קריאת כיוון:

במפגשי זה נכיר את אלפרד נובל- את הביוגרפיה וההמצאות שלו.

נקרא מקורות העוסקים בפרסים.

נשוחח על המשמעות של הענקת פרסים- מה התועלת בכך ומה המחיר שמשלמים.

אודות:

אלפרד נובל

סרטון: שרגא בישגדא:

כיוון שהתכנית אינה מתאימה לתלמידים בכיתות הגבוהות ביסודי, אנו מציעים להראות רק את החלקים מתוכה שבהם יש עיסוק ישיר באלפרד נובל ולא לצפות בכל התכנית כולה:

לאלו שיש חשבון בבריינפופ אפשר גם להראות את הסרטון המופיע באתר

רקע:

אלפרד נובל נולד בשטוקהולם שבשבדיה ב- 21 באוקטובר ב- 1833, הוא היה הבן השלישי במשפחה. בגיל 9  משפחתו עברה לגור ברוסיה, בסנט פטרבורג, אביו הקים מפעל ליצור מוקשים ימיים. הוא חונך על ידי מורים פרטיים וביניהם כימאי אורגני ניקולאי דינין.  בגיל 18 עבר נובל לארצות הברית ולמד כימיה במשך ארבע שנים, אך המצב הכלכלי של המשפחה הורע והוא נאלץ לשוב לשוודיה.

אלפרד נובל החל לחקור חומרי נפץ במפעל המשפחתי. הוא התמקד בעיקר בדרכים של שימוש בטוח של ניטרוגליצרין שהוא אינו יציב מבחינה כימית ולכן מסוכן. במהלך מחקריו אירעו מספר התפוצצויות  במפעל המשפחתי, באחת מהן ב-1864, נהרג אחיו הצעיר של נובל בנוסף לפועלים. למרות האסונות הוא המשיך במחקריו, הוא  ערבב את ניטרוגליצרין בחומרים  לא פעילים כפחם ונסורת  בכך הוא הצליח ליציב את החומר, ולהפכו לבטוח. נובל כינה את החומר "דינמיט",  ב- 1867 הוא  רשם פטנט על ההמצאה. נובל עבר לגור בפריז ב- 1873 והמשיך לפתח חומרי נפץ נוספים בעלי עוצמה ובטיחות גבוהים יותר, הוא רשם כ-350  פטנטים. נובל צבר הון רב מייצור חומרי נפץ.  למרות שעיקר המצאותיו היו בתחום הצבאי, נובל היה תעשיין בעל מצפון, הוא האמין בשלום עולמי וסבר, שפירוק נשק  צריך לבוא רק לאחר השגת הסכמי שלום יציבים בין האומות. הוא השתתף בהרבה ועידות  בינלאומיות לקידום שלום העולמי. ב-1891 הוא עבר להתגורר באיטליה.

נובל נפטר ב-1896, כתוצאה משבץ מוחי בסן רימו, באיטליה.  הוא היה רווק ולא היו לו יורשים, בצוואתו הוא הורה להשקיע 94%  מהכסף  בקרן, וצווי שכספי הרבית מהקרן יוענקו  מידי שנה 5 פרסים למדענים ולאישים  החלוצים בתחומם: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום.  פרס נובל ראשון הוענק ב-1901, מאז נחשב הפרס ליוקרתי ביותר למדענים ולאישים שתרמו למדע ולתרבות האנושית.  ב- 1969 החלו השוודים לחלק פרס נובל לכלכלה, הפרס לא מומן מכספי הקרן אלא  מבנק שוודי  בגלל שלא היה בצוואתו של נובל.      

פרסים

מקורות לדוגמה: 

1:

משנה מסכת אבות פרק א, משנה ג

אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק הוא היה אומר:

אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס

אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס

 ויהי מורא שמים עליכם

2:

מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא ב, פרק י

אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס [ויהי מורא שמים עליכם] משל לאדם עושה רצון רבו ולבו גס ברצון רבו, [אדם עושה רצון אביו] ולבו גס ברצון אביו. לא דומה זה שהוא עושה מאהבה לזה שהוא עושה באימה ויראה:  זה שהוא עושה מאהבה נוחל חיי העולם הבא וזה שהוא עובד באימה ויראה שהוא נוחל חיי העולם הזה ואינו נוחל חיי העולם הבא, שכן מצינו באבות הראשונים שעבדו באימה ויראה ונחלו חיי העולם הזה וחיי העולם הבא. באברהם מהו אומר" כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה"  (בראשית כ"ב י"ב) ביוסף מהו אומר:" את האלהים אני ירא" (שם מ"ב מ"ח) ביונה מהו: אומר ואת האלהים אני ירא" (יונה א' ט)"

3:

יד המלך הלכות תשובה פרק י

דשלא על מנת לקבל פרס היא עבודה תמה מאהבה, ועל מנת  לקבל פרס הוא עבודה הפחותה שאינה רק מיראה.

4:

מתוך צואתו של  אלפרד נובל

בכל רכושי הנותר הניתן למימוש ינהגו כדלהלן.

הכספים יושקעו על ידי מנהלי עזבוני בהשקעות בטוחות אשר יהוו קרן, הריבית על קרן זו תחולק מדי שנה כפרסים לאלה, אשר בשנה שקדמה לקבלת הפרס, הנחילו את התועלת הרבה ביותר לבני האדם. סכום הריבית יחולק לחמישה חלקים שווים, אשר יוענקו באופן הבא: חלק אחד לאדם אשר תרם את התגלית או המצאה החשובה ביותר בתחום הפיזיקה, חלק אחד לאדם אשר תרם את התגלית או המצאה החשובה ביותר או שיפור בתחום הכימיה, חלק אחד לאדם אשר תרם את התגלית החשובה ביותר בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה; חלק אחד לאדם אשר יצר בתחום הספרות את היצירה האידאלית ביותר, וחלק אחד לאדם אשר עשה את המירב או את העבודה הטובה ביותר לאחווה בין האומות, לביעור או הפחתת הכוח החמוש וכן לקיום וקידום כינוסי שלום.

הפרסים בפיזיקה ובכימיה יוענקו על ידי האקדמיה השבדית למדעים , זה לעבודות פיזיולוגיות או רפואיות על ידי מכון קרולינסקה בסטוקהולם; וזה לאבירי השלום על ידי ועדה של חמישה אנשים אשר יבחרו על ידי חבר הנבחרים הנורבגי. זהו רצוני המפורש כי בהענקת הפרסים לא יינתן כל משקל ללאומיות המועמדים, כך שהמתאים ביותר יקבל את הפרס, בין אם הוא סקנדינבי ובין אם לאו.

5:

ישראלים זוכי פרס נובל

• ש"י עגנון: הפרס לספרות לשנת 1966 (יחד עם נלי זק"ש).
• מנחם בגין: פרס נובל לשלום לשנת 1978 (יחד עם אנואר סאדאת).
• יצחק רבין ושמעון פרס: פרס נובל לשלום לשנת 1994 (יחד עם יאסר ערפאת).
• דניאל כהנמן: פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 (יחד עם ורנון סמית)
• אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר: פרס נובל לכימיה לשנת 2004 (יחד עם אירווין רוז).
• ישראל רוברט אומן: פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 (יחד עם תומאס שלינג).
• עדה יונת: פרס נובל לכימיה לשנת 2009 (יחד עם תומס סטייץ ו-וונקטרמן רמאקרישנן).

6:

פרופ' עדה יונת קיבלה פרס נובל בכימיה – אסף מוני, הארץ 10/12/2009

פרס הנובל מציב את המדע בחזית, ומעניק למדענים הילה ציבורית שעוזרת למשוך צעירות וצעירים מוכשרים למחקר המדעי. "שום פרס לא הכרחי למדע", חושבת יונת, "אבל בלי שום פרס – האנונימיות שלו רק תלך ותגדל. אם אין שום הכרה ציבורית, שום דבר לא יגיע לקהל הרחב, ומספר האנשים הטובים שירצו לעסוק במדע לא יגדל, או אפילו יקטן. חלק גדול ממהות הפרס הוא לא ההשפעה האישית שלו עליי, אלא עד כמה הקהל מקבל קצת את הטעם של המדע. וכל פעם שזה קורה קרוב אליך – נגיד למדענים ישראלים – זה תורם משהו לעתיד המדע"

7:

שר החינוך, בן ציון דינור,  1953

מתן פרסי ישראל ביום העצמאות בא להדגיש את הקשר הפנימי האורגני בין עצמאות מדינית ובין עצמאות רוחנית. קביעת הטקס ביום העצמאות באה להזכיר לעם חזור והזכר כי עצמאותו של עמנו תלויה בעוצמתו הרוחנית ואין עוצמה רוחנית לעם אם אין העם שוקד על עצמיותו.

  8:

דברי בן גוריון בדחיית פרס ישראל ב- 1968

לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי

9:

ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-7.10.09

פרס נובל הוא האולימפיאדה האמיתית של האנושות

10:

חתן הפרס נובל לכימיה 2004  פרופ' צ'חנובר

זכייתנו היא מסר שרק השכלה גבוהה תשים את המדינה בדרך הנכונה.

11:

פרופ' יצחק אפלויג, נשיא הטכניון

בעקבות הענקת פרס נובל אני מקווה שייפתח צוהר לצעירים, שיבואו ללמוד מדעים

12:

עבודה מדעית היא ביסודה עבודת צוות. הענקת פרסים על הצטיינות בעבודה מדעית הופכת  את היוצרות ומתווה דרך הפוכה לזו הטבעית. בדרך החלופית עבודה מדעית מוצגת  כעבודה אינדיבידואלית. התחרות על הפרסים הופכת את הזירה המדעית לזירת מלחמה. פרס נובל לשלום ראוי שיוענק לזה שיבטל את כל פרסי הנובל המדעיים.  פרסי הנובל המדעיים גם אם הם ניתנים באופן ההוגן ביותר לאלו שהשיגו את ההישגיים הגבוהים ביותר במדע, מזיקים לכלל ההישגים המדעים של האנושות. פרס נובל ופרסים מדעיים אחרים, מסלימים את היוקרה בין מדענים ואת מאבק על משאבים ביניהם. הסלמת המאבק גורמת לכך שחלק ניכר מן האנרגיה מופנה לאותם מאבקים במקום ליצירתיות מדעית. על מנת להגיע להישגים גבוהים  על המדען לשחק משחק פוליטי במהלכו הוא מצליח להשתלט על תקציבי מחקר ועוסק  בלנצח במלחמות ומרוצים מדעיים במקום ליצור. זירת המדע הופכת לזירה פוליטית של מאבקי כוח ובזירה זו סך כל היצירתיות הכללית נפגעת. אנושות  עד כדי כך שחשיבה יצירתית נחשבת למנהג מגונה במדע. (…)

מדען אמיתי אינו זקוק לפרסים. הוא מונע על ידי סקרנות מדעית ויצר גילוי. קיומם של פרסים מדעיים מחדיר למערכת מדעניי-וירוס שמונעים על ידי הרצון לזכות בפרסים ולא על ידי סקרנות מדעית אמיתית. הווירוס מדבק ומדביק את הקהילה המדעית כולה. התוצאה היא שאנשים מחונכים לעבוד בשביל פרס. עבודה כזו עשויה להיות יצרנית מאוד, אך לא  יצירתית.

13:

רובין ויליאמס

כשאתה מגדל ילד יש לך חלום שבו הילד שלך אומר 'אני רוצה להודות לחברי האקדמיה על פרס הנובל הזה', ואז יש לך עוד חלום שהוא אומר 'אז, אתה רוצה צ'יפס עם זה?'

14:

"על מנת לקבל פרס" , מיכאל הנדלזלץ, הארץ 

במשל יותם בספר שופטים (פרק ט') ביקשו העצים לבחור להם מלך. ומכיוון שהתהליך היה לא פשוט – שום עץ לא רצה (זאת אומרת כנראה רצה, אבל לא היה לו נעים להודות) – התנדב בסוף האטד למלוך, ואיים לשרוף את ארזי הלבנון. וכך זה גם עם פרסים: כדי לקבל פרס צריך לרצות. לפעמים הזית או התאנה מקבלים גם, אבל האטד תמיד רוצה יותר. ומי שלא משתדל בוודאי לא מקבל.

15:

  ויליאם שייקספיר,  בתרגום: עודד בארי

שום פרס, אלי, לי אל תתן
אם אין אני לי – מי יתן?
שלא אסמוך עד יום אחרון
על דבר שבועה או דבר משכון
על זונה שמתייפחת או כלבה שלא נובחת
על מפתח של סוהר או עזרה מידי חבר
ועל כן אני אומר:
איש עשיר הוא כל יכול, העני אוכל רק חול

16:

פרופ' אורית זסלבסקי – טיפוח מצוינות במתמטיקה – מנין ולאן?  

מהותה של הצטיינות היא "חתירה מתמשכת למימוש הפוטנציאל האישי תוך הצבת רף עולה של סטנדרטים וציפיות עצמיות מחד ופיתוח מודעות וקשב למסגרת ולסביבה הרחב   היותר  מרכיבי ההצטיינות בקרב  תלמידים כוללים (http://www.leadersnet.co.il)  מאידך"

הצטיינות לימודית בתחום דעת  מסוים,  ומצוינות אישיותית המאופיינת על ידי "התמדה, הנעה פנימית לשיפור יצירתיות, סקרנות, אהבת ידע ולימוד לשמו אחריות אינטלקטואלית ותעוזה חברתית אישית. " (רחמל 2006 )

17:

הזדמנות למה?,  פרופ' יוסי יונה

לא הכול מקבלים פרשנות זו של אידיאל המצוינות ואת המשמעויות המעשיות הנלוות לו. יש כאלה שמעדיפים לדבר על מצוינות לא-סלקטיבית, או "מצוינות אישית". לפי המשמעות הזו, מצוינותו של תלמיד אינה נמדדת רק באופן יחסי לתלמידים אחרים (interpersonal), אלא גם ביחס לעצמו (intrapersonal). כלומר, הצטיינותו של תלמיד יכולה לבוא לביטוי בכך שהוא הצליח לפתח את יכולותיו במידה רבה ואף עד לגבולן המקסימאלי. הצטיינותו אפוא לא באה לביטוי בהכרח בהישגים גבוהים – הנמדדים באופן יחסי לתלמידים אחרים – אלא ביכולתו למצות את יכולותיו.

18:

גדי רוזן – טיפים בנושא חינוך ילדים

גם השימוש בפרסים, ממש כמו שימוש בעונשים, אינו יעיל ואפקטיבי לטווח ארוך. אמנם, ילדים מוכנים להתאמץ ולעבוד קשה כדי לקטוף פרסים, אך המסר הנלמד הוא ששווה להתאמץ רק כאשר קיים גמול חיצוני כלשהו. במקרה כזה, המוטיבציה של הילד היא חיצונית (קשורה לגמול מבחוץ) ולא פנימית (קשורה להבנה של הילד שכך נכון לנהוג). ההתנהגות הופכת תלויה בגודלו ושוויו של הפרס, והילד הוא לא מפתח הבנה ומודעות להתנהגותו, תפקידיו וחובותיו, מתחשבן כל הזמן על ערך הפרסים ומתנהג בדרך מסוימת כדי לרצות את הוריו או למצוא חן בעיניהם, ולא עבור עצמו. למעשה שימוש בפרסים פוגע בתחושת האחריות של הילד למעשיו ולתוצאותיהם ומעביר אותם לידי ההורים.
אך עם זאת, בלי פרסים ומתנות אי אפשר ? אך רצוי שלא לקשור את האירוע להתנהגות הילד. מתנות יכולות להיות חלק מאירועים או ממסורת משפחתית (למשל: מתנות בחגים, בימי הולדת או מידי סבא וסבתא גורמות לילד הנאה גדולה).

19:

מקל וגזר על חיזוקים ועונשים וההקשרים בהם הם מופעלים – ד"ר קלודי טל , "הד הגן" רבעון לחינוך בגיל הרך, חוברת א', תשרי תשס"ב, ספטמבר 2001.

חיזוק הוא כל דבר נעים או מהנה הניתן מייד אחרי התנהגות מסוימת וגורם להגברת השכיחות של אותה התנהגות. החיזוק מהווה חוליה הכרחית בתהליך של למידה המבוסס על התניה אופרנטית. להגדרה זו של החיזוקים יש מספר השתמועיות: החיזוק הוא אירוע מותנה "תעשה, תקבל פרס; לא תעשה, לא תקבל את הפרס". שנית, מדובר ביצירת אסוציאציות בין התנהגות לבין גורם מתגמל או נעים, ללא כל צורך בתיווך של הבנה. ואכן, ניתן ללמד (לאלף) בעלי –חיים להגביר את שכיחותן של התנהגויות הנמצאות ברפרטואר שלהם על ידי מתן חיזוקים מייד אחרי ההתנהגות. הראייה הפילוסופית העומדת מאחורי השימוש בחיזוקים היא כי האדם מונע על ידי הצורך להגביר הנאות ולהקטין כאב (SKINNER 1953). המוטיבציה לביצוע התנהגות לפי שיטה זו היא איפוא, חיצונית להבדיל ממוטיבציה אינטרינזית או מופנמת. (..)  
ניתן לסווג את החיזוקים בכמה אופנים. אבחנה אחת היא בין חיזוקים חברתיים לבין חיזוקים חומריים. עם החיזוקים החברתיים נמנות מחוות, כגון; חיוך, ליטוף, התעניינות והתפעלות, וגם חיזוקים מילוליים, כגון: אמירות 'יפה', 'נכון', 'כל הכבוד!' המלווים לעיתים גם בהסברים והנמקות. עם החיזוקים החומריים נמנה כמעט כל דבר מוחשי, הנעים לאדם שמקבל אותו; פרחים, שוקולד, מתנות ומשחקים. תת-סוג מיוחד בתוך החיזוקים החומריים הם חיזוקי מזון, בעיקר ממתקים; שוקולד, מסטיק, במבה, סוכריות וכו'.

20:

המקל והגזר – שיטטת חינוך? , נייס שרה

גם הפרס, כמו העונש, בא ממקום של חוסר כבוד. של תחושת עליונות. אתה הקטן ולי כמבוגר, הורה, מורה, בוס יש את היכולת לשנות את התנהגות על ידי גזרים למיניהן – כסף, מתנות…. 
וגם הפרס הוא קצר מועד. הפרס צריך לגדול ולהשתכלל אחרת הוא לא יביא את "התועלת" המצופה.

💬 דיון כיתתי:

• חלוקת פרסים בתחומים שונים- האם היא הכרחית? חוו דעתכם מעשים של אדם צריכים להיות על מנת או שלא על מנת לקבל פרס?
• מה מניע את האדם – הפרס או התהליך, ההישג או הדרך- לאן אדם שואף? (בתחומי ספורט, אומנות, מדעים וכו')
• האם מדענים, יוצרים, פעילים חברתיים, עושים את מעשיהם בשביל הפרס?
• משמעות של נתינת פרס בחינוך- האם יש צורך ועבור מה (עידוד, תגמול, הוקרה וכו')
• מה בין פרס לפרסום- האם הקשר ביניהם הכרחי?

רלוונטיות לחיי הלומדים

פרסים הם תגמול  לאדם או לקבוצה, אות הוקרה על תגלית, יצירה או פעילות חשובה הראויה לציון שבח. רוב האנשים חוקרים, יוצרים או פועלים בתחומים שונים, לשם העשייה עצמה ולאו דווקא  על מנת לקבל את הפרס, אך הפרסים הם דרך להתפרסם, לקבל הכרה ציבורית על חשיבות וחיוניות העשייה שלהם לחברה ותרבות. פרסים לרוב הם בעלי ערך כספי, לרוב יש זיקה בין יוקרת הפרס לבין גובה הפרס. אלפרד נובל יסד בצוואתו את פרס נובל שבמשך השנים הפך לפרס היוקרתי ביותר בעולם שבו זוכים מדענים, סופרים ופעלי למען שלום עולמי, אנשים שתרומתם לתרבות ולאנושות משמעותית ביותר.