בדיקת חמץ ושריפת חמץ
מסכת פסחים- פרק א', משניות א-ב
קריאת כיוון
ביחידה זו נעסוק במשניות הראשונות של פרק א', אשר עוסקת בבדיקת חמץ וביעור חמץ.
*ניתן ללמד את היחידה כך שנפתח בשאלה האישית- כיצד מתכוננים אצל כל אחד ואחת מהתלמידים בבית לקראת הפסח? ולאחריה נראה את דברי המשנה והמשנה ברורה- המובאים בטקסט המרכזי, בקריאה היחפה ובריבוי קולות.
• בקריאה יחפה מלבד ההיכרות עם המושג "אור ל…" בו משתמשת המשנה בכדי לציין את הזמן בו עורכים את בדיקת החמץ, נעסוק באווירה שעולה מן המשנה בכל הקשור לניקיון ולדאגה שבבית לא יהיה חמץ.
• בריבוי קולות נבקש מהתלמידים לתאר מהי האווירה שמורגשת בבתיהם לקראת חג הפסח, ולהשוות אותה לאווירה שעלתה מתיאור המשנה, וכן לאווירה העולה מדבריו של החפץ חיים, בספרו: "המשנה ברורה".
• ברלוונטיות נחשוף את התלמידים למשמעות הפנימית שהעניקו חכמי הקבלה והחסידות ל"בדיקת החמץ" או "ביעור החמץ"- אשר על פיה, מדובר בתהליך של ניקיון פנימי של האדם, שמבקש להסיר מעליו את ההרגלים או המידות הרעות- שאותן מסמל "החמץ". ונבקש מהתלמידים לבחון אצלם- כל אחד באופן אישי- מהו "החמץ" שהיו רוצים "לבער".
• בהרחבה נעסוק גם במשמעותו של ביעור החמץ העולה מן המשניות בהמשך הפרק.
טקסט מרכזי
"אור לארבעה עשר, בודקין את החמץ לאור הנר.
כל מקום שאין מכניסין בו חמץ, אינו צריך בדיקה…
אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית, וממקום למקום-
אם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר- אין לדבר סוף".
(מסכת פסחים, פרק א', משנה א-ב)
קריאה יחפה
- בדקו במילון מה פירוש "אור ל…".
- הסבירו במילים שלכם מתי עורכים את בדיקת החמץ.
- על פי המשנה- באילו מקומות דרוש לערוך בדיקת חמץ ובאילו מקומות לא?
- איזה חשש אפשרי מעלים חכמים במשנה?
- מה פירוש: "אין לדבר סוף"?
- מה האווירה הכללית שעולה מן המשנה ביחס לניקיונות של פסח ולבדיקת החמץ?
ריבוי קולות
💬נשאל ונשוחח:
תארו את האווירה ששוררת בבית שלכם לקראת חג הפסח.
- האם האווירה שעולה מן המשנה ביחס לניקיונות לפסח ולבדיקת החמץ, דומה או שונה מהאווירה שיש בבית שלכם לקראת חג הפסח?
"והמנהג לכבד (לנקות) כל הבית והחדרים ביום י"ג כדי שיוכל לעשות הבדיקה כדין בתחילת ליל י"ד… ובשעת בדיקה, המנהג ליטול נוצות ולכבד (לנקות) היטב במקום החורים והסדקים, לגרור משם החמץ עם הנוצה".
(משנה ברורה, על השולחן ערוך, סימן תל"ג, סעיף קטן מו)
💬נשאל ונשוחח:
- האם אתם מנקים את הבית לפני חג הפסח?
- כמה ימים לפני החג אתם עושים זאת?
- על פי המשנה ברורה- כמה זמן לפני חג הפסח יש לנקות את חדרי הבית?
- האם הדבר דומה לנהוג אצלכם בבית?
- מה תפקידה של בדיקת החמץ על פי המשנה ועל פי דברי המשנה ברורה?
למורה-
רלוונטיות
מה ההבדל בין חמץ ומצה?
ההבדל הוא שהבצק שאינו תוסס ותופח (הן משום שלא נותנים לו לעמוד ולתסוס, והן משום שלא מכניסים בתוכו את השאור או השמרים שיתסיסו אותו)- הוא , ואילו בצק שתוסס ותופח- הרי הוא חמץ.
בעלי הקבלה והחסידות, דרשו את משמעות המושג חמץ, לא רק כביטוי גשמי של לחם שתפח, אלא גם כביטוי רוחני-פנימי, הקשור למעשיו של האדם.
ועל כן, הם ראו בחמץ – את אותם החלקים פנימיים שמתסיסים את האדם, או מנפחים את גאוותו- וגורמים לו לעשות מעשים שליליים.
כך למשל נכתב בספר הזוהר:
אחד המקורות הראשוניים שעשו את החיבור הזה הוא "ספר הזוהר":
"בא וראה, כשיצאו ישראל ממצרים, יצאו מרשות שלהם (-של המצרים), מרשות הסטרא אחרא (-הצד האחר, הרע) , מרשות ההיא שנקרא חמץ, לחם רע, על כן נקרא עבודה זרה כך, בשם חמץ. וזה הוא סוד יצר הרע, שהוא עבודה זרה, שנקרא גם שאור. וזה הוא יצר הרע, שכך הוא יצר הרע שבאדם כמו שאר שבעיסה. נכנס לאט לאט במעיו של האדם ואחר כך מתרבה בו עד שכל הגוף מעורב בו".
ספר הזוהר על ספר שמות, פרשת בא, פרשת תצווה (מתורגם על פי פירוש הסולם))
💬נשאל ונשוחח:
- מה דעתכם על המשל של בעלי הקבלה והחסידות?
- האם אתם מסכימים עם הרעיון שמרכיבים אלו ש"מתסיסים" ו"מנפחים" את האדם- הם בהכרח רעים?
- באילו אופנים הם יכולים להיות גם חיוביים?
- נניח שאנו מקבלים את הרעיון שהחמץ מסמל את הדברים הרעים, כיוון שהם מתסיסים ו"מנפחים" האם בשל כך נכון לבער אותם, כשם שמעברים את החמץ לפני הפסח?
- באילו עוד דרכים אפשר להתמודד עם אותם מרכיבים?
בעקבות דברים אלו של הזוהר, במרוצת הדורות קבלו גם המושגים: "בדיקות חמץ" ו"ביעור החמץ" שנערכים לפני הפסח משמעות נוספת על זו המקובלת.
על פי משמעות זו, מושגים אינם קשורים לסילוק החמץ הגשמי מתוך הבית בלבד, אלא גם כתהליך פנימי, בו האדם בודק אילו מידות או הרגלים שיש לו הם בבחינת "חמץ"- דבר שלילי, שיש לעבר ולהסיר.
הצעה לפעילות:
- כתבו על כיכרות הלחם שלפניכם את ההרגלים הרעים שיש לכם (הקשורים ליחסים שלכם עם חברים, שלכם עם עצמכם, עם אלוהים וכדומה) שהייתם רוצים לבער לקראת חג הפסח. על המצות כתבו דברים הרגלים או מידות טובות שהייתם רוצים לאמץ.
הרחבה
בדיקת החמץ נעשית, כמו שנאמר במשנה, באור לי"ד- כלומר בערב שלפני ליל הסדר.
למחרת, משעה מסוימת אסור לאכול חמץ, ומעט לאחר מכן גם יש לשרוף את החמץ, ונחלקו בדבר חכמי המשנה:
"רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש, ושורפין בתחילת שש;
רבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחילת שש".
(מסכת פסחים, פרק א', משנה ד)
*תולין– מניחין את החמץ, לא אוכלים ממנו, אך עדיין לא חייבים לשרוף אותו, ואפשר להאכיל ממנו את הבהמה וכדומה.
למורה- חשוב לעמוד עם התלמידים על כך שהמשנה מדברת כאן על שעות זמניות. זהו מושג חשוב שרלוונטי למשניות רבות. בניגוד לשעה בת השישים דקות שלנו, הרי שבימי חכמים, כשלא היה שעון, הם היו סופרים את שעות האור (שמשתנות בין הקיץ לחורף, ובין מקום למקום) ומחלקים אותם ב -12. כך שלמשל, בארץ ישראל, בימי החורף, בהן יש כעשר שעות אור בלבד, כל שעה נמשכה כ- 50 דקות בלבד. ואילו בימי הקיץ, שבהם יש כמעט 14 שעות אור, כל שעה נמשכה כשעה ועשר דקות. כך שכאשר חכמים אומרים- עד שעה חמישית, כוונתם לחמש שעות זמניות, מהזריחה. וכן על זו הדרך. כאשר מבינים זאת, אפשר להבין, מדוע שעת ביעור החמץ שמפורסמת בבתי הכנסת ובמקומות אחרים, היא שעה שלכאורה נראית לא הגיונית. כמו למשל השעה 11:36 שמופיעה בסרטון ההומוריסטי שלפניכם:
💬נשאל ונשוחח:
- עד איזה שעה סבור רבי מאיר שמותר לאכול את החמץ?
- באיזה שעה על פי רבי מאיר שורפים את החמץ?
- עד איזה שעה סבור רבי יהודה שמותר לאכול את החמץ?
- באיזו שעה על פי רבי יהודה שורפים את החמץ?
- לשיטת רבי יהודה- מה מעמדו של החמץ בין הזמן שכבר נאסר לאכול אותו לבין הזמן שיש לשרוף אותו?
*למורה:
להלכה נקבעה שיטתו של רבי יהודה.
כמו כן, כמו שמוצג בסרטון, מקובל לומר אחרי בדיקת החמץ וגם בשעת שריפת החמץ את ההכרזה – על ביטול החמץ שאולי עוד נשאר ברשותנו:
"כל חמירא וחמעא דאיכא ברשותי (-כל שאור וחמץ שיש ברשותי)
דחזיתה ודלא חזיתה (-שחזיתיו ושלא חזיתיו)
דחמתה ודלא חמתה (-שראיתיו ולא ראיתיו)
דבערתה ודלא בערתה (- שבערתיו ושלא בערתיו)
לבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא (-יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ)".
