בפרק זה מגיע למדבר יתרו, חותן משה, יחד עם בתו ואשת משה צפורה ושני בניה. הוא פוגש את משה, אשר מספר לו על כל התשועות והנפלאות שעשה ה' לישראל במצרים, על הים ובמדבר. יתרו מביע את שמחתו עבור עם ישראל ואת אמונתו בגדולת אלוהי ישראל. למחרת רואה יתרו את משה שופט לבדו את כל העם מהבוקר עד הערב, ונותן לו עצה טובה כיצד לארגן מערך של שופטים ובכך לייעל את הנהגת העם.
• הקריאה יחפה של יחידה זו מוצעת כתשבץ. בטרם מילוי התשובות בתשבץ יש לקרוא את פסוקי הפרק ברצף ולהסביר את ההתרחשות בהם. לאחר מכן התלמידים יוכלו לפתור באופן עצמאי (לבד/בזוגות) את התשבץ, תוך חזרה לפסוקים המתאימים בכל שאלה.
• בריבוי קולות מוצעות שתי שאלות: האחת מתייחסת ללקח שניתן ללמוד מסיפור יתרו ומשה, והשנייה מתייחסת לתכונות הנדרשות לשופטים.
• ברלוונטיות נזמין את התלמידים לשמוע מהוריהם על עצה טובה שקיבלו או על דבר מה שלמדו בבגרותם, אשר סייע להם בחייהם.
• ביצירה התלמידים מוזמנים לכתוב מכתב תודה ליתרו, תוך התבססות על מידע שקראו בפרק.
• ההרחבה מתייחסת לדרוזים ולאמונה הדרוזית שיתרו, חותן משה, הוא נביאם. מומלץ להקדיש מעט זמן לקרוא את המידע ולהתבונן בתמונות, על מנת להכיר מעט את בני העדה הדרוזית שחיים במדינת ישראל ושקשרו את גורלם בגורל המדינה.
לשם הגיוון המתודי, את שאלות הקריאה היחפה של יחידה זו אנו מציעים כחלק מתשבץ.
לפני מעבר למשימת התשבץ חשוב לקרוא עם התלמידים את הפסוקים ולהסביר את ההתרחשות המתוארת בהם, זאת כיוון שהשאלות בתשבץ יוצרות ערבוב בסדר האירועים.
ניתן לראות להלן:
– את שלד התשבץ הריק ולאחריו את שאלות התשבץ – המשימה עבור תלמידים (שני עמודים).
– את פתרון התשבץ – עבור המורה.
– את השאלות בסדר התואם את רצף הפסוקים – למי שרוצה ללמד את הפרק בצורה שגרתית וללא התשבץ.)
הערות למילוי התשבץ:
*את התשובות לתשבץ יש לכתוב בכתיב חסר הזהה לכתיב שבחומש (לדוגמה: לא לכתוב "מאוד" אלא "מאד").
*שם ה' יופיע בתשבץ כאות ה.
*אותיות סופיות יש לרשום כאותיות שאינן סופיות (לדוגמה: את המילה "ממך" צריך לכתוב "ממכ").
שאלות התשבץ לפי סדר האירועים בפסוקים:
לפי פס' א, מה היה תפקידו של יתרו, חותן משה?
(תשובה: כהן מדין)
יתרו בא אל משה למדבר יחד עם בתו, שהיא אשת משה, ועם שני בניה. מה היה שמה של בת יתרו הנשואה למשה, לפי פס' ב?
(תשובה: צפרה)
שמו של הבן הבכור של משה קשור לחוויה של משה בעברו, כשהיה גר בארץ זרה: "כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה". מה שמו, לפי פס' ג?
(תשובה:גרשם)
שמו של הבן השני של משה קשור לחוויה אחרת של משה: "כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה". מה שמו, לפי פס' ד?
(תשובה: אליעזר)
לאחר שמשה סיפר ליתרו על כל מה שעשה ה' במצרים ועל הצלת עם ישראל מהמצרים ובמדבר, שמח יתרו עבור ישראל וברך את ה'. מהן חמש המילים הראשונות בדברי הברכה שלו, לפי פס' י?
(תשובה: ברוך ה' אשר הציל אתכם)
לאחר ששמע יתרו ממשה על תשועת עם ישראל על ידי ה', אמר יתרו שכעת הוא יודע ומבין דבר מה על אלוהי ישראל – " עַתָּה יָדַעְתִּי…". לפי פס' יא, מה הוא ידע?
(תשובה: כי גדול ה' מכל האלהים)
יתרו ראה שמשה שופט את העם לבדו במשך כל היום. ממתי עד מתי ישב משה לשפוט, לפי פס' יג?
