קריאת כיוון:

במפגש זה נכיר את דמותו של יואל משה סלומון וההיסטוריה שבתוכה חי- השופע והשפיע עליה.

נקרא מקורות שונים העוסקים בקשר לארץ והתיישבות בארץ ישראל.

נשוחח על ערך ההתיישבות בארץ כיום.

נבחן את הערכים שבאו לידי ביטוי ביחידה- התיישבות, קשר לארץ, חלוציות בחיינו כיום.

אודות:

יואל משה סלומון

סרטון:

• הבלדה על יואל משה סלומוןן:
• סיפורו של שיר – הבלדה על יואל משה סלומוןן:
  
  

רקע:

יואל משה סלומון נולד בירושלים בי"ח אדר 1838, למשפחה חשובה בישוב היהודי האשכנזי בירושלים. סבו היה ממייסדי הישוב הישן האשכנזי, במאה ה18. סולמון קיבל חינוך תורני בירושלים ונסע לליטא ללמוד שם בישיבה. בזמן שהותו באירופה למד דפוס בעיר נמל לחוף הים הבלתי. סולמון חזר לארץ ויזם להקים  הקמת בית דפוס עברי בירושלים, במקביל היה מבאי בית מדרש של ר' עקיבא שלזינגר. סולמון היה מעורכי כתב העת- "הלבנון" אותו הדפיס בבית הדפוס שהקים.          

לסולמון היה קשה להשלים עם מצב החיים בישוב הישן, המחסור והדלות והצפיפות היה רב. הוא היה מהחלוצים  הבולטים של "פורצי החומות", מהאנשים שעזבו  את הישוב הישן והתיישבו מחוץ לחומות העיר העתיקה. ב- 1869 הוא ייסד יחד עם שישה חברים את שכונת נחלת שבעה, והקים בה את ביתו.  במשך השנים סולמון היה מעורב בעוד ניסיונות לרכוש אדמות שלא צלחו לעיתים. ב- 1874 סולמון היה ממייסדי שכונת מאה שערים.       

במקביל לעבודותיו ומעורבותו בהקמת השכונות ורכישת אדמות סולמון היה פעיל ציבור בתחומים שונים, הוא היה חבר הוועד הכללי של העדה האשכנזית בירושלים. הוא יצא נגד התלות של יהודי ירושלים בכספי החלוקה שהגיעו מתרומות מחו"ל, והטיף להתיישבות בארץ ישראל מסיבות כלכליות יצרניות. הוא פרסם את דעותיו בכתב העת "יהודה וירושלים " שאותו הקיים וערך ב- 1877. רבנים וראשי כוללים לא אהבו את דעותיו וקראו להחרים את כתבי העת של סולמון. הוא ניהל מאבק נגד הרבנים דרך כתיבת מאמרים בעיתונו אך, לאחר שנה הוא הפסיק בטענה :  "רב לך דבר שפתיים. צא אל עולם העשייה".

ב- 1878 שהיא שנת תרל"ח, יואל משה סלומון נמנה עם מקימי המושבה פתח תקווה. הוא התיישב בפתח תקווה , אך עקר ממנה כשפרצה מגפת המלריה. הוא עזב את פתח תקווה והקיים את המושבה יהוד, ביהוד חי שבע שניים ובערוב ימיו שב לירושלים. ב- 1895 הוא נשלח מטעם הוועד הכללי האשכנזי לרוסיה, במהלך ביקורו נפגש עם הרב קוק. בעקבות המפגש הוא פעל להביא את הראי"ה  קוק לארץ ישראל, הדבר עלה בידו ב-1904 .        

יואל משה סולמון  נפטר בגיל 74, ב-22 לאוקטובר ב- 1912, בירושלים, הוא נקבר בהר הזיתים.

התיישבות בארץ

מקורות לדוגמה: 

1:

במדבר פרק לג, נג

וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ

2:

יחזקאל פרק לו ,כח

וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים:

3:

ספרי דברים פיסקא

מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר, שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה, והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה:  (דברים יא לא) "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים"  אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל.

4:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כו עמוד א

"ושבו בעריכם אשר תפשתם" (ירמיהו מ)

במה תפשתם? בישיבה.

דבי ר' ישמעאל תנא: (דברים יא) "וירשתם אותה וישבתם בה"

במה ירשתם? בישיבה.

5:

 תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קב עמוד ב

מפני מה זכה עמרי למלכות?

מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל.

שנאמר (מלכים א' ט"ז) "ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף…  ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון.

6:

רמב"ן –ספר המצוות, מצווה ד 

נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר(במדבר לג,נג)‏‏: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה ." התנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם.

7:

רבי מנחם המאירי

מצווה על כל אדם מישראל

לקבוע ביתו בארץ ישראל ולישבה לפי כוחו

8:

חידושי החתם סופר, פרק לולב הגזול ד' ל"א עמוד א.

נראה לעניות דעתי רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא ו'אספת דגנך' אלא בארץ ישראל ורוב ישראל שרויין, שהעבודה בקרקע גופה מצוה, משום ישוב ארץ ישראל , 'ולהוציא פירותיה הקדושים' ועל זה ציוותה התורה "ואספת דגנך", ובועז זורה גורן השעורים הלילה משום מצווה, וכאילו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכי נמי  לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה, אבל כשאנו מפוזרים בעונותינו הרבים אומות העולם וכל שמרבה בעולם יישוב מוסיף עבודת ה'. 

9:

רב אלקלעי

ישוב הארץ ירפא את תחלואי ארצנו הקדושה להסיר מעליה חרפת הרעב. (…) ישוב הארץ רוצה לומר: להביא אנשים מאנשי אירופה, אשר ידם רב להם בעבודת האדמה. זוהי ההתחלה. ואחריהם יבואו אמנים וסוחרים לישב את הארץ כדרך כל הארץ."

"עבודת האדמה היא נחמת הארץ, גאולת ישראל. המצווה הראשונה לעולי גולה. היא המצווה הראשונה מפני שהיא פרנסת העניים והעולים הראשונים יהיו עם עני ודל. תחילת גלותנו הייתה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, ותחילת גאולתנו היא בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה. פרנסה לעניים העולים ראשונה לבנות בתים ולטעת כרמים, וכשישמעו ישראל כי פקד ד' את עמו, לתת להם לחם, יתעורר לבם לשוב אל ד', לישב את ארצנו הקדושה החרבה והשוממה.

10:

רב קלישר

 על כן בואו ונתחזקה בעד עמינו ובעד ארצנו ונייסד חברת ארץ נושבת אשר בה יתחברו רעים אהובים.

[…] עוד יש מטרה גדולה ונכבדה לרעיון הנ"ל והוא לקשר את לב בני ישראל לרצון ומטרה אחת, מים ומצפון ממזרח וממערב יתאחדו אחינו לנקודה המרכזית ליישב את ארצינו הקדושה, ארץ אבותינו הברוכה, מבניה בני ציון היקרים, וכאשר נשיג את שתי המטרות האלה אולי ברבות הימים ישקיף ה' ממרום לחומלה עלינו ולהרים קרננו בכבוד כאשר הבטיח לנו

11:

המסע לארץ ישראל-  בנימין זאב הרצל

מצב הארץ כמו שהוא עתה, אחרי ימי השמה מכל עבודה קולטורית זה זמן כביר, אמנם פרוע הוא, אבל תקותה טרם נכרתה.  יש לאל ידינו להפריחה ולהחיותה בעבודת בני עמנו אשר נביאם אליה – אחרי שנצליח לרכוש לנו אֶת הזכות הזאת על-פי משפטי העמים וחוקותיהם. חכמי החרשים וחוקרי הטבע, אנשי המסחר והעבודה ויתר אנשי הרוח, העוברים עתה לחקור ולתור אותה בחכמתם ובתכונתם, יודיעו גם אותנו, מה היא לנו ובמה כחנו גדול לרשתה.  ובה במדה אשר יתרחקו החכמים התרים האלה מן הדמיון, יגדל ערך עבודתם.

12:

אליעזר בן יהודה – החלוקה ותולדותיה

נבחר לנו דרך אחרת, – לבנות ולא להרוס, לנטוע ולא לעקור נטוע.

נעמול נא להגדיל בארץ הזאת חרֹשת כל מעשה, נלמד את ידי כל הנעורים פה כל עבודה, ובמעשה ולא בדברים בלבד נראם כי חרפה לאיש לקחת מתנת חנם מאדם בעת אשר יש יכולת בידו לחיות על יגיע כפיו.

נעמול להרבות בארץ קדשנו מספר האנשים אשר יוכלו להתפרנס בעמל ידיהם ולא יצטרכו לעזרת אחרים, וראו אז בני דור החדש בעיניהם מה בין בן-חורים אשר בעבודתו יביא לחמו ובים המצפה לשלחן אחרים, ומאסו גם הם בלחם הזה מעט, ולא יחפצו בו.

ובכסף החלוקה נוכל אז לעשות דברים אחרים לישוב הארץ.

13:

אמת מארץ ישראל – אחד העם  

כי בעוד אשר לאמריקא ילך לו כל החפץ, על דעתו ועל אחריותו בלבד, יהיה ישוב ארץ ישראל מסור בידי כלל העם, וכל צעד וצעד יהיה מדוד ונעשה בדעה צלולה ומיושבת, בהשגחת ראשי העם ומנהיגיו, למען יהיו כל המעשים מכוונים למטרה אחת, ולא יבואו אנשים פרטיים במעשיהם הבודדים ויהפכו את הקערה על פיה.

14:

עגלה ריקה ועגלה מלאה

בפגישתו המפורסמת  של החזון איש עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שאל ראש הממשלה כיצד יחיו יחדיו דתיים וחילוניים, והחזון איש השיב לו שבנקודות החיכוך שאינן ניתנות לגישור על "העגלה הריקה" (היהדות החילונית-ציונית) לפנות מקום ל"עגלה המלאה" (היהדות המסורתית). בן-גוריון הגיב בתרעומת לטענה בדבר העגלה הריקה: "ומצוות יישוב הארץ? ועבודת האדמה? והשמירה על החיים ועל הגבולות?"

15:

נעמי שמר

כל מה שהיה טוב, עכשיו נחשב רע. התיישבות הייתה מצווה, עכשיו היא עבירה. להתגייס לצבא היה זכות, עכשיו זה חובה, עבודת כפיים הייתה כבוד, עכשיו זו בושה. באופן כללי, זה מעורר בי תימהון.

16:

משה יעלון (רמטכ"ל בדימוס)  

אשר לשאלת ההתיישבות, יהודים צריכים ויכולים להיות בכל מקום בארץ ישראל. כל התיישבות צריכה לעבור את אישור הרשויות, ומה שעולה בניגוד להחלטות לא ראוי. זה בניגוד לחוק. אדם לא יכול ללכת להתיישב באיזה מקום שהוא רוצה.

  17:

ריקי ברוך תוכנית המצפים בגליל :

בשנים 1979-1980 התבצע בגליל מבצע התיישבותי רחב. בתקופה קצרה הוקמו עשרות נקודות ישוב שקבלו את הכינוי – מצפים.  […]  החלטת הממשלה הייתה להקים בתקופה קצרה של 6-8 חודשים כ-30 מצפים על פני הגליל כולו כדי להשיג את המטרות הבאות:

1. יהוד הגליל : להביא אכלוסיה יהודית לגליל במטרה לשפר את מאזן האוכלוסייה. לצמצם את הפער הדמוגרפי (דמוגרפי-אוכלוסייתי) שנוצר בגליל לטובת האוכלוסייה הערבית.
2. פריסה (פיזור) של אכלוסיה יהודית נרחבת משמעו להביא לנוכחות יהודית  נרחבת בין כפרי הערבים הרבים. מטרה שניתן להשיג רק בהתיישבות כפרית. (הרבה נקודות ישוב  קטנות על כל הגליל ולא ריכוז גדול של יהודים בעיר אחת) ולהשיג רצף התיישבותי – יהודי.
3. לשמור על אדמות המדינה עליהן השתלטו ערביי הגליל בבניה בלתי חוקית וברעיית הצאן.

18:

התיישבות צעירים בפריפריה

הפרויקט הינו יוזמה של שבעה צעירים מירושלים, בשנות העשרים לחייהם, שהקימו לפני כשמונה חודשים את עמותת "איילים" במטרה לקדם את הרעיון(….)

המשך עודד בן מאיר-yent  9.4.03

גם בתחום ההתיישבות חלה התקדמות: גרעין אחד בן 36 משפחות כבר התיישב בקיבוץ כרמים שמצפון לבאר-שבע; גרעין שני קנה מגרשים במושב אשלים וגרעין שלישי רוצה דווקא להתיישב בעוטף עזה. (…)

יאיר שלג / "הארץ"

19:

יחד ממשיכים להקים מדינה

תנועת אור הוקמה בשנת 2002 על ידי קבוצת צעירים חדורי אידיאולוגיה ממרכז הארץ, אשר חרטו על דגלם לסייע להתיישבות בנגב ובגליל. כיום, מהווה תנועת אור את הגורם המיישב המרכזי ואת מרכז ההכוונה והמידע העיקרי בכל הקשור לקידום, יישום ופיתוח פרויקטים בתחומי הדיור, התעסוקה, הקהילה, התרבות, התיירות והחינוך בנגב ובגליל (..)

כל הפרויקטים משלבים את החזון בו מאמין הארגון ליישוב ופיתוח אזורי הנגב והגליל המהווים יותר מ 70%-  משטח מדינת ישראל, אולם מיושבים כיום על ידי פחות מ- 20% מאוכלוסייתה.

תנועת אור מאמינה כי פיתוח אזורים אלו יוביל לתפוצה דמוגרפית נכונה יותר, בטחון לאומי משופר ואיכות חיים גבוהה יותר, תוך שהוא מקדם מטרות לאומיות ומשפיע באופן חיובי על החברה הישראלית בכללותה.

תנועת אור

20:

מחפשת גבעה – קרני אלדד, "הארץ" 30/11/09

אני מתנחלת בת מתנחלים. גם בעלי ("בן זוגי", "אישי", או איך שאתם קוראים לזה) כזה. מתנחל. וכמצוות אבותינו והמטען הגנטי שלנו אנו מחפשים נחלה, בית. אנחנו מחפשים מקום חדש, צעיר, שדתיים וחילוניים חיים בו זה לצד זה (להלן – "מעורב"), מקום שעדיין ניתן לעצב את העתיד שלו, ואם אפשר, לא בלב אוכלוסייה ערבית. מה לעשות, אני לא רוצה לנשל ערבים מקרקעותיהם.
בקיצור, אנחנו מחפשים גבעה.
לא במובן טופוגרפי, כמובן. לפעמים גבעה היא בכלל עמק. המשמעות של "גבעה" בהתנחלויות היא מאחז, שלוחה של יישוב קיים, שלוחה צעירה יותר, בדרך כלל עם שתי משפחות, רווק וכלב, בקרוואנים סחופי רוחות, מקום שבו אף פעם לא תמצא זוג גרביים במקום שתלית אותם, אלא רק אחד. תמיד. ואחד של השכנים.

21:

הבלדה על יואל משה סלומון

מילים: יורם טהרלב
לחן: שלום חנוך

22:

ארץ ישראל שלי

מילים ולחן: דתיה בן דור

💬 דיון כיתתי:

• מה המשמעות של התיישבות בארץ על פי הכתבים השונים?
• 'מצוות יישוב הארץ' – מדוע זה הוגדר כמצווה? מה המשמעות החברתית והתרבותית     כשזה מוגדר כמצווה?
• בראשית הציונות : ישוב הארץ ועבודה האדמה – נחשב כחידוש החיים היהודים -האם  זה כך גם היום,בימינו?
• בתקופתנו – כשיש מדינה, האם יש עדיין ערך ליישוב הארץ ? 
• מהן המשימות החדשות של ישוב הארץ- הרלוונטיות לימינו?

רלוונטיות לחיי הלומדים

ישוב הארץ הוגדר בתורה  כמצווה,  לאנשים שנכנסו וכבשו את הארץ. מצווה זו נתפסה כמצווה כללית אשר מצוות רבות תלויות בה, לדעת חלק מהפוסקים שקולה נגד כל המצוות. במאה ה- 19, עוד לפני הקמת התנועה הציונית, אנשים דתיים כגון יואל משה סלומון,  ראו בישוב הארץ  מצווה שיש לממשה ודאגו לקנות אדמות ולהקים שכונות וישובים.  שאלת ישוב הארץ נמשכת גם בדורנו, כשיש לנו מדינה ריבונית. שאלה זו נוגעת הן ליישוב עצמו בחלקי הארץ השונים והן ליושב הארץ בממדי פעולה מגוונים. היחס למדינה, ארץ, אדמה היא שאלה מרכזית של כל אזרח כלפי מדינתו. זוהי גם שאלת  זהות המשפיעה על הפרט וסביבתו ועל כן מרכזית בהבניית זהות אישית.