קריאת כיוון
'יש להשתמש בצבע במלואו' כתב סזאן הצייר, ושלח אותנו לפתוח את שפופרות הצבעים ולהרהר.
מהו צבע מלא? מהו צבע בכלל? ממה נוצר? ואיך? מה תפקידו של הצבע היחיד? מה תפקידה של קשת הצבעים? האם ניתן לחיות ללא צבעים? האם לכל אחד הצבע שלו? מה קורה כשמערבבים? האם צבעים הם סתם גלים באורכים שונים? שבוע לא מספיק לכל השאלות האלו…
בשבוע זה כן נספיק לשיר על 'קופסת הצבעים' שמציירת שלום, לספר על בנצי הפיל הצבעוני מכולם, על הקשת בענן שמסמנת הבטחה צבעונית לשקט, נצייר בצבעים בעקבות חואן מירו, נבחן את אורכי הגל של הצבעים על ידי התנסות בניירות צלופן ונתהה בפילוסופית האם באמת האיש הכחול יכול להיות מסיפור אחר.
שבוע הצבעים הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים ביום הראשון לבריאה ובמעבר מתוהו ליצירה.
מהלך השבוע:
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 |
אפיק | שיר | קריאה | יהודי | אומנות | מדע | פילוסופיה |
נושא | 'קופסת צבעים' | בנצי | קשת בענן | ז'ואן מירו | ספקטרום הצבעים | זהות וצבעים |
ובאריכות:
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר קופסת צבעים ונכין קופסת צבעים למילים שמחות של הכיתה.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא (ואולי נמחיז) את הסיפור בנצי על פיל צבעוני ושונה.
מפגש 3- מפגש יהדות: נעסוק בקשת בענן סביב סיפור המבול וניצור קשתות בעצמנו.
מפגש 4- מפגש אומנות: נכיר את יצירותיו של חואן מירו שצייר בשחור לבן וצבעים וניצור בהשראתו.
מפגש 5- מפגש מדע: נחקור את הצבעים ונבין מדוע אנו רואים אותם כך.
מפגש 6- מפגש פילוסופי: לנבחן את עולמו של 'האיש הירוק' והמפגשים שלו עם עולמות אחרים. בעקבותיו נשאל שאלות של זהות מולדת או נרכשת.
מפגש ראשון
שיר השבוע
השיר השבועי 'קופסת צבעים' עוסק בתפקידם, כוחם וייחודם של הצבעים כפריטים מבודדים ובהמשך כקבוצה (בתוך קופסא) ולבסוף כציור.
למורה- מעניין לדעת ש…
ההשיר מביע כמיהה להרמוניה בחיים תוך שימוש בדימוי של קופסת צבעים בידי ילד מול דף לבן. הוא מתמקד בתום ובטוב לעומת הרע והבלתי רצוי: "לא היה לי אדום של דם../שחור של אבלות" אלא: "ירוק של לבלוב ופריחה/ כתום של שמחת חיים" ועוד. קופסא סלקטיבית כזו היא הדרך של הדובר בשיר לציור/ קיום הרמוני של שלום.
קֻפְסַת הַצְבָעִים
מִלִים: טַלִי שׂוֹרֵק, לַחַן: קוֹבִי אָשְׁרַת
הצעות הגשה לבחירה:
- כלי נגינה שילוו את השיר
- יצירת תנועות מותאמות למילות השיר.
- נשוחח עם התלמידים/ות כיצד ניתן "להמשיך" את השיר בעיסוק אודות צבעים שלא מפורטים בו: מה היו מציירים בצבע הסגול, האפור, החום? אילו דברים שמחים היו מציירים בצבעים שתוארו בשיר כעצובים – אדום, שחור, לבן וצהוב. בתום השיח לחלק דפים וצבעים ולבקש מכל ילד לבחור לצייר בצבע אחד ממה שנאמר: לדוגמא: סגול – עננים, שחור גזעים חזקים של עצים, ארובות ועוד.
- יצירת קופסא צבעונית כיתתית בה מדי יום ישלשל כל ילד בתורו מילה שמחה בצבע שבחר למשל "טוהר" בלבן, "עליצות" בכתום וכד'. בתום השבוע נביט במילים, נפזר אותם במרכז הכתה ונצייר בעקבותיהן יחד על בריסטול לבן גדול ציור צבעוני משותף.
- תוכלו לקרוא עם התלמידים/ות את 'הימים הצבעוניים שלי' (מאת ד"ר סוס- מילים כאן) ולהזמין את התלמידים/ות לנהל יומן שבועי שבו יכתבו בכל יום בצבע שהכי מתאים למצב הרוח ולתחושותיהם/ן.
- תרגילי תנועה:
– מעגל צבעים- נשב במעגל ונחלק שם של צבע בסדרות של ארבעה צבעים באופן חוזר על עצמו לדוגמא: אדום, צהוב, ירוק לבן, אדום, צהוב ירוק לבן וכן הלאה.
– נעמוד במרכז המעגל ונכריז "אדום" כעת על כל התלמידים/ות שקיבלו את השם הצבע האדום להחליף מקום. ואז "לבן" וכן הלאה.
– כשנכריז "ורוד" ילדי האדום והלבן יתערבבו ויחליפו מקום.
– כשנכריז "קופסת צבעים"/צבעוני" כל התלמידים/ות יתערבבו ויחליפו מקום.
- צבע חיובי, צבע שלילי- בעקבות השיר נבקש מכל תלמיד לבחור בצבע אחד שאהב במיוחד. ננחה אותם לחשוב על הצבע שבחר כשהוא "חיובי" או "שלילי" לדוגמא אדום – דם ושושנה. לבן – רוח רפאים ושלג.
- נבקש מהתלמידים/ות, כל אחד בתורו, לעמוד והמחיז את הצבע שבחר בשני האופנים החיובי והשלילי, נשים לב להבעות הפנים ומצג הגוף בזמן "שושנה" לעומת "דם".
- – נשאל כל תלמיד/ה בתום ההמחזה ממה נהנו יותר להיות, מהביטוי החיובי או השלילי של הצבע? (לדוגמה: רוח רפאים או שלג?, במקרה שתלמיד בחר בצבע הלבן).
חומרים דרושים:
- אם בוחרים להכין קופסת צבעים אז קופסת גדולה וחומרים לקישוט
מפגש שני
קריאה- בנצי
מפגש בוקר זה יעסוק בסיפורו של הפיל הצבעוני בנצי. נשוחח ונעמיק בנושא היכולת להיות שונה והיכולת לקבל את השונה.
למורה- מעניין לדעת ש…"בנצי" הוא סיפור מאויר מאת הסופר והמאייר הבריטי דיויד מק-קי, ספריו הפכו לסדרות טלוויזיה ולסרטים.
בסיפור "בנצי" אנו מתוודעים לפיל שנולד צבעוני ושונה מחבריו הפילים האפורים. הפיל הצבעוני, בנצי, אהוב על חבריו בעדר אך אינו מצליח לראות זאת ומצטער על שונותו. הוא מחליט לצבוע את עצמו באפור 'פילי' ומקובל. בעזרת ההסוואה מגלה בנצי שחבריו עצובים, מודאגים ובעיקר מתגעגעים אליו. כשבנצי שב להיות הוא, מכריזים חבריו על "יום בנצי" בו הם נצבעים בצבעים עליזים והוא מתחפש לפיל אפור ורגיל. אנו ממליצים לקרוא את הסיפור במלואו.
הצעת הגשה:
לפני קריאה:
- אנו ממליצים לפתוח את המפגש בהזמנה לעצום עיניים, לנשום שלוש נשימות עמוקות ולהתרכז בתחושות הפנימיות. עוד התלמידים/ות עוצמים/ות עיניים, תוכלו לקרוא את השיר הקצרצר שכתב של סילברשטיין:
צבעים
יש לי עור ורדרד, אדמדם,
חומחום, לבנבן, צהבהב,
עיני כחלחלות, נוטות לירקרק,
אך בלילה גונן גון-זהב.
ויש לי שיער מג'ונג'ן, אך אומרים
שתמיד כשחפוף – הוא כסוף.
ואין – לא המציאו בכלל – ת'צבעים
שיש לי בפנוכו בגוף. - עוד התלמידים/ות בעצימת עיניים, תוכלו להפנות אותם/ן לחשוב (בשקט, בלב) אלו צבעים נמצאים להם בגוף מבחוץ ומבפנים. לאחר פקיחת העיניים הזמינו את התלמידים לצבוע דף משני צדדיו- מצד אחד- הצבע/ים הפנימי/ים שלהם ומן הצד השני- הצבע החיצוני שלהם/ן.
