קריאת כיוון
'בכל אי סדר יש סדר נסתר', טוען יונג. 'בכל כאוס יש קוסמוס'. מהו כאוס? האם הוא מה שבין כלום ועולם? האם הוא העדר סדר וזהו? האם הוא הכרחי כדי לחיות/ ללמוד/ להתנהל? האם נוכל ליצור הגיון וסדר מתוך כאוס?
בשבוע זה נשיר שירי עולם הפוך, נספר על ממלכת 'הפכאל' של דוד אריה בה הכל מתנהל הפוך, נתהה האם אמנות נובעת מהשראה פרועה, כאוטית או דוקא מסדר ולסיום נתרגל גם נונסנס.
שבוע כאוס הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקת במצב הקדם בריאתי- התוהו.
מהלך השבוע:
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 |
אפיק | שיר | קריאה | יהודי | אומנות | מדע | פילוסופיה |
נושא | עולם הפוך | דוד אריה ליצן החצר בממלכת הפכאל | בין פורים לכיפורים | יצירה בעקבות י. וורלי | אפקט הפרפר | כאוס |
ובאריכות:
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר עולם הפוך ונחווה זאת בהליכה הפוכה.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: הדוד אריה בממלכת הפכאל- נבחן אילו נורמות חברתיות יש לנו וקשה להפוך ונתנסה בזה קצת.
מפגש 3- מפגש יהודי: המקום של היפוכים ביהדות והקשר בין יום הכיפורים לפורים.
מפגש 4- מפגש אומנות: נכיר את הסדר האומנותי של יורסוס וורלי ונתנסה ביצירת סדר כזה במרחב שלנו.
מפגש 5- מפגש מדע: נכיר את רעיון אפקט הפרפר והסדר או הכאוס שיש בהשפעתו בעולם המדע.
מפגש 6- מפגש פילוסופי: ננסה לענות על השאלה- האם העולם שואף לסדר או בלאגן?
מפגש ראשון
שיר השבוע
במפגש בוקר זה נכיר את שיר השבוע שלנו, השיר 'עולם הפוך' מאת נ. היימן.
שיר השבוע שלנו עוסק בהיפוך העולם; העולם השלם והרגיל- הוא העולם 'שלנו', ובניגוד לו, עולם אחר, מדומיין, הפוך ושונה ממנו.
למורה- מעניין לדעת ש…ההסדר מתהפך בשירו של היימן והוא מבטא את מה שקורה "שם, רחוק", שאינו בשליטתנו ואין אנו יודעים עליו מספיק.
האם באמת "שם נחגגים החגים במועדים אחרים" ו-"הדודות רזות"? או שאולי זהו תעתוע שמקורו באי הידיעה? אחת הדרכים להתמודד עם הלא ידוע הוא לנסות לשלוט בו, לארגן אותו באופן מלאכותי. כך,בשיר זה יוצר המחבר 'סדר לכאורה'- הכל בעולם הנכר הפוך לסדר המוכר לנו. הבלגן נותר מאורגן ועל ידי כך בר הכלה. הצורך לדמיין עולם נוסף הוא גילוי סקרנות פשוט וטבעי, הבחירה לדמיין את העולם האחר דווקא כ-'הפוך', חוזרת שוב ושוב בשירי ילדים (ראו להלן) במשמעות דומה. ואולם, הצירוף 'עולם הפוך ראיתי' מקורו תלמודי (בבא בתרא י' ע"ב) והוא עוסק בעולם הבא ובצפון בו. בנו של רבי יהושע אמר שראה עולם הפוך ובו 'העליונים למטה והתחתונים למעלה'. אביו משיב על כך: 'עולם ברור ראית'- כלומר- מה שאנו מחשיבים בעולם הזה כנעלה, בעולם הבא הוא פחות. לפיך מה שצריך להיות למעלה מגיע למקום הראוי לו בעולם הבא. בעצם, אומר רבי יהושע- אנחנו חיים בעולם הפוך כאן. מה שחשוב הוא שולי ולהיפך.
עולם הפוך
מִלִים ולַחַן: נחום הַיימָן
הצעות הגשה לבחירה:
- כלי נגינה שילוו את השיר
- יצירת תנועות מותאמות למילות השיר
- ציור של עולם הפוך- על גבי דפים גדולים מהרגיל (A3) הזמינו את התלמידים/ות לצייר עולם הפוך: כיצד נראים הבתים בעולם הזה; גגות הבתים, הרהיטים? אילו צמחים צומחים בעולם ההפוך? כיצד נראים האנשים?
- תרגיל בתנועה- לאחר השמעת השיר נעמוד על ההבדלים בין התנהלות בעולם "מסודר" ל-"הפוך", זאת באמצעות תרגיל הליכה מעגלית במרחב הכתה: – נצעד בצורה 'מסודרת', איטית (אפשרי תוך כדי תנועות ידיים דמיוניות המייצגות סדר – לקפל כביסה, להחזיר צעצועים למקומם).
– למשמע אות מוסכם התלמידים/ות יעצרו/ יקפאו – נשים לב למנח הגוף, לגפיים, להבעת הפנים.
– נחזור להליכה מסודרת ושוב, עצירה/קפיאה לקול האות המוסכם.
– כעת ננחה את הילדים לצאת שוב להליכה 'משתוללת'- כאשר חלקי הגוף מוטחים לכל עבר(אפשרי תוך תנועות ידיים של פעולות דמיוניות: להעיף את הבגדים מתוך הארון, להשפריץ שוקו מכוס דמיונית וכו'…)
– למשמע אות מוסכם התלמידים/ות יעצרו/ יקפאו – גם עתה נשים לב למנח הגוף, לגפיים, להבעת הפנים. נבחן: מה השתנה בתנוחת הגוף והבעות הפנים. האם "נתקלנו" בילדים אחרים?
– נחזור ללכת 'מסודר' הישר למקומות ונבקש מהתלמידים/ות לעצום עיניים ולחשוב מתי הם/ן חשים/ות בנוח יותר- מבחינת הגוף, המוגנות וכו'- במצב של סדר או אי סדר? - מגוון יוצרים חיברו והלחינו שירים המתארים את המציאות כשהיא משובשת. הנה עוד שלוש הצעות שונות. עולם הפוך של נורית הירש עם אנימציה- כאן, עולם הפוך- 'פרפר נחמד'- כאן, עולם הפוך- מוזיקה אורגנית- כאן.
מפגש שני
קריאה- הדוד אריה בממלכת הפכאל
מפגש בוקר זה עוסק בביקור של הדוד אריה בממלכת הפכאל.
למורה- מעניין לדעת ש…הסדרת ספרי 'הרפתקאות דוד אריה', היא מסוגת הגוזמאות, המעשיות והפנטזיה היאים במיוחד לעיסוק בכאוס. גיבור הסדרה הוא דוד אריה, עוד דוד לא רגיל (ברוח 'דודי שמחה' של ע. הלל) המספר לאחייניו מדי יום רביעי הרפתקאות דמיוניות במחוזות בדויים ועל ידי כך מסייע להם להתבונן מעט אחרת על בעיות היום- יום במציאות. על סדרה זו תוכלו לקרוא כאן וכאן.
בספר הראשון בסדרה, 'הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה', מספר הדוד לאחיינו כיצד הפך לליצן החצר בממלכת הפכאל. הסיפור נבע עלה מן השאלה המוכרת: 'האם לאכול בידיים נחשב מנהג ברברי או לא', וכך עונה דוד אריה: "צפריר …יש מקומות שאוכלים בהם בידיים ויש מקומות שאוכלים בהם בעזרת מקלות. אבל אתה יודע שהאמהות בממלכת ההולכים על הידיים אומרות לילדים שהן 'אל תאכל ברגליים'?!" (עמ' 50 )
הצעת הגשה:
תוכלו לפתוח את המפגש באכילה בידיים! כך גם מתחיל הסיפור. הניחו סכין ומזלג על השולחן ובכל זאת, בחרו לאכול בידיים, לאט לאט, עד שהתלמידים/ות ישימו לב.
אנו ממליצים לקרוא יחד את רוב הפרק העוסק בממלכת הפכאל, ברצף (עד סוף עמוד 33) בסיום הקריאה תוכלו לשוחח על נורמות ש-'מסדרות' עבורנו את העולם ועל הפרתן.
💬 שאלות אפשריות:
- האם נתקלתם/ן במנהג שהיה עבורכם/ן מוזר ובלתי מוכר?
- האם יש מנהגים מקובלים בעולמכם/ן שאתם/ן מתקשים/ות במימושם ובהבנתם? למשל: המנהג לנעול נעליים או להכין שיעורים…),
– תלמידים/ות בעלי יכולות בוודאי ינסו להדגים הליכה על הידיים וכו'- שימו לב (גם בממלכת הפכאל ליפול על הראש זה כואב ומסוכן). כבר עדיף שידגימו אכילה ברגליים…
– אנו מניחים שהשיחה על דוד אריה תזכיר לתלמידים/ות דמות סיפורית אחרת שהמציאות 'התהפכה לה': המפוזר מכפר אז"ר. חשבו/ המחיזו/ ציירו מה היה קורה לו המפוזר היה מגיע לממלכת הפכאל?
סיפורו של הדוד אריה נכלל תחת ההגדרה של איגיון, נונסנס (אודות סוג יצירה זה תוכלו לקרוא כאן, כאן ). תוכלו לקרוא לתלמידים/ות עוד דוגמאות לנונסנס. הנה:
- מתוך: מבעד למראה ומה אליס מצאה שם/ ל. קרול
אליס: "אין טעם לנסות, אי אפשר להאמין בדברים בלתי אפשריים".
המלכה הלבנה: "פשוט אין לך הרבה ניסיון. כשהייתי בגילך, התאמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי אפשריים עד ארוחת הבוקר". - אובד עצות / ש. סילברסטיין : פלא שלא איבדת ת'ראש"/ אמרה אמא,/ "מזל שהוא מחובר לצוואר"/ אז בטח היום החיבור השתחרר,/ כי בזמן ששיחקתי כדור עם חבר, הוא נשבר ונפרד ואבד./ ואני לא יכול לחפש אחריו / העיניים שלי נמצאות על פניו./ ואני לא יכול גם לקרוא לו,/ כי הפה שלי גם כן עליו./ (ממילא אני לא שומע שום צלילי – האוזניים שלי הרי גם לא אצלי.)/ ואפילו לחשוב על כל הענין/ אני לא מסוגל – המח לא כאן./ אז מה עוד נשאר לי עכשיו לעשות?/ לשבת שניה על האבן הזאת…
- מתוך מכתבים לליאורה/ ע. בורלא /ניו יורק, אמריקה, יום רביעי
… אצלנו באמריקה אין הרבה חדשות. קרה לנו אסון קטן: חבקוק ומוסטפה, שני דגי הזהב שלנו, מתו מיתת פתע. אין אנו יודעים את הסיבה, אבל אני חושד בהם שאכלו יותר מדי, וזה הזיק להם. הם היו זללנים עצומים, ופטפטנים גדולים. תמיד היו מדברים דברי רכילות על הקרובים שלהם. אינני אוהב דגים רכלנים. בקצור, עשינו להם לויה והשלכנו אותם בכבוד גדול אל הנהר, כי חשבנו שזוהי טיפשות לקבור דגים ביבשה. ניגנו לכבודם רקויאם (רקויאם זה מנגינה שמנגנים לזכר המתים), וכשחזרנו הביתה מצאנו את הצוואה שהם השאירו. היא היתה כתובה על שבעה דפים של מים, ואנחנו לא הבנו את השפה, אבל נדמה לי שהם השאירו לנו בירושה שלוש בועות אויר וצדף אחד קטן.
בהמשך לקריאה, הזמינו את התלמידים/ות לכתוב (או לצייר, או להמחיז) קטע נונסנס משל עצמם/ן. במידה והם זקוקים לזנב השראה, תוכלו להציע:
– האם תוכל/י להמשיך את אחד הקטעים שקראנו יחד?
– ואולי לשנות קטע? זו תמיד אפשרות, לדמיין מה יכול לקרות אחרת.
– האם תוכל/י לכתוב קטע שמתחיל במילים: 'שלג כבד ירד בנגב' או מסתיים במילים:
'זה היה מעורר תאבון באופן תנ"כי ממש'?
אם את/ה אמיצ/ה במיוחד הבוקר- השתמש/י בשני המשפטים לאותו סיפור!
אפשרות נוספת: לכיתות מסוימות אולי יתאים יותר 'המפוזר' כסיפור מלווה לשבוע הכאוס.
במידה ותבחרו בסיפור זה, תוכלו להיעזר ב-'הצעת ההגשה' הבאה:
- היכנסו למפגש במצב 'מבולבל', התהלכו בפיזור דעת, שבו במקום של תלמיד, כבו את האור, צאו מהכיתה, היכנסו שוב. משהתלמידים/ות הבחינו בכך שהבלבול מתוכנן, תוכלו לומר משהו ברוח זו: שלום, היום… רגע איזה יום היום? טוב היה מפגש נחמד אפשר להכניס מחברות לתיק. Ok, now we are about to learn a new .song about the ABC
מה? זה לא שיעור אנגלית? פורפאבור, ואמוס. אה גם לא ספרדית? איפה היינו? איזו כתה זאת? איפה המפתחות שלי? והמשקפיים? - קריאת המפוזר מכפר אז"ר מאת ל. גולדברג
- עם סיום הקריאה, תוכלו לשלוח את התלמידים/ות להביט סביבם/ן ולבחון על אלו מהדברים אנו נוהגים לחזור באופן קבוע מדי יום באותה השעה, ולחשוב: איך היינו מרגישים/ות אילו הדברים הללו היו משתנים באופן פתאומי ו- 'מתבלגנים'?
מפגש שלישי
כאוס יהודי
מפגש בוקר זה עוסק בהפכים והיפוכים בלוח השנה העברי ובקשר שבין פורים ליוה"כ.
למורה- מעניין לדעת ש…למראית עין, אין מועד הפוך יותר מיום הכיפורים (הכבוד והתהומי והשקט) מאשר חג פורים הקרנבלי והסוער. למעשה יש ביניהם דמיון רב, שניהם מועדים של היפוך, שינוי ואי סדר (שהוא בעצם הסדר…).
השורש ה.פ.כ במקרא מופיע בהקשר של שינוי לרעה )"עוֹד אַרְּבָעִים יוֹם וְּנִינְּוֵה נֶהְּפָּכֶת"- ספר יונה הנקרא ביום הכיפורים( וגם לטובה )"אֲשֶר נֶהְּפַּךְ לָהֶם מִיָגוֹן לְּשִמְּחָה, ומֵאֵבֶל לְּיוֹם טוֹב"- מגילת אסתר הנקראת בפורים(. בין חג פורים ויום הכיפורים יש קווים של דמיון בשמם ומעצם זה שבשניהם מתאפשר שינוי והיפוך של מצב שתוכנן לבוא לעולם. הקשר הזה בין פורים ליוה"כ מתחדד כאשר מבקשים החכמים לדמות את אחרית הימים: "שכל המועדים עתידים (להיות) בטלים (בימות המשיח), וימי הפורים אינם בטלים לעולם… אמר ר' אלעזר, אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם" (מדרש משלי פרשה ט').
הצעת הגשה:
- אני פורים/ אני כיפורים- חלקו את התלמידים/ות בכיתה לשתי קבוצות. בקשו מקבוצה אחת להדגים באופן דרמטי את יום הכיפורים ומן הקבוצה השנייה לנחש באיזה מועד מדובר. בקשו מן הקבוצה השנייה לבחור את המועד ההפוך והשונה ביותר מיום הכיפורים ולהדגים אותו. מן הקבוצה הראשונה בקשו לנחש באיזה מועד מדובר. האם נחשו? מה הופך את יוה"כ לכזה ומה את חג פורים? מה הקשר בין המועדים האלו?
- עולם מושלם- הזמינו את התלמידים/ות לפנטז את העולם האוטופי מבחינתם/ן (בציור, בהמחזה): כיצד יראה עולם כזה? מי יחיה בו? הקשו ובקשו מהתלמידים/ות לדמות כיצד יראה הזמן בעולם המדומיין שלהם/ן, כיצד יראה לוח השנה בעולם המפונטז. האם ישמרו על כל החגים והמועדים? ברקע תוכלו להשמיע שירי פורים כאן ושירי יום הכיפורים כאן, כדי שנזכור מאין יצאנו ולאן אנו שבים במערך הזה…
- ספרו לתלמידים/ות על העולם האידילי שמתכננים חכמים לאחרית הימים ואת העובדה שרק יוה"כ ופורים 'נשארים' בלוח השנה. שאלו: מדוע, בעצם? האם יש קשר בין המועדים האלו? מה הוא יכול להיות?
- אפשרות אחרת- הזמינו את התלמידים/ות לציור בעקבות השאלה- איך נראה היה תוהו ובוהו? מה היה הריח של העולם לפני שהוא התחיל? מה היה הטעם שלו? המרקם? הצבע? הרגש? האם העולם בכאוס הכיל את כל המרכיבים של העולם שיווצר ממנו אחר כך? אולי סתם היה ערפל גדול? תוכלו ליצור תוהו ובוהו קבוצתי כפי שמודגם כאן
- בעקבות 'נהפוך הוא', סמל הכאוס המתוכנן ביהדות- בקשו מהתלמידים/ות לבחור כמה סיפורים תנ"כיים מוכרים ולהציע להם סיום אחר, הפוך. למשל: סדום ועמורה, סיפור יונה וכו'… כיצד הם/ן מעדיפים/ות את הסיפורים?
מפגש רביעי
כאוס ואומנות
מפגש בוקר זה עוסק ביצירתו של האמן יורסוס וורלי.
מרבים להניח כי יצירה היא תוצר של פרצי רגשות והשראה, שאינם מובנים ומסודרים. האמן השוויצרי יורסוס וורלי (Ursus Wehrli) בספרו The Art of Clean Up מתעמת עם התפיסה הזו. מיצירתו נדמה כי הסדר הוא האמנות האמיתית (קראו כאן או צפו כאן)! הצעת הגשה:
- אנו מציעים לפתוח את המפגש בשאלה למי יש את הקלמר הכי מבולגן, לשאול מה הופך אותו לכזה מבולגן ולנסות להציע כל מיני 'סדרים' לרכיבי הקלמר (כל האדומים, כל המחקים, כל הפתקים וכו').
- כעת תוכלו להראות את המצגת המצורפת. במצגת עבודות שונות של וורלי בהן הוא ממיין, מארגן ומסדר את 'העולם' (מחניון, צלחת צ'יפס או אפילו יצירה של ואן-גוך). האם זו אמנות לדעתכם/ן? שאלה. כיצד הוא היה מסדר את הקלמר?
- כהפעלה לבוקר זה אנו ממליצים לתת לתלמידים/ות לבחור חפץ מרובה פרטים שעומדים באי סדר (ילקוט, קלמר, ארונית) או מרחב שלם (למשל הכיתה), להבחין בפרטיו, למיין את רכיביו, להעמיד אותם באופן מסודר, לצלם אם אפשר. תוכלו לשאול: מה עוררה החוויה של הסידור? האם לסדר זו אמנות? ואולי לבלגן דווקא?
- אפשרות נוספת היא לצאת ליצירה משותפת בעקבות עבודתו הכאוטית והקסומה של האמן ג'קסון פולוק- כאן.
מפגש חמישי
הכאוס במדע– אפקט הפרפר
במפגש הבוקר הזה נכיר את המשמעות המדעית של המילה "כאוס".
למורה- מעניין לדעת ש…"תורת הכאוס" אינה עוסקת כלל בבלגאן! היא ענף במדע העוסק במערכות מורכבות שלא ניתן לחזות כיצד יתנהגו, למרות שאנו מבינים את החוקים שהן פועלות לפיהם. אלה מערכות שבהן הבדלים קטנים בתנאי ההתחלה יכולים להפוך להבדלים גדולים מאוד בהמשך. עוד אודות תורת הכאוס-
כאן,
כאן ו
כאן.
הצעת הגשה:
לשם פתיחה אנו ממליצים להאזין לשיר "הכל בגלל מסמר" כאן או לקרוא את מילותיו כאן. השיר מתאר כיצד מסמר שנפל מפרסתו של סוס הוביל לתבוסה בקרב. בקשו מהתלמידים/ות להיזכר באירוע קטן, דבר מה שנראה זניח, אך הוביל בסופו של דבר למהלך משמעותי בחייהם/ן. מי קובע כיצד יתגלגלו חיינו? האם זהו אוסף של אירועים מקריים, כמו נפילת מסמר מפרסת סוס?
- כעת תוכלו לספר לתלמידים/ות כי משפט מוכר בתורת הכאוס תוהה "האם נפנוף כנפי פרפר בברזיל יכול לגרום לטורנדו בטקסס". לפי תורת הכאוס, התשובה חיובית: ייתכן שהפרפר גרם לשינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, וכך הוביל לשינויים גדולים.
- כעת נסו להניע מטוטלת. שאלו עד כמה תנועת המטוטלת צפויה. בכל תופעה שאנו רואים קיים ממד בלתי צפוי, הקשור בהבדלים קטנים בתנאי ההתחלה: אם למשל נשחרר מטוטלת מגובה מסוים ונחזור על הניסוי פעמיים, סביר להניח שתנועת המטוטלת לא תהיה זהה. בכל זאת, ניתן לחזות את תנועתה באופן כללי. לעומת זאת, במערכות כאוטיות, החל ברגע מסוים, לא ניתן כלל לחזות את התנהגות המערכת. ראו למשל את המטוטלת הכפולה המשתוללת כאן. כאן תוכלו לצפות בהדמיה ממוחשבת של התנהגות המטוטלת הכפולה, כשתנאי ההתחלה כמעט זהה: במקום זווית של 129 מעלות שוחררה המטוטלת מזווית של 130 מעלות. אנו מציעים להזמין את התלמידים/ות למצוא את ההבדלים.
- דוגמה למערכת כזו היא מזג האוויר. חשבתם פעם מדוע ניתן לחזות את מזג האוויר רק 5 ימים קדימה? מפני שזוהי מערכת כאוטית.
מפגש שישי
כאוס פילוסופי
מפגש בוקר זה עוסק בשאלה האם העולם שואף לסדר או לכאוס.
למורה- מעניין לדעת ש…מצד אחד, באחת מנבואות הגאולה בישעיהו (מ"ה 11-11) כתוב: "כִי כֹה אָמַר ה' בוֹרֵא הַשָמַיִם הוא הָאֱלֹהים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְּעֹשָה הוא כוֹנְּנָה. לאֹ תֹהו בְּרָאָה, לָשֶבֶת יְּצָרָה; אֲנִי ה' וְּאֵין עוֹד" על פי הפסוק הזה מטרת העולם ברורה: סדר, ישוב, תקינות. העולם אינו מיועד לתוהו.
מצד שני, בפיזיקה קיים מושג שנקרא אֶנְטְרוֹפּיה והוא מאפיין את מידת אי הסדר במערכת. זהו מושג מסורבל וסבוך שיש לו משמעויות בסטטיסטיקה ובתרמודינאמיקה וכהנה עניינים שאין בינם ובין גיל 8-9 הרבה- אבל דבר אחד אנחנו יכולים לומר: "האנטרופיה של היקום גדלה כל הזמן או במילים אחרות, "אי הסדר" ביקום תמיד הולך וגדל" (תוכלו לקרוא על כך כאן).
הצעת הגשה:
תוכלו לפתוח את מפגש הבוקר שלנו בשתי המחשות אנטרופיות:
- טפטפו צבע מאכל לכוס מים. קודם הצבע היה מרוכז בנקודה אחת בכוס, ואח"כ הוא מתפשט ו-"מתבלגן". כדי ליצור סדר עכשיו צריך להשקיע אנרגיה (את טיפת הצבע במים ניתן להפריד, בעזרת זיקוק המים, זה פשוט יקח המון מאמץ!).
- התיזו טיפת בושם באוויר – רגע אחד היא בבקבוק, ורגע אח"כ מריחים אותה גם מקצה החדר.
- תוכלו לספר לתלמידים/ות מהי אנטרופיה ומה אומר ישעיהו על תוהו וסדר בעולם. אם העולם שואף לאי סדר ואלהים מכריז שהעולם נוצר לסדר הרי שנפתח פתח לדיון פילוסופי!
💬נעל הבוקר (ולסיכום השבוע)! תוכלו לשאול את התלמידים/ות:
- האם אתם/ן מנסים/ות ליצור סדר/ אי סדר או שהוא פשוט 'נהיה'? מה יקרה לדעתכם/ן בבית אם אף אחד לא יסדר אותו? (לאט לאט המדפים יתרוקנו ממשחקים, ספרים על הרצפה ועל המיטה, יהיו כלים בכיור, לכלוך על הרצפה…). או: מה יקרה לכיתה? לגינה?
- האם אתם/ן רק מיישמים/ מתחמקים מכללי סדר של אחרים (למשל: איך להעתיק מהלוח בצורה מסודרת) או שיש דברים שבהם/ן אתם/ן קובעים/ות מה נחשב סדר/ אי סדר? (אולי קביעת כללים למשחק פרוע?)
- האם אתם/ן חווים/ות את העולם כמסודר (כללים, חוקים, מסגרות, סדר יום) או בלתי מסודר (החדר שלי, מצב מחברת חשבון, המחשבות שלי אחרי יום ארוך וכו').
- האם אתם/ן זקוקים/ות למידות גדולות של סדר או דווקא תשמחו לקצת יותר אי סדר?
- מה הופך דבר למסודר/ מבולגן, בעצם?
- הקפידו לאסוף את קצוות הדיון הפילוסופי כך שהעולם יחזור לסדר עבור התלמידים/ות…