפור. לכן נקדיש את המפגש הזה למחשבה על המקצוע "סופר" ועל איך אנחנו מספרים סיפורים.

נראה לתלמידים סרטון קצר כמו זה, ואז נבקש מהתלמידים לספר על מה שהם ראו, אבל בדרכים שונות:

בגוף ראשון

בגוף שלישי

כסיפור מצחיק

כסיפור עצוב

ניתן לעשות את הפעילות הזאת בזוגות, כאשר כל פעם תלמיד אחד מספר את הסיפור לבן זוגו. וניתן לעשות את הפעילות כפעילות כיתתית, בו תלמיד/ה מתנדב/ת מספר/ת את הסיפור בפני כל הכיתה.

יפה מאוד

מפגש שלישי

לא טוב היות האדם לבדו

נקדיש את המפגש הזה לשיח על "דודה של שומאיש" שחיה לבדה, ועל בדידות ולהיות לבד באופן כללי.

הצעת הגשה:

נתחיל עם תרגיל של שהייה לבד: אפשר לעשות את התרגיל בכיתה – לבקש מכל התלמידים לפנות את הכיסאות שלהם כלפי הקיר כך שהם לא רואים תלמידים אחרים ולא מדברים איתם – או אפשר להוציא אותם החוצה ולמצוא לכל תלמיד מקום להיות לבד עם עצמו.

• ניתן לתלמידים להיות לבד ככה לכמה דקות. אפשר גם לתת להם משימה פשוטה לעשות לבד, או להשמיע מוזיקה בזמן שהם יושבים לבד.

💬 נשוחח:

• איך היה להיות לבד?

• האם יוצא לכם לפעמים להיות לגמרי לבד? מה טוב בזה ומה רע בזה?

• בספר שאנחנו קוראים, מספרת הסיפור חיה לבד ואין לה משפחה. היא קוראת לעצמה "דודה של שומאיש". האם זה נראה לכם דרך טובה לחיות?

• איך "דודה של שומאיש" בכל זאת מתמודדת עם המצב?

בסיפור הבריאה השני שמופיע בספר בראשית, מתוארת בריאת האיש והאישה בשני שלבים: בשלב ראשון נברא רק האיש. אך כיוון שניכר ש"לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ (בראשית פרק ב) נבראה גם האישה.

• האם אתם מסכימים עם הקביעה "לא טוב היות האדם לבדו"?

המשורר נתן זך בשיר שלו "לא טוב היות האדם לבדו" (שאחר כך מושר ע"י מתי כספי) כתב:

לא טוב היות האדם לבדו 
אבל הוא לבדו בין כה וכה. 

• האם אתם מסכימים עם המילים האלו? מה אפשר לעשות כשאתם לבד כדי להתמודד עם המצב?

הסתכלו ביצירות אומנות של אנשים שנמצאים לבד – האם להיות לבד הוא דבר טוב או דבר רע ביצירות האלו?

אוטומט, אדוארד הופר, 1927

חלוץ בחולות, נחום גוטמן, 1960

"מונה ליזה", ליאונרדו דה וינצ'י, 1506  (יש ויכוח רווח על החיוך של מונה ליזה, אם הוא שמח או עצוב).

עכשיו אתם מוזמנים לצייר ציור של עצמך לבד.

• חשבו תוך כדי שאתם מציירים כיצד תביעו בציור את העמדה שלכם האם היותכם לבד זהו מצב טוב או לא.
• כעת, הציגו את הציורים בפני הכיתה ותנו לתלמידים לפרש את התמונה – האם טוב או לא טוב היות האדם לבדו?

• דפים חלקים

מפגש רביעי

קריאה – פרקים ג-ה

בפרקים אלו אנו פוגשים לראשונה את נסים. מספרת הסיפור מזמינה אותו לביתה ומתחילה להתידד איתו ולהתעניין בקורות חייו.

הצעת הגשה:

בפרקים אלו נסים מספר שהוא מאמין שיש לו כישרון ושהוא יצליח בחיים בגלל הכישרון שלו – גם אם הוא לא בטוח מהו הכישרון שלו.

הנה שתי אפשרויות למפגש שתעסוק בכישרון:

• הזמינו את התלמידים לעשות מופע קצר של "כישרונות צעירים" בהם יש לכל תלמיד דקה או חצי דקה להראות דבר בו הוא/היא מוכשר/ת.
• לפעמים אדם אינו מכיר בכישרונות של עצמו. לכן נזמין את התלמידים להצביע על הכישרונות של חבריהם בכיתה.

חלקו לתלמידים דפים עם רשימת שמות הילדים והילדות בכיתה. בקשו מהם לכתוב לכל תלמיד במה הוא מוכשר. המורה לוקח/ת את הרשימות וגוזרת אותם, ולמחרת מביאה לכל תלמיד את הכישרונות שכתבו לו ילדי הכיתה.

חומרים דרושים:

• רשימות שמיות של הכיתה

מפגש חמישי

קריאה- פרקים ו-ז

בפרקים אלו אנחנו פוגשים את הקוף נפלאות. הוא מגיע לבית דרך הגג, מפחיד את השכנה, ולאחר זמן קצר מוצא את מקומו בחדר הריק של המספרת.

הצעת הגשה:

דמותו של נפלאות היא דמות חשובה ומרכזית בספר שלנו. במידה רבה הוא דומה לבני האדם, ולכן נקדיש את המפגש הזה לחוקרת שעמדה על הדמיונות הרבים בין בני האדם לבין השימפנזים.

ג'יין גודול נולדה לפני כ80 שנה באנגליה. היא אנתרופולוגית וחוקרת פרימטים – כדאי להסביר…. היא בילתה שנים רבות בחקר חיי החברה של השימפנזים במדינת טנזניה שבאפריקה.

חוקרים אחרים נתנו לכל בעל חיים שהם חקרו מספר, אבל ג'יין גודול נתנה לכל אחד מהם שם. היא פיתחה קשר רגשי קרוב עם השימפנזים ואף התקבלה כחלק מהלהקה שלהם.

מהחקר של ג'יין גודול למדנו שהשימפנזים דומים במידה רבה לבני אדם, יותר ממה שהיה מקובל לחשוב לפני כן.

נצפה ב▶️ סרטון של בריינפופ על ג'יין גודול.

ניתן גם לצפות ב▶️ סרטון קצר המראה שימפנז מחבק את ג'יין גודול.

אם יש בנמצא את הספר "אני… ג'יין" אז ניתן לקרוא גם אותו.

אם יש זמן, אפשר לצאת לחצר בית הספר ולעשות קצת חקר בטבע בסגנון של ג'יין גודול: לראות איך נמלים או יצורים אחרים עוזרים אחד לשני או רבים אחד עם השני, להעניק שמות ליצורים אותם אתם רואים, ולנסות להבין אותם.

• ..

מפגש שישי

העיר תל אביב במשך השנים

בפרק האחרון שקראנו יש קטע בו מספרת הסיפור מתבוננת בעיר תל אביב וחושבת עליה ועל האנשים שבה. גם בהקדמה שקראנו בתחילת השבוע הופיעו מחשבות על כמה העיר תל אביב השתנתה במשך השנים.

הצעת הגשה:

• נצפה בסרטון "תל אביב: מאה שנה ב15 דקות". אם לא רוצים לראות את כל הסרטון, כדאי להסתכל על שנות ה40 וה50, המראים את תל אביב איך שהיא הייתה בתקופת "נסים ונפלאות." (הספר יצא לאור בשנת 1954 אך מספרת הסיפור אומרת שאירועי הספר התרחשו 15 שנה לפני כתיבת הספר.
• נחלק לתלמידים דפים עם תמונות שונות של העיר תל אביב בתקופות שונות, וגם דף חלק לכל תלמיד. נבקש מהתלמידים ליצור קולאז' של העיר תל אביב מחלקי תמונות שהם גוזרים ומציורים וצביעה שהם מוסיפים.

חומרים דרושים:

• אוסף תמונות מתל אביב
• דפים חלקים