תוך כדי קריאה:
- נקרא עמ' 1-4 אנו ממליצים להתעכב על מחשבתו של בנצי ("מי שמע על פיל צבעוני" חשב. לא פלא שהם צוחקים עליי"). ולשאול את התלמידים/ות כיצד לדעתם/ן הבין בנצי שהפילים צוחקים ממנו ולא איתו.
- נקרא עד עמוד -11 תוכלו להמחיז את הסצנה הזו! (הצעה: כל תלמידי הכתה הם הפילים האפורים שעומדים עמידת שש בעצימת שקט ולא זזים והמורה עובר ובכל פעם שנוגע בראש אחד התלמידים התלמיד משמיע "בווו" וכל שאר "הפילים" מתגלגלים מצחוק ושוב חוזרים לעמידת שש עצומת עיניים וחוזר חלילה).
- מעמוד 11 ניתן לקרוא עד סוף הסיפור.
אחרי קריאה:
- ניתן להכריז על "יום בנצי" באותו הרגע ולפרוש גיליון ענקי על הרצפה לטבול ידיים או מכחולים בצבעי גואש ו-"להשתולל" בצבעים בציור משותף על הגיליון תוך כדי השמעתמוסיקה עליזה.
- ניתן להשוות בין הסיפור 'בנצי' לשירו הסיפורי של יהונתן גפן "איך צובעים צב" העוסק בצב המתרעם על הילדה ענת שמציירת אותו ורוצה לצבוע את הציור בצבעים עליזים במקום צבעו האפרורי המקורי. הצב מוחה על כך בהסבירו לענת כי "אפור הוא צבע הצבים ומעניין הוא לא אך הוא מתאים לנו ואנחנו לו" (תוכלו להקרין את סרטון האנימציה בו מקריא גפן את
השיר- כאן). אפשר לדון עם התלמידים/ות על נקודת המבט ההפוכה בנוגע ל"להיות מיוחד" המצויה בשתי היצירות: בנצי שנולד צבעוני אל מול הפילים האפורים, מנסה לטשטש זהותו ומגלה שאיבד אותה. לעומתו, הצב חי בשלום עם עצמו אפור ו"חי יותר" מאשר צבעוני "תארי לך שמישהו היה חושב שזה נאה וצובע את פנייך בכחול כהה" הוא מסביר לענת.
מפגש שלישי
יהודי בצבע
מפגש בוקר זה יעסוק בהבטחה האלוהית לשקט המגולמת בקשת הצבעונית שבשמיים.
למורה- מעניין לדעת ש…הַמַבּוּל הוא מיתוס אודות שיטפון כלל עולמי אדיר עליו מסופר בתרבויות שונות. בתרבות היהודית מופיע סיפור המבול בספר בראשית ולפיו אלוהים הביא מבול כעונש לבני האדם על פשעיהם, במטרה למחות אותם מעל פני האדמה. על פי המסופר בספר בראשית, אלוהים הורה לנח, הצדיק שבדור, לבנות תיבה במטרה למלט בה את משפחתו ומבחר מהחיות שעל פני הארץ. לאחר היציאה מן התיבה בירך ה' את נח ואת בניו, וכן כרת אתם ברית, ש"לא יהיה עוד מבול לשחת את הארץ". הסימן לברית היא הקשת הנראית בענן:
"אֶת קַשְׁתִי נָתַ תִי בֶעָנָן, והָיְׁתָה לְׁאוֹת בְׁרִית בֵינִי וּבֵין הָאָרֶץ… וְׁזָכַרְׁתִי אֶת בְׁרִיתִי אֲשֶר בֵינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָל נֶפֶש חַיָה בְׁכָל-בָשָׂר, וְׁלאֹ יִהְׁיֶה עוֹד הַמיִם לְׁמַבוּל לְׁשַחֵת כָל בָשָׂר" (בראשית ט' 12-11 ) עוד אודות סיפור המבול-
כאן.
קשת היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור השמש . הקשת נראית בכיוון הנגדי למקור האור, לאחר שהאור נתקל בדרכו במקום בו נמצאות טיפות מים רבות בעלות צורה דומה, הגורמות יחד להיווצרות מראה ייחודי זה. הקשת מורכבת מצבעי הספקטרום, המסודרים לפי אורך הגל שלהם. נהוג לחלק את הספקטרום הרציף של הקשת לצבעים בדידים הקרויים "צבעי הקשת". .
אודות הקשת ראו כאן וכאן באשר לשאלה איך נוצרת קשת? ראו כאן וכאן. הסבר נגיש לילדים- כאן.
הצעת הגשה:
- 'המבול' הוא סיפור מוכר ונלמד, תוכלו לקרוא אותו (בראשית ו' -5 ט' 17) ברצף וללא עצירה להבהרות או הסברים. סיפור מוכר נשמע כמו מוזיקה…שימו לב מה תפקיד של הקשת בסיפור.
- כעת תוכלו להתנסות ביצירת קשת – כאן (בהנחה שיהיה יום עם שמש).
- יצירת קשת אישית או כיתתית (כאן, וכאן,).
- ברקע תוכלו להשמיע את 'אי שם מעבר לקשת'- כאן (מתוך הסרט 'הקוסם מארץ עוץ', דורותי עברה מטקסס האפורה לארץ עוץ הצבעונית. כשהיא מביטה בעולם אליו הגיעה היא את השיר המובא כאן היא שרה ,'We must be over the rainbow!' : אומרת לכלבה טוטו עוד בטקסס האפורה).
חומרים דרושים:
מפגש רביעי
אמנות – ח'ואן מירו
במפגש בוקר זה נעסוק ביצירתו של חואן מירו, אשר יצר בשחור- לבן ובצבעים והמחיש על ידי כך את הכח של תוספת הצבע ליצירה.
למורה- מעניין לדעת ש…ח'ואן מירו היה צייר, פסל וקדר שנולד בברצלונה והיה מהאמנים הגדולים של זרם הסוריאליזם המופשט. עבודותיו הסוריאליסטיות נחשבות מהמקוריות ביותר במאה ה 20- . מירו הרבה להשתמש ב"עוגנים" בעבודותיו. הכוונה היא שאת מרבית עבודותיו הוא מבסס על אובייקט אחד או שניים ברורים וקלים לזיהוי (למרות השינוי המתבצע בהם).
אובייקטים אלו מאפשרים למתבונן להבין יותר בקלות את נושא הציור. לרוב העוגנים של מירו הם דמויות של נשים, גורמי השמים ובעלי חיים. עוד אודות מירו ראו כאן וכאן
הצעת הגשה:
- לפתיחה תוכלו להזמין את התלמידים/ות להכיר את יצירתו של מירו על ידי הקרנה של סרטון הנוגע לעבודתו (סרטון המציג מגוון מיצירותיו של מירו- כאן, אימאג'ים בולטים מיצירתו של מירו- כאן)
- בעת הצפייה הנחו את התלמידים/ות לעקוב אחרי הקו השחור המשתנה מציור לציור ותוחם את הצבעים.
- כעת תוכלו להזמין את התלמידים/ות ליצור קווים שחורים ולהפיח בהם חיים על ידי השימוש בצבע. כמה אפשריות:
– שרבוט חופשי ומילוי חללים בצבע- משימה לקבוצה
– יצירת חיות של מירו (סביב צורות בסיס)- כאן
– יצירת חייזרים נוסח מירו (כאן וכאן).
- אפשרות נוספת: יצירה צבעונית בעקבות טקסט- הקריאו טקסט מרובה צבעים (דוגמת 'צבעים' מאת רחל – מילים – כאן, או 'שיר ערש לצבעים' מאת נעמי שמר- מילים- כאן האזנה- כאן.
- הזמינו את התלמידים/ות לצייר בעקבות התיאור, הצבעים והמראות. כח רב יש לכך שאותו תיאור זוכה למגוון הצעות ציוריות (וצבעוניות) שונות לגמרי.
חומרים דרושים:
- דפים או בריסטולים לבנים
- צבעים מסוגים שונים בצבעים מגוונים
- טוש שחור
מפגש חמישי
מדע- צבעים עם פרחים
במפגש הבוקר אנו מזמינים לחקור את הצבעים של הפרחים, ממה הם באמת מורכבים וכיצד ניתן 'לפרק' אותם.
הצעת הגשה:
- ניסוי צובעים עם פרחים- מכון דוידסון.
- אפשרות אחרת- עיוורון צבעים- פיזיולוגי- כאן וכאן , תרבותי- כאן, דוגמאות- כאן (הערת אזהרה: זה נושא פורה ומענין, עם זאת, ילדים/ות עשויים לגלות שהם/ן למעשה עיוורי צבעים דווקא במפגש הבוקר ולהיבהל, חבל).
מפגש שישי
פילוסופיה בצבע
מפגש בוקר זה ישלב בין עולמו העשיר של הצבע, בין תפיסות של 'אני' ושאלת מיליון הדולר: כיצד נבנית הזהות, האם היא מולדת או נוצרת מתוך מפגש?
הצעת הגשה:
- לשם פתיחת המפגש תוכלו להזמין את התלמידים/ות לצייר בצבע אחד בלבד (רצוי בגואש) דמות אדם ועולמו (למשל, איש ירוק, בבית ירוק ליד עץ ירוק…).
- כעת תוכלו לקרוא את הקטע על 'האיש הירוק' (כאן) עד המשפט 'ואז ראה האיש הירוק'. הזמינו את התלמידים/ות לחשוב איך זה לחיות בעולם שכולו צבוע בצבע אחד, הצבע שלהם/ן (הם/ן המחליטים/ות, הקובעים/ות, המעצבים/ות אותו בדמותם/ן ובצבעם/ן).
-נשאל- האם היו מכניסים/ות צבע אחר לחייהם/ן? באילו תנאים? מה היה קורה בעת מפגש?
- מפגש בין צבעים: הזמינו את התלמידים/ות לחבר בין שני ציורי עולמות ואנשים (למשל עולם כחול ועולם צהוב, איש צהוב ואיש כחול) על ידי דף אמצעי, נוסף. מה יקרה בדף הזה?
- הזמינו את התלמידים/ות לתרחש מפגש כזה על ידי ציור משותף.
- לאחר שהתלמידים/ות מציגים/ות את המפגשים (שיצרו או ניסו ליצור) ואת המורכבויות שעלו בעת יצירת המפגש תוכלו להשלים את הקטע על 'האיש הירוק' (כאן) ואת מפגשו עם האיש הכחול (שסוכם במילים 'אני מסיפור אחר', הנפרדות בין הצבעים והעולמות נשמרת) או להציג מפגש אחר בין צבעים ('כך נוצר הצבע' מאת דתיה בן דור, ביצוע כאן) שמגלם איזו היבלעות של הצבעים אלו באלו, לצורך יצירת צבע אחר.
- בהקשר זה, תוכלו להזכיר את המושג 'צביעות' (התנהגות 'צבועה' מתיימרת להראות דבר אחד, כאשר בפועל המצב הוא אחר. כאילו האדם הנוהג בצביעות צובע את המציאות או את עצמו על מנת להתאים לצורך של המציאות או להראות יותר טוב בעיני הסביבה. עוד אודות צביעות ראו כאן) צביעות היא עוד סוג של מפגש בין 'צבעים' כלומר אנשים.
💬 כעת… דיון פילוסופי קצר:
- האמנם יכול להיות אדם שהוא לגמרי צבע לעצמו?
- האם אדם יוכל להיות מובחן מהצבע של משפחתו, תרבותו, חבריו?
- איזה צבע ראשוני, גולמי נותר בי לאחר שהתערבבתי ונפגשתי בכל כך הרבה צבעים, אנשים ועולמות?
- האם זה כמו צבע עיניים שמשתנה קצת כשלובשים בגדים בצבעים שונים?
- האם קרה לכם/ן שהתמזגתם/ן בצבע של אדם אחר עד שכמעט שכחתם/ן מה הצבע שלכם/ן (זה יכול להיות חבר טוב או איזו דמות נערצת)?
- האם קרה לכם/ן שרציתים/ן מאוד שהצבע שלכם/ן יעשה גם צבע של אחרים או שהצבע שלך יהיה הבולט בסביבה?
- ואולי אנחנו באמת חיים בתוך צבע?
- לכיתות בוגרות יחסית- תוכלו להרחיב ולהתייחס למונח 'colored' (בארצות הברית הוא נוגע לאפריקנים- אמריקאים שחורים, בדרום אפריקה הוא מתייחס דווקא ליוצאי הודו). הנוחות התרבותית למיין בני אדם לפי צבע עורם נראית לנו משונה באותה מידה- והנה, היא קיימת כבר אלפי שנים, מכתיבה העדפות ואפליות בחברה.
- לסיום, נסו להרכיב מהציורים השונים שצוירו בכיתה רצפים שיכללו את כל תלמידי הכיתה (כאמור, בין כל 2 ציורים- ציור אחד של מפגש).
חומרים דרושים: