בשבוע זה נלווה את הדב החביב במסעותיו בעיר הגדולה והמסתורית לא פחות מפרו..
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | מושג | קריאה | אמנות | קריאה |
נושא | אחלה עולם | פרק שלישי | כסף מסובב את העולם | פרק רביעי | חלון ראווה | פרק חמישי |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "אחלה עולם" וניצור קולאז' כיתתי של אחלה עולם.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הפרק השליש בספר וניצור "כפתור" בהשראת הפרק
מפגש 3- מפגש מושג: נדבר על כסף בערבות המפגש של פדינגטון עם כסף לראושנה בחייו- ההיסטוריה של הכסף ומהו עושר.
מפגש 4- מפגש קריאה: נקרא את הפרק הרביעי בספר.
מפגש 5- מפגש אמנות: נכיר את רעיון 'חלון הראווה' ונראה סוגים שונים של חלונות ראווה וניצור בהשראתם
מפגש 6- מפגש קריאה: נכקרא את הפרק החמישי בספר.
מילים ולחן: ג'ורג' וייס ובוב ת'יל
תרגום לעברית: מאור כהן ועלי מוהר
- שימוש בכלי נגינה
- יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
- איזה אחלה עולם!- השיר מציג תיאור יומיומי של העולם, שכאשר מתבוננים בו ב"משקפיים" הנכונות נראה חיובי ושמח מתמיד.
- כעת נחלק לכל תלמיד רבע דף A4 ונזמין כל אחד לצייר רגע יומיומי בצבעים עליזים ומנקודת מבט אופטימי. לסיום נחבר את כל פיסות הנייר לכדי קולאז' "אחלה עולם" של קבוצת המפגש ושישאר כתזכורת על היכולת להתבונן בכל סיטואציה, גם המובנת מאליה לכאורה, כמשמעותית ומשמחת.
בפרק זה יוצא פדינגטון מבית משפחת בראון לסיבוב בעיר הגדולה. הוא מגיע לרכבת התחתית ושם, כמובן מתחילה המהומה האמיתית.
בחלק הראשון: יציירו את האירוע שמזמן את הלחיצה על הכפתור | בחלק השני- ידביקו את הכפתור שהכינו ויצרפו את תנאי השימוש בו | ובחלק השלישי- יציירו את השפעת הכפתור לעומת החלק הראשון. |
בפרק זה פדינגטון נפגש לראשונה עם הכסף.
זוהי הזדמנות לשוחח עם התלמידים על הכסף ומשמעותו בשלושת הצירים של מפגשי הבוקר- בציר האוניברסלי נבחן את משמעות הכסף בכלל, בציר היהודי- נעסוק בקשר שבין עושר ואושר, ובציר האישי-רגשי- נבחן את נקודות האו/עו שר שלנו. אפשר לעסוק בשלושת ההיבטים ואפשר לבחור אחד מהם ולהעמיק בו- הבחירה בידכן על פי אופי כיתותיכן..
נפתח את המפגש בצפיה בסרטון על ההיסטוריה של הכסף מתוך תום ומובי ▶️ כאן.
לאחר הצפיה נציג בפני התלמידים את האימרה מתוך מסכת אבות – פרק ד, משנה א– "איזהו עשיר- השמח בחלקו".
נעסוק עם התלמידים במשמעות הפתגם ולסיום נשאל האם הם שמחים בחלקם??
אפשר להביא לכיתה מספר מטבעות ולהזמין את התלמידים להתבונן על הציור שעל המטבע ולהסביר לתלמידים כי גם לציורים ישנה משמעות.
אפשר להעזר בהסברים המופיעים כאן.
כעת נחלק לתלמידים דף ועליו "מטבעות" ריקים ונזמין אותם למלא את המטבעות בציור/בכתב בדברים/ תכונות שהם "עשירים" בהם. (- שמחה, כשרון ציור, חברות טובה, יכולת חשבונית).
בפרק זה מגיע פדינגטון לחנות "ברקרידג'ס"- מתנסה ברכישת בגדים חדשים, יורד במעלית ונפגש בחלון ראווה.
המפגש של פדינגטון עם מוכר החנות הוא מפגש טעון. – "פדינגטון ידע לנעוץ מבט ארוך כשרצה לעשות זאת. זה היה מבט מאוד חזק. מבט שהדודה לוסי למדה אותו, ושהוא שמר למקרים מיוחדים".
במפגש היום נבחן את המבטים שלנו ואת משמעותם.
המטרה- לא לצחוק.. הראשון שצוחק, מפסיד. אסור לדבר, אסור לעשות פרצופים..
נגיד כי יש האומרים שהעיניים הם החלון לנפש, וכי המבט שלנו לעיתים יכול לספר פעמים רבות על הלך הרוח שלנו..
נציג בפני התלמידים את תמונות ההבעה הבעות וננסה לחשוב מה מביעה כל תמונה. נתמקד כמובן בעיניים נשאל על תפקידם בהבעת ההבעה (- האם אפשר לחייך עם השפתיים ולכעוס עם העיניים???)
ישנן דרכים שונות לכל חנות להציג את מרכולתה. יש חנויות שיבחרו להציג את מוצרי החנות:
יש חנויות המייצרות אווירה בחלון הראווה הקשורה למוצרים הנמכרים בחנות:
ויש חלונות ראווה המייצרים אווירה מבלי להתייחס באופן ישיר לנמכר בחנות:
לאיזו חנות אתם, באופן אישי נוטים יותר להיכנס? האם תכנסו לחנות בעלת חלון ראווה מושך גם אם הדברים הנמכרים בחנות אינם מופיעים ברשימת הקניות שהכנתם לכם מראש?
בכתבה 🔗 כאן ניתן לראות חלונות ראווה שמציגים מוצרים לעומת חלונות ראווה המציגים "אווירה"
כעת, חלקו לתלמידים דף לבן וערימת גליונות עיתונים צבעוניים והזמינו אותם ליצור בזוגות חלון ראווה לחנות.
הזמינו אותם לחשוב היטב מה נמכר בחנות? האם יציגו רק את מה שנמכר בחנות או ינסו ליצור אוירה מיוחדת ומפתה.
אפשר להציע לתלמידים ליצור את חלון הראווה של בית הספר או של מפגשי הבוקר.
בפרק זה נבחנת האמרה ש"באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה" במידה ונשאר זמן לאחר קריאת הפרק אנו מזמינים להתנסות ציור חופשית בציור מופשט.
בהוראתנו, נזמין את התלמידים לצייר במשיחות מכחול גדולות.
בכיתות בהן מתאים- לאחר סיום הציור נבקש מהתלמידים להעביר את הציור לחבר אחר שימשיך, ישנה ויוסיף לציור (- כמו שעשה פדינגטון….)
נשאל בסיום לתחושות הצייר המקורי לגבי התוספות, תחושתו, האם היצירה היא "שלו" על אף שמישהו אחר היה שותף לה??