סוף מעשה במחשבה תחילה
רבות הדרכים- סיפורים קצרים
שבוע:
8
קריאת כיוון:
רקע
נתחיל במשימת בניית מגדל מספגטי ונבחן את היכולות המשימתיות שלנו.
נמשיך בסיפור על כפרית עם תכנונים גדולים לעשייה מרובה, ונראה מה התוצאות…
פעילות טרום קריאה
משימת הספגטי
נחלק את התלמידים לשתי קבוצות. שתי הקבוצות יקבלו את אותה משימה אך יתבקשו לבצע אותה בדרך שונה.
המשימה- בניית מגדל גבוה ככל האפשר באמצעות ספגטי (מקלות ארוכים, לא מבושלים, כעשרים מקלות) וחתיכת סלוטייפ באורך 2 מטר (ניתן ללפף על עפרון את האורך המתאים ולתת להם).
אופן הביצוע:
קבוצה א'- עליכם לבנות מגדל גבוה ככל הניתן באמצעות מקלות הספגטי ונייר הדבק שברשותכם. שימו לב, לרשותכם עומדות 10 דקות מתוכן- 6 דק' ראשונות לתכנון המגדל והכנת תרשים לבנייה ו-4 דק' נוספות לבניית המגדל על פי התכנון שהכנתם. דגשים-
אין להתחיל לבנות לפני תום 6 הדקות המיועדות לתכנון. נצלו את הזמן בחכמה. | קבוצה ב'- עליכם לבנות מגדל גבוה ככל הניתן באמצעות מקלות הספגטי ונייר הדבק שברשותכם. שימו לב, לרשותכם עומדות 10 דקות להקמת המגדל. עליכם להתחיל לבנות מיד, ללא תכנון מוקדם. |
בתום המשימה נזמין את התלמידים להציג את התוצאות ולשתף בתהליך העבודה-
- האם היו מרוצים משיטת העבודה שנדרשו לעבוד בה או היו רוצים לשנות משהו באופן ביצוע המשימה- מה ומדוע?
- כיצד הם נוהגים להתנהל בחייהם, באופן הדומה לשיטת העבודה של קבוצה א' או לזו של קבוצה ב' (האם לוקח להם זמן רב להתכונן לקראת משהו בטרם יבצעו אותו בפועל או שהם מתחילים לפעול מיד ומתקנים תוך כדי תנועה)? אולי בדרך שונה משתי השיטות?
סיפור קצר
מתוך: ימים נוראים/ ש"י עגנון
"עוד משל אחד רגיל היה רבינו (ר' חיים מצאנז ז"ל) לומר:
כפרית אחת ענייה היו לה כמה ילדים. היו מבקשים אוכל ולא היה לה ליתן להם.
פעם אחת מצאה ביצה.
קראה לילדיה ואמרה: ילדים ילדים שוב אין לנו לדאוג. ביצה מצאתי,
ואני הרי בעלת תכלית אני.
לא אוכל את הביצה אלא אבקש מן השכן שיניח לי ליתן אותה תחת תרנגולת רובצת
על ביצים עד שתצא מן הביצה תרנגולת.
הלא בעלת תכלית אני.
ולא נאכל את התרנגולת אלא אושיב אותה על ביצים ויצאו מהביצים תרנגולות.
והתרנגולות אף הם יטילו ביצים הרבה עד שיהיו לנו תרנגולות הרבה וביצים הרבה.
ואני בעלת תכלית אני.
לא אוכל לא את התרנגולות ולא את ביצים, אלא אמכור אותן ואקנה לי עגלה.
והעגלה לא אוכל אלא אגדל אותה עד שתעשה פרה.
ואת הפרה לא אוכל עד שתלד ולדות.
ואף אותם לא אוכל ויהיו לא פרות ועגלים.
הלא בעלת תכלית אני.
ואמכור הפרות והעגלים ואקח שדה.
ויהיו לנו שדות ופרות ועגלים ולא יחסר לנו עוד מאומה.
עד שאותה כפרית מדברת כך ומשתעשעת באותה ביצה נפלה הביצה מידיה ונשברה.
כך אנחנו,
כשבאים הימים הקדושים כל אדם מקבל עליו לעשות תשובה וחושב בלבו כך אעשה
וכך אעשה.
אבל הימים עוברים בהרהורי דברים בלבד ואין המחשבה מביאה לידי מעשה,
ולא עוד אלא שבסוף הוא נופל למטה.
לפיכך צריך אדם להשגיח על עצמו הרבה שלא יפול חלילה.
פעילות בעקבות הקריאה:
נזמין את התלמידים לתאר כיצד היתה ניגשת הכפרית מהסיפור למשימת הספגטי. ניתן להמחיז.
ליחידה הקודמת
