קריאת כיוון

העולם מתחיל בתוהו, ויש יאמרו- בתהיה. גם החשיבה, מתחילה בתהיה, בשאלה ראשונית, בתמיהה (לפחות לדעת אריסטו, החושב הידוע).

הידע האנושי נתפס כתשובה לתמיהות, לתהיות ולשאלות. ומכאן שהיכולת לשאול שאלה מהותית לאדם; זו היכולת "לראות מה חסר בהוויה" (סארטר) ולחפש עבורו מענה. האם העולם נברא כתשובה לשאלה? (אם כך, העולם הוא תשובה שמעוררת המון שאלות…).

במהלך השבוע נתנסה בשאלות פתוחות וסגורות, חסרות תשובה ובעלות תשובה, משחקיות, חידתיות, שטותיות ותהומיות. עולם שלם של שאלות לפנינו.

שבוע השאלות הוא פרט מתוך רצף השבועות העוסקים במצב הקודם לבריאה. 

  מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר 'בשמלה אדומה ושתי צמות'- ונשאל כל מיני שאלות.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא מ'סיפורי ככה סתם' וננסה לענות על המון שאלות טובות בעצמנו, ולהנות מהתשובות של הספר.

מפגש 3- חשבון ושאלות: נכיר את החידה המפורסמת של הספינקס.

מפגש 4- מפגש פסח: נעסוק בשאלות של מה נשתנה ואחד מי יודע.

מפגש 5- מפגש קומיקס: נכיר את איש החידות וניצור קומיקס חידות בעצמנו.

מפגש 6- מפגש פילוסופי: לסיווג שאלות או משחק ה-5 למה. 

מפגש ראשון

שיר השבוע

לתחילת השבוע העוסק בשאילת שאלות, אנו שמחים להפגיש את התלמידים/ות עם השיר 'בשמלה אדומה ושתי צמות'. שיר, אשר בשונה משירים רבים המכילים שאלות (למשל: 'אחד, מי יודע? אחד- אני יודע!'), אינו פוסק תשובה אלא מאפשר למאזיניו להתרווח במרחב שבתוך השאלה ולתהות- 'באמת, למה?'

למורה- מעניין לדעת ש…

בְּשִׂמְּלָה אֲדֻמָה

מילים: רוּתִי סִפְרוֹנִי, לחן: יָאִיר רוֹזנְבְלוּם

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שימוש בכלי נגינה.
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים/ המחזה
• תרגיל קבוצתי בכתיבת שאלות: בקשו מן התלמידים/ת לחשוב (וגם לכתוב) 3-5 שאלות שמעסיקות אותם/ן. השאלות יכולות להיות ברומו של עולם ('למה יש עוני?') או קצת פחות מהותיות וגדולות (למשל: 'איך מכינים סוכרייה על מקל?' או: 'מה שיא העולם באורך של ציפורניים?'). כל שאלה תתקבל בברכה, ואולם לבריסטול כיתתי- בחרו שאלות שהדהדו אצל ילדים נוספים. תוכלו לבקש שאלות הנובעות מתוך השיר.
• תרגיל דינמיקה קבוצתית:
  – בקשו מכל תלמיד/ה לכתוב רשימה של 5 שאלות הכרות (למשל: מה השיר האהוב עליך, מהו המאכל השנוא עליך ביותר, כמה אחים יש לך? איזה מקצוע היית רוצה להוסיף למערכת השעות? איזה היית רוצה להחליף? למה אין כבר צלצול? וכו')
• השמיעו (השמעה שנייה ואילך) את השיר:
  – בקשו מהתלמידים/ות להסתובב בחלל הכיתה, בכל עצירה של השיר- הזמינו את התלמידים/ות לשאול אחת מהשאלות את התלמיד/ה שעצר/ה בסמוך אליהם ולענות על אחת מהשאלות.
  – לאחר 5 סבבים- הזמינו את התלמידים/ות להתיישב במקומם/ן. כל תלמיד המעוניין בכך מוזמן לספר אילו שאלות נשאל. התלמידים/ות מאוד ירצו לספר מה ענו/ שמעו. 
  אנו מציעים בשלב זה להשאיר את השיחה במרחב של השאלה.