(תשובה: מן הבקר עד הערב)
לפי פס' טו-טז, משה הסביר ליתרו שהוא שופט את העם לבדו כל היום כיוון שהעם בא אליו "לדרוש אלוהים". כלומר, שהוא שופט על-פי חוקי האלוהים כאשר יש סכסוך בין…
(תשובה: איש ובין רעהו)
לפי פס' יז, האם האופן שבו פעל משה כשופט יחיד בעם היה טוב בעיני יתרו או לא טוב?
(תשובה: לא טוב)
יתרו אמר למשה שהוא (משה) לא יוכל להיות השופט היחיד בעם כיוון שזו מעמסה רבה מדי עליו. באילו מילים הוא השתמש כדי לתאר את המעמסה הרבה על משה, לפי פס' יח?
(תשובה: כי כבד ממך הדבר)
לפי עצת יתרו למשה בפס' יט-כב, לאחר שמשה ימנה שופטים רבים בעם ומשה ילמד את העם את חוקי ה', יביאו למשה למשפט את כל הדבר ה…
(תשובה: גדל)
ועוד לפי עצת יתרו למשה בפס' יט-כב, לאחר שמשה ימנה שופטים רבים בעם יביאו אליה ם למשפט את כל הדבר ה…
(תשובה: קטן)
לפי פס' כד-כו, משה אימץ את עצת יתרו חותנו ומינה לשופטים בעם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ו…
(תשובה: שרי עשרת)
לימוד לקח מסיפור יתרו ומשה:
קראו את הציטוטים הבאים, שבהם לומדי תנ"ך בני זמננו התייחסו גם הם לשאלה מה הלקח המרכזי שאפשר ללמוד מהסיפור בפרק יח על יתרו ומשה:
הרב חיים נבון:
"מדוע סמכה התורה* את סיפור בואו של יתרו לסיפור המלחמה בעמלק? התורה מעבירה בכך מסר בדבר המורכבות של יחסנו עם אומות העולם. לצד אומות אותן יש למחות, ישנן אומות בנות ברית הראויות לכבוד והערכה."
*סמכה התורה – כתבה בסמיכות, צמוד זה לזה
(*למורה – הסבר לתלמידים: הרב חיים נבון מדגיש את המסר המורכב של התורה בנוגע ליחסים בין עם ישראל לעמים השונים סביבו – לצד אומות אוייבות כמו עמלק יש גם אומות שהן בנות ברית, ידידות, של עם ישראל כמו מדיין ועלינו להתייחס אליהן בהתאם.)
בני גנץ, רמטכ"ל לשעבר וראש מפלגה בכנסת:
"… הלקח השני קשור בענווה, בהיעדר התנשאות ויוהרה. עד כמה זכה משה, עד כמה זכינו אנו, שהמלצות הניהול והארגון של יתרו אומצו… ללמדנו, שבכל אדם, בכל ציבור ובכל עם יש דבר מה שממנו ניתן ללמוד ולשפר. לכן יש להקשיב, נכון לשמוע ומותר ללמוד מכל אדם, באשר הוא אדם.
…מנהיגים, גדולים ככל שיהיו, מוגבלים בתכולת ידיעותיהם ויכולותיהם, ויש לקוות שהם זוכרים זאת."
(*למורה – הסבר לתלמידים: בני גנץ מדגיש כמה חשוב לכולנו, ובמיוחד למנהיגים, להיות בענווה ולדעת שניתן ללמוד מכל אדם ומכל עם דברים שיכולים לסייע לנו להשתפר.)
תכונות חשובות לשופטים:
חוכמה
טוב לב
רחמנות
יושר
שאיפה לצדק
סבלנות
מתינות
פשרנות
ענווה
אנשי חיל (אנשים בעלי כוח למלא את התפקיד שיוטל עליהם).
יראי אלוהים (אנשים שמאמינים באלוהים, מכבדים אותו וחוששים לסטות מהדרך שאלוהים מורה).
אנשי אמת (אנשים ישרים, ששואפים לברר את האמת ולפעול לפיה, ושניתן לסמוך על דבריהם).
שונאי בצע (אנשים שאינם רודפים אחר ממון – כסף ורכוש).
לדעתכם, מדוע ציין יתרו את התכונות האלו כתכונות חשובות במיוחד אצל אנשים שיתמנו להיות שופטים?
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם." (מתוך המשנה, מסכת אבות, ד, א)
משה למד שיעור חשוב במנהיגות ובניהול העם מחותנו יתרו, אדם שאינו מעם ישראל. הוא למד שגם מנהיג גדול אינו יכול לעשות הכל לבדו, אחרת הוא יקרוס מרוב עומס והעם יקרוס איתו. לכן הוא קיבל את עצת יתרו למנות עוד שופטים רבים שישפטו את העם במקרים של סכסוכים בין איש לרעהו.
בקשו מהוריכם לספר לכם על עצה טובה שקיבלו או על משהו שהם למדו ממישהו אחר בבגרותם, שסייע להם בתחום כלשהו בחייהם.
במדינת ישראל חיים, לצד הרוב היהודי, גם בני מיעוטים מעמים שונים ומדתות שונות. אחת הקבוצות הללו היא הדרוזים (נציין שדרוזים חיים לא רק בישראל אלא במדינות נוספות בעולם, ובראשן סוריה ולבנון הגובלות בישראל). הדרוזים בישראל מדברים ערבית ועברית, ודתם היא הדת הדרוזית (שיש לה מאפיינים דומים בחלקם למאפייני הדת היהודית ודומים בחלקם למאפייני האסלאם, כמו גם מאפיינים יחודיים משלה).
לפי האמונה הדרוזית, יתרו, חותן משה, שעליו מסופר בתורה הוא נביאם של הדרוזים. הוא נקרא בפיהם 'שוּעֵייבּ' (שם שמשמעותו בערבית "זה שמראה את דרך הישר"), וקברו נמצא לפי אמונתם בחבל הגליל שבארץ ישראל. אתר הקבורה של יתרו, הנקרא מתחם נַבִּי שוּעֵייבּ, הוא אתר קדוש לדרוזים, ובכל שנה באביב חוגגים הדרוזים במשך ארבעה ימים את חג נַבִּי שוּעֵייבּ. במהלך החג הדרוזים עולים למתחם קבר יתרו ומקיימים שם בין היתר חגיגות המוניות. מתחם נַבִּי שוּעֵייבּ פתוח למבקרים בני כל הדתות.
בין מרבית הדרוזים שחיים במדינת ישראל לבין היהודים במדינה ישנו קשר מיוחד, טוב ואמיץ. אחד הביטויים לכך הוא נאמנותם של הדרוזים בישראל למדינת ישראל והשותפות שלהם בהגנה על המדינה כחיילים וקצינים בצה"ל. יש לכך סיבות שונות, אך מי יודע – אולי הזרע לקשר הזה נטמן כבר בקשר הטוב בין יתרו למשה שעליו מסופר בתורה.
(*למורה – מומלץ להראות לתלמידים מעט תמונות הקשורות לדרוזים בישראל, למשל:
סמל הכוכב הדרוזי, דגל הדרוזים, הלבוש המסורתי של המכובדים הדרוזים (בתוך הוויקיפדיה)
הלבוש המסורתי של הנשים הדרוזיות
הדרוזים כאזרחי מדינת ישראל עם דגל ישראל )
פס' כה:
"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר…" (פס' טז)
(למורה – את היצירה ניתן לעשות כיצירה אישית על גבי דף העבודה המוצע בשאלה מס' 3 של הקריאה היחפה, או אם רוצים להעצים את החוויה כיצירה כיתתית על גבי 4 בריסטולים לבנים מחוברים מאחור במאסקינגטייפ.
אם בחרתם ביצירה כיתתית, רצוי שהתלמידים יסכימו יחד על ציור הר סיני עצמו – מיקומו על הדף, גודלו וצורתו פחות או יותר. לאחר שיצוייר ההר בקווי מתאר מומלץ שכל שאר הציור יהיה חופשי, כך שכל תלמיד ותלמידה יוכלו לצייר וליצור לפי הבנתם ודמיונם את מעמד הר סיני, והיצירה הכיתתית תבטא ריבוי קולות ביחס לנושא).
הנחיות ליצירה אישית/כיתתית:
ציירו את הר סיני ואת מה שראו בני ישראל בתחילת מעמד הר סיני. נסו לבטא בציורכם גם את מה ששמעו, הרגישו וחשבו בני ישראל באותו מעמד, לפי הפסוקים ולפי דעתכם. תוכלו לבטא זאת למשל בבחירת הצבעים שלכם או בהוספת חומרים אחרים ליצירה כמו פלסטלינה, הדבקת קרעי ניירות צבעוניים, חוטי צמר ועוד.
חומרים דרושים ליצירה כיתתית:
4 בריסטולים לבנים
מאסקינגטייפ
צבעי גואש במגוון צבעים
מכחולים (כמספר התלמידים)
מיכלים/כוסות עם מעט מים
ניירות צבעוניים
חוטי צמר במגוון צבעים
מנקי מקטרות במגוון צבעים וכן בצבעי כסף וזהב
דבק פלסטיק
פלסטלינה במגוון צבעים
צמר גפן / אקרילן
נייר אלומיניום
ספוגים (כמו אלו שקונים לניקוי כלי מטבח)
ועוד…
לשם העשרת חוויית היצירה הכיתתית:
ניתן להתבונן וליישם בכיתה בטכניקות שונות של יצירה המתאימות לעבודה עם גואש, אשר יכולות להעשיר את חוויית היצירה ואת מה שרוצים לבטא דרכה. למשל: