קריאת כיוון

 במאי: סטיבן ספילברג, ארה"ב 1982

אי.טי. נחשב אחד הסרטים הגדולים בהיסטוריה של הקולנוע. ספילברג מתייחס אליו כאל יצירת המופת שלו. האם התארים האלו נכונים גם היום? לא בטוח. יש בסרט מוטיבים שטחיים כמעט, למשל המאבק בין עולם הילדים הפתוח, המקבל והרחום לבין עולם המבוגרים המנוכר והחשדן. ספילברג מציג את המאבק הזה במילים, מעשים ומבעים קולנועיים רבים.

דוגמא מובהקת לכך שזכתה לימים בביקורת, היא הבחירה להציב את אי.טי. כחלק מחברת הילדים (והרי ברור שהוא חייזר מבוגר), הבחירה מסמנת את אי.טי. כיצור חיובי, סקרן, לומד, יצירתי, חומל בשונה מהמבוגרים, ולכן אפילו הגובה שבו בחרו לעצב את דמותו היא בגובה של ילד צעיר.

יכול להיות שחלק מהמאבק הזה נובע ממקור התסריט, כשסטיבן ספילברג היה בן עשר הוריו התגרשו והוא המציא את הדמות הבדיונית הזו. את החלום לפגוש 'חבר מכוכב אחר' הוא שם גם בפי החוקר בסרט, המבוגר היחיד שיש לו פנים ומתנהג כילד סקרן יותר מאשר 'מדען'.

ובכל זאת הסרט היה פורץ דרך בהבניה הקולנועית שלו. במעט מאד אפקטים ופעלולים שנראים לנו היום מגוחכים ספילברג יוצר פנטזיה שנוגעת בנימי הנפש ועוסקת בחברות ואחווה, אמון, תקשורת כמו גם בהתמודדות עם חדש, אחר ומפחיד וכל אילו שומרים עליו כקלאסיקה קולנועית.

מפגש ראשון

ההמלצה היא לתת לתלמידים הקדמה – חייזר בודד נותר על כורחו בכדור הארץ, הוא  מגיע אל חצר של בית בקצה יישוב הסמוך ליער שממנו המריאה ספינת החלל שלו. ונתקל בילד כבן עשר בשם אליוט, שניהם נבהלים מאד והחייזר בורח אל היער. למחרת יוצא אליוט ומסמן את הדרך אל ביתו בסוכריות.

בקטעים שנבחרו התלמידים יוכלו לראות כיצד נוצר הקשר בין אליוט והחייזר שמכונה בפיו e.t. , כיצד מתקשרים מבלי שפה משותפת וגם על אמפתיה ואפילו טלפתיה, באחד מקטעי הקולנוע המעולים שנוצרו, בעריכה המקבילה בין אליוט בבית הספר ואי.טי שנשאר בבית.  בין שני הקטעים הילדים לומדים להכיר את אי.טי. את היכולות שלו לשחרר חפצים מכוח הכבידה ולהניעם בחלל, וגם את מיקום הכוכב שלו בחלל. המשפט המפורסם "E.T. Phone Home" לא נראה בקטעים הוא מופיע בדקה 01:03:00 ואפשר גם לראות אותו כאן.

🎥 צפייה בסרט

00:21:25 – 00:39:00 
החל מאליוט היושב בלילה בחצר וממתין לאי.טי ועד אמא של אליוט הנכנסת לחדר

00:50:00 – 00:59:00
החל מהגב של המורה בשיעור בבית הספר ועד אי.טי. גורר חפצים שונים על מפה בבית

עיבוד אישי ביומן

הצעה לעיבוד אישי – כתיבה מראות עיניו של אי.טי.

💬דיון קבוצתי

•  מתוך העיבוד האישי, ההזדהות הטבעית שלנו בסרט היא כמובן עם הילד בין מיננו ובין גילנו, אבל כיצד מרגיש אי.טי. ? תרגיל באמפתיה שכמובן מתחברת היטב אל המהלך שעשה אליוט.
• שיחה על תחושות ממפגש עם אחר מפתיע? מהן ההנחות שאיתם אנחנו מגיעים למפגשים כאילו? (אפשר לקרוא לזה – דעות קדומות, פחדים, התבצרות)
•  כיצד ניתן לתקשר עם אדם או בע"ח ללא שפה משותפת? מהו הכוח בתקשורת מילולית ומה דווקא אובד בתקשורת זו? אפשר לנסות להיזכר במקרים שקרו לתלמידים. בחו"ל או עם ילדים שאינם דוברי עברית/אנגלית, עם תינוקות ואפילו עם בע"ח. האם הם ניסו לתקשר בתנועות ידיים, על ידי חיקוי או על ידי התנסות?
•  מה כוחה של אמפתיה? האם היא תכונה טבעית או שאפשר לפתח אותה? מה מחירי האמפתיה?  האם המחיר מוצדק? 
  
  

📖 הרחבה- צידה לדרך

למרות השיח על תקשורת שאינה מילולית מוצע לתת לתלמידים את השיר 'מילה טובה' שמביא הרבה אמפתיה ואמון בטוב ובאפשרי.

מילה טובה/ יהודית רביץ

מפגש שני

בחלק השני החברות והקשר עומדים למבחן כשאי.טי מבקש לחזור הביתה. ניסיונות ההתקשרות עם הכוכב שלו כמעט עולים בחייו ובשל החיבור הפיזי ממש בינו ובין אליוט (כפי שראינו במפגש הקודם) גם אליוט נפגע ונחלש מרגע לרגע.

הקטע הראשון מציג את התחמקות של אליוט ואי.טי. בתחפושת הלוויין אל היער להקמת מכשיר תקשורת עם הכוכב של אי.טי. (את ראשית רעיון ההתקשרות ראיתם במפגש הקודם והתלמידים יזהו וודאי חלק מהמכשירים שאי.טי אסף מביתו של אליוט, בהמשך בקטעים שלא נבחרו הילדים מסייעים לו).

🎥 צפייה בסרט

01:14:00  – 01:32:40  החל ממבט על הרחוב בו הילדים מחופשים ועד שאי.טי. החולה מרים את ידו לעזרה.

01:36:00 – 01:38:44 החל בתמונה של אי.טי. מחובר למכונות ומעד סיום השיחה עם הסוכן בלחיצת היד.

• בין הקטעים מוכרז מותו של אי.טי. על אף מאמצי הרופאים.

01:49:00 – 02:03:00  החל באליוט נפרד מאי.טי. ועד הגעת הילדים אל החללית.

עיבוד אישי ביומן

בחלק זה ניתן זמן לכתיבה אישית ביומן

💬דיון קבוצתי

• משחק אסוציאציות, מה המילה הראשונה שעולה בהם לאור הצפייה היום (כדי לא להיות מאד מושפעים זה מזו אפשר שיכתבו את המילה) ככל שמגוון המילים יהיה גדול יותר הדיון יהיה פורה יותר. יש להניח שיעלו גם מילים כמו – מיושן, מפגר… וכד'. הן מזמנות שיח קולנועי על התפתחות הקולנוע לטוב ולרע ועל סרטים קלאסיים, הן מבחינת הנושאים והן מבחינת עיצוב הקולנוע.
•  בקטעים הללו עולה המאבק בין המבוגרים והילדים. כדאי לעסוק במרידה של הילדים בממסד, באומץ הלב לעשות את מה שצו מצפונך אומר לך גם במחיר הנון-קונפורמיות, ולשאול על הגבולות גם מתוך הסיכון שעולה בסרט.

📖 הרחבה- צידה לדרך

מוצע השיר של נתן זך, איך זה שכוכב אחד, העוסק ביכולת של היחיד לעשות את הדבר הנכון. אפשר לחלק להדבקה ביומנים.

 איך זה שכוכב אחד לבד– מילים