קריאת כיוון
"אני רוצה תמיד עיניים לראות" כותב נתן זך. שבוע זה מזמן לנו נקודות מבט רבות על עיניים ועל חוש הראייה. בשבוע זה נתבונן על היכולת לראות; נתנסה באי ראיה, נתרגל ראיית טוב עם פוליאנה ונחום איש גם זו, נראה ונתערב יחד עם גיבור הספר 'דו קרב', נצפה באשליות אופטיות, נכיר את חוק המשכיות הראייה שהוא הבסיס להמצאת הקולנוע ונבחן נקודות מבט פילוסופיות. יש הרבה מה לראות!
שבוע ראייה נוגע לשני ממדים במעשה הבריאה: האחד קשור ליום השישי בו נברא האדם- ועמו החושים וביניהם הראיה (כשהיא לעצמה). הממד האחר נוגע ליום הבריאה הראשון ובו ראיה מגיעה במובן שיפוטי יותר- האל מעריך את יצירתו במילים 'וירא אלהים כי טוב'. בשבוע זה ננוע בין שני הממדים האלו של הראיה.
מהלך השבוע:
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 |
אפיק | שיר | קריאה | יהודי | אמנות | מדע | קולנוע | פילוסופיה |
נושא | אני רוצה תמיד עיניים | דו קרב | נחום איש גם זו | עין אינדיאנית | תעתועי ראייה | המצאת הקולנוע | פרספקטיבה |
ובאריכות:
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר 'אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות' ונחפש לראות את יופי העולם סביבנו.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא בספר דו קרב ונצטרף בעצמנו למלאכת יצירת הקולאז' בהתמקדות בעיניים.
מפגש 3- מפגש יהודי: נעסוק בראיית הטוב דרך הסיפור על נחום איש גמזו.
מפגש 4- מפגש אמנות: ניצור עין אינדיאנית הנקראת עין האלהים.
מפגש 5- מפגש תעתועי ראייה: לנביא דוגמאות שונות לאשליות אופטיות ונבחן מה זה עושה לנו לצפות בהן.
מפגש 6- מפגש קולנוע: ראייה וסוסים מעופפים- חוק המשכיות הראייה.
מפגש 7- פילוסופיה: שאלות על נקודות מבט שונות.
מפגש ראשון
שיר השבוע
מפגש בוקר זה יעסוק בהכרות עם שיר השבוע ('אני רוצה תמיד עיניים' מאת נתן זך), בקשר שבין ראיה, להתבוננות ולבסוף- להודיה.
למורה- מעניין לדעת ש…שיר זה עוסק בראייה בשני רבדים: היכולת הפיזית להביט ("עֵינַיִם כְּדֵי לִרְּאוֹת") והיכולת מתוך כך להבחין ביפה ובראוי להלל ("לִרְּאוֹת אֶת יְּפִי הָעוֹלָם וּלְּהַלֵל אֶת הַיֹפִי"). כך כותב אדמיאל קוסמן על השיר (
כאן): "זהו שיר יוצא דופן בנוף הכללי של שירת זך, שהרי אין בו אף קורטוב של ציניות. ואף אם נתמה על כך, ונשפשף היטב את העיניים ונחפש בשבע עיניים לא נמצא ב"עיניים" שבשיר הזה כל אירוניה, אלא פאתוס אמיתי ותמימות. זהו, בעל כורחנו, שיר של אמונה זכה. ונדמה שהמשורר עצמו מתפלא על יכולת נדירה זו שלו, כשהוא אומר שהוא שר כעת על "יפי העולם… המופלא הזה, שאין בו דופי" (=שאין בו ציניות וייאוש)".
