קריאת כיוון:

רקע

אנו ממשיכים לקרוא מספרו של מאיר שלו 'גינת בר', הפעם מגיעים אורחים אחרים לגינה ומזמנים איתם שיח בנושא אחר- הקשר בין ידע לערכים. ברעיון העומד בבסיס הסיפור דומה במידה רבה לדברי חז"ל במסכת אבות (ב', ב'): "יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.". 

ניתן לפרש שתלמוד תורה משול לידע ודרך ארץ לערכים, ושניהם קשורים זה בזה מכיוון שיגיעתם- ההתמסרות לעשייתם, מרחיקה אותנו מעוון (מעשים שליליים).  

פעילות טרום קריאה

נחלק לתלמידים רשימה עם תחומי לימוד ונושאי לימוד ולצדם נבקש מהם לציין אילו ערכים, אם בכלל, הם מקנים ללומד אותם. (מצורף דף לדוגמא).

💬 נזמין את התלמידים לשתף ונבחן את התשובות (ניתן גם לערוך את התרגיל בעל פה במליאה) –

• האם הערכים שכתבתם הם ערכים שעוזרים לנו להיות אנשים טובים יותר בעולם? אם כן, כיצד? מה הקשר בין הנושא להיותנו אנשים טובים?
• אם לא, מדוע לא? האם עצם הלמידה עשויה לתרום למוסר שלנו לדעתכם? 

סיפור קצר 

מתוך: גינת בר/ מאיר שלו  עמודים 21-23

חוץ מחרקים, החצבים מושכים לגינתי עוד יצורים קטנים – את ילדי הגן של המושב: שנה אחרי שנה, מחזור אחרי מחזור, הם באים עם הגננת שלהם לראות אותם פורחים. תחילה אני שומע אותם מתקרבים, הומים ומְהַמִּים, ואז רואה אותם באים: ילדים וילדות בני ארבע או חמש, כולם בסנדלים ובקצרים ובכובעים, פוסעים אחרי הגננת כלהקת אווזונים מוחתמים.

היא קוראת: "לא לגעת, רק להסתכל!" והקטנים, להבדיל מהכלה ההיא, ואמה, ובעלה לעתיד, ואמו, והמאפרת, המקליט והצלמים, שרמסו את גינתי – מתיישבים סביב החצבים, ותכף מתחיל אותו הדו-שיח של השנה שעברה באותם החרוזים:

הגננת: "מי פורח עכשיו?"

הילדים: "החצב".

הגננת: "ולמה עכשיו?"

הילדים: "כי הגיע הסתיו".

ואז הם שרים יחדיו את "בראש השנה, בראש השנה", שבו היטיבה נעמי שמר לתאר את החצב הפורח כנר: "בראש השנה, כנר נשמה, נדלק בשדה חצב". ואכן מי שראה חצב פורח בשעות הבוקר או לפנות ערב יודע שבזווית הנמוכה של השמש התפרחת שלו זוהרת ונראית כנר שאשו לבנה. ומי שנוהג לפקוד את אימפריות החצבים שבטבע, יודע שבשעות האלה יזכה למראה מרהיב ומיוחד.

גם המשורר נתן יונתן, בשירו "נרות החצב הלבנים", כתב:

          מה יפים אז נרות החצב,

          הדולקים וכבים עם השמש.

ובשירו "יש פרחים" תיאר את יופיים:

          הראית איזה יופי,

          שרעד ברוח סתיו?

          שדה זהב דעך באופל,

          והדליק נרות חצב.

בזכות זוהר התפרחות של החצב, זקיפותו, גובהו ושרידותו, השתמשו בו הקדמונים לציון גבולות. חז"ל אף אמרו שיהושע בן-נון סימן בו את נחלות השבטים. ואכן, כאבן גבול יש לחצב יתרונות ברורים: הוא זול, עמיד,

ומתחדש אחרי כל אסון. יש לו גם יתרון מיוחד לחקלאים: שרביטיו עולים ופורחים בדיוק בעונה שבה צריכים לראות את גבולות השדה בבירור – בעונת החריש. ולא רק בעונה הנכונה אלא גם בשעות היום הנכונות: בבוקר

ולפנות ערב, לפני ואחרי שיא החום, כשהאיכר יוצא לחרוש את שדהו, זוהרות התפרחות של החצבים ומתוות לו את תחומו.

פעם אחת יצאתי מהבית וניגשתי אל הילדים לומר להם שלום ולהקשיב לשיעור בטבע שקיבלו אצלי בגינה: בכל יום, שמעתי את הגננת מסבירה להם, פורחים כחמישה מעגלי פרחים חדשים סביב שרביטו של החצב, מחר הם ייבלו, וחמשת המעגלים שמעליהם יפרחו. היא הראתה להם את הפרחים שפורחים היום, ואת הפרחים שיפרחו מחר, ואת הפרחים שכבר פרחו ונבלו ועוד מעט יַעשו זרעים.

למה חשוב לילדים ולילדות בני ארבע וחמש לדעת את כל זאת?

*** ניתן לעצור בנקודה זו ולהזמין את התלמידים לתת תשובות משלהם לשאלה זו.

האמת היא שזה לא ממש חשוב. גם מי שאין להם הידע הזה יוכלו לגדול ולהיות אזרחים שומרי חוק ובעלי מקצוע טובים. אולי אף ימציאו אפליקציה חדשה ויושיעו בה את המין האנושי. אבל ילד שלומד דברים כאלה בגיל ארבע יהיה אדם טוב יותר כשיהיה בן שש, ובסיכוי הזה אין להקל ראש.

פעילות בעקבות הקריאה:

💬 שיחה

• למה לדעתכם הכוונה- "ילד שלומד דברים כאלה בגיל ארבע יהיה אדם טוב יותר כשיהיה בן שש"?
• האם אתם מסכימים?

נחלק את התלמידים לשתי קבוצות ונקנח בחידון על החצב:

• מתי פורח החצב?
• למה משול החצב ומדוע?

• אילו שני משוררים תיארו את החצב בשיריהם?
• מדוע השתמשו הקדמונים בחצב לסימון גבולות השדה?
• איזה מנהיג מתקופת התנ"ך נעזר בחצב ולשם מה?
• מהו היתרון המיוחד שיש לחצב בסימון גבולות השדה לחקלאים?
• כמה מעגלי פרחים חדשים פורחים סביב שרביטו של החצב?
• כל כמה זמן נובל מעגל שכזה?