קריאת כיוון:

נכיר את דמותו של זאב ז'בוטינסקי- הביוגרפיה שלו ואירועים בהיסטוריה שבה הוא חי.

נקרא חלקים מהגותו בדגש על ציונות, יחס לארץ ישראל ויחס כלפי הערבים.

נשוחח על תנועות המרי העבריות, על עמדות מדיניות שונות ומציאת איזון בין פוליטיקה לעולם הרוח. 

נברר אילו מרעיונותיו מתאימים לתפיסת הזהות שלנו.

אודות:

זאב ז'בוטינסקי

סרטון:

• חדשות מהעבר- זאב ז'בוטינסקי:
• סרטון קצר – על חייו ופועלו של ז'בוטינסקי:
• קטע מתוך נאום מצולם של זאב ז'בוטינסקי- בו הוא מדבר על "עבר הירדן המזרחי":

רקע:

זאב ז'בוטינסקי  נולד ב-17 באוקטובר 1880 באודסה למשפחה אמידה.  אביו היה סוחר תבואה, כאשר היה זאב  בן 5, חלה אביו ונפטר שנה לאחר. בילדותו זאב ז'בוטינסקי למד בגימנסיה ובמקביל למד עברית, מגיל צעיר נמשך לשירה וספרות. כבר כתלמיד בבית ספר שלט בשפות רבות  אותם למד לבד:  אנגלית, צרפתית, גרמנית , איטלקית, לטינית יוונית. בגיל 17 תרגם לרוסית שירה מן העולם. ז'בוטינסקי לא השלים את לימודיו בגימנסיה ולא עמד בבחינות. בהמלצת משורר רוסי נשלח ז'בוטינסקי לשוויץ ככתב חוץ של העיתון. ז'בוטינסקי הגדיר עצמו כציוני כבר מגיל 18, למרות שהעיד על עצמו שלא ספג ערכי יהדות ומסורת. ז'בוטינסקי לא מצא את מקומו בברן ועבר לרומא. שם החל ללמוד משפטים, הלימודים לא ספקו אותו והוא החל ללמוד גם אומנות וספרות. חיי הרוח באוניברסיטה השפיעו עליו רבות ושם התעצבה תפיסתו ההיסטורית והכלכלית. במקביל ללימודיו, הוא היה כתב בעיתון ליברלי, כתבותיו התאפיינו בסגנון שנון קליל וקולע . ב- 1901 בהיותו בן 21 חזר לאודסה לסיים לימודיו ולהתמחות כעורך דין, במקביל המשיך לכתוב לעיתון, וזכה להערכה רבה. הוא כתב מחזות ופואמה  שזכתה לביקורת חיוביות בעקבותיה זכה ז'בוטינסקי  להיכנס אל היכל המשוררים של תקופתו. 

ב-1902 נעצר ז'בוטינסקי בגלל דעותיו וכתיבתו, בכלא גילה שמרבית העצורים הם יהודים מהפכנים שמאוד הרשימו אותו. באביב 1903 החלו פרעות באזור אודסה, ז'בוטינסקי התאכזב מתגובת המנהיגות היהודית, והציע לארגן יחידת הגנה יהודיות, כשלא נענע הוא הצטרף לארגון סטודנטים יהודים "ירושלים" שדגלה בהגנה עצמית ופעלה לגיוס כסף לרכישת נשק.  כשהחלו פרעות קישינב  בפסח אותה שנה, החלו יהודים להקים יחידות הגנה בערי תחום המושב, ז'בוטינסקי הושפע מאוד מאירועים , ובעקבותם נכנס לפעילות ציונית . הוא החל לפרסם פרסומים ומאמרים ציונים רבים, הוא עבר בין סניפים ציונים והקים סניפים חדשים. ז'בוטינסקי נשלח כציר מטעם אודסה לקונגרס הציוני ב-1903, הוא הושפע מאוד מהרצל, ומאז ראה עצמו כממשיך דרכו. ז'בוטינסקי המשיך לכתוב מאמרים בעיתונות הרוסית  בנוסף לתרגומי שירה ותיאטרון. ב- 1907  הוא הפליג לארץ ישראל וביקר בה לראשונה בחייו. לאחר מהפכה הטורקים הצעירים ב-1908 נסע  ז'בוטינסקי לקושטא ועסק בהסברה ציונית. בזמן מלחמת העולם הראשונה שימש ז'בוטינסקי ככתב חוץ במערב אירופה, הוא ניבא את נפילת האימפריה התורכית, וקיווה לעצמאות יהודית. הוא נסע לאלכסנדריה, ארגן את פליטים היהודים מארץ ישראל  שהיו במחנה גאבארי והקיים בסיוע הצבא הבריטי את גדוד הפרדות שעליהם פיקד  טרומפלדור, ומטרתם הייתה לספק אספקה לקווי הלחימה הקדמית. ז'בוטינסקי רצה להקים יחידה צבאית  לוחמת  אך וועד הפועל הציוני הטיל חרם על היוזמה מחשש ליהודים שתחת שלטון הטורקי, למרות החרם הוא המשיך לקדם את רעיונותיו לצבא יהודי, בפעילותו זו קידם ממד חדש בציונות, הזכות היהודים להלחם בכוח על מולדתם.

ב-1919 ז'בוטינסקי ומשפחתו עברו לגור בירושלים ,הוא פרסם מאמרים בעיתון ה"ארץ".  במקביל הוא  הקיים יחידת הגנה עברית לארץ ישראל, הוא גייס 600 צעירים שעברו אימונים. באפריל 1920 פרצו מאורעות בירושלים ז'בוטינסקי נאסר פרך באישום על הקמת כוח ההגנה , הוא נכלא ונשפט ונגזר עליו 15 שנות עבודת.  פסק דינו החריף עורר סערה בדעת קהל בארץ ובעולם, משפטו נפתח מחדש וענשו של ז'בוטינסקי הומר לשנת מאסר. הוא זכה לחנינה מהנציב העליון למרות זאת  ז'בוטינסקי  יצא ללונדון ב- 1921 וערר על אשמתו המועצה ביטלה את פסק דינו וזכתה לחלוטין את מגני ירושלים

ז'בוטינסקי המשיך במאמץ להקים כוח צבאי יהודי  בארץ ישראל  גם בזמן  שהותו בלונדון וגם אחרי חזרתו ארצה. ההסתדרות הציונית לא קבלה את עמדתו והעדיפה להקים  כוח מחתרתי או כוח הגנתי בלבד על הישובים. ההתנגדות נבעה מהשקפת עולם שוחרת שלום עם ערבים ומתוך רצון להפנות כוחות ליישוב ובנייה יצרני של הארץ. העוינות בהנהלה ההסתדרות  הציונית כלפי ז'בוטינסקי  גברה בגלל עמדותיו,   ז'בוטינסקי התפטר לאחר שההנהלה קבלה את תנאי הספר הלבן. בסתיו 1923 הוא יצא למסע הרצאות במדינות הבלטיות,  הוא אסף סבבו תומכים ופעלים רבים. באפריל 1925 בפריז נאספו תומכי ז'בוטינסקי והקימו את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" במטרה לפעול במסגרת ההסתדרות הציונית.

ז'בוטינסקי והרוויזיוניסטים הקימו את תנועת הנוער בית"ר (ברית יוסף תרומפלדור)  והם התחנכו על אידיאולוגיה של ז'בוטינסקי "התמסרות לרעיון הממלכתי במקום הרעיון המעמדי" שמשמעו  שלילת העירוב בין סוציאליזם לציונות, חינוך לחלוציות ולצבאיות שערך המרכזי הוא ההדר. בשנת  1929 יצא ז'בוטינסקי למסע הרצאות שאחריו לא הורשה לחזור לארץ, המשיך להנהיג מאירופה.  בשנים 1932-2 הוביל ז'בוטינסקי בברית הציונים הרוויזיוניסטים קו שדרש הכרזה על הקמת מדינה עברית כמטרתה הסופית של הציונות.  באותם שנים הוקם ארגון המחתרת האצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי) שהיה כפוף  לז'בוטינסקי.  הוא התנגד לחלוקת הארץ אותה הציע ועדת פיל. כל אותם שנים  במקביל לפעילותו הציונית והלאומית ז'בוטינסקי היה איש תרבות אירופאית הוא כתב שני רומנים, שירים, מאמרים, כתבים אוטוביוגרפיים ותרגומים. הוא הפליא לכתוב בקלילות מבריקה . רוב יצירותיו נכתבו ברוסית, אך הוא  שלט גם בעברית וכתב בה .

בזמן מלחמת העולם השנייה יצא ז'בוטינסקי לארצות הברית במשלחת הסברה למען הקמת צבא עברי. הוא לקה בשבץ ונפטר ב4 באוגוסט 1940 והוא בן 60.  ז'בוטינסקי נקבר בלונג איילנד בארצות הברית, על פי בקשתו משנת 1935, שעצמותיו יעלו לארץ רק בפקודה של ממשלה עברית. עם קום המדינה ממשלת בן גוריון לא נתנו יד להעלאת עצמותיו ורק במרץ 1964 התיר ראש הממשלה לוי אשכול להעלות את עצמות זאב ז'בוטינסקי ורעתו יהונה, הם נקברו בהר הרצל בסמוך לקבר הרצל.

מהגותו של ז'בוטנסקי

מקורות לדוגמה: 

תודעה עצמית של ז'בוטינסקי

1:

שני חלקים בליבי, שני שערים בו.

האחד הוא לעמי;

השני לתרבות, לספרות, לעט.

2:

אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל:

זה ה'אני מאמין שלי', זו מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם.

ציונות

3:

אם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם.            

4:

בשביל לרחוץ מעל גופנו ונשמתנו את אבק הגלות, את עקבות הסבילות בת שנות אלפיים, נזדקק לזמן ולמים רבים.

5:

בנשמת העם לא היתה המילה ציונות צעצוע של נחמה, אלא תמיד השאיפה להציל מיליונים ממצבם הטראגי.

6:

העולם מתחלק לשני סוגי עמים:

אלה הרוצים לגרש את היהודים ואלה שאינם רוצים לקבלם.

נחדל לחשוב את יהדותנו למשא כבד ונלמד להוקיר אותה.

7:

"ציונות וארץ ישראל", בספר כתבים ציוניים ראשונים, עמוד 129

אמונתנו בארץ ישראל אינה עניין שברגש עיוור, מיסטי למחצה, אלא מסקנה הנובעת מתוך חקירה בלתי משוחדת של מהות תולדותינו.

8:

היצירה הלאומית-הרוחנית היא תכלית קיומו של כל עם,

ואם לא לשם יצירה – אין לו לשם מה להתקיים.

9:

אם טובה ואם רעה,

אם קלה ואם קשה,

אם זולה ואם יקרה,

                          זוהי ארצי.

10:

"ציונות וארץ ישראל"

זכותנו (על ארץ ישראל)

היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!

11:

שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן.

12:

בראשית ברא אלהים את האומה.  כל מה שעוזר לתחייתה – קודש הוא, כל מה שמפריע – טומאה, כל מי שמפריע – שחור הוא, שחורה אמונתו, שחורים דגליו.

13:

רעיון בית"ר, 1934. 

תפקידה של בית"ר הוא פשוט בתכלית, ואף-על-פי-כן קשה מאד – ליצור את אותו הטיפוס היהודי שהעם זקוק לו כדי להקים את מדינת היהודים במהירות גדולה יותר ובאופן מושלם יותר. במילים אחרות- לברוא את האזרח ה"נורמלי" או ה"בריא" של האומה היהודית. ואכן בזה צפון הקושי הרב: יען העם היהודי של היום הוא בלתי "נורמלי" ובלתי "בריא", וחיי הגלות בכל היקפם מפריעים לנו לחנך אזרחים בריאים ונורמליים. באלפיים שנות הגלות חדל העם היהודי לרכז את רצונו הקיבוצי בתפקיד אחד ראשי ועיקרי; פסק לפעול כאומה אחת שלמה ויחידה, נמנע מלעמוד על נפשו עם נשק ביד ברחוף סכנה על ראשו; הוא התרגל לצעקות שפתיים ושכח את המעשים, בחייו השתלטו האי-סדר והדיסאורגניזציה, הרשלנות נעשתה לחם חוקו בחייו הפרטיים ובחייו הציבוריים. לפיכך צועד החינוך הבית"רי במעלה ההר, ועוד זמן רב יעבור עד יגיע כל בית"רי ובית"רי, בהליכותיו ובהתנהגותו, למחוז חפצו. אפס כי "מחוז חפצו" הוא נעלה ואצילי, סימן ייפה הוא לבית"רי, שזוכר הוא תמיד ושואף להגיע אליו, ולו לפחות בצעדים אטיים.

14:

שיר בית"ר

ביתר-
מִגֵּב רִקָּבוֹן וְעָפָר
בְּדָם וּבְיֶזַע יוּקַם לָנוּ גֶזַע
גָּאוֹן וְנָדִיב וְאַכְזָר
בֵּיתָר הַנִלְכָּדָה, יוֹדְפַת, מְצָדָה
תָּרוֹמְנָה בְּעוֹז וְהָדָר.

הדר-
עִבְרִי גַּם בְּעוֹנִי בֵּן שַׂר
אִם עֶבֶד אִם הֶלֶךְ נוֹלַדְתַּ בֵּן מֶלֶךְ
בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעְטֵר
בָּאוֹר וּבַסָתָר זְכוֹר אֶת הַכֶּתֶר
עֲטֶרֶת גָּאוֹן וְתָגָר.

תגר –
עַל כֹּל מַעֲצוֹר וּמֵיצַר
אִם תַּעַל אוֹ תֵּרֵד בְּלַהַב הַמֶרֶד
שַׂא אֵשׁ לְהַצִּית אֵין דָּבָר
כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ, הַפְקֵר דַּם וַנֶּפֶשׁ
לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר

לָמוּת אוֹ לִכְבּוֹשׁ אֶת הָהָר –
יוֹדְפַת, מְסדָה, בֵּיתָר.

מילים: זאב ז'בוטינסקי , לחן: דב פרנקל, פאריס,  1932.

היחס לערבים, הגנה ומלחמה

15:

ארץ ישראל "הדו לאומית", 1930.

בחלומי , אלה הם הדברים שהוא משמיע : "הארץ הזאת – מידה קטנה מחלק המאה של מרחב העצום שאלוהים נתן להם ואילו עמי הם חסרי מולדת. ובלבי פנימה תמיד קראתי לארץ זו – ארצי . מן ההכרח שתהא שלי או אני מת : אני מוכן להילחם עליה אבל אין צורך במלחמה, אולי, אתה בני ישמעאל, בנו של אברהם אבינו, תתמכו בתביעתו של עם ישראל , ולו רק משום שהצדק מחייב שדמת כדור הארץ של אלוהים תחלוק מחדש, כך שאומה חסרת מולדת תהא רשאית לשוב ולהתיישב במולדתו העתיקה" ותשובתה של העצרת הגדולה כפי שראיתיה בחלומי, היתה "הן".

מסופקני מאוד- מאוד אם יש לו לחלומי זה סיכוי  כלשהו להתגשם אי פעם . חוששני שנשיג את ארץ ישראל רק במלחמה ואולם לפחות זהו חלום טהור והוגן ממש כטוהר ויושר האפשרות אחרת -מלחמה.

16:

השאלה הערבית בלי דרמטיות, 1940.

הפיכתה של ארץ- ישראל  (למדינה יהודית) יכולה להתגשם במלואה בלי לנשל את ערביי ארץ ישראל […] היא מכילה היום, אם נימנה בכלל תושביה את הערבים, היהודים והעבר ירדני, קצת למעלה ממיליון וחצי נפש. נשאר עוד מקום פנוי בארץ ישראל כדי לקלוט את רוב תושבי הגטו של אירופה המזרחית- המרכזית-את רובן של חמדת מיליוני הנפשות בלי להתקרב אפילו לצפיפות המתונה של צרפת אלא אם כן יעדיפו הערבים לצאת את הארץ- אין להם צורך להגר.   

(..) שאלה אחרת הוא, אם ימצאו הערבים שכל זה הוא יסוד מספיק לשדל להישאר בארץ עברית . אבל אם לא ירצו להישאר, יסרב המחבר לראות טרגדיה או אסון בנכונותם להגר.

(…) ארץ ישראל מזה ומזה לירדן – שטחה מספיק בהחלט בשביל מיליון ערבים, בשביל מיליון נוסף של צאצאיהם… בשביל הרבה מיליונים יהודים – ובשביל השלום.

17:

 על קיר ברזל (אנו וערבים ) , ז'אב ז'בוטנסקי  

את מחברם של שורות אלה חושבים לאויבם של הערבים למצדד גירושם מן הארץ וכו'. אין זה אמת¸ מבחינה רגשית  יחסי לערבים הוא כיחסי אל כל שאר העמים: שיווין נפש אדיב. מבחינה פוליטית נקבע יחסי על סמך שתי עקרונות. האחד: גירושם של הערבים מארץ ישראל באיזו צורה שהיא נחשב בעיני לבלתי אפשרי בהחלט. בארץ ישראל יהיו תמיד שני עמים. והשני : אני גאה על השתייכותי לאותה קבוצה שניסחה את תוכנית הלסינגפורס* ניסוחה לא בשביל היהודים בלבד אלא בשביל כל העמים : ויסודה הוא שווי זכיות לעמים.

*ועידת הלסינגפורס–  ועידה ציונית שנערכה בעיר הלסינקי בשנת 1906.

18:

הדרך היחידה להגיע להסכם היא קיר הברזל, כלומר כוח בארץ ישראל, אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו.

19:

המוסר של קיר הברזל, ציונות, עם הספר, עמ' 167.

ראשית : לאלה, הטוענים שנקודת – המבט של "קיר הברזל" היא לבלתי מוסרית, הנני משיב : שקר הדבר.(..) ואמנם – אנו פתרנו אותה- ודווקא בחיוב , זאת אומרת הגענו לידי הכרה, שהציונות הנה תופעה חיובית מבחינת –המוסר, שזוהי תנועה מוסרית, אשר הצדק  עמה. ואם העניין צודק הוא – הרי על הצדק לנצח, מבלי שיושם לב להסכמתו או אי־הסכמתו של מישהו. ואם יוסף, או שמעון, או איוואן, או אחמד רוצים למנוע את נצחונו של העניין הצודק, מכיוון שאין הדבר נוח בשבילם, הרי חובה היא למנוע בעדם שהפרעותיהם תוכתרנה בהצלחה; ואם ברצונם להשיג את מבוקשם על ידי שימוש באלימות.  יש להשתמש בכוח הביצוע הממלכתי ובהגנה עצמית, כדי לסכל את מזימתם. זהו מוסר בכל חברה הגונה – ומוסר אחר איננו בנמצא.

    20:

רעה היא מלחמה, רעה ומאוסה,

 אבל האנשים במלחמה יפים לעתים יותר מאשר בחיי יום-יום.

21:

כל מלחמה אינה אלא מעשה רצח של אחים על ידי אחים.

22:

כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו,

הם לא ימכרו תקווה זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות.

💬 דיון כיתתי:

• ז'בוטינסקי היה ממקימי, גדוד העברי (נהגי הפרדות), יחידת הגנה עברית לארץ ישראל, נוער בית"ר, אצ"ל . מה המכנה המשותף של תנועות אלו? האם זה רלוונטי גם בימינו?
• ז'בוטינסקי חשב שיש צורך במדיניות של "קיר הברזל" – כוח צבאי חזק נגד אויבים
  • מה משמעותה של תפיסה זו מבחינה רעיונית ופרקטית? ?
  • כיצד תפיסה זו מתייחסת לתפיסות אחרות (דוד בן גוריון)- מה נקודות המחלוקת וההסכמה
  • איזה מדיניות נכון בעינך לנהוג ? אז והיום ?נמק   
• ז'בוטינסקי העיד על עצמו: "שני חלקים בליבי, שני שערים בו. האחד הוא לעמי; השני לתרבות, לספרות, לעט". כיצד שתי מגמות אלו מתיישבות באדם אחד ?
• האם ובאיזה אופן משפיע זאב ז'בוטינסקי  עד היום על ההתנהלות הפוליטית?

רלוונטיות לחיי הלומדים

זאב ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני, סופר, משורר ומתרגם. בהגותו ובפעילותיו הוביל  את חידוש הצבאיות היהודית בארץ ישראל ולמען זה פעל רבות עוד מזמן מלחמת העולם הראשונה. ארגונים שונים ביימנו רואים את ז'בוטינסקי כאביהם הרוחני כגון : תנועת הליכוד, וארגוני בית"ר, בספורט ובתנועת נוער. הכרות עם תפיסת עולמו הנה חשובה בהבנה של תהליכי יסוד מדינת ישראל והשפעתם עד ימינו. ז'בוטינסקי מייצג אידיאולוגיה ותפיסת עולם שמוצאת את ביטויה גם בימינו ובתהליכי בניית הזהות של מתבגרים ישנה חשיבות לחשיפה והכרות של תפיסות זהות שונות.