קריאת כיוון

תל שילה הוא אתר ארכיאולוגי השוכן בעמק שילה שבהרי אפרים בדרום השומרון. הרי שומרון והרי יהודה עברו לשליטה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים. עד היום השליטה על אזורים אלה מצויה במחלוקת, והם נתונים כבר כארבעים שנה תחת שלטון צה"ל, ולא שלטון מלא של מדינת ישראל. אזורי יהודה ושומרון עוררו סקרנות גדולה בקרב ארכיאולוגים, שכן סיפורים רבים מהתנ"ך התרחשו על ההרים הללו. ואכן, תל שילה זוהה כאזור בו שכנה העיר שילה המוכרת מהתנ"ך. חפירות ארכיאולוגיות החלו בתל ובהן התגלו ממצאים מרתקים – מטבעות ועליהן כיתוב "ירושלים", גתות יין וגם פסיפסים רבים. 

השבוע נצא לטיול בתל שילה – נפגוש את סיפורה של חנה ותפילתה, נלמד על תגליות ארכיאולוגיות ופסיפסים החושפים שכבות של חיים ותרבויות שהתנהלו על אדמת הארץ הזו בימים עברו.

נתייחס גם למורכבות בה נמצאת מדינת ישראל ביחס לשליטה ביהודה ושומרון.  

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "איפה הם כל אבותינו" שמבצעת להקת 'החלונות הגבוהים', שיר געגוע אל ועל גיבורי המקרא, אבות ואמהות האומה. נבחר דמות מקראית אחת ונצייר אותה.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: ישראל היא ארץ סיפורי המקרא ושילה הוא אחד המקומות הקדושים והחשובים בספרי הנביאים. נכיר את סיפורה של חנה ותפילתה מעומק ליבה לדבר לו היתה כמהה ביותר. בהשראתה נתנסה בכתיבת תפילה אישית. 

מפגש 3- מפגש מדרש: נכיר את המושג "מנוחה ונחלה" ואת מקורו, ונמצא את המקומות בחיינו שהם "מנוחה" ואת אלו שהם ה"נחלה".

מפגש 4- מפגש אומנות ויצירה: הנוף הארץ ישראלי משתנה מצפון לדרום, ממזרח למערב, ולכל אזור הצבעים, הצמחייה, האדמה והנוף הייחודיים לו. נזמין את הילדים לצאת לצייר את הנוף הנשקף מבית ספרם. 

מפגש 5-ארכיאולוגיה: נכיר את הפסיפס המיוחד שהתגלה בשילה, המאמת את זהות המקום בכתובת המעידה על שמו. כמו כן נכיר ממצאים ארכיאולוגים מרשימים שהתגלו בתל. נזמין את הילדים ליצור פסיפס וכתובת לניני-ניניהם העתידיים. 

מפגש 6- מפגש מסורת: מדוע לא יחול פורים פעמיים בשבוע? שילה הוא אחד מהמקומות שבמשך מספר שנים חגגו בו פורים פעמיים בשנה! נכיר את המושגים "ערי פרזות ומוקפים" מתי חוגגים בכל אחת מהן את פורים ומה עושים כשיש מחלוקת.

מפגש ראשון

שיר השבוע

השיר "איפה הם כל אבותינו" נכתב על ידי חיים חפר. הוא מדבר על דמויות מרכזיות מאבות ומנהיגי האומה התנכיים, ומזקק במילה או שתיים את התפקיד והמהות שהם מייצגים. ביחד עם הלחן השיר הופך לשיר געגוע לאבות ומנהיגי האומה. 

איפה הם כל אבותינו

מילים: חיים חפר, לחן: שמואל קראוס

 להאזנה לשיר

מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

היכן התהלכו אמהות ואבות האומה? לאן נדד אברהם בעקבות הקריאה "לך לך"? היכן הסתובב והתנבא אליהו? טיול ברחבי ארץ ישראל הוא גם טיול בעקבות סיפורי התנ"ך.

• נשוחח: על השיר והדמויות המוזכרות בו, ננסה להיזכר היכן כל אחת מהן חיה על פי סיפורי המקרא, מה מסופר עליהן, מה אנו חושבים אודותן.
• נצייר דמות אחת שבחרנו או סיפור מקראי אהוב – מתוך השיר או לאו דווקא.
• אפשר להזמין את הילדים להיזכר בדמות תנכית אהובה עליהם ולהוסיף בית לשיר.

הצעות נוספות לבחירה:

• כדאי בכל חבל ארץ ואתר וגם כאן – לאתר אותם במפת ארץ ישראל הכיתתית.
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים – אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תמציא תנועות או תמחיז בית אחר.

מפגש שני

קריאה – סיפורה של חנה בשילה

במפגש זה נקרא את הסיפור מפרקים א-ב בספר שמואל א'.

הצעת הגשה:

• נקרא יחד את הסיפור על חנה ביומן "ותהי אשה אחת"  מתוך יומן מיתרים.  כדאי לתת לילדים לקרוא:

בשילה המקראית הוקם המשכן לאחר כניסת עם ישראל לארץ, ואליה עלה לרגל עם ישראל במשך 369 שנה. 

סיפור חייו של שמואל הנביא מתחיל בשילה. על פי ספר שמואל א', חנה וכל משפחתה היו באים בכל שנה לשילה לזבוח לה'. חנה, שהיתה עקרה, הלכה להתפלל במשכן מתוך צער ובבכי כש-"רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ". עלי הכהן שישב בפתח המשכן הבחין בתפילתה השונה, וחשב בטעות את חנה לשיכורה. כשעלי הבין את שגיאתו, הוא ברך את חנה שתפילתה תענה. ואכן, לחנה נולד בן, שמואל. כפי שנדרה אמו, שמואל נשלח אל המשכן וגדל בצלו של עלי. אלוהים התגלה אל שמואל ודרש ממנו להנהיג את העם. כך הפך שמואל לנביא ומנהיג עם ישראל בתווך שבין תקופת השופטים לתקופת המלכים.

• נקרא את פרקים  א-ב בספר שמואל א', פרקים אלו מסופרים כסיפור של ממש, בשפת המקרא, אבל זהו סיפור! עם עלילה, דרמה ומתח. האפשרות המועדפת היא לקרוא ישירות מן התנ"ך, ולבאר היכן שיש צורך. 
•  נזמין כל ילד/ה לבחור דבר הבוער לו, שאותו הוא רוצה במיוחד (אישי, חברתי, ציבורי, לאומי) ולכתוב תפילה אישית במילים משלו. אין צורך ולא מומלץ לקיים שיתוף.

מפגש שלישי

מדרש – מנוחה ונחלה

מנוחה ונחלה הפך למטבע לשון. את מקורו נברר היום ונחשוב על מנוחות ונחלות בחיינו האישיים.

הצעת הגשה:

• נפתח במדרש תמונה. ננחה את הילדים לפתוח את יומן השנה שלהם בעמוד הראשון של חודש אדר.

איירה בכשרון רב: ענבל בירון

נשאל:

מה אתם רואים בציור? 

האם הציור נראה לכם מוכר?

אילו דברים אתם מזהים בו? ואילו לא?

איזו תחושה יוצרת אצלכם הציור?

האם הייתם רוצים לבקר במקום הזה? האם הייתם בו פעם?

נמשיך:

• נמצא את שילה במפת ארץ ישראל וכן את ירושלים (שתיהן מסומנות בנקודה שחורה במפת מיתרים ביומן).
• נקרא מתוך יומן מיתרים את המידע על שילה:

תל שילה הוא אתר ארכיאולוגי השוכן בעמק שילה שבהרי אפרים בדרום השומרון. הרי שומרון והרי יהודה עברו לשליטה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים. עד היום השליטה על אזורים אלה מצויה במחלוקת, והם נתונים כבר כארבעים שנה תחת שלטון צה"ל, ולא שלטון מלא של מדינת ישראל. אזורי יהודה ושומרון עוררו סקרנות גדולה בקרב ארכיאולוגים, שכן סיפורים רבים מהתנ"ך התרחשו על ההרים הללו. ואכן, תל שילה זוהה כאזור בו שכנה העיר שילה המוכרת מהתנ"ך. חפירות ארכיאולוגיות החלו בתל ובהן התגלו ממצאים מרתקים – מטבעות ועליהן כיתוב "ירושלים", גתות יין וגם פסיפסים רבים. אך החפירות בתל נזנחו, ובמשך עשרות שנים עמד התל בשממונו. רק לאחרונה חזרו לחקור ולחפור בו. אז התגלה פסיפס מיוחד, שאישש את השערתם הראשונה של החוקרים. על הפסיפס התגלתה כתובת ביוונית ובה המילה "שילה".  אין לדעת האם שילה המקראית עמדה על תילה באותו מקום ממש, על אף שיש הטוענים כך, ובכל זאת ודאי מדובר באותו אזור.

• נסביר מה היה תפקידה של העיר שילה בימי המקרא: 

לאחר 40 שנות נדודים במדבר, עם אוהל מועד וארון הברית, נכנסו בני ישראל לארץ המובטחת. הם מגיעים לעיר שילה שנמצאת בין שכם – האזור שבו התגורר יעקב, לבין בית לחם – היכן שנקברה רחל אמנו, וחברון – היכן שנמצאת מערת המכפלה.

בשילה מוצב המשכן – אוהל מועד – ל"מנוחה", חניית ביניים במשך 369 שנים. אל שילה עולים לרגל בחגי ישראל, באים להקריב קורבנות, וכפי שקראנו על חנה, גם להתפלל.

לאחר 369 השנים הללו, מקים שלמה המלך את בית המקדש בירושלים. זוהי ה"נחלה" – נחלת הקבע של בית המקדש, מחליפו של המשכן, ובזאת תם עידן שילה כבירת ישראל. 

• נכיר את הביטוי "מנוחה ונחלה" ומקורו:

בספר דברים נכתב: "כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ." (יב' ט')

חז"ל מנסים להבין את פשר הכפילות בפסוק ושואלים מהי ה"נחלה" ומהי המנוחה", ובמסכת זבחים הם מציעים את התשובה: 

"תנו רבנן: "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה", מנוחה – זו שילה, נחלה – זו ירושלים".

ה'מנוחה' – בה נח המשכן במשך כמה מאות שנים היא שילה, ואילו הנחלה, מקום הקבע, היא ירושלים.

אז איך נראית המנוחה?

צפו בסיור וירטואלי באתר תל שילה. 

לתשומת לבכם – ישנם ארכיאולוגים שטוענים שניתן להוכיח שהמשכן אכן שכן בתל שילה. בחפירות באתר התגלתה חומה, מעין טרסה, שתואמת לדברי החוקרים את מידות חצר המשכן. 

בסיור הוירטואלי ישנה המחשה של מבנה המשכן על אותה חומה. 

• בחיים שלנו יש לנו גם כן דברים זמניים ודברים קבועים.
•  
• נחלק דף מחולק לשתיים ונכתוב שם בצד אחד "מנוחה" – דברים זמניים, ובצד השני "נחלה" – דברים קבועים.
• מה אנו מעדיפים? דברים קבועים או זמניים? מוזמנים לשחק במשחק שאמנם נבנה עבור חג הסוכות בהקשר של "קבע ועראי" אך אפשר להתאימו גם לכאן.  המשחק בעמוד 3 במצגת

חומרים דרושים:

• דפים וצבעים

מפגש רביעי

אמנות – ציור נוף

הצעת הגשה:

• נצא החוצה, נחפש מבעד לגדר בית הספר נוף, ונצייר להנאתנו.
• מוזמנים להשתמש בהצעה ליצירה שכאן, מתוך הספר "האנטומיה של הטבע":

חומרים דרושים:

• צבעי גואש, מכחולים, בלוק ציור A3

מפגש חמישי

דומם – פסיפס

בשילה התגלו פסיפסים רבים, כדים שלמים יוצאי דופן בגודלם ועוד ממצאים ארכיאולוגים רבים. במשך שנים טענו חוקרים רבים שהתל הוא משכנה של העיר שילה המקראית, אך רק לפני שנים בודדות התגלה פסיפס עתיק ועליו הכתובת "שילה". כתובת זו אימתה את  טענתם של הארכיאולוגים. תל שילה הוא אכן מקום העיר המקראית שילה.

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים:

  פסיפס – בחפירות בארץ ישראל נמצאו פסיפסים רבים. פסיפס היא אומנות שיבוץ אבן או זכוכית היוצרת כיתוב או קישוט בתוך מלט או טיט, לכדי משטח. בעת העתיקה במבנים רבים חופתה הרצפה פסיפס – בבתי כנסת, בתי מרחץ וגם בבתי מגורים. 

• נצפה בתגליות בתל שילה בסרטון 

• סרטון על הפסיפס

מה תרצו שבעוד 1000 שנה, כשיחפרו במקום שבו גרתם, ימצאו כתוב ו/או מצוייר על פסיפס?

• ניצור פסיפס מאבנים או מגזירי עיתונים, ובו כתובת או איור שנרצה להשאיר לדורות הבאים. 

מפגש שישי

מדוע לא יחול פורים פעמיים בשבוע?! או שכן…

כמה ימים חל פורים? שאלה שמבלבלת את רוב הילדים… בעוד שבבתי הספר חוגגים את פורים במשך שבועיים, בלוח השנה תופס פורים יום אחד בלבד ב-י"ד באדר. אך ישנו גם שושן פורים – ט"ו באדר, שמכונה היום פורים של ירושלים.

כבר במגילת אסתר פורים נחגג בכל הערים ב-י"ד באדר אך יהודי שושן חגגו גם בט"ו.

מכאן נולד המנהג לפיו בערים מוקפות חומה (בתקופת יהושע בן נון) נחגג פורים ב-ט"ו באדר, ואילו בערי פרזות (ערים שאינן מוקפות חומה) נחגג פורים ב-י"ד.

אך מה עושים אם לא בטוחים אם העיר היתה מוקפת חומה או לא?

כך נוצרה רשימה של מספר ערים שלגביהן יש ספק אם היו מוקפות חומה או לא, ולמעשה מתי יש לחוג בהן את פורים.

ההכרעה היתה שאם יש ספק – מוטב לחגוג בשני התאריכים.

וכך, כאשר לפני מעט יותר מ-40 שנה הוקם הישוב שילה על הגבעות הסמוכות לתל שילה, חגגו תושבי הישוב פעמיים את פורים, ב-י"ד וב-ט"ו. ארבע פעמים קראו מגילה, פעמיים התחפשו ופעמיים ערכו סעודת פורים. גם משלוחי מנות ומתנות לאביונים חולקו במשך היומיים.

במשך כמה עשרות שנים נהגו כך בשילה ובעוד ערים ושכונות בישראל (כמו שכונת רמות בירושלים ובבית שאן).

אך לפני מספר שנים הוחלט בישוב לחגוג רק את פורים (ב-י"ד באדר), ע"י הסתמכות על פסק הלכה שקבע כי שושן פורים יחגג בירושלים בלבד, בשביל לשמור על ייחודה.

הצעת הגשה:

• נסביר לילדים על פורים, שושן פורים, על ערי פרזות וערי מוקפין, על הספק ועל פורים הכפול של שילה.
• נזכיר לילדים את השיר האלמותי "אני פורים" של לוין קיפניס ששואל מדוע לא יחול פורים פעמיים בשבוע. והנה מתברר שיש מקומות שבהם אכן חגגו פעמיים בשבוע.
• נזמין את הילדים לחשוב, לצייר ולספר זה לזה מה היו עושים אם היה להם פורים כפול השנה – למה היו מתחפשים בפורים השני? איך היו חוגגים? למי עוד היו נותנים משלוח מנות וכו'…