קריאת כיוון

ביחידה זו נעסוק במשנה האחרונה של מסכת יומא, בה מובאות כמה אמירות עקרוניות על הכפרה של יום הכיפורים ועל מהותה של התשובה, והן:

אדם שעושה תשובה מתוך הנחה שהוא יחטא שוב בעתיד (בזדון) – אין תשובתו מתקבלת;  אדם שחוטא ומסתמך על כך שיום הכיפורים יכפר לו? בעתיד – אין יום הכיפורים מכפר; יום הכיפורים מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום, אך לא על עבירות שבין אדם לחברו.

• בקריאה יחפה נכיר את האמירות העקרוניות האלו, כמו גם שני מדרשים שהמשנה בוחרת להביא בעקבות העקרונות ובהם נחתמת מסכת יומא.

• בריבוי קולות נדון במשמעותם של כללים אלו, ובשאלה מה העיקרון העומד ביסודן של שלוש אמירות אלו ביחס ליום הכיפורים ולתשובה.

• ברלוונטיות התלמידים יוזמנו ליישם את ערך בקשת הסליחה במעגלי השייכות השונים שלהם.

טקסט מרכזי

 האומר:

אחטא ואשוב, אחטא ואשוב – אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

אחטא, ויום הכיפורים מכפר – אין יום הכיפורים מכפר.

עבירות שבין אדם למקום – יום הכיפורים מכפר,

שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שיְרַצֶּה את חברו.

את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה:

"מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז, ל)

עבירות שבין אדם למקום – יום הכיפורים מכפר,

עבירות שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שיְרַצֶּה את חברו.

אמר רבי עקיבא:

אשריכם ישראל! לפני מי אתם מִטַּהֲרין? מי מטהר אתכם?

אביכם שבשמים, שנאמר: " וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" (יחזקאל ל"ו, כה)

ואומר: " מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' "  (ירמיהו י"ז יג)-

מה המקווה מטהר את הטמאים,

אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

(מסכת יומא, פרק ח', משנה ט)

אין מספקין בידו – אין מאפשרים לו לשוב בתשובה

עד שירצה את חברו – עד שידאג לרַצוֹת ולפייס את חברו, עד שידאג להשלים עמו.

לפני מי אתם מטהרין – בפני מי נעשה תהליך הטהרה והתיקון שלכם?

מקווה – מקום בו אוספים מי גשמים וטובלים בו לצורך טהרה

קריאה יחפה

כתבו לצד כל אחת מהדמויות הבאות – האם יום הכיפורים יכפר על מעשיה, והאם תשובתה מתקבלת:  

ניצן יודעת שיש דברים שהיא עושה – בינה לבין עצמה או בינה לבין אלוהים – שהם לא בסדר, אבל היא מאמינה שיום הכיפורים יכפר לה עליהם:

אביחי העתיק במבחן והמורה גילתה זאת ולקחה אותו לשיחה. הוא הביע חרטה, ואמר שהוא עושה תשובה, אבל בסתר ליבו ידע שבפעם הבאה יעשה זאת שוב:

 אור כועסת על גל ולא מוכנה לסלוח לה, כי גל העליבה אותה. גל אומרת בתגובה: לא צריך, גם אם את לא תסלחי לי – יום כיפור יכפר על זה:

 💬נשאל ונשוחח:

הרעיון שמופיע בפתיחתה של המשנה, מופיע גם בדבריו של רבי אלעזר בן עזריה, ובאותן מילים ממש:

• מה ההבדל בין אופן הצגת הדברים בחלקה הראשון של המשנה לחלק זה?
• לאיזה מקור סומך ר' אלעזר בן עזריה את עמדתו?
• על אילו מילים בדיוק הוא מבסס זאת לדעתכם?
• מדוע לדעתכם חוזרת המשנה על אותו הרעיון – בצורה שונה?

אחרי דבריו של רבי אלעזר בן עזריה המשנה מצטטת גם את דרשתו של רבי עקיבא:

• הסבירו במילים שלכם את דרשתו של רבי עקיבא. מה המשל ומהו הנמשל בדבריו.
• כיצד אתם מבינים את היחס שבין דבריו אלו של רבי עקיבא לדברי המשנה ודברי המדרש של רבי אלעזר בן עזריה: האם הם סותרים זה את זה? האם הם מביעים עמדה זהה? או אולי משלימים זה את זה?

למורה-

ריבוי קולות

בחלקה הראשון של המשנה מתוארים שלושה מצבים שבהם, על פי חכמים, תשובתו של האדם או כפרת יום הכיפורים אינה מתקבלת:

האומר: אחטא ואשוב, אחטא ואשוב;

האומר: אחטא – ויום הכיפורים מכפר.

עבירות  שבין אדם לחברו, אם לא ריצה את חברו.

 💬נשאל ונשוחח:

• מה משותף לשלושת המצבים האלו?
• מה המשנה מדגישה ביחס שבין יום הכיפורים והתשובה האישית של האדם?
• עד כמה אתם מסכימים עם ההכרעה של המשנה בכל אחד מהמצבים? מדוע?

רלוונטיות

כפי שראינו יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו. ועל כן נוהגים לקראת יום הכיפורים לערוך חשבון נפש ולבחון במי פגענו, ועלינו לרַצות אותו ולבקש את סליחתו.

 אבל כמו שאומר יהודה אטלס בשירו, וכמו שכולנו יודעים, לא קל לבקש סליחה.

 אני מוכן (יהודה אטלס)

 💬נקרא את השיר (בקישור) ונשוחח:

• למה בעצם אנחנו מוכנים להישאר עם חווית האשמה או היחסים העכורים, ורק לא לבקש סליחה?
• ואיך אפשר להתגבר על זה?
• האם למי שמבקשים ממנו/ה סליחה יש דרך להקל?

הצעות לפעילות:

כתוב/כתבי לעצמך, במעגלי הסליחה שלפניך, ממי את/ה צריכ/ה ואפילו רוצ/ה לבקש סליחה. מהי הדרך לפייס ולהתפייס, שהכי מתאימה לשניכם – לדבר, לכתוב מכתב, לצייר ציור, להכין מתנה סמלית, ואולי בכלל משהו אחר? אם מצאת דרך שנראית לך טובה, נסה/י להתגבר על המכשולים השונים, ולעשות את זה (נמצאים  ובגרסה להדפסה)

שבצו בשעות המסומנות חברים/אנשים עמהם תרצו לשבת ולבקש סליחה לקראת יום הכיפורים.

שעון סליחות