🎒צידה לדרך

בשיר עומדים 'הספרים, הכתובים והחכמים' (המזוהים עם בית הספר וככלל עם השכלה) בניגוד לשאלה של הילדה. הקטע הבא דווקא קושר ביניהם: 
ג'ון באראל (Barell, John) מספר על מדען האטום איזידור בבי שזכה בשנת 1944 בפרס נובל לפיזיקה. יום  אחד הוא נשאל איך הפך לפיזיקאי והוא השיב: אמי עשתה אותי מדען מבלי שהתכוונה לכך. כל אמא יהודיה אחרת בברוקלין היתה שואלת את בנה כשהיה חוזר מבית הספר: 'נו? האם למדת דבר חדש היום?' אבל לא אמי. היא תמיד שאלה אותי שאלה אחרת: 'איזי, האם שאלת שאלה טובה היום?' הבדל זה- שאילת שאלות טובות- הביא אותי להיעשות מדען."

לסיום המפגש, נשאל: מה הופך שאלה לטובה, לכזו שעוצרת את העולם? ונאחל: יום של שאלות טובות לכולנו…

מפגש שני

קריאה- סיפורי ככה בדיוק/ ר. קיפלינג

ספרו של קיפלינג, 'סיפורי ככה בדיוק', מתחקה באופן משעשע אחר מקורן של תופעות טבע מוכרות באמצעות שאילת שאלות.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

נציע שתי דרכים לעסוק בסיפור השבוע. האחת- מעמידה במרכז את ספרו של קיפלינג והאחרת את סוגת הסיפורים האטיולוגיים. לבחירתכם/ן.

אפשרות א: סיפורי ככה בדיוק

 הציעו לתלמידים/ות לבחור אחת מן השאלות הבאות:
– איך קיבל הגמל את דבשתו?
– איך קיבל הקרנף את עורו?
– איך קיבל הנמר את חברבורותיו
– איך הפיל קיבל אף ארוך שכזה?
– איך נוצרו הארמדילים?

בקשו מן התלמידים/ות להציע (בזוגות) תשובה/ות לשאלה ולבטא אותה/ן בכתב/ בציור/ במחזה.

תגובות אפשריות שיש להיערך להן: 'אין פה שאלה בכלל, ככה הנמר נברא' או 'אלפי שנים של אבולוציה ו…'. תוכלו לומר: 'ובכל זאת, אילו היה מסתתר כאן סיפור- מה הוא היה?' 

כעת, תוכלו לקרוא פרק או שניים מתוך ספרו של קיפלינג (בהתאם לבחירת התלמידים/ות) ולהנות מן  ההבדלים בין ההסברים שהציעו התלמידים/ות להסבריו של קיפלינג.

אפשרות ב': סיפורים אטיולוגיים

נפתח בקטע מתוך 'אני וטלי בארץ הלמה' (א. שלונסקי). זהו קטע הצגת שאלה והנמקתה, בספר העוסק כולו בשאלות 'למה' ובתשובות אפשריות להן. כך כותב שלונסקי:

מדוע קוראים לדג דג?/ עכשיו נספר לקוראינו, איכה/ טיילנו עם טלי על שפת הברכה./ ומה שם ראינו, ומה שם דיברנו/ ואיך שם חידה מצוינת פתרנו. עמדו שם עצים מסביב כמסגרת/ עמדו והקיפו ברכה מפוארת:/ כל עץ בעל גוף וזקוף כאנך, והיא כמו ראי על הארץ מונח (…) ענתה והקשיבה דומם חמוטלי,/ הקשיבה, הקשיבה- וכה ענתה לי:/ אם ככה אז למה כולם נוהגים/ לקרוא לבריות שכאלה דגים?/ משכתי כתף ואמרתי לטלי:/ מנהג זה פשוט ואינו לחידה לי./ מה יש כאן לתמוה על סוד המנהג?/ הדג זהו דג- ועל כן שמו הוא דג. (…) לא, אין זה פשוט, ידידי אברהם!/ אין שם בעולם הניתן לחינם/ לכל הכל השמות יש סיבה ויש טעם.

לאחר קריאת השאלה של טלי, תוכלו להזמין את התלמידים/ות להציע תשובות משלהם/ן. מדוע קוראים לדג בשמו? את התשובות יוכלו לבטא בכתב/ בציור/ במחזה. הזמינו את התלמידים להגזים ולהציע תשובות משחקיות (התשובה 'ככה' אינה מספיקה…).

כעת תוכלו להציג בפני התלמידים/ות את השאלות שבהן עוסק הספר 'סיפורי  ככה סתם' ולשאול מדוע חשוב לאנשים לתת סיבות וטעמים ל-'דברים' בעולם (הרגלים, התנהגויות, מצבים)?

תוכלו לשאול גם האם התלמידים/ות מכירים/ות סיפורים נוספים מהסוג הזה?  (סיפורי בראשית למשל).

אם ירשה הזמן תוכלו לקרוא סיפור של קיפלינג!

🎒 צידה לדרך

אנו ממליצים לסיים בשיר (האטיולוגי) של ע. הלל- 'מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה'- כאן . נצא ליום החדש במחשבה על זברות ועל החשיבות של שאלות עבור הבנת העולם. ובאמת, אלו שאלות נוספות יש לנו אודות העולם? 

מפגש שלישי

חשבון ושאלות

במפגש בוקר זה נכיר לתלמידים/ות את אחת השאלות המפורסמות  בהיסטוריה של העולם, וזו שנחשבה (במיתולוגיה היוונית, לפחות) הקשה מכולן.

הצעת הגשה:

נתחיל בהצגת החידה:
מפלצת אימתנית (שכונתה ספינקס ונראתה כאישה עם גוף אריה וכנפיים, לא פחות!) ישבה וסגרה על העיר היוונית הקדומה תבאי. המפלצת הטילה פחד ודרשה שיפתרו את חידתה כתנאי לשחרור העיר. זו היתה החידה: 

מה הולך בבוקר על ארבע, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש? 

לאחר הצגת ההקשר והחידה- הפנו את השאלה לתלמידים/ות. מה באמת הולך על ארבע על שתיים ועל שלוש? מגוון תשובות אפשריות כאן, נסו לאסוף כמה שיותר. תוכלו לתת לתלמידים/ות להתנסות ולהלך בכיתה בעת שהם/ן מחפשים/ות תשובה.

נחזור לתבאי ולספינקס. היחיד שהצליח לפתור את החידה היה אדיפוס (אין שום צורך לחלוק את ההקשר הטראגי של אדיפוס, בשלב הזה אפשר פשוט לשמוח על תבונתו ועל הצלת העיר). התשובה היא "אדם" (שבשחר ימיו זוחל על ארבע, בשיא חייו הוא מתנהל על שתיים ובערוב ימיו – נשען על מקל)

אפשרות אחרת

– תוכלו להשלים את המפגש בניסיון להמציא חידות אחרות שהמענה להן הוא  אדם.
– או, תוכלו להציע חידה מספרית אחרת ('מהם שלושת המספרים השלמים שמכפלתם שווה לסכומם?') ולהזמין את התלמידים/ות לחפש אחר פתרון (דרך הפתרון וההסבר מצויה כאן, כולל רמזים) ואז לפתח סיפור שהשאלה עושה בו שימוש. אפשר גם להשאיר את השאלה בחלל וליהנות מאי הידיעה ומהספק.

מפגש רביעי

נושא

הצעת הגשה:

מה נשתנה

• אנו מזמינים אתכם/ן להשמיע לתלמידים/ות את 4 הקושיות (ביצועים מגוונים תמצאו- כאן), תוכלו גם לשיר יחד (מי הילד הצעיר ביותר בכיתה?)
• תוך הקשבה, בקשו מהתלמידים/ות לציין מהן השאלות בשיר ומהן התשובות? (זו רק נשמעת שאלה פשוטה…)
• כעת, אספו את הרעיונות של התלמידים/ות (קחו בחשבון שתלמידים רבים נוהגים לחשוב שהשאלה היא 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?' ושהתשובה היא- 'שבכל הלילות אין אנו…'. או: שהשאלה היא 'שבכל הלילות אין אנו…' והתשובה: 'הלילה הזה כולו…'. כך או כך- זו טעות (אבל טעות נפלאה).
• לאחר שמיעת הרעיונות תוכלו לסכם עם התלמידים/ות ש-'מה נשתנה' הוא שיר שמורכב
  משאלות בלבד!
• למה לשיר רק שאלות? ומה התשובות לשאלות האלו? תוכלו להשאיר את התלמידים/ות בתוך התהיות האלו או לאסוף את מחשבותיהם בנושא. אין הכרח לתת מענה, הגם שמקובל לסבור שמטרתו של השיר 'אחד מי יודע'  היא לגרום לילדים לתהות, לשאול ולהתערב בסיפור יציאת מצרים ממש בתחילת הסדר, כדי שיסתקרנו לגביו במהלכו! (מתודה שכולנו מכירים כמורים בכיתה…)
• לאחר שנוכחנו ש-'מה נשתנה' הוא כולו שאלה, נוכל לחשוב על עוד רכיבים בליל הסדר שמעוררים בנו שאלות (למשל: למה זרוע? יש אגוזים בחרוסת? כמה פעמים מוזכר משה בהגדה? וכו' וכו') מתוך כך- נעבור לעסוק בשיר שאלות נוסף- אחד מי יודע. 

אחד מי יודע

•  אנו מציעים לשאול, לשם הצגת הענין, כמה זה 13 ב-'אחד מי יודע'?- דרך שאלה זו תוכלו לשחזר את השיר כולו! (רקע כאן לחנים ומילים כאן):
  שְלשָה עָשָר מִי יוֹדֵּעַ? שְלשָה עָשָר אֲנִי יוֹדֵּעַ: שְלשָה עָשָר מִדַיָא. שנֵּים
  עָשָר שִבְטַיָא, אַחַד עָשָר כוֹכְבַיָּא, עֲשָרָה דִבְרַיָא, תִשְעָה יַרְחֵּי לֵּדָה,
  שְמוֹנָה יְמֵּי מִילָה, שִבְעָה יְמֵּי שַבָתָא, שִשָּׁה סִדְרֵּי מִשְנָה, חֲמִשָה
  חוּמְשֵּי תוֹרָה, אַרְבַע אִמָהוֹת, שְלשָה אָבוֹת, שְנֵּי לֺחוֹת הַבְרִית, אחָד אֱלֹהֵּינוּ שבַשָּׁמַים וּבָאָרץ
• תוכלו לשאול את התלמידים/ות: מתי שרים 'אחד מי יודע'? בתחילת הסדר או בסוף הסדר? למה?
• תוכלו להקרין את הריקוד לשיר 'אחד מי יודע'- כאן שמעורר גם הוא הרבה שאלות (ועשוי גם להעיר תלמיד שטרם התעורר). הריקוד נוצר על ידי אוהד נהרין ומבוצע על ידי להקת בת שבע. תוכלו לעצור את הריקוד באמצע ולשאול: האם התנועות הולמות את המילים? או: איזו תנועה תתאים ל-'שבעה מי יודע' או לשמונה וכו' או: להמציא תשובה (ותנועה) ל-'שאלה 14 מי יודע'.

מפגש חמישי

שאלות וקומיקס

הדמות 'השואלת' המפורסמת ביותר בעולם הקומיקס היא 'איש החידות'. נכיר אותו מעט ונצא למפגש בוקר 'קומיקסי' בעקבותיו.

הצעת הגשה:

• הקדמה הכרחית: 'איש החידות' הוא אחד הנבלים המפורסמים בהיסטוריה של גיבורי העל. הוא לבוש בבגדים שמעידים על הנטייה שלו לחוד חידות ולשאול שאלות. תראו:
• איש החידות הוא כינויו וזהותו הסודית של אדם בשם אדוארד ניגמה (א.ניגמה… האם אתם/ן יודעים/ות מה פירוש המילה?) אשר פעל בעיר  הדמיונית גוטהם ונהג להשאיר רמזים מחוכמים בזירות הפשעים השונים שביצע. 'איש העטלף' (בטמן) התגייס לפענח את החידות ולהציל את העיר- כל פרק מחדש.
• לאחר ההקדמה הזו, אנו מציעים לחלק דפי קומיקס חלקים (דוגמאות  מופיעות כאן) לתלמידים/ות ולהציע להם/ן לפתח פרק קומיקס משל עצמם/ן. זו עבודה מרובת פרטים, אפשר בהחלט לעשות זאת בקבוצה או בזוגות.
• התלמידים/ות שמעוניינים/ות להפוך את יחסי הכוחות ולתת לגיבור את 'כח החידות' מוזמנים/ות לשנות כפי רצונם/ן- ובלבד ששאלה/ חידה תעמוד בלב הסיפור שלהם/ן. תוכלו להזכיר לתלמידים/ות האלו ששמשון- שופט ומציל עברי מפורסם עשה שימוש בחידות והיה בהחלט מה-'טובים'.
•  ספק גדול אם התלמידים/ות יסיימו לפתח קומיקס במסגרת המפגש. לקראת תום הזמן בקשו מהתלמידים/ות לחוד את החידות שהסיפור  שלהם/ן נסוב סביבן (ללא הפתרונות!).

מפגש שישי

פילוסופיה ושאלות

זהו מפגש פילוסופיה לילדים שנושאו הוא שאילת שאלות. נתחיל בהקדמה  המיועדת למורה בלבד ומיד אחר כך נעבור למהלך השיחה הפילוסופית המוצע עבור התלמידים/ות.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

•  בשלב ראשון, בקשו מהתלמידים/ות לסקור כמה שאלות שאלו הבוקר, רשמו את המספר ובקשו מכל ילד להציע שאלה שעלתה בו היום לדוגמה.
•  כתבו על הלוח את השאלות ובקשו מהתלמידים/ות למיין אותן לסוגים למשל, שאלות הנוגעות לצחצוח שיניים, שאלות על המבחן שיהיה היום, שאלות על מה 'לשים' בסנדוויץ', שאלות ידע, שאלות על החיים וכו'. 
•  אם אתם/ן מעוניינים/ות להקשות- תוכלו לשחק עם התלמידים/ות את משחק ' 5 הלמה' ועל כל שאלה שיעלו- לשאול חזרה 'למה?', כך 5 פעמים, עד שתגיעו לשאלה מסדר גבוה יותר ויותר. למשל: 
  דוג' 1
  תלמיד: שאלתי את עצמי מה אבא ימרח לי בסנדוויץ'
  מורה: למה שאלת את עצמך את שאלת הסנדוויץ'?
  תלמיד: כי רציתי שיהיה לי טעים
  מורה: למה חשוב לך שיהיה לך טעים
  תלמיד: כי אני רוצה שיהיה לי טוב
  מורה: למה חשוב שיהיה טוב? מה גורם לזה שיהיה לנו טוב?
  תלמיד: שאלה טובה, בוא נכתוב אותה על הלוח…
  דוג' 2
  תלמיד: שאלתי את עצמי מה אבא ימרח לי בסנדוויץ'
  מורה:למה שאלת את עצמך את שאלת הסנדוויץ'?
  תלמיד: בגלל שאתמול מרחו לי שוקולד, ואני שונא והייתי רעב כל היום
  מורה: למה מרחו לך שוקולד אתמול?
  תלמיד: כי סבתא שלי ישנה אצלנו והיא הכינה את הסנדוויצ'ים והיא לא יודעת שאני כבר שונא שוקולד
  מורה: למה היא לא יודעת את זה?
  תלמיד: כי היא לא שאלה ואני לא אמרתי
  מורה: למה היא לא שאלה?
  תלמיד: לפעמים היא שואלת ואז שוכחת, כי היא מבוגרת, אז אני כבר לא אומר
  מורה: בעצם השאלה שלך היא למה אנשים מבוגרים לא זוכרים או איך יכול להיות שאנשים קרובים אלינו לא יודעים מעצמם מה טוב לנו?
  תלמיד: לא, השאלה שלי היא למה תמיד אנשים חושבים שכולם אוהבים שוקולד?
  מורה: שאלה טובה!