ארבעה ראשי שנים
מסכת ראש השנה, פרק א' משנה א
קריאת כיוון
מסכת ראש השנה נפתחת בהפתעה. שלא כפי שהיינו מצפים שהיא תעסוק בראש השנה כתאריך אחד ויחיד, היא נפתחת במשנה המתארת ארבע ראשי שנים.
ביחידה זו נתעכב על ארבע ראשי השנים המתוארים במשנה, אך בראש ובראשונה נעסוק ברעיון העולה מכך שהמשנה מתארת כמה וכמה ראשי-שנים, ולא ראש השנה אחד ויחיד.
שכן, גם כיום, במובנים רבים אפשר להצביע על ראשי שנה שונים שמלווים את חיינו: הראשון בספטמבר הוא ראש השנה ללימודים; א' בתשרי הוא ראש השנה מבחינת הלוח העברי; הראשון בינואר הוא ראש השנה מבחינת אזרחית, ואפשר עוד להמשיך ולנקוב בתאריכים המהווים "ראש השנה" עבורנו.
כיוון שכך, אנו מציעים לפתוח את הלימוד דווקא ב"רלוונטיות".
• ברלוונטיות של היחידה, נעסוק עם התלמידים עצמם בפער שבין המושג "ראש השנה" שלכאורה מצביע על תאריך אחד ויחיד בשנה, לבין "ראשי השנים" שמופיעים בלוח השנה שלהם.
בנקודה הזו חשוב להדגיש שעל אף פתיחה זו של המסכת, הרי שבהמשך תעסוק המסכת בעיקר בראש השנה שחל בא' בתשרי- אותו ראש השנה שאנו מכנים כיום בלוח השנה העברי בשם זה. כמו כן, כדאי לעמוד עם התלמידים על כך שכמחצית ממסכת ראש השנה עוסקת בראש חודש, ואפשר לדון עם התלמידים בשאלה מדוע שני נושאים אלו קובצו למסכת משותפת אחת.
• בקריאה יחפה נעמוד על משמעותו של כל אחד מ"ראשי השנים" המוזכר במשנה זו.
• בריבוי קולות נדון בשאלה האם אפשר למדוד "שנה" באופן אחר שאינו תלוי בגורמי השמיים- כלומר בהקפת כדור הארץ את השמש, ומה יכול לגרום לנו לכנות פרק זמן אחר בחיינו כ"שנה" – אף אם אין מדובר בשנה מבחינה אסטרונומית.
• בהרחבה נחזור שוב אל המקום האישי והרלוונטי של התלמידים, ולאחר האזנה לשיר "גלגל ענק" נבקש מהתלמידים לשתף בתחושות שלהם ביחס לחזרתיות והמעגליות של לוח השנה.
רלוונטיות
💬נשאל ונשוחח:
- מהו ראש השנה עבורכם?
- מתי מתחילה השנה מבחינתכם? האם יש לכם כמה התחלות שנה במהלך השנה?
- האם יש תאריך אחד ויחיד לראש השנה? אם כן- מהו? אם לא- מהם התאריכים השונים שמתאימים בעיניכם למושג זה.
הצעות לפעילות:
- חלקו את ראשי השנה שמינתם לראשי שנה "פרטיים" ולראשי שנה "ציבוריים".
- כתבו לצד כל אחת מהתמונות- איזו שנה מתחילה בה:
היעזרו בתרמילון:
שנה עברית, שנת לימודים, שנת מס, שנת חיים, שנה אסטרונומית, שנת לימודים אקדמאית
טקסט מרכזי
ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן- ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול- ראש השנה למעשר בהמה;
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין: באחד בתשרי.
באחד בתשרי- ראש השנה לשנים לשמיטין
וליובלות, ולנטיעה ולירקות.
באחד בשבט- ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי;
בית הלל אומרין: בחמישה עשר בו.
(מסכת ראש השנה, פרק א, משנה א)
למלכים- ספירת שנות המלכות של מלכי ישראל מתחילה תמיד באותו תאריך, לא משנה מתי באמת הומלך המלך.
לרגלים- חג הפסח, שחל בי"ד חודש ניסן, הוא הרגל הראשון בשנה.
מעשר בהמה- מצווה לתת עשירית מכל הבהמות שנולדות לאדם בכל שנה. שנה מבחינה זו מתחילה ונחתמת בתאריך זה.
לשנים- ספירת שנות מלכותיהם של מלכי העולם (ברטנורא) מניין השנים כמו שאנו מונים כיום (קהתי)
לשמיטין- שנת שמיטה חלה אחת לשבע שנים. בשנה זו מצווים לשבות מחלק גדול מעבודות השדה בארץ ישראל, כמו למשל: לחרוש ולקצור. שנת השמיטה מתחילה מתאריך זה.
ליובלות- שנת היובל חלה אחת לחמישים שנה, אחרי מחזוריות של שבע שנות שמיטה. בשנה זו מצויים ערכים הדומים לשמיטה רק באופן נרחב יותר, כך למשל העבדים שבחרו שלא להשתחרר בשנת השמיטה, על אף שהיו זכאים לכך- חייבים להשתחרר בשנת היובל. שנה זו מתחילה מי' בתשרי.
לנטיעה- לעניין שלוש שנות הערלה, שלוש השנים הראשונות מאז שניטע העץ, בהן אסור על פי התורה לאכול מפירותיו.
ולירקות- למעשר הירקות, כשם שאת מעשר הבהמה נותנים רק מהבהמות שנולדו מאותה השנה, כך אין מעשרים מהירקות של השנה האחת, יחד עם ירקות משנה אחרת, והשנה לעניין זה מסתיימת ומתחילה בתאריך זה.
ראש השנה לאילן- גם מפירות העץ יש לעשר. ובכדי לדעת מאילו פירות ניתן לעשר יחד- צריך לקבוע תאריך שבו מתחילה השנה. א' בשבט לשיטת בית שמאי, וט"ו בשבט לשיטת בית הלל- הם התאריכים שקובעים, לשיטת כל אחד מהבתים, את התאריך הזה.
קריאה יחפה
💬נשאל ונשוחח:
- כמה ראשי שנים מצוינים במשנה?
- לאור השיחה שלנו בפתיחת השיעור- האם דבר זה הפתיע אתכם?
- איזה ראשי שנים מהמשנה אתם מכירים?
הצעות לפעילות:
- כתבו על דף במחברת את שמות החודשים העבריים וכתבו לידם בהתאמה את ראשי השנים המוזכרים במשנה. הסבירו מה מסמל או מה תפקידו של כל אחד מארבעת ראשי השנים המוזכרים במשנה במילים שלכם.
- בשלב הבא בצבע אחר כתבו ראשי שנה שאתם מציינים באותם החודשים
- צבעו את כל החודשים שבהם כתבתם.
ריבוי קולות
למרות שבדוגמאות שאיתן פתחנו את השיעור ובראשי השנים השונים המוזכרים במשנה יש התייחסות לתאריכים שונים בלוח השנה, הרי שבסופו של דבר כולם מתייחסים לשנה – כיחידת זמן ברורה: פרק הזמן שבה מקיף כדור הארץ את השמש (ובמקביל 12 פעמים שבהם מקיף הירח את כדור הארץ).
לפניכם קטע מתוך הספר "מומו" של מכאל אנדה (עמוד 49):
יש סוד אחד גדול, שהוא עם זאת עניין של יום יום. כל בני האדם שותפים בו, כל אחד מכירו, אבל רק בני אדם מעטים מאוד נותנים עליו אי פעם את דעתם. רב האנשים מקבלים אותו סתם כמות שהוא, ואינם תוהים עליו כהוא-זה. והסוד שמדובר בו הוא ה ז מ ן.
למדידתו יש לוחות שנה ושעונים, אבל אין זה מלמד אותנו הרבה. שהרי, ידוע לכל, יש ששעה אחת ויחידה נראית בעינינו כנצח, ולעמת זאת אפשר ששעה אחת תחלוף כהרף עין. הלא זה תלוי בחויות שחיית בתוך אותה שעה.
כי זמן הוא חיים. והחיים שוכנים בלב.
💬נשאל ונשוחח:
- מה עמדתו של מיכאל אנדה ביחס למדידת הזמן כתלוי אך ורק בפרק הזמן החיצוני שמתרחש בעולם?
- איזו סוג מדידה אחר הוא מציע.
- מה דעתכם על עמדתו זו?
- נסו לחשוב על דוגמאות של פרקי זמן מהחיים שהרגשתם שאפשר לכנותם "שנה" גם אם לא באמת עברה שנה שלימה מבחינה אסטרונומית (שכדור הארץ מקיף את השמש וכו').
הרחבה
האזינו לשיר: "גלגל ענק" (מילים: שמרית אור; לחן: קובי אושרת)
💬נשאל ונשוחח:
- שתפו את חבריכם לכיתה בתחושות שעולות בכם בכל פעם שהשנה מתחדשת (לאו דווקא בראש השנה אלא גם בתאריכים אחרים משמעותיים עבורכם שחוזרים כל שנה מחדש).
- נסו לדמיין כיצד הייתם מרגישים אם הזמן לא היה "חוזר על עצמו". כלומר, שהחיים היו רצף אחד ארוך, שנמשך מגיל הילדות ועד הזקנה, ללא החלוקה ללוח השנה- שמחזיר אותנו שוב ושוב אל אותם התאריכים.
- באילו מובנים החזרתיות היא אהובה מבחינתכם, ובאילו מובנים היא קשה או מעיקה?
