קריאת כיוון:

רקע

הסיפור שלפנינו לקוח אף הוא מספר בישול, שמלבד המתכונים היפים שבו, הוא משלב זכרונות ילדות וסיפורים מההווי המשפחתי של שמיל הולנד, כותב הספר. זהו סיפור קצר על סוכת סבו וסבתו של שמיל האוצר בתוכו גם מעט מגישתם לחיים, ביחד ולחוד.     

פעילות טרום קריאה

• נחלק לתלמידים כ-10 פתקים לכל אחד ונבקש מהם לכתוב על כל פתק, פריט אחד (ספציפי, לא "חולצה" אלא "חולצת הבייסבול שלי") שיש ברשותם.
• נזמין את התלמידים לפרוש את הפתקים על הרצפה ואז נבקש מהם לברור מהם רק את הפריטים שנחוצים להם למחייתם. 
• נזמין את התלמידים לשתף הן בבחירות שעשו (והנימוקים לבחירות אלו) והן בתחושות שעלו בתהליך הברירה עצמו. 

סיפור קצר 

שמאלץ/ שמיל הולנד ( עמ' 38)

סוכה משלך הייתה מקוטלגת אצל סבתא בסעיף "לוקסוס אויף כּפּרוס". למה צריך סוכה משלנו כאשר בלאו הכי רק סבא חייב במצווה, והוא יכול להסתפח כסועד בודד לאחת מסעודות השכנים?! היא נשארה נאמנה לעמדה הזאת עד שיום אחד הורישו להם השכנים שלד של סוכה. לא היה מדובר בסוכה לנצח משוכללת וגדולת מידות, אלא בסוכה שבמקורה התאימה לזנב מרפסת, כפי שהיה מקובל אז בבני ברק. אולם בדירה של סבתא אפילו זנב כזה של מרפסת לא היה, ולכן הוקמה הסוכה בגינת הבית.

הסוכה הייתה פצפונת, מעין סוכה ליחיד בתנאי שהוא רזה מאוד ולא אכפת לו לאכול בעמידה. בתור דפנות הסוכה שלפה סבתא מנבכי הבוידעם ערימה של וילונות קרושה שנקנו בוורוצלב בדרך לארץ ישראל, קנייה פזרנית כחלק מהמאמץ לממש את הכסף המשפחתי שנאסר עליהם להוציאו מפולין. אין צורך לומר שהווילונות עצמם מעולם לא נתלו בדירה בבני ברק (שוב "לוקסוס אויף כּפּרוס"), אבל לצורך מצוות סוכה הועמדו בשמחה.

בליל סוכות מצא סבא את עצמו נעוץ בתוך סוכת צינוק, מוקף כולו במפלי קרושה ככלה ביום חופתה, אוכל את מרק העוף הנצחי באפילה מוחלטת (חשמל בסוכה? נו באמת). למעלה בדירה ישבה סבתא לאור נרות מס' 4 בפמוטי פח ואכלה אותו מרק בדיוק. וככה אכלו את ארוחת החג שלהם, כל אחד לחוד, בלי שמץ בדידות בתוך אהבתם הגדולה.

פעילות בעקבות הקריאה:

• נקריא לתלמידים את קטע המידע שלהלן, העוסק בתנועת ההאטה הקוראת, בין היתר, לחיי צמצום ברכוש:

הידעתם? ברחבי העולם הולכת וגוברת תנועה הדוגלת בחיים בצמצום. תנועה זו (תנועת ההאטה או המינימליזם), טוענת שרכוש רב שאנשים נוטים לצבור בחייהם באופן שלא רק שאינו מסב להם אושר ,אלא למעשה גורם להם להשתעבד לצבירה נוספת של חפצים ומובילה בסופו של דבר לאומללות וחוסר שביעות רצון מתמשכות. לטענת האנשים הדוגלים במגמה זו, פרידה מחפצים שאינם נחוצים, כולל פריטים נוסטלגיים, משחררת את הנפש ומאפשרת לקיים אורח חיים בריא ושפוי יותר מאחרים. עובדה מעניינת היא שרבים מחברי תנועה זו, הם אנשים בעלי ממון המגיעים ממעמד חברתי גבוה.

• נזמין את התלמידים לחשוב מה דעתכם על הרעיון המובע בקטע. ניתן אף להזמין את התלמידים לבחון מחדש את הבחירות שעשו בתרגיל הפתיחה לאור רעיון זה.
• ניתן גם לשאול – מה לדעתכם היתה סבתא של שמיל אומרת על תנועה זו?   או להשלים:

וסבתא של שמיל היתה אומרת…