קריאת כיוון

מהו שם? מה כוחו של שם? מה כוחו של נותן השם? מה בין שם לכינוי? מה בין שם לנושא השם? האם להחליף שם? האם אפשר להסתובב בלי שם בכלל? אולי.

במהלך שבוע 'שם' נקפוץ בעזרת זלדה, עוץ לי גוץ לי והסוכן 007 בין האתגרים שהעיסוק בנושא השם מזמן.

שבוע 'שם' הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים ביום הראשון לבריאה, היום  שבו ניתן בפעם הראשונה שם.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר לכל אחד יש שם ונשחק משחקים שונים הקשורים לשמות.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נבחר באחד מהסיפורים העוסקים בכינויים- ג'ינג'י או נא להכיר, ונכין שרשרת כינויים.

מפגש 3- מפגש יהודי: ניצור חיות או יצורים שונים ונעניק להם שמות, נשוחח על הכוח בנתינת שם.

מפגש 4- מפגש אומנות: יצירה משותפת של שמות מוחבאים בתוך ציור.

מפגש 5- מפגש תיאטרון: ניכנס לנעליים של דמויות לפי שמן.

מפגש 6- מפגש סוציולוגיה: נתנסה בהחלפת שמות, נראה מה המשמעות של זה.

מפגש ראשון

שיר השבוע

שיר השבוע שלנו הוא לכל איש יש שם. נשמע את השיר ונשחק משחקי שמות שונים ומשונים.

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם

מִלִים: זֶלְדָה, לַחַן: חנן יוֹבֵל

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שימוש בכלי נגינה
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
• חזרה על המילים 'לכל איש יש שם'- יחד עם השיר
• משחקי שמות-
• שמות אוויר- זריקת כדור בין התלמידים/ות תוך כדי אזכור השם של התלמיד/ה שאמור/ה לתפוס אותו.
• חלוקה להברות – כל תלמיד/ה אומר/ת את שמו/ה ומחלק/ת להברות במחיאות כפיים או ברקיעות רגליים. התלמידים/ות האחרים/ות חוזרים/ות אחריו/ה.
• אמור בקול אמור בלחש- תלמיד/ה אומר/ת את שמו/ה בקול וכולם חוזרים אחריו בלחש ולהיפך. 
• החלפת מקומות- תוכלו לקרוא לשני תלמידים/ות בשמם/ן ואלו יחליפו מקום ביניהם/ן. 
• ארוך/ קצר- התלמידים/ות מסתדרים/ות בטור- מהשם הקצר לשם הארוך ביותר. 
• אני חושבת על ילד/ה ש… והשם שלו/ה מתחיל באות … 
• שאלון עצמי- במערך המופיע כאן תמצאו סדרת שאלות שהתלמידים/ות יוכלו לשאול (את עצמם/ן או אחד את השני). השאלות זוכות למענה בשיר. האם התשובות של המשוררת זלדה דומות לשלנו? במה? אילו דברים נוספים נותנים לאדם את שמו?
•  הכנת לוח עם שם לחדר- מומלץ על גבי עץ הזמינו את התלמידים/ות לכתוב את שמם/ן ולעטר אותו כפי רצונם/ן. לאחר שכל תלמיד/ה מחזיק בלוח עם שמו ניתן לשאול אודות השם:

💬נשאל:

• מה היו השיקולים והלבטים בבחירת הצבע, מיקום השם על הלוח, גודל האותיות? 
• מה מקור השם? מי נתן לך אותו? 
• מהו יחסך לשם?(אוהב, אדיש וכו')
• האם יש לך שמות נוספים ? מי נתן לך אותם ? מהו יחסך לשמות אלה?

המשך פעילות

•  השם שלי ואני- הזמינו את התלמידים/ות לכתוב את שמם/ן בצפיפות על גבי דף (אפשר גם להדפיס). בדף נוסף הזמינו את התלמידים/ות לצייר דיוקן עצמי צבעוני שלהם/ן. את הדיוקן גזרו והדביקו על גבי דף השמות.
• קצת פילוסופיה- תוכלו לשאול את התלמידים/ות באיזו מידה שמי הוא אני? מהו היחס בין האדם לכינוי המסמן אותו? מה קורה כשכמה אנשים נושאים את אותו השם? תוכלו להשמיע את השיר המקסים 'נועה' של ילדי בית העץ (כאן) ולחשוב יחד עם נועה על הרצון להיקרא  בשם אחר, שם ייחודי יותר להתבדל גם דרך השם.
• שנתן לו הים- אם תרצו לצלול לתוך אחת משורות השיר, תוכלו להשתמש  ב-'גל היא ילדה של ים' מאת יהונתן גפן (מילים כאן ביצוע כאן) קטע הקושר בין השם למהות.

חומרים דרושים:

בהתאם לפעילות שבחרתם

מפגש שני

קריאה- כינויים: 'ג'ינג'י' ו-'נא להכיר'

במפגש בוקר זה נקרא שני טקסטים קצרים, שניהם על התפר שבין סיפור לשיר:
– נא להכיר – חגית בנזימן- כאן
– ג'ינג'י – מרים ילן שטקליס.- מילים- כאן, מערך קריאה מקיף- כאן
אנו ממליצים לקרוא/ להשמיע את הקטעים במלואם.

הצעת הגשה:

• אנו מציעים לפתוח בשרשרת כינויים:

-כל תלמיד/ה יקבל כ 10- פתקים (מומלץ פתקים דביקים וצבעוניים). על גבי כל אחד יש לכתוב כינוי שהתלמיד/ה מכונה בו (קושקוש, 'הי אתה', 'ילד', משקפופר, רונאלדו וכו').
-על גבי פתק אחר- לבן- יכתוב כל תלמיד/ את השם שלו/ה (דנה, טל וכו')
-התלמידים/ות ידביקו את הפתקים של הכינויים מסביב לפתק הנושא את שמם/ן- על פי סדר שנראה להם/ן (למשל: כינויים של בני משפחה- יותר קרוב לשם שלי, כי אותם אני יותר אוהב  או כינויים שאני שונא רחוק יותר וכו').

– יש כינויים שעשויים להיות מביכים. אין חובה לכתוב אותם במלואם, אפשר רק לסמן אותם ולכתוב בסמוך מי המכנה (למשל: במקום לכתוב 'פופציק', אפשר לכתוב 'פ- סבתא')

– כעת תוכלו לשוחח על התפקיד של כינויים בחיים שלנו (להביע חיבה? להסתיר  את זה שאני לא זוכרת איך קוראים למישהו? וכו');

💬נשאל:

• מה אנחנו מרגישים/ות וחושבים/ות על הכינויים שלנו?
• האם יש כינוי שנוצר מתוך חיבה ומשמש לגנאי? מה גורם להיפוך?
• מדוע כשאמא נוזפת בי היא משתמשת דווקא בשם המלא שלי ולא בכינוי?

תוך כדי השיחה תוכלו לקרוא/ להשמיע את סיפורי השבוע שלנו- על ג'ינג'י- ששונא וכואב את הכינוי שלו לעומת יותם שמעדיף את הכינויים של אוהביו על פני 'סתם' שמו. כיצד יראו שרשראות הכינויים של הילדים האלו? 

לכיתות בוגרות במיוחד תוכלו להזכיר כינויים שנולדו מתוך שמות, דוגמת 'יורם', 'זיגי' ומנגד 'פרחה' (כאן).

חומרים דרושים:

• פתקים דביקים

מפגש שלישי

יהודי- אדם הראשון מעניק שמות לחיות

במפגש בוקר זה נעסוק בכח הטמון ביכולת להעניק שם.

הצעת הגשה:

• אנו מציעים לפתוח את המפגש בתרגיל המצאת חיה/ יצור. בציור, בתיאור מילולי, בפלסטלינה או בהמחזה- בקשו מהתלמידים/ות להמציא חיה/יצור חדשים המצטרפים לעולמנו. בקשו מהתלמידים/ות להתייחס למאפיינים חזותיים והתנהגותיים של החיה/ היצור.
• לאחר הצגת החיות/ היצורים בקשו מכל תלמיד/ה לתת שם לחיה/ יצור שהמציא התלמיד שלידו/ה. תוכלו להתעכב על המורכבות בנתינת שם, על השיקולים לפה או לשם. 
• כעת תוכלו לספר על האדם הראשון, שהובדל מן המלאכים על ידי היכולת  לתת שמות לדברים. זהו מדרש שהתגלגל פעמים רבות בספרות היהודית (ראו כאן במגוון גרסאותיו. תוכלו לבחור את הגרסה המועדפת עליכם/ן  ולספר לתלמידים/ות)

💬בסיום נשאל:

• איזה שם היו מעניקות החיות לבני האדם, אילו יכלו לדבר?
• מי נתן את השם למלאכים?
• מדוע הכח לתת שם כל כך חשוב (בעיני האל)?

המשך פעילות

• תוכלו לספר את הסיפור 'שיר האביב' מאת טובה ינסן (מתוך אסופת הסיפורים 'משפחת החיות המוזרות'). הסיפור מספר על סנופקין שפוגש  רמש חסר שם, שמבקש שיעניק לו שם. סנופקין מעניק לו שם והרמש מתגדל כל כך בעיני עצמו, כותב לעצמו שלט עם שמו החדש ואז ממהר לצאת לדרך: "אני ממהר לחיות, כבר בזבזתי זמן רב כל כך!". נתינת שם על פי הסיפור היא כח המעניק חיים. 
• תוכלו לסכם במשחק 'קוראים לי -'X אני מרגיש/ה ,Y – הזמינו את התלמידים/ות לעמוד במעגל. כל אחד/ת בתורו נכנס למרכז המעגל ואומר/ת "קוראים לי (שם), אני מרגיש/ה (מצב פיזי/ נפשי כלשהו). את ההרגשה יש ללוות על ידי קול או תנועה.לאחר שהשם והרגש נאמרו התלמיד/ה חוזרים למקומם.

לסיום, תוכלו להזכיר את דבריו של הוגה החינוך הברזילאי פאולו פריירה שטען שלתת שם לתופעות (או לגלות את שמן) זה ליצור עולם (הוא ייחס את זה לעבודת המחנך ולאחריותו, לאפשר לתלמיד את העולם על ידי נתינת השמות לו). בכיתות בוגרות תוכלו להזכיר, מנגד, את התקופה ההיא בהיסטוריה שלנו שבה חורבן האדם (והעולם) התבטא באובדן שמו: "נתנו לנו שם, שאותו נישא כל חיינו, סימן שנחרת בכתובת קעקע על יד שמאל. שמי 174517 " (פ. לוי) ולאחל לתלמידים/ות יום שבו נעריך את הזכות להיות בעלי שם ועולם.

חומרים דרושים:

• דפים חלקים
• צבעים
• פלסטלינה

מפגש רביעי

אמנות: שמות מסתתרים

במפגש בוקר זה נחפש ונסתיר שמות!

הצעת הגשה:

• את מפגש הבוקר האמנותי אנו מציעים להתחיל במשחק 'מי אני ומה שמי'  (כיצד משחקים-כאן). הדגישו את מימד איתור וזיהוי שמות התלמידים/ות.
• אנו מציעים לפרוס בריסטול (או כמה) ולכתוב בתוכו את שמות  תלמידים/ות בגדלי אותיות משתנים, בכתב ראי, כספירלה- איך שרוצים, ובלבד שהשמות ישמשו כבסיס לצביעת הבריסטול. התוצר הוא יצירה צבעונית, משותפת, המכילה את שמות תלמידי/ות הכיתה.  דוגמאות:

• ברקע, בזמן שהתלמידים/ות יוצרים/ות, תוכלו להשמיע שירי שמות מסתתרים ולשאול את התלמידים/ות אלו שמות מסתתרים בהם:
  א. השיר 'אלו שמות'- כאן– מורכב משמות של שחקני כדורגל וכן השיר 'צ'ייקובסקי ורוסים אחרים' מורכב משמות מלחינים- כאן
  ב. השיר 'בוקר טוב' הפותח את המחזמר עוץ לי גוץ לי כאן (שמות הדמויות מופיעים 'ברמז רק קורטוב', ושמו של עוץ לי גוץ לי אינו מוזכר כלל, הוא  'סוד כמוס במחזה')
  – לסיום, הזמינו את התלמידים/ות להסתיר את שמם/ן בדרכים נוספות  (תשבץ של שמות תלמידי הכיתה, למשל!)

🎒 צידה לדרך

לסיום, הזמינו את התלמידים/ות להמציא לעצמם/ן שם קוד סודי (האם מספר כמו 007 הוא  שם?  (כך ג'יימס בונד נקרא כשהוא נשלח למשימות על ידי הסוכנת M) או זהות בדויה (כמו שמו של סופרמן בחיי היום יום, קלארק קנט). שמות שיוכלו להשתמש בהם/ן כשירצו או יזדקקו לכח מיוחד, או דווקא לקצת שקט.

חומרים דרושים:

בריסטול

צבעים

מפגש חמישי

תיאטרון- טוב שם טוב

במפגש בוקר זה נעסוק בתדמיות ובסוגיית השם שקונה/ יוצר אדם לעצמו.

הצעת הגשה:

אנו מציעים להתחיל את מפגש הבוקר בחימום:

•  התלמידים/ות מסתובבים/ות בחלל החדר בקפיצות. המורה קורא בשמו של אחד/ת התלמידים/ות והוא מתבקש לקפוץ לתוך מצב של קיפאון ('פריז').
• המורה מנחה את התלמיד/ה כיצד לנהוג: את קורדיליה, גבירה נכבדה במיוחד. כל מי שפוגש אותך מתרשם משמך החגיגי ומהליכתך המעודנת. מעמדותיך הברורות ומכספך הרב.
• התלמיד/ה המגלמ/ת את קורדיליה מעמיד/ה את עצמה בהתאם.
•  כל התלמידים/ות ממשיכים/ות לקפוץ מסביב. כל תלמיד/ה  בתורו/ה מקפצ/ת לתוך הסצנה. חלק קופאים ליד קורדיליה במחיאות כפיים. חלק מביטים בה מלמטה, חלק מרכלים מהצד, חלק מצביעים, חלק מתפעלים וכו'. 
•  הכוונה היא ליצור סצנה קפואה שבמרכזה עומדת 'הגברת קורדיליה'. 

כעת תוכלו לקרוא את הקטע הבא מתוך 'האסופית':

מה שמך?
הילדה היססה לרגע .
"התוכלי בבקשה לקרוא לי קורדיליה?" שאלה בלהיטות .
"לקרוא לך קורדיליה! האם זהו שמך "?
לא-א-א, אין זה בדיוק שמי, אבל מאוד הייתי רוצה להיקרא קורדיליה. זהו שם אלגנטי בצורה מושלמת כל כך ."
"איני מבינה מה בשם אלוהים את מתכוונת לומר. אם קורדיליה איננו שמך, מהו שמך "?
" אן שרלי", פלטה הילדה באי רצון, "אבל, אנא, קראו לי קורדיליה. אחת היא לכם באיזה שם תקראו לי אם אשאר פה רק לזמן קצר, לא כן? ואן הוא שם כל כך לא רומנטי ."
"לא רומנטי! הבלים!" אמרה מרילה בחוסר אהדה. "אן הוא באמת שם פשוט, טוב והגיוני. אין לך מה להתבייש בו ."
" או, איני מתביישת בו", הסבירה אן. "אלא שאני אוהבת את השם קורדיליה יותר. תמיד דמיינתי לעצמי ששמי קורדיליה – לפחות בשנים האחרונות. כשהייתי צעירה דמיינתי לעצמי ששמי ג'רלדין, אבל עכשיו אני אוהבת יותר את השם קורדיליה. אם בכל זאת תקראו לי בשמי האמיתי, אז אנא קראו לי אַן, בפתח, ולא אֶן (בסגול)".
"מה זה משנה איך הוא מנוקד?" שאלה מרילה בחיוך 'חלוד' נוסף והרימה את הקומקום .
" או, זה משנה ועוד איך. זה נשמע יפה יותר. כשאת שומעת שם כלשהו, האינך יכולה לראות אותו בעיני רוחך, כאילו היה כתוב? אני יכולה: אֶ -א-ן נראה נורא, אבל אַן נראה כל כך מכובד יותר. אילו רק קראתם לי אַן בפתח, הייתי מנסה לפצות את עצמי על שאיני נקראת קורדיליה." 

(ל"מ מונטגומרי, האסופית- אן מהחווה הירוקה, הוצאת כתר, עמ' 22 )

• לאחר הקריאה תוכלו להמחיז את הסצנה שקראתם/ן או לנסות לשער כיצד יכולה הסצנה הזו להמשיך.

💬נשאל:

• באיזו מידה השם (המילה המשמשת לשם קריאה וזיהוי) מכילה כבוד (כפי שחושבת אן) ובאיזו מידה כבוד מצטבר ונוצר בעקבות התנהגות.
• אילו התנהגויות גורמות לנו לחוש כבוד? אילו התנהגויות גורמות לנו לחוש זלזול?
• מה אנחנו מוכנים לעשות כדי שיכבדו ויעריכו אותנו?
• אלו אנשים אנחנו מכבדים ומעריכים? מדוע?

– בהקשר זה כדאי אולי להזכיר ש-'שם' פירושו בתנ"ך הוא זיכרון (לצד כינוי מזהה). שמו של אדם, השם שיוצר אדם לעצמו דרך מעשיו, הוא הדבר שזוכרים ממנו. מה היינו רוצים שיזכרו מאיתנו? מה הרושם, התדמית, הדימוי, החותם, הזיכרון שאנחנו יוצרים אצל אחרים אודותינו? ומה השם, המורשת שנרצה שתהיה לנו בעתיד הרחוק? מה אנחנו מוכנים לעשות לשם כך?

מפגש שישי

סוציולוגיה- שלא שינו את שמותיהם

הצעת הגשה:

אנו מציעים לפתוח בתרגיל החלפת שמות:

• חלקו לתלמידים דף A4  והזמינו אותם/ן לקפל אותו לאורכו לחצי. 
•  על חצי אחד בקשו מהתלמידים/ות לכתוב את שמם/ן (כמו שנוהגות מורות מחליפות לבקש מתלמידיהם/ן על מנת לזהות אותם/ן). לעת עתה ישאירו התלמידים/ות את החצי השני ריק.
•  כעת בקשו מהתלמידים/ות להחליף את שמם/ן עם תלמיד אחר. אפשרות אחרת היא להפוך את הדף (לצד שעליו לא כתוב דבר) ולכתוב שם כלשהו, אחר.
• באמצעות השם הנבחר/ המוחלף הזה יזוהה התלמיד עד סוף המפגש. 

 ננסה לקיים את הדיון הבא תוך שאנחנו מרבים להתייחס זה לזו- בשמות המוחלפים שלנו: 

ספרו על דברי חז"ל (במדבר רבה י"ג כ') הטוענים כי בני ישראל נגאלו ממצרים בין השאר משום 'שלא שינו את שמם'. ומנגד- במקרא מספרים הרבה על שינויי שמות! יעקב הפך לישראל, אברם הפך לאברהם… מה הענין? והרי כשאנשים חולים למשך זמן ממושך יש הנוהגים להחליף את שמם או להוסיף שם. או העולים החדשים שבאו לארץ והמירו (מבחירה או בכפיה) את שמם לשם ישראלי יותר (הזמינו את התלמידים/ות לקרוא את הספר של דבורה עומר 'צוללים קדימה', העוסק בכך בתבונה). ואפילו בתקופה מסוימת כל מי שנשא בתפקיד ייצוגי בישראל נדרש להחזיק בשם עברי ובמידת צורך לשנות את השם שלו.

נשאל

אז מה, הגאולה היא בשמירה או בשינוי השם? מה תפקידו של השם בשמירה על תרבות, חברה?

– תוכלו לעבות את השיחה בהקרנת קטע מתוך הסרט "איכה" המספר על שם שניתן בעקבות מגילת איכה, ובעלת השם רוצה להחליף אותו, תוך כדי בירור זהותה- כאן (מדקה 3:35)