"מה הדג יודע על המים שהוא שוחה בהם כל ימיו?" שאל אלברט איינשטיין והזמין גם אותנו ללמוד, להסתקרן ולדעת על דגים. ובאמת, מה אנו יודעים על הדגים החיים במקביל לנו, ב 70- האחוזים האחרים של כדור הארץ?
בשבוע זה נהרהר בשאלה מה הופך דג לכזה (ועל הדרך, מה הופך בני אדם לכאלו), נתהה מה עושים הדגים בגשם, מה המשאלה שהיינו מבקשים מדג זהב קסום (אינסוף משאלות! ברור), איזה דג היינו בוחרים להיות ומה היה קורה לו כל פעם שהיינו נדרשים להרהר במעשינו היינו נשלחים לבטן של דג ולא לחדר שלנו.
שבוע זה הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים ביום הבריאה החמישי, היום בו נבראו הדגים, ומילאו את המים.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | יהודי | אומנות | תיאטרון | פילוסופיה |
נושא | מה עושים הדגים בגשם | הדייג ודג הזהב | יונה והדג הגדול | כמו דג במים | הכיתה כאגם, התלמידים כדגים | מה בין דג לאדם |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר מה עושים הדגים בגשם.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הסיפור 'הדייג ודג הזהב' ונתנסה בנקודות מבט שונות בסיפור.
מפגש 3- מפגש יהדות ונפש האדם: ננסה להבין את המשמעות של לעצור, להתנתק ולשהות כמשהו קשה קורה.
מפגש 4- מפגש אומנות: יצירת דגים יצירתיים כמגוון הדגים בים.
מפגש 5- מפגש תיאטרון: משחקי דגים, קריאת הסיפור 'כמו דג במים' ומשחק תיאטרלי בעקבותיו.
מפגש 6- מפגש פילוסופי: למה הופך דג לאדם, מה הופך אדם לאדם (לדעת ויגוצקי).
מאז ומתמיד ריתקו שוכני המים את בני האדם ולכן זכו לאזכור בשירים, מעשיות רבות, מדרשים ואמונות עממיות. השיר השבועי שלנו עוסק בשאלה מה קורה לדגים כשגשום בחוץ.
הדובר מנסה לענות על השאלה הפותחת את השיר ("מה עושים דגים בגשם") ומעלה בדמיונו אפשרויות מגוונות (משחקים תופסת, מתרחצים, מתחבאים) באמצעות האנשת הדגים. לסיום חושב הדובר, בשם הדגים, על בני האדם. בהיפוך הזה מסתבר שלמרות תהייתו ודאגתו, הדגים הם אלו שנהנים וחוששים מהיבשה "כי שם נרטבים".
מִלִים: מִירָה מֵאִיר, לַחַן: אַבְרָהָם זִיגְמָן
כהקדמה לשיר, בטרם השמעתו, אפשר לבקש מהתלמידים/ות לעצום עיניים ולדמיין את עצמם/ן כדגים ולשאול:
– כעת ממש לפני השמעת השיר אפשר להנחות את כל הדגיגים והדגיגות לעלות
אל פני המים ולהרגיש בהפתעה בטיפה ועוד טיפה ועוד. הטיפות מתחזקות! מה
עושים בגשם הזה? משמיעים את השיר…
אפשרויות נוספות:
מפגש הבוקר הזה יעסוק בסיפור 'הדייג ודג הזהב'.
אנו ממליצים לקרוא את הסיפור במלואו.
למורה- מעניין לדעת ש… הסיפור מתאר מפגש מפתיע בין דייג עני לבין דג זהב. הדג מתחנן על חייו ומבטיח למלא את כל משאלות הדייג בתמורה לחירותו. הדייג משחרר את הדג ללא תמורה. אשתו של הדייג כועסת ודורשת מבעלה לחזור ולדרוש מדג הזהב לשדרג את מקוום מגוריהם. הדג ממלא את בקשתו בשמחה. אך האשה אינה שמחה: היא דורשת בית גדול יותר ואחר כך ארמון; היא דורשת לשלוט על האזור בו הם גרים ואחר כך להפוך לשליטת העולם ולשעבד את הדג אליה. הדייג ממלא אחר הוראות אשתו כשהדג שומע את בקשתה האחרונה, הוא לוקח בחזרה את כל מה שהוא נתן לה ומחזיר אותה לבקתה הקטנה. עוד על הסיפור ניתן לקרוא כאן.
ניתן לפרוש בד כחול/ מטפחות כחולות ולבנות ולדמות ים. הזמינו את התלמידים/ות לצאת לדיג… נחבוש כובע דמיוני, ניקח אתנו צידנית דמיונית ובתוכה נשים צידה לדרך מזון ומים לנו, תולעי פיתיון לדגים, ומה שכחנו? חכה כמובן. נעמוד במעגל סביב ים המטפחות ונשיר שירים לדגים. אז נשליך את החכה הדמיונית. נעמוד בשקט ולא נזוז. נחכה יחד עם החכה. האם מישהו מרגיש שיש משהו שמושך את החכה שלו? הנה הנה.. לא! זו רק נעל ישנה שנסחפה.. ואולי עכשיו? מישהו הצליח לתפוס דג?
לפני שנים רבות גרו בבקתה דלה, על חופו של ים המים, דייג עני עם אשתו הענייה. כל בוקר היה הדייג יורד אל חוף הים, פורש את הרשת – ונפשו מבקשת: מה קשים הם חיי הדייג; יום ולילה רק ידאג. מי ייתן ויזרח לי יום חג ואצליח לדוג סוף סוף דג.
והנה, יום אחד נתמלאה תפילתו של הדייג. כאשר העלה הדייג את הרשת והציץ אל תוכה, ראה דג זהב! ביקש הדייג לקחת את דג הזהב לביתו, אך פתאום פתח הדג את פיו ואמר: אנא, דייג טוב עיניים, החזר נא אותי אל המים.
אם זאת תעשה וחסדך תגלה – כל אשר תבקש – אמלא!
הקשיב הדייג לבקשתו של הדג ולא ידע מה לעשות: דג זהב נפלא כל כך! חבל לוותר עליו. אך מאחר שהיה אדם טוב לב, הוציא לבסוף את הדג מתוך הרשת, החזירו למים ולא ביקש דבר.
כעת מומלץ לעצור – ולבקש מהתלמידים/ות לדמות את נקודת המבט של הדג.
אפשר להזמין את התלמידים/ות להתחלק לזוגות כשהאחד יהיה דג הזהב והשני דג רגיל ולספר מה קרה עד כה. תפקיד החבר הוא להקשיב, לשאול, לתת עצות כמו "אל תחזור יותר לאזור או "כמה טיפשים בני האדם". ועוד.
כעת נמשיך –
ובפתח הבקתה ישבה אשת הדייג וחיכתה לבעלה, כי ישוב מן הים. והנה הופיע הדייג, הרשת ריקה, ובפיו הסיפור: דג זהב העליתי, אך הוא ביקש כי אחזירו למים, והבטיח כי ימלא כל אשר אבקש ממנו.
ומה ביקשת ממנו?
דבר לא ביקשתי, אמר הדייג.
למשמע הדברים האלה נתמלא לבה של האישה זעם והיא קראה: אבוי, איזה בעל תמים. התבונן ותראה איך אנחנו גרים – בבקתה עלובה, המלאה עכברים. שוב לים ואמור לדג בזה הלשון: אשתי מבקשת לגור בארמון".
מה… נבהל הדייג, אבל…
הרם רגליך! צוותה האישה על בעלה בקול צעקה.
מה יכול היה הדייג המסכן לעשות?
כאן ניתן לעצור ולשאול את התלמידים/ות מה באמת לדעתם/ן יכול היה הדיג לעשות, ולהמשיך לקרוא:
הסתובב וחזר אל החוף. הגיע לים וקרא בקול: דג זהב, דג פלאים אנא בואה אלי, ידידי הנעים.
לא עבר רגע והנה נראה ראשו של הדג מציץ מן המים ופונה אל הדייג בקול פעמונים: הנני, דייג טוב עיניים, שמעתי קולך על המים. אם תרצה משהו – לי גלה: כל אשר תבקש – אמלא.
אני איני מבקש דבר, אמר הדייג, אבל אשתי – היא כועסת עלי ורותחת. אותי מגרשת, הימה שולחת. אנא סלח לה. אך בפיה כזה מין פזמון היא מבקשת לגור ב…ארמון.
רגע קט שררה דממה על החוף ואחר כך נשמע קולו של הדג: לך לשלום, ידידי הדייג. בקשת אשתך תתמלא במהרה!
שב הדייג לביתו, ולפתע נעצר במקומו. במקום אשר בו עמדה הבקתה העלובה ראה ארמון רב פאר ונוצץ בשמש. ובפתח הארמון ישבה אשתו לבושה שמלה הדורה. ובכן, רעיתי, האם עכשיו מרוצה את? פנה אליה הדייג.
מרוצה? לא ולא! אם בקשת ארמון – באותה הדקה גם יכולת לדרוש את שרביט המלכה. לך לדג ובקש שייתן לי גם כתר, שרביט מלכות, משרתים וכל היתר.
מה יכול היה הדייג לעשות? הסתובב לאחור ועלה על השביל המוליך אל הים. בא הדייג לחוף, נכנס לים, עלה על סלע וקרא: דג זהב, דג פלאים, אנא, בואה אלי! לא עבר רגע והנה נראה ראשו של הדג מציץ מעל המים. והדייג פתח ואמר בקול, שיש בו בושה ותחינה:
אשתי – אנא סלח לה… אבל דעתה נסתלקה: מבקשת היא להיות ל – מ ל כ ה.
אחר כך נשמע קולו של דג הזהב: שמעתי, הבנתי – ואל תתפלא: בקשת אשתך חיש מהר תתמלא.
עלה הדייג בשביל, ובהיכנסו לארמון ראה את אשתו יושבת על כיסא מלכות, כתר לראשה ומשרתים מימינה ומשמאלה.
ובכן, רעיתי, האם עכשיו את מרוצה? אמר לה הדייג.
אך אשתו ענתה בקול נרגז: עד מתי תרוץ כל פעם לבקש? לך, תפוס את הדג, תשים אותו בכד – וכל דבר שנבקש – הוא יעשה מיד!
הלך הדייג לשפת הים, כמו שצוותה אשתו, אבל הדג לא בא כלל. פשוט צלל ונעלם.
חזר הדייג אל ביתו ומה ראה? במקום ארמון – רק בית דל וגג דולף. הכל כבתחילה. ובפתח עומדת אשתו בשמלה ישנה, והיא בוכייה. והדמעות מעיניה זולגות טיף-טוף טיף-טוף… וזה הסוף.
בתום הקריאה ניתן שוב לחזור אל הזוגות (אלו שחילקנו בתחילת מפגש הבוקר) והפעם להתחלף (כלומר מי שהיה בתפקיד החבר יהיה כעת דג הזהב ולהפך).
דג הזהב יספר כעת מנקודת מבטו את סיום הסיפור ויסביר מדוע לא נעתר לבקשתה האחרונה של האשה ומדוע עד עכשיו הוא דוקא הסכים למלא את מבוקשה.
נחזור למליאה ונשאל אם יש "דגים" שרוצים לשתף/להדגים את שיחתם.
מפגש בוקר זה יתחקה אחר מוטיב השהיה בבטן הדג כזמן לתקן ולחשוב על מה שנעשה לקראת ההמשך.
למורה- מעניין לדעת ש… דמות נוספת שנשלחה לבטן דג גדול כדי להרהר על מעשיה ולתקן את דרכיה היא דמותו של פינוקיו, בובת העץ. פינוקיו, אשר סרב ללכת לבית הספר ולנהוג באופן 'מיושב', מוצא את עצמו בבטן לויתן, שם הוא מקבל הזדמנות לתקן את דרכיו, לרצות את יוצרו, הסבא ג'פטו, וכך גם ניצל. הספר נחשב לאחד מספרי הילדים הקלאסיים של העולם המערבי, נכתב על ידי הסופר האיטלקי קרלו קולודי (שם העט של קרלו לורנציני). עוד אודות פינוקיו- קראו כאן וכאן.
אנו מציעים לפתוח את המפגש בשחזור של סצנה משפחתית מוכרת: ילד עושה מעשה לא מקובל ונשלח לחדרו. תוכלו להשתמש בדוגמאות שמעלים/ות כמה מהתלמידים/ות בכיתה או להשתמש בסצנות קיימות (תוכלו להזכיר את מקס שנשלח לחדר שלו ב-'ארץ יצורי הפרא', או להקרין קטע מהבאים- כולם מצריכים תרגום על ידי המורה, הגם שהם מובנים בלי שום שפה…: מתוך לילו וסטיץ'- כאן וכאן- בכמה שפות, כאן, מתוך הכל בראש- כאן, מתוך ארתור- כאן- האפיזודה השניה, ועוד רבים)
– כעת ספרו על יונה הנביא שקיבל הנחיה (ללכת לנינוה) ועשה את כל מה שיכול היה לעשות כדי להתחמק ממנה (תוכלו להזכיר את תהליך הירידה של יונה בפרק א'- יורד לנמל יפו, יורד לירכתי האניה, יורד למים ונבלע על ידי הדג(. אם תספרו את הסיפור על גרם מדרגות בבית הספר תוכלו להדגים את תהליך הירידה של יונה על גביהן.
– כעת תוכלו לבקש מהתלמידים/ות- עמוק מהזיכרון הפרטי שלהם/ן- לסייע ליונה להיחלץ מבטן הדג. מה עושים? מתחנפים? (לפעמים זה עוזר), מנסים להתחמק? איך? מנסים לשכנע את ההורה (סליחה, האל) בצדקת הטיעון של יונה?
– לסיום, תוכלו להזמין גם את פינוקיו להצטרף למסיבה. אולי יוכל לסייע ליונה מנסיונו? (בפרקים 50 כאן ו 51- כאן נחלץ פינוקיו מבטן הדג). האם יסייע לו לצאת החוצה? אולי ישכנע אותו לתקן את דרכיו ולהתפייס עם יוצרו?
במפגש בוקר זה נתנסה בתרגילי תיאטרון 'דגיים'.
במפגש בוקר זה ננסה להבין מה הופך דג לדגי, ועל הדרך מה הופך אדם לאדמי, לפחות לדעת ויגוצקי.
למורה- מעניין לדעת ש…
במפגש הבוקר הזה נעסוק בשאלה מה הופך דג לדג? נעסוק בזה על ידי הכרות עם מגוון שילובים מפתיעים של דגים: