קריאת כיוון:

נכיר את דמותו של משה מנדלסון ורעיונות מרכזיים מהגותו.

נקרא מקורות העוסקים בחשיבות החכמה וההשכלה.

נשוחח על הצלחתו של מנדלסון בתוך התרבות שבה הוא חי, על עמדתנו לגבי חכמה, על היתרונות והכאבים המלווים אליה.

נבחן את ההתפתחות שלנו בעקבות היכרותנו עם דמותו של משה מנדלסון.

אודות:

משה מנדלסון

סרטון:

• קטע הצגה קצר – המציג חלק מעמדותיו של משה מנדלסון:
• מנדלסון מול החת"ם סופר – המחלוקת שמעצבת עד היום את העולם היהודי:

משה מנדלסון הנקרא גם רבי משה בן מנחם נולד ב-1729 בדסאו בגרמניה. כבר בהיותו נער צעיר הוכר מנדלסון כגאון, עילוי בעל כישרונות רבים. מנדלסון שקד רבות על ספרים בעקבות כך הוא הפך לגיבן. בברלין הוא המשיך בלימודיו התורניים אך התחיל להתעניין בפילוסופיה יהודית וכללית ובמדעים כללים, הוא למד  מתמטיקה, לטינית, צרפתית ואנגלית. לימוד השפות אפשר לו לקרוא ספרות פילוסופיה במקור. מנדלסון חי בדוחק כלכלי כתלמיד ישיבה הנסמך על רבו. בגיל 21 ב- 1750 הוא החל לעבוד תחילה כמורה ובהמשך כפקיד בבית חרושת למשי,  במשך השנים הוא הצטרף כשותף לבית המסחר וידע רווחה כלכלית. 

בשנת 1755 הוציא מנדלסון ספר ראשון: "שיחות פילוסופיות", אחריו הוא הוציא ספר סאטירי יחד עם לסינג חברו " פופ מטאפיזיקאי".  מנדלסון הוציא את ספרו השלישי "מכתבים על אודות התחושות" בעילום שם, בחיבור הוא עוסק בפילוסופיה אסתטית. כל החיבורים של מנדלסון עשו רושם רב על קהילת הפילוסופים בגרמניה, והגיעו גם לידי מלך פרוסיה – פרידריך הגדול. מנדלסון החל להשתתף באירועים חברתיים ואינטלקטואליים  של המשכילים  בגרמניה, ותפס מקום חשוב כפילוסוף חשוב ומשפיע. מנדלסון תרגם לגרמנית יצירות של חכמי ישראל מימי הביניים כגון : רבי יהודה הלוי. כמו כן מנדלסון  הוציא כתב עת בעברית  בשם "קהילת מוסר ". כתב העת עסק באסתטיקה וקרא להתבונן ביופיו של הטבע לצורך השגת האלוהות. בנוסף עסקו העורכים בשבח השפה העברית  ובביקורת חברתית מוסרית של  הקהילה היהודית. כתב העת יצא במשך זמן קצר אך הוא השפיע  רבות על הדור הבא של המשכילים. מנדלסון כתב ביאור לספר של הרמב"ם "מילות ההיגיון" וכן כתב ביאור לספר קהלת.

בגיל 33 התחתן מנדלסון והקים משפחה נולדו לו 10 ילדים אך 4 מהם נפטרו  בצעירותם. לאחר נישואיו השתדלו ידידיו האינטלקטואלים אצל המלך, ומנדלסון זכה לזכויות אזרחיות , זכויות שבני משפחתו זכו רק לאחר מותו. ב-1763 זכה מנדלסון בפרס ראשון בתחרות של האקדמיה המלכותית הפרוסית למדעים על ספר "על הראיות למדעי המטאפיזיקה", הספר תורגם לשפות רבות, ונדפס במספר גדול של מהדורות.  מנדלסון  כונה "סוקרטס הגרמני". נסיכים גרמנים ביקשו להיפגש איתו, ומדליה מיוחדת הוטבעה לכבוד צאת הספר. האקדמיה של ברלין בחרה בו ב-1771 להיות חבר מן המניין, אבל המלך פרידריך הגדול ביטל את הבחירה בגלל יהדותו של מנדלסון. מעשה זה לימד את מנדלסון  את גבולות הקבלה של  יהודים בחברה הגרמנית הנאורה של המאה השמונה עשרה. היו שקראו למנדלסון להתנצר אך הוא סירב, הדבר עורר פולמוס שלם שגרם לו לחלות בלבו ומנדלסון נאלץ להפסיק את עיסוקיו האינטלקטואלים. כתוצאה מהפולמוס הוא הקדיש את תשומות לבו לעניינים יהודיים. הוא החל לפעול לשיפור מעמדם של היהודים ודחף להפצת השכלה וליציאה של היהודים מן הגטו התרבותי. פרסומו הרב ומעמדו הנכבד גם הפכו אותו לכתובת לקהילות יהודיות שביקשו שיתערב לטובתן אצל השלטונות הפרוסיים בעניינים שונים. מנדלסון ביאר את התורה ותרגם אותה לגרמנית תחילה לשימוש בני משפחתו ולאחר מכן פרסם לציבור הרחב. ביתו בברלין היה מרכז של עיון אינטלקטואלי והגות פילוסופית. התארחו בו פילוסופים והוגי דעות יהודים ונוצרים ועסקו בענייני העולם והשעה. עוד בחייו הפך מנדלסון דמות מפורסמת בקרב היהודים וכן בקרב הנוצרים. תמונתו נדפסה בפרסומים רבים, הוא ייצג את רוח הנאורות, את יכולתו של האדם, גם אם הוא יהודי עני ופריפריאלי, להפוך בכוח עצמו לדמות מרכזית בעולם האינטלקטואלי והתרבותי. מנדלסון כינס סביבו חוג תלמידים שהחלו את תנועת ההשכלה. הוא  נפטר ב4 בינואר 1786 בגיל 57, רוב בניו ונכדיו לא המשיכו את דרכו והתנצרו.

ערך חכמה והשכלה במקורות היהודים

מקורות לדוגמה: 

1:

  משלי  ג פסוקים יג – טו

יג אַשְׁרֵי אָדָם, מָצָא חָכְמָה;    וְאָדָם, יָפִיק תְּבוּנָה.
יד  כִּי טוֹב סַחְרָהּ, מִסְּחַר-כָּסֶף;    וּמֵחָרוּץ, תְּבוּאָתָהּ.
טו  יְקָרָה הִיא, מפניים (מִפְּנִינִים);    וְכָל-חֲפָצֶיךָ, לֹא יִשְׁווּ-בָהּ

2:

    משלי ד פסוק ז

רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה;    וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, קְנֵה בִינָה.

3:

    קהלת א, פסוקים טז- יח

טז דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם-לִבִּי, לֵאמֹר–אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר-הָיָה לְפָנַי עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה, חָכְמָה וָדָעַת.  יז וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה, וְדַעַת הוֹלֵלֹת וְשִׂכְלוּת:  יָדַעְתִּי, שֶׁגַּם-זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ.  יח כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב.

4:

   קהלת ט, פסוקים טז- יח

טז וְאָמַרְתִּי אָנִי, טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה; וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה, וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים.  יז דִּבְרֵי חֲכָמִים, בְּנַחַת נִשְׁמָעִים–מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל, בַּכְּסִילִים.  יח טוֹבָה חָכְמָה, מִכְּלֵי קְרָב; וְחוֹטֶא אֶחָד, יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה.

5:

   משנה מסכת אבות פרק ד משנה א

בן זומא אומר: איזה הוא חכם–הלמד מכל אדם,

                           שנאמר "מכל מלמדיי, השכלתי" (תהילים קיט,צט)…

6:

   משנה מסכת אבות פרק ג משנה טז

סיג לחכמה שתיקה

7:

   משנה מסכת אבות פרק ג משנה יב 

הוא היה אומר, כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת; וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת.

8:

   תלמוד בבלי, סנהדרין, דף  צג עמוד ב

"ונבון דבר" {שמואל א ,טז,יח }- שמבין דבר מתוך דבר

9:

  שוחר טוב קיט

"קנה חכמה קנה בינה" {משלי ד ,ה }מי שיש לו חכמה ואין לו בינה – דומה למי שיש בידו פת ואין לו מה לאכול בה. מי שיש בו בינה – דומה למי שיש בידו תבשיל ואין לו פת שיאכל בה. מי שיש לו חכמה ובינה- דומה למי שיש בידו פת ותבשיל והוא אוכל שניהם ושבע.

10:

     תלמוד בבלי, ברכות ,דף נח עמוד א

תנו רבנן : הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו

              חכמי אומות העולם אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם

11:

   לאונרדו דה וינצי

    החוכמה היא בתו של הניסיון.

12:

   קיקרו

    החוכמה היא הכרת הדברים האנושיים והאלוהיים.

13:

    הרקליטוס

  החוכמה היא להקשיב, לא לי אלא לעולם ולהודות בכך שכל הדברים הם אחד.

💬 דיון כיתתי:

מנדלסון מהווה דוגמא להצלחה  למרות מגבלותיו

•  מה היו מגבלותיו עליו הצליח מנדלסון לגבור?
• בזכות מה נבע הצלחתו הגדולה?
• מהם יתרונות ההשכלה ? וכיצד יכולה היא לפתוח שערים לאדם, לחברה, למדינה?
• אלו סוגים של חכמה אתם מכירים? מי מגדיר מהי והאם  יש חוכמה ראויה?
• מוסיף דעת מוסיף מכאוב? האומנם? כיצד אתם מתייחסים לכך?  
• מדוע קבעו חכמים ברכה לרואה אדם חכם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

רלוונטיות לחיי הלומדים

מנדלסון נפטר לפני כ- 222 שנה, הוא היהודי הראשון שזכה להצלחה פנומנאלית בעולם נוצרי . סיפור חייו מלמד על ערך החכמה וההשכלה, דמותו שילבה ידע בחכמה יהודית ובחכמה כללית, ידע שאפשר שיח עם הסובבים אותו בתרבויות, דתות אחרות. מנדלסון בחכמתו ובהשכלתו פרץ גבולות החברה היהודית, בכך הוא  הווה דוגמא למצליחנות ולאפשרות של שיח בין חברות, תרבויות ודתות המבוססת על למידה וידע. יום פטירתו מהווה עברנו הזדמנות טובה לעסוק בערך החכמה ובהשכלה ובקשר שלו להתפתחות אישית, חברתית ומדינית.