קריאת כיוון

סרטון אנימציה קצרצר (5:51 דק) של חברת פיקסר משנת 2013.
הסרטון שונה מהיצירות הרגילות של פיקסר שכן הוא משלב אנימציית תלת מימד ודו מימד.
הסרט בבימוי טד ניוטון זכה בשלל פרסים. 

בחרנו להביא את הסרטון בעקבות המעבר משעון משעון קיץ לחורף (29.10) ומכיוון שבתקופה זו היום מתקצר ושעות החשיכה מתרבות (יום שוויון הסתיו חל ב23.9).

שמנה לב – לחצי הדקה המתחילה ב2:30 דקות לסרטון. בחלק הזה דמויות הלילה והיום עוסקות בחיות והפעילות של שעות היום אל מול הלילה. הבחירה של הבמאי הייתה להציג זאת דרך רחצה של נשים בחוף הים ועל שפת בריכה ודמויות היום והלילה מוצגים כסטראוטיפ גברי מציצני.

חשוב להתייחס לבחירה הזו ולהציע בחירות אחרות שאינן מחפיצות נשים ו/או מציגות את הגברים כצרי מחשבה ועניין  – העיסוק במגדר הגברי חשוב לא פחות מהנשי והם כמובן כרוכים זה בזה.

מפגש ראשון

🎥 צפייה בסרט

משום שהסרט עמוס פרטים אנחנו ממליצים לראותו פעמיים. כדי לומר זאת לתלמידים קודם הצפייה.
. 

עיבוד אישי ביומן

מיד אחרי כל צפייה יינתן זמן עיבוד אישי ביומן כשהעיבוד הראשון ארוך יותר והשני רק מאפשר דקה להוספה, למעוניינים

💬דיון קבוצתי

הסרט עוסק במגוון נושאים ומעניין מה התלמידים יבחרו להאיר. הנה כמה נקודות אפשריות:

•  בהבדלים שבין יום ולילה – אור וחושך.
•  ביכולת להחזיק תמונה מורכבת על מציאות מבלי לצדד ולשפוט צד אחד.
•  באפשרויות שניתנות בחיבור דווקא בין הפכים גם אם לרגע קט אפשרי.
• בחדוות הגילוי שבהכרות עם דבר מה חדש.
• ויש בסרט גם את ממד הכרת הטוב על עולם הטבע כמו גם על מעשה ידי אדם. יוצריו בחרו שלא להביא פנים מורכבות של יום ולילה (לבד מכריתת העץ השלילית) ועל בחירה זו ראוי להתעכב.
  
  בתוך הדוגמאות שיעלו בשתי הנקודות האחרונות בעיקר, אפשר לתהות האם הבחירה של הנשים הרוחצות היא בחירה מוצדקת ומה המחיר של בחירה כזו.

מפגש שני

משום שהסרט נבחר בהקשר לעונת השנה מובאות הצעות לפיתוח דיון קבוצתי בנושא יום ולילה אור וחושך.

"יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע;
אֲנִי ה', עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה"                                   (ישעיהו מ"ב ז')

💬 דיון קבוצתי

• מה מקביל לאור ולמה מקביל החושך על פי הפסוק?
• האם אתם מסכימים עם ההקבלה הזו?
• האם חושך הוא טוב או רע? מה טוב בו? האם יש רע באור? תנו דוגמא.
• אפשר להרחיב עם התלמידים על המושג 'זיהום אור' כאן, כפגיעה של העדפת אור, מלאכותי על פני החושך.
• את הסיפא של הפסוק אנחנו מציעים לשמור להמשך השיחה אחרי הצפייה –
  מה מוסיף לנו הסיפא של הפסוק?

עיבוד אישי ביומן

• חלקו לתלמידים דף שבאמצעו קו. בקשו מהם לצייר בצד אחד את תחושותיהם בימי הקיץ הארוכים והמוארים ובחציו האחר את תחושותיהם בימי החורף הקצרים.
  • ביקשו מהילדים לכתוב חמשיר על תחושותיהם בתקופות השונות.
  • בחרו שני תלמידים שאוהבים משחק אחד מהם יהיה 'מר חושך' ואחד יהיה 'מר אור' (או גברת) בחרו סיטואציות פשוטות מחיי היום יום ובקשו מהתלמידים לשחק אותם באור ובחושך.
  למשל פתיחת דלת עם מפתח, נסיעה באוטובוס, צפייה בשמיים, הליכה הביתה, בניית פאזל… חשוב לאזן ולתת דוגמאות שמראות את היופי בחושך.

📖 הרחבה- צידה לדרך

שלחתי את ידי לפני אל החשך
והאצבעות ביקשו אור…..

המשך השיר באתר הספרייה הלאומית בעמוד השני

מעניין שגם בהבדלה באותו הקשר של אור וחושך פושטים את היד הקפוצה מתוך החושך אל אור הנר והנה 'אור'.

נקודות אפשריות לשיחה

• מה מרגישות האצבעות בחושך על פי השיר?
• כיצד אתם מרגישים בחושך?  איזו אווירה הוא יוצר?
• בימים אילו התחלף שעון הקיץ ומחשיך מוקדם יותר? איזו תחושה יוצר שעון החורף?

צידה נוספת

השיר לילה טוב (פנסים שוב דולקים) שכתבה והלחינה דרורה חיבקין. מתאר יפה מציאות יומיות עדינה של לילה. מאיר גם את הפעילים והעובדים השקופים של הלילה דרך מנקה הרחוב. ומסיים בלילה כמקור לתקווה של שינוי ועתיד טוב יותר.

הביצוע המקורי והמוכר הוא של הדודאים. בחרנו להביא את הביצוע של אריק סיני. כאן

שיר ערש מילים ולחן: דרורה חיבקין