על קבלת סמכות ועל החובה לסרב לה
סיפורם של רבי יהושע ורבן גמליאל, ראש חודש חלק ה'
קריאת כיוון
יחידה זו היא היחידה האחרונה שתעסוק בראש חודש.
ביחידה זו מובא אחד הסיפורים המפורסמים ביותר מהמשנה (שלא מצויים בה, כידוע, סיפורים רבים) המבטא את החשיבות של קביעת ראש חודש – בתאריך אחד עבור כל העם, המשניות של סוף פרק ב' במסכת ראש השנה.
• בטקסט מרכזי יובא רק חלקו הראשון של הסיפור
• בקריאה יחפה לאחר שהתלמידים יבררו את חלקו הראשון של הסיפור הם יידרשו לחשוב כיצד הם היו נוהגים במקומן של הדמויות המרכזיות בסיפור, ובהמשכו ייחשפו בהדרגה המשך הסיפור וידונו על כל חלק וחלק בו.
• בריבוי קולות ידונו התלמידים על משמעותו של הסיפור, תוך עיסוק בשאלה אימתי נכון לקבל את לוותר על האמת, מפני הסמכות, ואימתי נכון לדבוק באמת גם כנגד הסמכות?
• ברלוונטיות נעסוק בשאלת האחדות אל מול האחידות, ובשאלה אימתי עדיף בעינינו ליצור אחדות גם על חשבון מקומו של הפרט, ואימתי הדבר אינו נצרך, ויש למצוא את הדרך לייצר אחדות- מבלי ליצור אחידות.
• בהרחבה נזכיר שוב את לוח השנה ההיג'רי המבוסס על הירח, ואת המנהג המוסלמי להכריז על ראשיתו וסיומו של חודש הרמדאן על פי עדות הראייה של מולד הלבנה, ולא על פי לוחות השנה- ובתוך כך את הבלבול והמחלוקת שהתעוררה בעניין זה, בדומה למחלוקת המתואר במשניות שלפנינו
טקסט מרכזי
מעשה שבאו שניים ואמרו: ראינוהו שחרית במזרח, וערבית במערב;
אמר רבי יוחנן בן נורי, עדי שקר הם! וכשבאו ליבנה- קיבלם רבן גמליאל.
ועוד באו שניים ואמרו: ראינוהו בזמנו, ובלילי עיבורו לא נראה- וקיבלם רבן גמליאל.
אמר רבי דוסא בן הרכינס: עדי שקר הם – היאך מעידים על האישה שילדה, ולמחר כרסה בין שיניה?
אמר לו רבי יהושע: רואה אני את דבריך.
(משנה ראש השנה פרק ב, משניות ט-י)
*למורה: פעם אחת הגיעו עדים שאמרו לרבן גמליאל כי ראו את הירח ביום ה 29 אך לא ראו אותו ביום ה-30. רבן גמליאל סבר כי יתכן שהעננים הפריעו להם לראות את הירח ביום השלושים ולכן קיבל את עדותם והכריז על ראש חודש ביום ה-29.
אבל היו חכמים שאמרו כי העדים שהופיעו לפני רבן גמליאל משקרים וכי לא יתכן כי ראו את הירח ביום ה-29 ולא ראו אותו ביום ה-30. והדבר יהיה כמו אישה שילדה, ולמחרת לידתה, תספר כי היא הרתה (באופן דומה לא ניתן לומר שהירח כבר "נולד" ולמחרת לומר שהוא עדיין לא נולד מחדש).
כששמע רבי יהושע את המחלוקת שבין רבן גמליאל ואותם חכמים, סבר רבי יהושע שהצדק עם אותם חכמים, ולא עם רבן גמליאל.
וכך, על פי חשבונם של רבי יהושע וחבריו היה ראש החודש צריך לחול יום אחרי שהכריז עליו הנשיא רבן גמליאל. מכיוון שהיה זה ראש חודש תשרי הכוונה הייתה שגם ראש השנה ויום הכיפורים צריכים היו לחול יום אחד מאוחר יותר.
קריאה יחפה
💬נשאל ונשוחח:
- מה הייתה עדותם של העדים הראשונים שבאו?
- האם עדותם נשמעת בעיניכם הגיונית?
- כיצד אתם מסבירים את העובדה שרבן גמליאל קיבל את עדותם?
- מה הייתה עדותם של העדים השניים שבאו?
- הסבירו במילים שלכם את דבריו של רבי דוסא בן הורכניס- כנגד עדותם של אותם עדים?
- האם טענתו הגיונית בעיניכם?
- כיצד אתם מסבירים את העובדה שרבן גמליאל קיבל את עדותם?
- עם מי מבניהם מסכים רבי יהושע?
- עם מי אתם מסכימים?
*למורה: מבחינה מתודית, אפשר לספר את הסיפור- מבלי להביא אותו כלל לתלמידים. אך אפשר גם להביא את הסיפור מקופל בדף, כאשר בכל שלב פותחים עוד קיפול אחד- וכך לאט לאט חושפים את כל הסיפור.
- מה לדעתכם צריך לעשות כעת רבן גמליאל בתור נשיא הסנהדרין? מדוע?
- מה לדעתכם צריך לעשות רבי יהושע? מדוע?
- היזכרו בדמותו של רבי יהושע, עליה למדתם ביחידות הראשונות ממסכת תענית- על פי היכרותכם זו, מה לדעתכם יבחר לעשות? מדוע?
- רבי יהושע התייעץ עם חבריו (אלה שחשבו כמוהו שרבן גמליאל טועה!) מה עליו לעשות. מה
לדעתכם יעצו לו חבריו?
קראו את המשך הסיפור:
שלח לו רבן גמליאל: גוזר אני עליך שתבוא אצלי במקלך (מקל ההליכה שלך) ובמעותיך (כספך) ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך!
💬נשאל ונשוחח:
- מה ציווה רבן גמליאל על רבי יהושע?
- האם הוא פעל כפי שחשבתם שהוא יפעל?
- ממה חשש רבן גמליאל? (למורה – יש כאן חשש כי רבי יהושע וחבריו עלולים "לעשות דין לעצמם" ולציין את יום הכיפורים ביום אחר משאר העם בשל נאמנותם למה שראו!)
- על מה מעידים הכסף והמקל- שאיתם דורש רבן גמליאל שיבוא אליו רבי יהושע?
- מדוע לדעתכם דרש זאת רבן גמליאל מרב יהושע? ממה חשש? מה רצה להשיג בכך?
- האם לדעתכם, צריך היה רבי יהושע להיענות לדרישתו של רבן גמליאל?
הצעות לפעילות:
נסו לכתוב / להציג את הדו-שיח שמתקיים בין רבן גמליאל ורבי יהושע, והוסיפו על האמור במשנה.
רבי יהושע התלבט מה לעשות, והלך להתייעץ עם חבריו:
הלך ומצאו רבי עקיבה מצר
אמר לו: יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר: "אלה מועדי ה', מקראי קודש, אשר תקראו אותם" (ויקרא כג,ד) "אשר תקראו אותם"- בין בזמנן בין שלא בזמנן; אין לי מועדות אלא אלו.
בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס;
אמר לו (רבי דוסא בן הרכניס): אם באים אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר: "ויעל משה, ואהרון נדב, ואביהוא, ושבעים, מזקני ישראל" (שמות כ"ד,ט), למה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמדך, שכל שלושה ושלושה שיעמדו בית דין על ישראל – הרי הם כבית דינו של משה (גם אם פחותים מהם בחשיבותם בחכמתם וכדומה)
- מה הייתה דעתו של רבי עקיבא בעניין?
- מהיכן הוכיח רבי עקיבא את שיטתו?
- מה למד רבי עקיבא מהפסוק בספר ויקרא?
למורה- יש כאן הזדמנות לחשוף את התלמידים לדרך המיוחדת של חכמי המדרש לדרוש את התורה (ובמיוחד שיטתו של רבי עקיבא). שיטה זו, מאפשרת לקרוא מילה אחת במגוון דרכים, גם אם יודעים שיש לה משמעות ראשונית פשוטה. ולפעמים קריאה זו, משנה את הניקוד של המילה, או מתייחסת לאופן המיוחד שבו היא נכתבה (כתיב מלא או חסר)- ומבססת על כך את שיטתה. במקרה הזה, רבי עקיבא מתבסס על כך שהמילה "אתם" כתובה בכתיב חסר. ובמקום לקרוא אותה בהקשרה הפשוט: "אשר תקראו אֹתָם" (אֹתָם- את המועדים) הוא קורא אותה: "אשר תקראו אָתֶם"- ומכאן למד שנמסרה הקביעה של המועדים לידי ישראל באופן מוחלט, גם אם הם טועים בחשבונם.
- מה הייתה דעתו של רבי דוסא בן הרכניס?
- מה סבר שעל רבי יהושע לעשות?
- כיצד נימק את דעתו?
למורה-
קראו את ההמשך:
נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו.
- מה בחר רבי יהושע לעשות?
- האם הוא פעל כפי שחשבתם שהוא יפעל?
- מדוע לדעתכם עשה זאת?
- מה היה קורה לולא עשה זאת?
- כיצד אימרתו של רבי יהושע: "לא בשמיים היא" אותה אמר בהקשר אחר לגמרי, יכולה להתחבר לבחירה שלו ללכת לרבן גמליאל ביום הכיפורים שחל בחשבונו?
למורה-
כפי שעולה גם מהמדרש שראינו ביחידה הקודמת:
- כיצד לדעתכם הרגיש רבי יהושע בדרכו לרבן גמליאל?
- כיצד לדעתכם, קיבל אותו רבן גמליאל?
קראו את המשך הסיפור:
עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו. אמר לו:
בוא בשלום, רבי ותלמידי! רבי- בחכמה, ותלמידי- שקבלת את דברי.
💬נשאל ונשוחח:
- כיצד קיבל רבן גמליאל את רבי יהושע?
- מדוע קרא רבן גמליאל לרבי יהושע "רבי"? הרי הוא היה הנשיא והדמות הבכירה ביותר?
- מדוע קרא לרבי יהושע "תלמידי"?
- מדוע, לדעתכם, שמח רבן גמליאל כל כך לראות את רבי יהושע?
- בדבריו הודה רבן גמליאל כי טעה בקביעת החודש וכי רבי יהושע צדק, מדוע אם כן ציווה על רבי יהושע לחלל את יום הכיפורים?
- האם עשה זאת כדי לשמור על כבודו?
קראו את הדברים שאמר רבן גמליאל במקום אחר, בו הפעיל את סמכותו כנשיא הסנהדרין בכדי להכריע בהלכה:
"לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא שלא ירבו מחלוקות בישראל"
(בבא מציעא נט, ע"ב)
- מדוע מדגיש רבן גמליאל כי לא כפה את דעתו על אחרים בשביל כבודו שלו?
- מדוע לדעתכם, הוא מקפיד להדגיש כי לא עשה זאת "לכבוד בית אביו"?
הצעות לפעילות:
לאחר שקוראים עם התלמידים את הסיפור כולו ודנים אודותיו, ניתן לבקש מהם לערוך ראיון עם הדמויות השונות בסיפור, ובעיקר רבי יהושע ורבן גמליאל- כך שיספרו מה התרחש מנקודת מבטם, ויסבירו מדוע פעלו באופן שבו פעלו.
ריבוי קולות
"מסכת ראש השנה דנה בהרחבה בקידוש החודש (קביעת לוח השנה), ואביא כאן את סיומו של אחד הסיפורים המופלאים במסכת זו: "נטל (רבי יהושע) מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל, ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, ואמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי, רבי בחוכמה, ותלמידי שקיבלת את דברי".
גם רבי יהושע וגם רבן גמליאל חישבו מתי חל יום כיפור, אך לפי חישוב החודש (חידוש הלבנה) שערך רבי יהושע, אותו יום כיפור לא חל ביום שחישב רבן גמליאל, ועם זאת רבי יהושע ציית לפקודת רבן גמליאל, המנהיג התורני: 'בוא אלי ביום כיפור שלך, במקלך ובמעותיך'. כלומר, רבי יהושע כמו חילל את יום כיפור 'שלו'. כי אחרי הכל, אחרי כל הדיונים והמחלוקות, אחרי כל הליברליות הפולמוסית – היררכיה היא הכרח. יש לקיים יום כיפור מוסכם אחד. אחרת כל הסדרים ייטרפו. ורבן גמליאל הוא גילום ההיררכיה, ועל כן רבי יהושע בא אליו ב'יום כיפור שלו' במקלו ובמעותיו".
(אדם ברוך, "סדר יום: חיי יום יום בראי ההלכה)
💬נשאל ונשוחח:
- מהי הטענה המרכזית של כותב הקטע?
- האם אתם מסכימים עם מסקנתו של אדם ברוך?
- האם בעיניכם זו המסקנה העולה מהסיפור? (או שהמסקנה היא מצומצמת יותר?)
- מה אם כן משמעותה של המחלוקת, אם בסוף על כולם להתיישר על פי דין אחד? האם יש לה באמת משמעות?
- האם הייתם רוצים לחיות בעולם ללא מחלוקות, שכולם נראים, חושבים ופועלים- באותו האופן בדיוק?
- מתי לדעתכם ההיררכיה וקבלת הסמכות היא חשובה?
- מתי היא עלולה להיות מסוכנת?
התמונה שלפניכם צולמה בשנת 1936 בגרמניה הנאצית, כשהיטלר כבר עמד בשלטון, אך טרם התחילה מלחמת העולם הראשונה והשואה (אם כי חוקים גזעניים כנגד יהודים כבר חוקקו).
בתמונה נראים עובדים במספנה בהמבורג, מצדיעים במועל יד- ההצדעה הנאצית.
ואולם, יש דבר מה חריג בתמונה – האם תזהו אותו? (ניתן לפתוח בקישור כאן – התמונה למטה, לא זו המסומנת בעיגול, ולהגדיל כדי לראות ברזולוציה טובה יותר
בתוך הקהל הרב, שמקבל את סמכותו של היטלר ללא עוררין, יש אדם אחד (שככל הנראה שמו הוא אוגוסט לנדמסר, אם כי הזיהוי אינו חד-משמעי) שבאופן מופגן עומד בידיים שלובות
💬נשאל ונשוחח:
- מה דעתכם על התנהגותו של אותו אדם?
- איזה מסר ביקש אותו אדם להעביר בעמידתו זו?
- מה דעתכם על מסר זה?
- האם ראוי לשבח או לגנות, אדם שעמד כנגד השלטון, כנגד הסמכות, במקרה שלפנינו?
- מה היחס בין התמונה הזו לבין הסיפור מהמשנה במסכת ראש השנה, ומסקנתו של אדם ברוך? (האם התמונה מתנגדת לדבריו של אדם ברוך, מחזקת את עמדתו, מוסיפה עליהם?)
- חשבו על דוגמאות שבהן לדעתכם, נכון לוותר על האמת שלנו ולקבל את הסמכות, ומנגד על דוגמאות הפוכות, בהן אסור לוותר על האמת מפני הסמכות.
רלוונטיות
מהו כור ההיתוך?
בשנותיה הראשונות של המדינה, עלו עולים רבים מכל רחבי עולם לארץ ישראל. העולים הביאו עמהם שפות תנהגים ותרבויות שונים ומרובים, ומנהיגי המדינה, ובראשם דוד בן גוריון, האמינו שבכדי ליצור אחדות בקרב העם, בכדי ליצור מדינה אחת ,ולא מדינה המורכבת מ"שבטים שבטים" צריך אחידות.
כור ההיתוך, כמו שאפשר לראות מהסרטון, מטשטש לגמרי את הזהויות השונות, והפוך את כולם לתרכיב אחד- שאי אפשר להבדיל בין חלקיו השונים.
אפשר להביא בפני התלמידים, את דבריו של בן גוריון בהקשר זה:
"בכור ההיתוך של אחוה יהודית ומשמעת צבאית יצורף בליל האדם הזורם מגלויות-נכר, יזוקק ויטוהר מסיגיו הזרים הנפסדים, ימחקו המחיצות העדתיות, ותחושל אחדות נאמנה של אומה מחדשת נעוריה, יונקת מעבר עתיק יומין, גדול-עלילה ורב-מאבקים, נבנית ומתעלה בעבודה חלוצית ובת-חורין, נאזרת ברוח גבורה, עוז ותעצומות, וצמודה לחזון אחרית הימים שהגיעה תקופת ביצועו".
(בן גוריון, "יעוד ויחוד" – הרצאה על חינוך וצבא והעם בפיקוד הגבוה של צה"ל, יט ניסן תש"י, 6.4.1950.)
מה בין אחדות ואחידות?
אֲחִידוּת – היות דברים אחידים, מצב שבו כל הדברים זהים.
אַחְדוּת – אחדות אינה אֲחִידוּת המבטלת את הפרט ושבה כולם מתנהגים וחושבים אותו הדבר. באַחְדוּת הפרטים השונים פועלים יחדיו למטרה משותפת, "יש לחתור לחינוך אחיד ורק כך נוכל להגיע לאחדות בעם".
הרעיון של יצירת אחדות בקרב העם שבא מכל רחבי העולם היה אמנם חשוב וטוב, אך הדרך הייתה בעייתית שכן הם סברו שבכדי להגיע אל המטרה הזו, צריך לייצר אחידות: כלומר, להפוך את כולם לזהים ודומים:
במקום סגנונות לבוש רבים שיעטרו את הרחובות – סגנון לבוש אחד.
במקום סוגי מנגינות שונים ומגוונים שיושמעו ברדיו- סגנון מוסיקה אחד.
במקום מגוון מסורות ומנהגים- הלכה אחת.
💬נשאל ונשוחח:
- מה דעתכם על מעשים אלו?
- מה בין מעשים אלו לדרישתו של רבן גמליאל מרבי יהושע להגיע אליו ב"יום הכיפורים שחל בחשבונו"?
- מה ההיגיון עומד ביסודם?
- מהן החסרונות של גישה זו?
- האם אפשר בעיניכם להגיע לאחדות מבלי ליצור את האחידות שמטשטשת את ההבדלים שבין הדעות השונות? כיצד?
- חשבו על דוגמה מהחיים שלכם, שיכולה להוכיח את דבריכם.
צפו בסרטון הבא, מה עמדתו ביחס ל"כור ההיתוך" של ימי ראשית המדינה?
- האם אתם מזדהים איתו? מדוע?
הרחבה
ביחידות הקדומות הזכרנו כבר שלוח השנה המוסלמי מבוסס על הירח בלבד, וכי בחודש הרמדאן, החודש החשוב ביותר למוסלמים, הם אינם מסתמכים על חישובי לוחות השנה, אלא הם מחכים לעדות ראייה על מולד הלבנה, ועל הכרזת בית הדין על המולד.
באחת השנים, נוצר בלבול, מכיוון שהייתה עדות לכך שהמולד נראה ביום ה-28 לחודש, ובית הדין בסעודיה קיבל את העדות, בעוד שבמקומות אחרים כמו בבית הדין של מצרים – לא קבלו את העדות, משום שלטענתם הדבר אינו הגיוני, משום שמולד הלבנה יהיה או ביום ה-29 או ביום ה-30, אך לא פחות מכך. וכך נוצר מצב שבו חלק מהמאמינים המוסלמים חגגו את העיד אל פיטר- חג שבירת הצום, בעוד שמאמינים אחרים צמו ביום זה, ורק למחרת חגגו את העיד אל פיטר.
התיאור מפורט של השתלשלות האירועים, מובאת באתר כאן:
הסיפור הזה מעורר מחדש את השאלות שבמידה מסוימת התייחסנו אליהם במהלך הסיפור על רבן גמליאל ורבי יהושע:
💬נשאל ונשוחח:
- מה היה כל-כך נורא אם רבן גמליאל לא היה כופה את סמכותו?
- האם המקרה המתואר כאן, אינו מלמד שאפשר היה לפתור את הדברים אחרת?
- האם באמת עלינו לחשוש שפיצול כזה או אחרי בתאריכי השנה- מוביל להתמוטטות אחדות העם או הדת כולה?
- רבן גמליאל ורבי יהושע חיים בדור הראשון לאחר חורבן בית המקדש השני. כיצד העובדה הזו, יכולה להסביר את החשש של רבן גמליאל ש"תעשה התורה – שתי תורות"? ואת הבחירה שלו להתעקש בכל מחיר- על כך שקידוש החודש יקבע על ידי בית דין אחד, במועד אחד?
