וידוי יום הכיפורים
מסכת יומא- פרק ו' משנה ב
קריאת כיוון
רוב רובה של מסכת יומא, עוסק בסדרי עבודת יום הכיפורים כפי שהתנהלו בימי בית המקדש. באותם הימים עיקר עבודת יום הכיפורים הייתה מוטלת על איש אחד – הכהן הגדול. יתר הכוהנים והעם שהיו בעזרה צפו בעבודתו והיו שותפים במידה מסוימת לתהליך והחוויה שהתרחשו בין כתלי בית המקדש. העם שהיה מחוץ למקדש – לא היה שותף כלל לתהליך זה, והביטוי של יום הכיפורים עבורו היה אך ורק עינוי הנפש.
ביחידה זו בחרנו להביא בפני התלמידים קטע אחד מעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים כפי שהיא מתוארת במשנה. ובכך, לחשוף אותם לצורתו ואופיו של יום הכיפורים כמו שהוא מופיע במרבית המשניות של מסכת יומא, מצד אחד, אך מצד שני, גם לעמוד על הפער שבין צורתו הקדומה של יום הכיפורים, לבין יום הכיפורים שהתעצב במרוצת הדורות.
על כן, בפתח היחידה חשוב מאוד להדגיש בפני התלמידים שיום הכיפורים שמתואר במרבית המשניות של מסכת יומא, הוא יום הכיפורים של המקדש. יש לתאר בקווים כלליים את עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים: עבודה שהתחילה עם עלות השחר, ונמשכה עד לשקיעת החמה. עבודה שכללה בעיקרה הקרבת קורבנות ונשיאת וידויים עליהם, כמו גם הכניסה המיוחדת – שנעשית רק פעם בשנה על ידי אדם אחד – אל קודש הקודשים ויצירת ענן הקטורת בלב קודש הקודשים.
• בטקסט מרכזי מובאת המשנה המתארת את הוידוי של הכוהן הגדול על ראש השעיר המשתלח – השעיר שהיו משליכים במצוק עזאזל.
• בקריאה יחפה נעמוד עם התלמידים על כך שהוידוי המתואר במשנה נאמר על ידי הכוהן הגדול – עבור עם ישראל כולו.
• בריבוי קולות נשווה בין וידוי הכהן הגדול, לבין הווידוי במחזור התפילה, ונדון בשאלה – איזו מהדרכים עדיפה בעיניהם של התלמידים.
• ברלוונטיות נעביר ביקורת על הווידוי שנאמר מתוך מחזור התפילה הקבוע – באמירה שווידוי זה דומה במידה רבה לווידוי של הכוהן הגדול, ואמירתו שעשויה להיחוות כחסרת פשר – היא בעצם מעין "קורבן", ואיננה וידוי אישי. לאחר מכן נציע מספר דרכים בכדי להשיב את הווידוי להיות ווידוי אישי ולא רק קורבן.
• בהרחבה נצפה בקטע אנימציה של האנימטור יוני שלמון, העוסק בשעיר לעזאזל. במידה רבה הוא מבקש בסרטו לצקת פרשנות שתהפוך את הקורבן המתואר בתורה ובמשנה, מקורבן למעשה פנימי ואישי של האדם.
טקסט מרכזי
בא לו אצל שעיר המשתלח, וסמך שתי ידיו עליו ומתוודה.
וכך היה אומר:
אנא השם,
עוו פשעו וחטאו לפניך עמך בית ישראל.
אנא בשם,
כפר נא לעוונות ולפשעים ולחטאים,
שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך עמך בית ישראל,
ככתוב בתורת משה עבדך, לאמור:
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכול חטאותיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז,ל).
[…]
והכהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים את השם המפרש יוצא מפי כהן גדול, היו כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם, ואומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
והם עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
(מסכת יומא, פרק ו', משנה ב)
בא – כל התיאורים המופיעים ביחיד במשנה מתייחסים לכוהן הגדול.
שעיר המשתלח – אחד מהקורבנות המיוחדים של יום הכיפורים, כפי שנאמר בתורה (ספר ויקרא, פרק טז) הוא קורבן שני השעירים (כבשים). כל כבש מוקרב בדרך אחרת, והם נבחרים באמצעות הטלת גורל: הכבש שעולה בגורל לה' מוקרב בבית המקדש; הכבש העולה בגורל לעזאל – נשלח אל העזאזל – אחד מהמצוקים המחודדים של מדבר יהודה.
סמך – סמיכת ידיים פירושה הנחת הידיים על ראשו של בעל החיים שעתיד לעלות כקורבן, ומשמעותו היא הקדשת הקורבן.
והתוודה – אמירת נוסח הווידוי, שמשמעותה הודאה בפשע ובחטא.
והם – הכוהנים והעם שהיו בעזרה (בחצר בית המקדש)
קריאה יחפה
💬נשאל ונשוחח:
- תארו מה עושה הכוהן הגדול ומה עושים יתר הכוהנים והעם?
- מי החוטאים שעל חטאיהם מתוודה הכהן הגדול?
- האם יש לכם רעיון אחר למי שיאמר וידוי זה?
- מדוע לדעתכם הווידוי נאמר בלשון רבים? (מה החסרונות ומה היתרונות של אמירת וידוי בלשון רבים ולא בלשון יחיד?)
- בווידוי יש הבחנה בין 3 סוגי מעשים? מהם? האם תוכלו לחשוב על הבדל אפשרי ביניהם?
- באיזו לשון (אני, אתה, הוא, אנחנו, אתם, הם) מתוודה הכוהן הגדול?
- מדוע הוא מתוודה בלשון זו?
ריבוי קולות
בימי החול מתקיימות בבית הכנסת שלוש תפילות: ערבית, שחרית ומנחה.
בשבתות וחגים מן התורה, כמו גם ראש חודש – ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
וביום הכיפורים – חמש תפילות: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה.
בתפילת העמידה של כל אחת מתפילות יום הכיפורים, מוסיפים חלק שנקרא "וידוי".
(אם כי בתפילת נעילה נאמר נוסח וידוי שונה מזה שביתר התפילות).
הצעות לפעילות:
מצאו את הווידוי במחזור, באחת מתפילות העמידה של יום הכיפורים (לא כולל זו של נעילה):
💬נשאל ונשוחח:
- מהם חלקי הווידוי?
- במה דומה חלקו הראשון של הווידוי במחזור התפילה מהווידוי שמופיע במשנה? ובמה הוא שונה ממנו?
- מי אומר את הווידוי בתפילה?
- באיזו לשון (אני, אתה, הוא, אנחנו, אתם, הם) נאמר הווידוי?
- עד כמה זה שונה או דומה לווידוי שמתואר במשנה?
- כיצד אתם מסבירים את הבחירה לומר את הווידוי דווקא באופן הזה?
- עם איזו מסוגי הווידוי אתם יותר מזדהים- זו שמתוארת במשנה או זו שמופיע בסידור התפילה? מדוע?
רלוונטיות
הבנת מילות התפילה והתחברות אליהן נחוות פעמים רבות כאתגר.
בפרט בהקשר של וידוי שהוא תפילה פרטית שאמורה לשקף את מעשיו של כל אחד ואחת, וכיצד ייתכן שכולנו נאמר בדיוק את אותן מילים.
התייחסות לבעיה זו מובאת בדברים הבאים:
"בימינו אנו אומרים וידוי מודפס. מוכתב לנו לומר – "אשמנו, בגדנו, גזלנו, וכו'". זה חלק מטקס התפילה, זה כתוב בסידור, ואנו מצייתים, והשפתיים שלנו מדובבות את הטקסט הזה יחד עם אלפי המלים שאנו נתבעים להעלות לפני ה' כקרבן בתפילות הימים הנוראים הארוכות.
כיום אני חושב שהווידוי המודפס הוא מהטרגדיות הגדולות ביותר של הימים הנוראיים..."
(אייל קליין, על חטא שחטאנו בווידוי – להשמיט את הווידוי המודפס ולאמץ את ווידוי הלב, ישיבת ההסדר אורות שאול רעננה)
💬נשאל ונשוחח:
- האם אתם מסכימים עם עמדתו של אייל קליין?
- מה לדעתכם אפשר לעשות בכדי לפתור את הבעיה עליה הוא מצביע?
הצעות לפעילות:
חשבו על מעשים שהייתם רוצים להתוודות עליהם ולומר לעצמכם שטעיתם כשעשיתם אותם.
בדקו האם יש מילים בנוסח הווידוי שבתפילה – שאתם יכולים למצוא בהן ביטוי לוידוי האישי שלכם. (כמו שעשו חברי תנועת ב"מעגלי צדק")
אם לא, כתבו וידוי אישי – שיוכל ללוות אתכם ביום הכיפורים (בין בבית הכנסת ובין בכל מקום אחר):
כתבו את הפרשנות שלכם למילות הווידוי, כפי שעשו חברי תנועת "במעגלי צדק" – שפעלו (כבר לא קיימים, למיטב ידיעתי) למען תיקון חברתי במדינת ישראל:
פרשנות מחודשת לקטעים מן הווידוי – עמותת במעגלי צדק:
"על חטא שחטאנו לפניך באימוץ הלב
העלמתי עיני מסבלו של האחר שביקש את עזרתי
לא נתתי צדקה כפי יכולתי
על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת
פגעתי בחברי מתוך חוסר היכרות עמו
התעלמתי מההתנכלות ממוסדת לקבוצות חלשות
[…]
ועל חטא שחטאנו לפניך בדיבור פה
התגריתי, העלבתי, הטרדתי ופגעתי באחרים,
בכפופים לי ובחלשים שאינם יכולים להשיב.
[…]
ועל כולם אלוה סליחות, סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו.
הרחבה
צפו בסרטון האנימציה של האנימטור יוני שלמון:
- הסבירו כיצד אתם מבינים את הפרשנות של יוני שלמון ל"שעיר לעזאזל"