אֲנִי רוֹצֶה תָמִיד עֵינַייִם
מִלִים- נתן זַךְ, לַחַן- אמיר גִלְּבּוֹעַ, שלמה אַרְּצִי
הצעות הגשה לבחירה:
- שימוש בכלי נגינה
- יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
- לראות את יפי העולם- אנו מזמינים אתכם/ן לצאת מחוץ לכתלי הכיתה ולהתבונן יחד בסביבה הבית ספרית – עצים, פרחים, חרקים, בע"ח עונתיים וגם עוברים ושבים, קירות ומתקני שעשועים. תרגלו יחד התבוננות דרך "עין מצלמה" מדומיינת (צרו את הפריים באצבעות הידיים וכוונו את "המצלמה"). אפשר לעשות זאת בזוגות כאשר תלמיד/ה אחד/ת הוא המוביל/ה והשני/ה המצלמ/ת. המוביל מוליך את המצלם (עצום העינים) לנקודה מסוימת, ומבקש ממנו לפתוח את העיניים לזמן קצר מאוד (שנייה) ו"לצלם" את מה שהוא רואה. ואז להתחלף. תוכלו לבדוק האם המצלם צילם תמיד את מה שהמוביל התכוון שיצלם (האם אנו רואים ומבחינים באותם הדברים?) וכן, מי צילם דברים קטנים: חלוק נחל, עלה, זחל ומי צילם דברים גדולים: שמיים, פסגת הר, עץ שלם וכדומה.
- תוכלו לחבר מספר 'פריימים' לסדרה ולקשור לסיפור.
- להלל- הזמינו את התלמידים/ות לסקור את הבוקר שעבר עליהם/ן (מבחינת מה שראו ומה שחוו) ולהודות על כך. תוכלו להכיר לתלמידים/ות את ברכות הראייה (כאן) ואז לצאת מחוץ לכיתה, להתבונן סביבם/ן ולבחור מראה ייחודי, הראוי להלל ("אני רואה קשיש שעובר את הכביש עם אישה שמחזיקה לו את היד ואני רוצה להודות על טוב הלב של בני האדם שעוזרים אחד לשני. זאת ברכת הראייה שלי הבוקר").
- ואיני רוצה להיות עיוור- חלק מן היכולת להעריך את חוש הראייה, הנוכח כל כך בשיר השבוע, היא להתנסות בהעדרו.
כמה אפשרויות לדון באי ראייה:
- פרה עיוורת- כיסוי עיניו של אחד/ת התלמידים/ות, כאשר האחרים/ות מוחאים/ות כפיים. התלמיד/ה מכוסה העיניים צריכ/ה לתפוס את האחרים/ות על ידי שמיעה. תפקיד התופס, יהיה בהתנדבות, כמובן. זהו משחק שמצריך הרבה תשומת לב מצד המורה לשים לב שלא פוגעים באף אחד.
- מה היה קורה אם- אנו יודעים איך נראה העולם כשרוב האוכלוסייה רואה. איך היה נראה העולם שלנו אילו לא היינו רואים? מה היה נחשב נורמלי? תוכלו לספר בקצרה (ובעידון, זו לא יצירה לילדים) את עלילת ספרו של סראמאגו 'על העיוורון' (על הספר- כאן, או להראות רגע לבחירתכם/ן מתוך הטריילר- כאן). תוכלו להראות את סצנת ההתפכחות- כאן ואת ההתרגשות הגדולה סביב החזרת היכולת לראות בסיום הסרט ולדבר על המתנה הגדולה שיש ביכולת לראות.
- תוכלו לקרוא קטע מתוך הספר 'אור ואלכסנדרה' (י. נוי- הספר מצוי בערכת ספרי 'תבל רבה'). הפרק השני (מתחיל בעמ' 18) המתאר את אור, הילד העיוור, מספר על חוויית העולם מנקודת מבטו מומלץ מאוד. בתום הקריאה תוכלו לשאול- על מה אור מכיר תודה- על אף שאינו יכול לראות דבר?
- תוכלו להתייחס לטירסיאס ולמוטיב המוכר שבו האדם שיכולתו לראות מעבר ('הרואה', החוזה, הנביא) הוא למעשה עיוור (כאן למשל). מוגבלות יכולת הראיה מתבטאת, למשל, בתכנית The Voice (רקע- כאן) בה השופטים אינם רואים את המתמודדים.
- תמיד עיניים, כולי עיניים- תוכלו להזמין את התלמידים/ות ליצירה באמצעות 'עיניים קופצות' בגדלים שונים. כיצד יראה מקום/ יצור שכולו עיניים?
