יחידה זו עוסקת במופת הראשון שעושים משה ואהרון לעיני פרעה: מטה אהרון הופך לתנין, חרטומי מצרים הופכים גם הם את מטותיהם לתנין והמטה-תנין של אהרון בולע את המטות-תנינים של החרטומים. ולמרות שראה פרעה את המופת הוא מחזק את לבו ולא שומע לדברי משה ואהרון (להוציא את בני ישראל ממצרים).
• בקריאה יחפה אנו מציעים לקרוא תחילה רק חלק מהפסוקים (ח-י) ולאחר מכן לשאול את התלמידים מה הם חושבים שיקרה בהמשך הסיפור, ולהזמין אותם לכתוב סיפורי המשך לפסוקים אלו. לאחר מכן ניתן יהיה להשוות בין סיפורי ההמשך שכתבו התלמידים לבין המשך סיפור המקראי (פס' יא-יג).
מומלץ לעסוק אחר-כך בחלק היצירה, המשלב התייחסות לסדר האירועים בפסוקים עם ציור עצמאי של הילדים.
• בריבוי קולות מוצע לעסוק בשני נושאים:
נושא אחד הוא היכולת של משה, אהרון וחרטומי מצרים לעשות נס/כישוף, ומה יכולת זו מעידה על הכוח של אותן דמויות העומדות זו כנגד זו.
נושא שני מתייחס למשמעות הסמלית של הפיכת מטה אהרון לתנין דווקא. התלמידים מוזמנים לברר אילו משמעויות נושא התנין בעיניהם כחלק ממופת זה, וכן איזו משמעות יכולה היתה להיות למופת זה במסגרת האמונה האלילית במצרים העתיקה שבה אחד האלים היה האל סוֹבֶּק – האל בעל ראש התנין.
• ברלוונטיות התלמידים מוזמנים להיזכר ולשתף במקרה בחייהם שבו הם ניסו לשכנע מישהו בצדקת עמדתם בעניין כלשהו, אך מי שהיה בצד השני לא השתכנע ונשאר דבק בעמדתו.
(*למורה – מומלץ לאחר שאלת הקריאה היחפה לעשות את הפעילות המוצעת ביצירה).
התורה מספרת שהפיכת מטה (מקל) לתנין הוא מופת שלא רק שליחי ה', משה ואהרון, יכלו לעשות, אלא גם חרטומי מצרים ידעו לעשותו באמצעות כישופיהם.
(*למורה – התנין נחשב לטורף-על. הוא בעל-חיים גדול, חזק, תוקפני ומסוכן לאדם. מבין בעלי החיים שחיים כיום, הוא בעל החיים שנשיכתו היא החזקה ביותר. ניתן להרחיב מעט בהקשר לשאלה הנ"ל ולהביא בפני התלמידים את הערך 'תנין' או 'תנין יאור' מתוך הוויקיפדיה, וכן תמונות מהאינטרנט של תניני יאור בטבע.)
הדת במצרים העתיקה כללה אלים רבים.
המצרים ציירו או פיסלו את אלוהיהם פעמים רבות כבעלי-חיים או כדמויות בעלות גוף אנושי וראש של בעל-חיים.
כך תואר גם האל המצרי סוֹבֶּק, שזוהה עם תנין היאור:
סוֹבֶּק היה אחד האלים הקדומים ביותר במצרים העתיקה ומהחשובים שבהם. הפולחן לאל סוֹבֶּק נועד לרצות אותו ולמנוע סכנה מצד תניני היאור. נוסף על כך, משמעות דמותו נקשרה לפריון (אנושי וגם של התבואה), לכוחם של מלכי מצרים ולעוצמה צבאית.
למרות המופת שמראים משה ואהרון לפרעה, פרעה אינו משתכנע שעליו לשמוע לדברי ה' לשחרר את עם ישראל ממצרים ומקשיח את לבו.
האם קרה לכם שניסיתם לשכנע מישהו בצדקת עמדתכם בעניין כלשהו, אך מי שהיה בצד השני לא השתכנע כלל ונשאר דבק בעמדתו?
אם כן, שתפו:
פס' יב:
(*למורה – מומלץ לעשות חלק זה לאחר שאלת הקריאה היחפה)
סדרו את המשפטים הבאים על-פי סדר האירועים בפסוקים:
כתבו את המשפטים מעל למרובעים הריקים לפי הסדר הנכון, ולאחר מכן ציירו בכל מרובע ציור מתאים למשפט שמעליו: (ביחידה להדפסה)