קריאת כיוון

"מה הדג יודע על המים שהוא שוחה בהם כל ימיו?" שאל אלברט איינשטיין והזמין גם אותנו ללמוד, להסתקרן ולדעת על דגים. ובאמת, מה אנו יודעים על הדגים החיים במקביל לנו, ב 70- האחוזים האחרים של כדור הארץ?

בשבוע זה נהרהר בשאלה מה הופך דג לכזה (ועל הדרך, מה הופך בני אדם לכאלו), נתהה מה עושים הדגים בגשם, מה המשאלה שהיינו מבקשים מדג זהב קסום (אינסוף משאלות! ברור), איזה דג היינו בוחרים להיות ומה היה קורה לו כל פעם שהיינו נדרשים להרהר במעשינו היינו נשלחים לבטן של דג ולא לחדר שלנו.

שבוע זה הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים ביום הבריאה החמישי, היום בו נבראו הדגים, ומילאו את המים.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר מה עושים הדגים בגשם.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הסיפור 'הדייג ודג הזהב' ונתנסה בנקודות מבט שונות בסיפור.

מפגש 3- מפגש יהדות ונפש האדם: ננסה להבין את המשמעות של לעצור, להתנתק ולשהות כמשהו קשה קורה. 

מפגש 4- מפגש אומנות: יצירת דגים יצירתיים כמגוון הדגים בים.

מפגש 5- מפגש תיאטרון: משחקי דגים, קריאת הסיפור 'כמו דג במים' ומשחק תיאטרלי בעקבותיו.

מפגש 6- מפגש פילוסופי: למה הופך דג לאדם, מה הופך אדם לאדם (לדעת ויגוצקי).

מפגש ראשון

שיר השבוע

מאז ומתמיד ריתקו שוכני המים את בני האדם ולכן זכו לאזכור בשירים, מעשיות רבות, מדרשים ואמונות עממיות. השיר השבועי שלנו עוסק בשאלה מה קורה לדגים כשגשום בחוץ.

הדובר מנסה לענות על השאלה הפותחת את השיר ("מה עושים דגים בגשם") ומעלה בדמיונו אפשרויות מגוונות (משחקים תופסת, מתרחצים, מתחבאים) באמצעות האנשת הדגים. לסיום חושב הדובר, בשם הדגים, על בני האדם. בהיפוך הזה מסתבר שלמרות תהייתו ודאגתו, הדגים הם אלו שנהנים וחוששים מהיבשה "כי שם נרטבים". 

מָה עוֹשִׂים דגִׂים בגֶּשֶּם?

מִלִים: מִירָה מֵאִיר, לַחַן: אַבְרָהָם זִיגְמָן

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

כהקדמה לשיר, בטרם השמעתו, אפשר לבקש מהתלמידים/ות לעצום עיניים ולדמיין את עצמם/ן כדגים ולשאול:

• איך זה להיות דג? האם הם/ן מרגישים/ות בחלקלקות גופם/ן שעובר דרך המים? את הזנבנב השט מצד לצד?
• האם זה שונה לשחות כדג קרוב לפני המים? ואיך זה מרגיש לצלול עמוק עמוק? לבד? בלהקה? איך המגע של אלמוג? אצה?
• איך זה להכנס לתוך סלע משונן ולצאת ממנו? ובכלל איזה צבעים יש לדג שהם? 
• איך מרגישות העיניים? מהיכן הם נושמים?

– כעת ממש לפני השמעת השיר אפשר להנחות את כל הדגיגים והדגיגות לעלות
אל פני המים ולהרגיש בהפתעה בטיפה ועוד טיפה ועוד. הטיפות מתחזקות! מה
עושים בגשם הזה? משמיעים את השיר…

אפשרויות נוספות:

• כלי נגינה שילוו את השיר
• יצירת תנועות מותאמות למילות השיר.
• ניתן לחתום את המפגש במשחק "ים, יבשה בגשם" כלומר: התלמידים/ות הם/ן הדגים שעומדים על כסאות. כשהמורה מכריז "ים" עליהם להתנהג כדגים בגשם;  לרחוץ זנב או קשקשת/ לשחק תופסת ועוד. כשהמורה מכריז "יבשה" על התלמידים/ות להתנהג כאנשים/נשים בגשם לאחוז במטריה דמיונית, לבצבץ  במגפיים בשלוליות ועוד. 

מפגש שני

קריאה- הדייג ודג הזהב / עיבוד של פושקין לאחים גרים

מפגש הבוקר הזה יעסוק בסיפור 'הדייג ודג הזהב'.

אנו ממליצים לקרוא את הסיפור במלואו.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

לפני הקריאה –

ניתן לפרוש בד כחול/ מטפחות כחולות ולבנות ולדמות ים. הזמינו את התלמידים/ות לצאת לדיג… נחבוש כובע דמיוני, ניקח אתנו צידנית דמיונית ובתוכה נשים צידה לדרך מזון ומים לנו, תולעי פיתיון לדגים, ומה שכחנו? חכה כמובן. נעמוד במעגל סביב ים המטפחות ונשיר שירים לדגים. אז נשליך את החכה הדמיונית. נעמוד בשקט ולא נזוז. נחכה יחד עם החכה. האם מישהו מרגיש שיש משהו שמושך את החכה שלו? הנה הנה.. לא! זו רק נעל ישנה שנסחפה.. ואולי עכשיו? מישהו הצליח לתפוס דג?

כעת נחזור לשבת ונתחיל בקריאה –

לפני שנים רבות גרו בבקתה דלה, על חופו של ים המים, דייג עני עם אשתו הענייה. כל בוקר היה הדייג יורד אל חוף הים, פורש את הרשת – ונפשו מבקשת: מה קשים הם חיי הדייג; יום ולילה רק ידאג. מי ייתן ויזרח לי יום חג ואצליח לדוג סוף סוף דג. 

והנה, יום אחד נתמלאה תפילתו של הדייג. כאשר העלה הדייג את הרשת והציץ אל תוכה, ראה דג זהב! ביקש הדייג לקחת את דג הזהב לביתו, אך פתאום פתח הדג את פיו ואמר: אנא, דייג טוב עיניים, החזר נא אותי אל המים. 

אם זאת תעשה וחסדך תגלה – כל אשר תבקש – אמלא! 

הקשיב הדייג לבקשתו של הדג ולא ידע מה לעשות: דג זהב נפלא כל כך! חבל לוותר עליו. אך מאחר שהיה אדם טוב לב, הוציא לבסוף את הדג מתוך הרשת, החזירו למים ולא ביקש דבר.

כעת מומלץ לעצור – ולבקש מהתלמידים/ות לדמות את נקודת המבט של הדג.

אפשר להזמין את התלמידים/ות להתחלק לזוגות כשהאחד יהיה דג הזהב והשני דג רגיל ולספר מה קרה עד כה. תפקיד החבר הוא להקשיב, לשאול, לתת עצות כמו "אל תחזור יותר לאזור או "כמה טיפשים בני האדם". ועוד.

כעת נמשיך –

ובפתח הבקתה ישבה אשת הדייג וחיכתה לבעלה, כי ישוב מן הים. והנה הופיע הדייג, הרשת ריקה, ובפיו הסיפור: דג זהב העליתי, אך הוא ביקש כי אחזירו למים, והבטיח כי ימלא כל אשר אבקש ממנו. 

ומה ביקשת ממנו? 

דבר לא ביקשתי, אמר הדייג. 

למשמע הדברים האלה נתמלא לבה של האישה זעם והיא קראה: אבוי, איזה בעל תמים. התבונן ותראה איך אנחנו גרים – בבקתה עלובה, המלאה עכברים. שוב לים ואמור לדג בזה הלשון: אשתי מבקשת לגור בארמון".

מה… נבהל הדייג, אבל… 

הרם רגליך! צוותה האישה על בעלה בקול צעקה.

מה יכול היה הדייג המסכן לעשות?

כאן ניתן לעצור ולשאול את התלמידים/ות מה באמת לדעתם/ן יכול היה הדיג לעשות, ולהמשיך לקרוא:

הסתובב וחזר אל החוף. הגיע לים וקרא בקול: דג זהב, דג פלאים אנא בואה אלי, ידידי הנעים. 

לא עבר רגע והנה נראה ראשו של הדג מציץ מן המים ופונה אל הדייג בקול פעמונים: הנני, דייג טוב עיניים, שמעתי קולך על המים. אם תרצה משהו – לי גלה:  כל אשר תבקש – אמלא. 

אני איני מבקש דבר, אמר הדייג, אבל אשתי – היא כועסת עלי ורותחת. אותי מגרשת, הימה שולחת. אנא סלח לה. אך בפיה כזה מין פזמון היא מבקשת לגור ב…ארמון. 

רגע קט שררה דממה על החוף ואחר כך נשמע קולו של הדג: לך לשלום, ידידי הדייג. בקשת אשתך תתמלא במהרה!

שב הדייג לביתו, ולפתע נעצר במקומו. במקום אשר בו עמדה הבקתה העלובה ראה ארמון רב פאר ונוצץ בשמש. ובפתח הארמון ישבה אשתו לבושה שמלה הדורה. ובכן, רעיתי, האם עכשיו מרוצה את? פנה אליה הדייג. 

מרוצה? לא ולא! אם בקשת ארמון – באותה הדקה גם יכולת לדרוש את שרביט המלכה. לך לדג ובקש שייתן לי גם כתר, שרביט מלכות, משרתים וכל היתר. 

מה יכול היה הדייג לעשות? הסתובב לאחור ועלה על השביל המוליך אל הים. בא הדייג לחוף, נכנס לים, עלה על סלע וקרא: דג זהב, דג פלאים, אנא, בואה אלי!  לא עבר רגע והנה נראה ראשו של הדג מציץ מעל המים. והדייג פתח ואמר בקול, שיש בו בושה ותחינה:

אשתי – אנא סלח לה… אבל דעתה נסתלקה: מבקשת היא להיות ל – מ ל כ ה.

אחר כך נשמע קולו של דג הזהב: שמעתי, הבנתי – ואל תתפלא: בקשת אשתך חיש מהר תתמלא.

עלה הדייג בשביל, ובהיכנסו לארמון ראה את אשתו יושבת על כיסא מלכות, כתר לראשה ומשרתים מימינה ומשמאלה.

ובכן, רעיתי, האם עכשיו את מרוצה? אמר לה הדייג. 

אך אשתו ענתה בקול נרגז: עד מתי תרוץ כל פעם לבקש? לך, תפוס את הדג, תשים אותו בכד – וכל דבר שנבקש – הוא יעשה מיד! 

הלך הדייג לשפת הים, כמו שצוותה אשתו, אבל הדג לא בא כלל. פשוט צלל ונעלם. 

חזר הדייג אל ביתו ומה ראה? במקום ארמון – רק בית דל וגג דולף. הכל כבתחילה. ובפתח עומדת אשתו בשמלה ישנה, והיא בוכייה. והדמעות מעיניה זולגות טיף-טוף טיף-טוף… וזה הסוף.

בתום הקריאה ניתן שוב לחזור אל הזוגות (אלו שחילקנו בתחילת מפגש הבוקר) והפעם להתחלף (כלומר מי שהיה בתפקיד החבר יהיה כעת דג הזהב ולהפך).

דג הזהב יספר כעת מנקודת מבטו את סיום הסיפור ויסביר מדוע לא נעתר לבקשתה האחרונה של האשה ומדוע עד עכשיו הוא דוקא הסכים למלא את מבוקשה.

נחזור למליאה ונשאל אם יש "דגים" שרוצים לשתף/להדגים את שיחתם. 

אפשרויות סיפוריות נוספות הן:

• 'דגיג' מאת ג'.דונלדסון (שהולך יופי עם נמו) 
• פרק 5 ב- 'מומינים' מאת ט. ינ(שהולך יופי עם 'הזקן והים' של המינגווי)
• כספיון מאת פאול קור 
• הסרט 'סיפורי דגים' (ראו קדימון כאן)- הוא הזמנה חגיגית להגזים ולפתח סיפורי דגים. איך העולם היה מסופר מנקודת מבט של דגים? 

מפגש שלישי

!go to your room

מפגש בוקר זה יתחקה אחר מוטיב השהיה בבטן הדג כזמן לתקן ולחשוב על מה שנעשה לקראת ההמשך.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

אנו מציעים לפתוח את המפגש בשחזור של סצנה משפחתית מוכרת: ילד עושה מעשה לא מקובל ונשלח לחדרו. תוכלו להשתמש בדוגמאות שמעלים/ות כמה מהתלמידים/ות בכיתה או להשתמש בסצנות קיימות (תוכלו להזכיר את מקס שנשלח לחדר שלו ב-'ארץ יצורי הפרא', או להקרין קטע מהבאים- כולם מצריכים תרגום על ידי המורה, הגם שהם מובנים בלי שום שפה…: מתוך לילו וסטיץ'- כאן וכאן- בכמה שפות, כאן, מתוך הכל בראש- כאן, מתוך ארתור- כאן- האפיזודה השניה, ועוד רבים)

💬 לאחר שחזור הסצנות או הקרנת הסצנות תוכלו לשאול

• איך הרגישו בחדר; האם באמת חשבו על המעשה שעשו או רק 'אוף, איזה מעצבן זה כששולחים אותי לחדר'?

– כעת ספרו על יונה הנביא שקיבל הנחיה (ללכת לנינוה) ועשה את כל מה שיכול היה לעשות כדי להתחמק ממנה (תוכלו להזכיר את תהליך הירידה של יונה בפרק א'- יורד לנמל יפו, יורד לירכתי האניה, יורד למים ונבלע על ידי הדג(. אם תספרו את הסיפור על גרם מדרגות בבית הספר תוכלו להדגים את תהליך הירידה של יונה על גביהן. 

– כעת תוכלו לבקש מהתלמידים/ות- עמוק מהזיכרון הפרטי שלהם/ן- לסייע ליונה להיחלץ מבטן הדג. מה עושים? מתחנפים? (לפעמים זה עוזר), מנסים להתחמק? איך? מנסים לשכנע את ההורה (סליחה, האל) בצדקת הטיעון של יונה?
– לסיום, תוכלו להזמין גם את פינוקיו להצטרף למסיבה. אולי יוכל לסייע ליונה מנסיונו?  (בפרקים 50 כאן ו 51- כאן נחלץ פינוקיו מבטן הדג). האם יסייע לו לצאת החוצה? אולי ישכנע אותו לתקן את דרכיו ולהתפייס עם יוצרו?

• הניחו לתלמידים/ות להכריע עבור יונה מה לעשות (האם יוכלו להגיע להצעה קבוצתית אחת?).
• לבסוף- ספרו להם/ן מה בחר יונה התנ"כי לעשות בפרק ב' ()להתפלל) ומה היתה התוצאה בפרק ג' (נפלט מן הדג, ביצע את המשימה וקיטר).
  – תוכלו להכין אטב או קיפול נייר עם דג גדול המסתיר בתוכו את יונה או פינוקיו (או סתם דג), כמודגם כאן:

• אפשרות נוספת היא לעסוק בסיפור על יוסף מוקיר שבת והמרגלית שנמצאה בבטן הדג- כאן.

חומרים דרושים:

• חומרי יצירה מגוונים

מפגש רביעי

דגים אומנותיים

הצעת הגשה:

• הסבירו כי מפגש בוקר זה יתנהל בשקט, כמו דגים.
  – ברקע תוכלו להשמיע קולות של מים זורמים דוגמת כאן..
  – תוכלו להזמין את התלמידים/ות ליצור דג יחיד ומיוחד שיצטרף לאוסף דגים כיתתי, דוגמת ההצעות האלו:

מפגש חמישי

תיאטרון דגים

במפגש בוקר זה נתנסה בתרגילי תיאטרון 'דגיים'.

הצעת הגשה:

• לשם חימום, הזמינו את התלמידים/ות להסתובב בחלל החדר. תוכלו לספר: 
  לאט לאט, האם תוכלו להבחין? במקום ידיים- סנפירים, במקום אף- זימים, במקום עור- קשקשים. אנחנו דגים באגם! הנה, נתקלנו באלמוג והלכנו לאיבוד בין עלי שושנת ים. הנה, סוסון ים חמוד, הנה כריש והנה תיבת אוצר!
•  כעת קראו לתלמידים/ות את הסיפור של א. לזרוביץ'- 'כמו דג במים' (כאן). בעת הקריאה התעכבו על סוגי הדגים השונים ובקשו מהתלמידים/ות לגלם בכל פעם את הדג המתואר בסיפור.
• לאחר שהתנסו התלמידים/ות בכל מגוון הדגים בסיפור, הזמינו אותם/ן לבחור דג שיגלמו עד סוף המפגש, בקשו מהתלמידים/ות לבחור דג שחשו קרובים אליו. היכן הוא מתמקם באגם הכיתתי? כיצד הוא מתקשר עם דגים אחרים?
• החליטו מה עשוי לסייע לדגים לחיות יחד באגם. כעת- נסו לחבר בית חדש לסיפורו של לזרוביץ. בית שיתאר את האגם הכיתתי (או האגם הכיתתי שהיו רוצים לחיות בו). 
• כעת, ולשם סיום, השיבו את התלמידים/ות מהאגם ל-'כאן והעכשיו' של הכיתה: 
  לאט לאט, האם תוכלו להבחין? במקום סנפירים- ידיים, במקום זימים- אף, במקום קשקשים- עור. במקום אגם- אנחנו תלמידים/ות בכיתה! הנה, נתקלנו בילקוט ודרכנו על מחברת. הנה, העבודה שלי בחשבון ששכחתי אתמול! אוף, חבל שמצאתי..

מפגש שישי

פילוסופיה של דגים

במפגש בוקר זה ננסה להבין מה הופך דג לדגי, ועל הדרך מה הופך אדם לאדמי, לפחות לדעת ויגוצקי.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

במפגש הבוקר הזה נעסוק בשאלה מה הופך דג לדג? נעסוק בזה על ידי הכרות עם מגוון שילובים מפתיעים של דגים:

💬נשאל:

•  אז מה הופך דג לכזה? העובדה שהוא חי במים? שהוא לא יכול לחיות מחוץ למים?
• מה באשר ליצורים שנולדים במים ומסוגלים לחיות גם מחוץ להם- האם הם אינם דגים (דו חיים- כאן)? ומה באשר ליונקים שחיים במים? מה הופך אותם לפחות 'דגיים'? (אודות הדולפינים קראו כאן).
•  מה הופך דג לדג? אולי נלך על דרך השלילה. דג נעשה כזה משום שהוא אינו ציפור! (הנה תרגיל מענין ביצירת מטמורפוזה בין דג לציפור- כאן, הנה תערוכה בנושא כאן ופה קצת מידע אודות דגים מעופפים ממשפחת הדאוניים כאן וכאן)
• אולי- דג נעשה כזה משום שאינו אדם? האם כשהארי פוטר גידל זימים בדרך קסומה ושחה על מנת להציל את חבריו (ראו כאן, ואפשר גם את הקטע הבא מתוך  ,The water  babies  בו הילד  תום חי במים, בחברת דגים) הוא נעשה דג? אולי הוא 'סתם' אדם עם זימים?
• האם כשבת הים הקטנה מוותרת על הסנפירים והזנב ומקבלת רגליים היא מאבדת את ה-'דגיות' שלה והופכת לאדם? (ראו כאן). אמנם אנחנו מדברים על דגים, אבל על הדרך אפשר לחשוב במה אנחנו בני אדם… כאן תוכלו להזכיר את דברי ויגוצקי לעיל.
•  ה-'דגיות', החיים במים, הרבה יותר מגוונים ממה שנדמה. כמעט כמו החיים על הארץ.