חומרים דרושים:
- פרה עיורת- סרט לעיניים
- תמיד עיניים- בריסטולים, עיניים בגדלים שונים, סול, צבעים, דבק..
מפגש שני
קריאה- דו קרב/ ד. גרוסמן
מפגש בוקר זה עוסק בספר 'דו קרב' מאת ד. גרוסמן
ספרו הראשון של דויד גרוסמן (כאן) 'דו קרב' הוא נובלה בלשית שמתחילה בילד מציץ ובתמונה של עיניים. היינריך רוזנטל ורודי שוורץ, שני זקנים ייקים בירושלים של שנות השישים, יוצאים לדו קרב סביב הניסיון להשלים את התמונה של אישה האהובה על ידי שניהם. דוד, ילד קטן, מנסה למנוע את הקרב. סקירה יעילה על הספר תמצאו כאן.
אנו מציעים לקרוא את פרקים 3-2 במלואם
הצעת הגשה:
- הזמינו את התלמידים/ות לשבת או לשכב במקום לא שגרתי בכיתה ולהציץ ממנו. זאת משום שפרק 2 מתחיל בעת שהגיבור מסתתר מתחת למיטה, מציץ ומקשיב. תוכלו לבקש מהתלמידים/ות להתבונן על העולם מנק' מבטם/ן ולשאול האם/ מה השתנה עקב שינוי נק' המבט.
- תוכלו להקרין את חלק התכנית 'קריאת כיוון' העוסק בספר 'דו קרב'- כאן (17:54 ואילך).
- עבדו עם מגזינים ועיתונים- גזרו או קרעו רצועות של עיניים והוסיפו לעיניים הגזורות את שאר המאפיינים.
- הסבו את תשומת לב התלמידים/ות לכך שההצצה של דויד המספר גרמה לו לצאת מהפאסיביות ולהתערב לטובת חברו. תוכלו לשוחח על הקשר בין ראיה לפעולה במרחב הכיתתי. ותוכלו גם להשוות לראיית משה את אחיו וההתערבות למענם שהיתה כרוכה ביציאה מהארמון של פרעה (כאן פסוק 11 ). מה התנאים הדרושים לראייה 'מעורבת'?
חומרים דרושים:
- מגזינים
- בריסטולים
- מספריים
- דבק
מפגש שלישי
יהודי- ראיית הטוב, עין טובה
מפגש בוקר זה עוסק ביכולת לבודד את הטוב מתוך מה שאנו רואים, בעזרת נחום איש גמזו ופוליאנה.
למורה- מעניין לדעת ש…נחום איש גמזו היה תנא מהדור השני של התנאים, שמו נקשר למנהגו לומר על כל דבר "גם זו לטובה", המתחבר לתפיסה ההגותית שכל דבר המתרחש מאת האל נעשה לטובה, גם אם אין ביכולתנו להבין מהי הטובה. עוד אודותיו-
כאן. פוליאנה הוא ספר ילדים מאת הסופרת האמריקאית א. ה. פורטר שיצא לאור בשנת 1913 והפך לאחד מספרי הקלסיקה בספרות הילדים. הספר מספר את ספורה של הילדה פיקחית בשם פוליאנה שמיומנת בראיית הטוב ובתרגול של שמחה. עוד אודות ספר זה- כאן.
הצעת הגשה:
- לפתיחת המפגש תוכלו להתמסר בכדור ולבקש מכל תלמיד/ה שהכדור מגיע אליו/ה לציין דבר מצער שקרה לו השבוע. תוכלו לדרג את 'מפלס הבאסה' הקבוצתית, להכריע יחד 'מי הכי אומלל' וכהנה דרכים להגדיל את הצער.
- כעת ספרו על שניים ש-'מפלס הבאסה' אצלם כנראה מנצח את של כולנו- פוליאנה (שחיה בעוני, התייתמה משני הוריה ועברה לגור אצל דודה קשה) ונחום איש גמזו (שהאבנים היקרות שנשלח להביא לקיסר נגנבו). תוכלו לספר בעל פה או לקרוא (נחום איש גמזו- כאן; פוליאנה- סצנת פתיחה של הסרט מ -1960- כאן, בספר אנו מציעים לקרוא את פרקים 5-6 . הספר מצוי בערכת ספרי 'תבל רבה').
- כעת שחקו שוב במסירות- הפעם בקשו מהתלמידים/ות לספר על הדבר המצער שקרה להם/ן מנקודת המבט של פוליאנה ונחום איש גמזו ולראות את הדבר הטוב האפשרי שיש במאורע.
- לסיום המפגש תוכלו ליצור ערכת זוגות משקפיים כיתתיים- שכאשר נצטרך לאתגר את נקודת המבט שלנו נוכל להיעזר בה. צרו משקפי שמחה, משקפי חמלה, משקפי סבלנות וכו' בהתאם לצרכים האישיים והכיתתיים.
- תוכלו להשמיע ברקע את השירים סיום- כאן או למדני אלוהי- כאן, עכשיו בעצם טוב- כאן או טוב כמו עכשיו- כאן.
חומרים דרושים:
- כדור
- חומרים למשקפיים- מספריים, שבלונה של משקפיים, סול/ ברסיטול/ פוליגל…
מפגש רביעי
אמנות- עין האלהים
במפגש בוקר זה ניצור 'עין האלהים' )המכונה גם 'עין אינדיאנית'( על ידי טוויה.
למורה- מעניין לדעת ש…מקור השם 'עין האלהים' לסגנון טוויה זה אינו ידוע (הגם שנחמד לדמיין את אלהים מביט ברכות צמרירית על ברואיו…). בשם משונה זה מכונה גם 'ערפילית הסליל' אודותיה תוכלו לקרוא
כאן
הצעת הגשה:
- תוכלו לפתוח את המפגש בהתבוננות: הזמינו את התלמידים/ות להביט אלו בעיני אלו למשך 2 דקות. האם יוכלו לתאר את רכיבי העין לאחר שהביטו בה כל כך? (תוכלו לסייע לתלמידים/ות להמשיג את חלקי העין- כאן).
- תוכלו להוסיף ולתהות האם עין נראית אחרת כאשר היא מביטה עלינו מלמעלה? ננסה ליצור עין כזו… עין האלהים!-
- התשתית ליצירת 'עין אלהים' היא המקלות שדרכן טווים את החוטים. את 2 המקלות (יכולים להיות שיפודים- רק היזהרו מהצדדים המחודדים) יש להצליב (להעמיד בצורת X) ולקשור במרכז. מתקדמים יכולים להשתמש במקלות נוספים ולהפוך את הטוויה למלאכה מורכבת יותר.
- בשלב הבא- לפפו את החוטים הנבחרים והעבירו אותם בין חלקי המקל.
- הדרכות וידאו מפורטות לשלב הליפוף (הפשוט מאוד!) תמצאו כאן, כאן וכאן. תוכלו להוסיף חוטים וצבעים כרצונכם/ן.
- לסיום תוכלו לשזור את עיני האלהים של התלמידים/ות לכלל מובייל או זר חגיגי לעיטור הכיתה.
חומרים דרושים:
- שיפודים
- חוטים בצבעים שונים
- חרוזים
מפגש חמישי
תעתועי ראייה
במפגש הבוקר נתהה האם ועד כמה אפשר לסמוך על העין?
למורה- מעניין לדעת ש…אשליה אופטית היא אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית של תמונה או צורה. מידע חזותי נאסף בידי העין ומתורגם על ידי המוח. אולם, ישנן דרכים להטעות את המוח ולגרום לו לתפוס דבר מה באופן מסוים או בצורה מסוימת, על אף שאיננו כזה. אודות נושא עשיר זה תוכלו לקרוא
כאן ו
כאן.
הצעת הגשה:
- נציג לתלמידים/ות אשליות אופטיות (כמו "הקווים באותו אורך" או "אשליה אופטית עם צל" כאן). אנאמורפוזות, כמו בסרטון המופיע כאן, מתעתעות בנו – עד שנצליח להגיע לזווית ראייה שתחשוף את האשליה. כאן תמצאו מאגרים שלאשליות חביבות.
