קריאת כיוון:

במפגש זה נכיר את דמותו של הראי"ה קוק- הביוגרפיה שלו, עשייתו, הגותו וחידושיו.

נקרא מקורות של הרב קוק העוסקים בעולמות הנפש והרוח.

נשוחח על הכוחות הנמצאים באדם וכיצד הם יכולים להתממש ולבוא לידי ביטוי.

נבחן איפה עקרונות אלו נמצאים בחיינו.

אודות:

הרב קוק

סרטון:

• חדשות מהעבר- הרב קוק:
• הכל אנשים – הרב קוק

רקע:

הרב קוק נולד ב-7 בספטמבר 1865 בעיירה בלטביה, אביו היה  מתנגד ואמו הייתה  חסידית. בילדותו למד אצל אביו, אחרי בר מצווה למד אצל רבנים שונים  בעיירות סמוכות. לפני גיל 20 הוא הוסמך לרבנות  על ידי הרב יחיאל  אפשטיין. הרב קוק  התחתן עם בתו של הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים. באותה תקופה למד בישיבת וולוז'ין בראשה עמד הנצי"ב, בו ראה הרב קוק את רבו המרכזי. בשנת 1888 התמנה הרב קוק לרב של זיימל, עירה בליטא. שם הוא החל ללמוד קבלה, כתלמיד חבר אחד מגדולי המקובלים של אותו דור הרב שלמה אלישיב. באותה שנה  התאלמן הרב קוק, ונותר עם בתו התינוקת בת חצי שנה. לאחר שנה הוא נשא לאישה את בת דודתה של אשתו הראשונה, 1891 נולד להם בן- צבי יהודה.  ב- 1995 מונה לרבה של בויסק שם החל לפרסם את הגותו. ב-1899 נולדה לו בת שנייה.   

ב- 1904 הרב קוק עלה לארץ, להגשים את חלומו, לאחר שקיבל פניה מאנשי יפו לכהן כרב. הוא התמנה כרב יפו והמושבות החדשות.  תקופת כהונתו ביפו הייתה פורייה מאוד הוא כתב ספרים, שפורסמו מאוחר יותר: אורות, אורות הקודש, עולת ראי"ה . ב-1907 נולדה לו בת שלישית ובתו הגדולה מאשתו הראשונה התחתנה. הרב קוק  יזם את הקמת בית ספר "תחכמוני" ששילב לימודי קודש ולימודי חול. הדבר עורר התנגדות מצד חלק מרבני ירושלים. הוא  הקים ישיבה קטנה – תלמידיה למדו חצי יום וחצי יום  עבדו . בהיותו רב ביפו יצר  הרב קוק  קשר עם מנהיגי הפועלים ותמך בהתיישבות החקלאית, הרב קוק  התאמץ למצוא פתרונות הלכתיים בענייני שמיטה וקטניות בפסח כדי לתמוך בחקלאים.

ב- 1914 יצא הרב קוק לכנס של אגודת ישראל, בשוויץ, מתוך רצון לקרבם אל המפעל הציוני. במהלך שהותו שם פרצה מלחמת העולם הראשונה, הוא לא יכל לחזור לארץ. שם  הוא החל לפעול ולגייס כספים כדי לסייע לישוב בארץ. 1916 הציעו לו קהילת מחזקי הדת מלונדון להיות רבם, הרב קוק נאות בתנאי שיחזור ליפו בהזדמנות הראשונה שיוכל. בלונדון הקים הרב קוק מספר ישיבות, והשפיע על ממשלה הבריטית שלא תסגיר יהודים רוסים לרוסיה, וניהל מאבק לטובת הצהרת בלפור. ב-1918 הקיים הרב קוק את "דגל ירושלים" במטרה, שתאגד בתוכה את היהודים שומרי התורה, התומכים במפעל הציוני. הרב קוק קיווה שהתנועה תאגד יחד את מזרחי ואת אגודת ישראל. בעזרת תלמידיו ובנו הקים סניפים : בארץ ישראל, בשוויץ, אנגליה וארצות הברית. התנועה לא הצליחה להתרומם ונעלמה מהר מהנוף הפוליטי הציוני.  התנועה הייתה תלויה מידי בדמותו של הרב קוק לכן,  כשהוא חזר לארץ, הארגון התמוסס. בתום המלחמה חזר הרב קוק לארץ ישראל ונתמנה לרב של ירושלים.

ב-1920 התנהל בארץ מאבק על זכות נשים, הרב קוק התנגד לנתינת זכות בחירה לנשים בניגוד לדעת רבים מחברי המזרחי.  בשנת 1921 הוקמה הרבנות הראשית לארץ ישראל והוא התמנה לרב האשכנזי הראשון. מתקופה זו עד למותו מיעט בכתיבת דברי מחשבה ועסק בעיקר בכתיבת "הלכה ברורה" על הש"ס, ועסק בעיקר בפעילות ציבורית. ב-1924  יסד הרב קוק ישיבה בירושלים "הישיבה המרכזית העולמית" דובר בה בעברית ולימדו מחשבה והגות מעבר לגמרא והלכה. הרב קוק ניהל את הישיבה באופן אבהי ומשפחתי, הוא דאג לצורכי התלמידים כלכלית ולעתים אפילו דאג לחורים בגרבי התלמידים. הוא ראה בישיבה מכוון הרוח של עם ישראל לכן,  עודד את תלמידיו לעסוק בחינוך ובצורכי ציבור. הרב קוק היה איש ציבור, שהגיב רבות על מעשיהם והחלטותיהם של הברטים, הייתה לו עמידה איתנה למול המנדט הבריטי.  במאורעות תרפ"ט טלפן בשבת לממלא מקום הנציב העליון כדי שידכא את האירועים.  

הרב קוק נפטר ממחלת הסרטן בגיל 70 בשנת 1935 נקבר בהר הזיתים בירושלים.

הרב קוק היה שמרן בהלכה, אך הגותו ומחשבתו הייתה מקורית, מעמיקה, נועזת ודיאלקטית. הוא מיזג לימודי  תנ"ך  תלמוד, מחשבה וקבלה עם תפיסות חדשניות של העולם הפילוסופי והמדעי. כתיבתו ברובה הייתה שוטפת, ספונטאנית, לא מאורגנת ולא שיטתית, נדמה שהיא נכתבה מתוך חוויה אקסטאטית. הרב קוק כתב על הרבה נושאים אך התפרסם בעיקר מגישתו לציונות שראה בה תחילה של גאולה, פעמי משיח. לאחר מותו תלמידיו ערכו ספריו והוציאו חלק מכתביו והוקמו מוסדות וישוב כפר הרוא"ה, שנקראה על שמו.   

טעימות מהגותו של  הרב קוק 

מקורות לדוגמה: 

1:

מגד ירחים

כשהנשמה מאירה – גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.

2:

אורות הקודש א עב

יסוד האושר הוא:

                          אהבת האמת בשכל,

                          אהבת היושר בחיים,

                          אהבת היופי ברגש,

                          אהבת הטוב במעשה.

3:

אורות הקודש

מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד. כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה, ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה.

4:

ערפילי טוהר

הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה.

5:

מאמרי ראיה

האדם התלוש, זו היא הזוועה היותר מחרידה את הנשמה, האדם מוכרח הוא שיהיה לו מעמד ושמעמדו יהא בלתי מתנודד. הגלות, מה עיקר צרתה: הוה אומר: התלישות.

6:

מוסר אביך/מידות הראי"ה

האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל

7:

אהבת חינם

ואם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בשנאת חינם

נבנה ויבנה העולם עימנו באהבת חינם

8:

אורות התשובה

התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד,

היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים. 

9:

אורות התשובה

דווקא מתוך התשובה האמיתית הטהורה צריכים לשוב אל העולם ואל החיים, ובזה משיבים את הקדושה על מכונה וממליכים את השכינה בעולם.

10:

אורות הקודש

יצייר לו כל אחד באמת ובתמים מה שנשמתו מראה לו, יוציא את תנובתו הרוחנית מן הכח אל הפועל, בלא שפתי רמיה, ומניצוצות כאלה אבוקות אור יתקבצו, ויאירו את כל העולם מכבודם, מחלקי אמת פנימית כאלה האמת הגדולה תופיע.

11:

   אורות הקודש ב, שי"ד

מי שאין נפשו משוטטת במרחבים, מי שאינו דורש את אור האמת והטוב בכל לבבו, איננו סובל הריסות רוחניות, אבל אין לו גם כן בנינים עצמיים. הוא חוסה בצלם של הבניינים הטבעיים, כמו השפנים שהסלעים הם מחסה להם. אבל האדם, מי שנשמת אדם בקרבו נשמתו לא תוכל לחסות כי אם בבניינים שהוא בונה בעמלו הרוחני, שאיננו פוסק תמיד    

12:

דברי הרב קוק על עצמו 

מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר, בודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא השלם. אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו ורוממותו הכול נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה. כמובן אין זה אלא אידיאל שאנו שואפים אליו, אבל להגיע לידי זה אי אפשר לכל יליד אישה. אלא בהשתדלותנו אנו יכולים להתקרב אליו יותר ויותר, וזהו מה שהמקובלים קוראים בשם 'ייחודים'.

13:

עבד ובן חורין

יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות:  הנאמן לעצמיותו – בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים – הוא עבד.

14:

אורות הקודש

עלה למעלה עלה, כי כח עז לך.

יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים.

אל תכחש בם פן יכחשו לך.

דרוש אותם – וימצא לך מיד.

15:

המחשבה על אושר הבא מחוץ לאדם מביאה לעצבות ואילו ההכרה בערך הרצון והחופש שבהתעלותו, מביאה שמחה רבה.

16:

אורות הקודש ג פו

העבודה העליונה של האישיות הפרטית היא להעלות את כוחות החיים הטבעיים, הרצוניים, שיהיו ממוזגים עם המחשבתיים השכליים.

ומיזוג זה אינו נעשה בהדר השלמות כי אם לפי אותה המדה שהעריגה האלוהית על פי תנאיה ותפקידה ממלאת את הנשמה.

💬 דיון כיתתי:

• • בחרו מאמר אחד שהכי דבר אליכם מתוך המקורות המובאים למעלה:
  • הסברו את המאמר
  • ציינו למה בחרתם דווקא אותו
  • עיינו במקורות וציינו כיצד תופס הרב קוק את  האדם וכוחו?
  • הרב קוק האמין בנחיצות של אדם לממש את יכולתו וכוח יצירתו
  • כיצד הדבר הזה מתיישב עם דת?
  • חשבו מה הבסיס התיאולוגי של תפיסה זו ?
  • תארו איזה מן אדם היה הרב קוק ?

רלוונטיות לחיי הלומדים

הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה אחד  מגדולי המחשבה היהודית במאה ה-20. רוחב  ידיעותיו, אומץ ליבו, שליטתו בהלכה ובמחשבה היהודית ובמחשבה ומדע הכללי הפכו את הגותו הרחבה רלוונטיים לעידן המודרני ועל כן ראינו צורך להיחשף לדמותו ולהגותו על מנת להעשיר את כולמם של בני הנוער בדמויות ובתפיסות עולם.