קריאת כיוון
פרקים ט-י מתארים את שמחת חנוכת המקדש אשר חיש מהר מתחלפת בצער ובשכול של מות שני בני אהרון הכוהן- נדב ואביהו.
ביחידה זו נתעכב על המעבר הדרמטי שבין שני אירועים אלו, ועל האירוע שהוביל למעבר זה.
• בקריאה יחפה נדון בשאלה מה היה חטאם של נדב ואביהו .
• בריבוי קולות נמשיך לדון בשאלה זו לאור פרשנויות שונות של חכמי המשנה והתלמוד.
• ברלוונטיות נציג את עמדתו של נפתלי הרץ וויזל ביחס לשאלה זו, ובעקבותיה נדבר עם התלמידים על האפשרות שדווקא התלהבות יתר ושמחה מופרזת עלולה להוביל לתוצאות עגומות.
• בהרחבה נתעכב על הביטוי: "כל המוסיף גורע".
טקסט מרכזי
פרק ט, א-ד; כ"ב-כ"ד
א "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן: קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְהוָה. ג וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר: קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה. ד וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה וּמִנְחָה, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן, כִּי הַיּוֹם יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם…
כב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם, וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים. כג וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֶל כָּל הָעָם. כד וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם".
פרק י', א-ב
א "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל אוֹתָם- וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהוָה".
קריאה יחפה
אש זרה- ציורים מנוגדים
📝 קחו דף וקפלו אותו לחצי. ציירו או תארו במילים את האווירה המתוארת בפסוקים המצוטטים מפרק ט'. מנגד ציירו או תארו במילים את האווירה שהשתררה בסופם של שני הפסוקים המצוטטים מפרק י'.
💬 שאלות הבנה
- כיצד אתם מבינים את משמעות המילים "אש זרה"?
- מדוע תגובת אלוהים כלפיה כל כך נחרצת?
- חזרו אל פרק ח'- מה היה הביטוי שחזר שם מספר רב של פעמים?
- מה היחס בין ביטוי זה לבין הביטוי "אש זרה" שבפסוקים שלפנינו?
וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל-
💬 שאלות הבנה
- את מה "אוכלת" האש בפסוק האחרון של פרק ט'?
- את מה "אוכלת" האש בפסוק השני של פרק י'?
- כיצד אתם מבינים את השימוש במילים כמעט זהות בשני הפסוקים האלו, לתאר שני אירועים כל-כך שונים?
ריבוי קולות
חטא נדב ואביהו
במדרש ויקרא רבה, מובאות דעות שנות של חכמים ביחס לביטוי: "אש זרה", וביחס לשאלה מה היה חטאם של נדב ואביהו:
"תני (שנה, אמר) ר' אליעזר: לא מתו בניו של אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן". (ויקרא רבה, פרשה כ', סימן ו)
- מה היה חטאם של בני אהרון על פי רבי אליעזר?
- לאיזו הלכה של משה לא נשמעו נדב ואביהו?
"ר' מני דשאב ורבי יהושע דסכנין ור' יוחנן בשם ר' לוי אמרו:… על שהיו שתויי יין ".
- מה היה חטאם של נדב ואביהו על פי חכמים אלו?
- קראו את פרק י', מתחילתו ועד פסוק י"א. לאור קריאתכם זו, מהיכן שאבו חכמים את הרעיון שזה היה חטאם של נדבר ואביהו?
"בר קפרא בשם ר' ירמיה בן אלעזר אמר:
…על הקריבה שנכנסו לפני ולפנים… על אש זרה אש מבית כירים הכניסו (כלומר הבעירו אש בעצמם, ולא סמכו על "האש מן השמיים")".
- מהן שתי הפרשנויות הנוספות של בר קפרא לחטאם של נדב ואביהו?
- קראו בהמשך ספר ויקרא את פרק ט"ז, פסוק א. את איזה מהפרשנויות שהציע בר קפרא מחזק פסוק זה? כיצד?
- חזרו אל סוף פרק ט', ואל תחילת פרק י'. הסבירו כצד פסוק זה יכול לחזק את פרשנותו של בר קפרא.
💬 שוחחו בכיתה:
- האם אחת מהדעות קרובה לפרשנות שאתם הצעתם (בקריאה היחפה)?
- איזו מהפרשנויות מצאה חן בעיניכם ביותר? מדוע?
רלוונטיות
חטאם של נדב ואביהו
מלבד הפרשנויות של חכמי המשנה והתלמוד, במרוצת הדורות הציעו חכמים, חוקרים, פרשנים ויוצרים עוד מגוון תשובות לשאלה מה היה חטאם של נדב ואביהו.
אחת הפרשנויות היא פרשנותו של נפתלי הרץ וייזל משורר עברי, בלשן ומאבות תנועת ההשכלה היהודית, אשר יחד עם ידידו משה מנדלסון הוציא לאור את הפירוש לחמשת חומשי תורה עם "הביאור" – תרגום לגרמנית וביאור התורה ברוח ההשכלה.
"נדב ואביהוא גדולי עולם היו וחלילה להם לעבור בזדון את פי ה', אבל מרוב שמחה נתערבבה דעתם ליכנס לפנים ולהקטיר כל אחד קטורת סמים דקה, ולא נצטוו מפי משה שיעשו כן , אלא מדעתם עשו, וזהו : אשר לא ציווה אותם.. היה ראוי לקדושי עליון כנדב ואביהוא להיות צנועים כאמור "הצנע לכת עם אלוקיך", ולירוא מגשת אל הקודש, אם לא נקראו לבוא שם, ולבלתי הביא מתן אש מדעת עצמם.. לא שעברו חלילה על לאו מפרוש בתורה.. רק עברו על גבול המוסר והצניעות , ובעבור גדולתם נחשב להם עוון ומתו".
💬שאלות
- מה גרם לנדב ואביהו להקטיר את הקטורת על פי נפתלי הרץ וויזל?
- כיצד אתם מבינים את דבריו: "רק עברו על גבול המוסר והצניעות"?
הגדלת ראש
📝 צפו בקטע הבא מתוך סרטם של אולפני דיסני: "באג לייף", ובחנו האם אתם מוצאים קשר בין התנהגותו של "פליק" (הנמלה עם המכונה על הגב) לבין התנהגותם של נדב ואביהו- על פי פרשנותו של נפתלי וויזל?
למורה
גיבורו של הסרט באג לייף הוא פליק. פליק הוא יצירתי מאוד, ומנסה לייעל את עבודתם של הנמלים. אך דווקא בשל הניסיון שלו להתחכם ולמצוא דרך שתקל על העבודה שלהם- הוא מוריד לטמיון את כל עבודתם.
לצערנו אין באינטרנט גישה חופשית לסרט בעברית, ולכן הקטעים כאן הם באנגלית. אך אפשר להביא לקטע את הסרט בעברית, או להסביר באופן כללי את מעשיו של פליק, ולא להתעכב בהכרח על הדו-שיח שמתקיים בין הנמלים בסרט, שהוא פחות חשוב לעניינו.
💬שאלות
- כיצד יכולה התלהבות, או שמחה – להזיק?
- חשבו על דוגמא אחרת, שאינה קשורה לתורה או למשכן בהכרח, שבשל אותם מניעים, כמו אלו של נדב ואביהו, אדם יעשה מעשים שליליים?
- האם קרה לכם מקרה שכזה?
הרחבה
"כל המוסיף גורע"-
מקורו של ביטוי זה הוא בתלמוד הבבלי (מסכת סנהדרין, דף כט, ע"א):
"מניין שכל המוסיף גורע? שנאמר (על חוה): "אמר אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו" (ואילו הציווי למעשה היה רק "לא תאכלו ממנו").
ומסביר רש"י:
הקדוש ברוך הוא לא ציון על הנגיעה ומתוך תוספת גירעו. שדחף הנחש את חוה על האילן עד שנגעה בו; אמר לה: ראי שאין מיתה על הנגיעה, אף על האכילה לא תמותי.
ובימינו אנו
דוגמא לשימוש בביטוי זה בעברית זמננו ניתן לשמוע בדבריו של חבר הכנסת לשעבר חיים אמסלם נגד ההקצנה הדתית, שהיא בבחינת "כל המוסיף גורע" כלשונו:
📝 הצעה לפעילות:
תארו שלושה מקרים שעליהם ניתן יהיה לומר: "כל המוסיף גורע".
ליחידה הקודמת