💬נשאל:
- כיצד חשו התלמידים/ות בזמן שנוכחו שהעין אינה תמיד מדייקת?
- אם אי אפשר לסמוך תמיד על מה שרואה העין על מה נוכל לסמוך? (הרגלים, שיקול דעת, חושים נוספים, עצה מאמא וכו')…
כעת, יוכל כל אחד מהתלמידים/ות ליצור אשליה אופטית: ציור תלת ממדי של כף היד (סרטון הדרכה כאן).
מפגש שישי
קולנוע: ראייה וסוסים מעופפים
במפגש זה נכיר את 'חוק המשכיות הראיה', תכונה מיוחדת של העין האנושית שאיפשרה את המצאת הקולנוע!
למורה- מעניין לדעת ש…עקרון הפעולה של הקולנוע קרוי "חוק המשכיות הראייה": התמונה הנופלת על רשתית העין של האדם נשארת במרכז הראייה של המוח עוד זמן קצר אחרי שנעלמה מהרשתית (או הוחלפה באחרת). מכיוון שכך, הטלה רצופה של תמונות בדידות על הרשתית יוצרת אשליה של המשכיות ביניהן, וסדרת תמונות של חפץ שמקומו שונה במקצת בכל אחת מהן מעוררת את הרושם שהחפץ נע. אודות חוק המשכיות הראיה תוכלו לקרוא
כאן, סרטון המדגים חוק זה תוכלו למצוא
כאן.
אדוארד מייברידג' (רקע- כאן) היה צלם שעשה שימוש בחוק המשכיות הראיה כאשר צילם סוס בעת דהירה. הסוס צולם במצלמות רבות וכאשר מייברידג' הניע את התמונות במהירות נוצרה האשליה שהסוס דוהר. מייברידג' בצילומיו בעצם יסד את התשתיות להמצאת הקולנוע. סיפור הסוס המעופף מובא ברוב בהירות- כאן (עבור התלמידים/ות- אנו ממליצים לדלג על הקטעים הביוגרפיים בחייו של מייברידג' שאינם קשורים לחידת הסוסים).
הצעת הגשה:
הציגו בפני התלמידים/ות את התמונה הבאה (או כל תמונה אחרת של סוס דוהר):
💬תוך כדי התבוננות בתמונ נשאל:
האם סוסים יכולים לעוף? האם סוסים מרימים את כל רגליהם בעת דהרה?
- (תוכלו לספר כי אפלטון סבר שסוסים לא מרחפים בעת דהרה וזו היתה הדעה הרווחת עד המאה ה – 19 , אז הציע מיליונר בעל מסלולי מרוצים (ומעט משועמם…) כסף רב למי שיוכיח את השאלה האם סוסים מרחפים או לא. האיש העשיר פנה לצלם הסטילס המפורסם בתקופתו, מייברידג', וביקש שענה על השאלה- עפים או לא? מייברידג' קיבל את האתגר).
- בקשו מהתלמידים/ות להציע ניסוי שיוכל מייברידג' לעשות על מנת לענות על האתגר (ועל הדרך לקבל המון כסף). שייך להזכיר כי באותה תקופה המצלמות היו איטיות מאוד ודרשו זמן חשיפה ארוך לאובייקט המצולם. צילום תנועה לא היה אפשרי.
- תוכלו לבקש מהתלמידים/ות להדגים את הניסוי שלהם/ן ולהמחיז אותו, אם אפשר.
- תוכלו לספר כעת כי מייברידג' הציב עשרים וארבע מצלמות לאורך מסלול המרוצים, כולן מחוברות בכבלים חשמליים לנקודות שונות באדמה. הסוס הדוהר חלף מולן בסערה, ומייברידג' צילם. בתמונה לעיל נראה הסוס המצולם של מייברידג'- האם הוא עף? התלמידים/ות יוכלו להכריע בדבר.
- הקסם הגדול מתהווה כאשר מחברים את התמונות זו לזו ומזיזים אותן במהירות. מאוסף תמונות קפואות- נוצר- כמעט סרט- כאן. זהו למעשה הסרט הראשון בעולם! כמה סוסים מרחפים.
- הזמינו את התלמידים/ות להתנסות בחוק המשכיות הראייה על ידי ציור (של סוסים למשל…) בקצה דפי מחברת, או על גבי נייר המודבק למקל משני צדדיו. כאשר יניעו את המקל או ידפדפו במחברת יראו הציורים כאילו הם מקבלים חיים וזזים בעצמם!
חומרים דרושים:
מפגש שביעי
פילוסופיה: דברים שרואים מכאן לא רואים משם
במפגש הבוקר הזה נעסוק בשאלה של נקודות מבט שונות.
למורה- מעניין לדעת ש…השאלה האם שני אנשים רואים אותו דבר (אותו אדום, אותו ירוק למשל) ואם הם רואים- האם הם מבינים את אותו הדבר? זוהי שאלת יסוד בפילוסופיה ומתעוררת כמעט בכל דיון, זאת שאלת הסובייקטיביות לעומת האובייקטיביות.
עמדה פילוסופית אובייקטיביסטית אומרת: שיש עולם חיצוני לאדם שאפשר לראות להבין ולתאר באופן בלתי תלוי באדם. כלומר כל מי שיתבונן יראה את אותו הדבר. (האובייקט קובע את הראייה) .עמדה סובייקטיבית אומרת שמה שאנו רואים ויודעים תלוי באדם במבנה המוח, בתרבות, בהיסטוריה וגם בניסיון של אותו אדם, באינטרסים ובערכים שלו. (הסובייקט קובע את הראייה).
כעת נתהה האם אותו אדם רואה את אותם הדברים ובאותו אופן? אנו רואים בניין כגדול או כקטן בהתאם למרחק שאנו עומדים ממנו, וכך אנו רואים פרטים לפי מידת הקרבה שלנו אליהם. אבל מה שאנו רואים לא תלוי רק במרחק מהדברים אלא גם בתבניות שיש לנו בתודעה ובמה שאנו מצפים לו (תפיסה זו נקראת גשטלט, להרחבה בנושא ראו כאן).
הפילוסופיה טוענת שאין אפשרות לראות את הדברים כפי שהם אלא הם תמיד מתווכים דרך המושגים והתבניות שיש לאדם בראש. במילים אחרות, אין לאדם גישה לעולם כשלעצמו (להרחבה על קאנט ותפיסה פילוסופית זו כאן). לאור זאת, מצטמצמת מידת הבחירה שיש לנו באשר למה שאנו רואים, והיא תלויה באופן שבו נאתגר ונרחיב את המושגים והתבניות שעימן אנו מתבוננים בעולם.
הצעת הגשה:
- אנו מציעים לפתוח בהתנסות המזכירה את המעשה ההודי המפורסם בעיוורים והפיל (הסיפור- כאן). עצמו את עיני התלמידים/ות, תנו בידיהם/ן חפץ (מוטב בצורת פיל..) ובקשו מהם לתאר את מה שהם/ן חשים/ות.
- כעת הציגו בפני התלמידים/ות את התמונה הבאה ובקשו מהם/ן להגיע להכרעה לגבי מה שהם/ן רואים/ות בה, בקשו מהם להבחין בין מה שנראה 'בוודאות' ובין מה דעתם/ן עליו.
💬נשאל בפילוסופית, את השאלות הבאות:
- אולי קרה שראיתם/ן משהו והייתם/ן משוכנעים/ות שהוא דבר אחד וחברכם/ן טענ/ה שראה/תה דבר אחר לגמרי? ספרו על כך.
- האם קרה שראיתם/ן דבר מסוים (למשל בנין או אדם) ושבכל פעם הוא היה נראה לכם/ן אחרת (גבוה, נמוך וכו')?
- האם קרה שלמדתם/ן או גיליתם/ן משהו חדש ואז נתקלתם/ן בו בכל מקום?
- האם קרה שמשהו שחשבתם/ן שהוא רע הסתבר כטוב?
חומרים דרושים: