ביחידה זו נעסוק באיסור לפנות אל האוב (האמונה שניתן להעלות נשמות של אנשים שנפטרו) והידעוני (מגלה עתידות).
*אפשר להזכיר את הסיפור על שאול ובעלת האוב בהקשר של היחידה הזו.
• בקריאה יחפה נברר את משמעותו של איסור זה ואת הנימוקים בו משתמשת התורה בכדי להסביר איסור זה.
• בריבוי קולות נדון בשאלה האם האיסור לפנות אל האוב והידעוני נובע מכך שהדברים האלו הם שקר ו"שטויות" או שהם אמתיים ואפשריים, אך התורה אינה רוצה שהאדם ישתמש בכוחות האלו בכדי לנתב את חייו. דיון זה ינבע מתוך המחלוקת שבין שני מחכמי ישראל האבן עזרא והרמב"ן.
• ברלוונטיות נרחיב את הדיון של האוב והידעוני גם ל"כוחות מיסטיים" נוספים כמו קמעות, ונדון עם התלמידים בשאלה מה היחס שלהם לאותם מעשים, והאם הם מאמינים בכוחם.
• בהרחבה נשווה בין אמונות אלו ל"אמונות טפלות" נדון בשאלה האם באמת הדברים.
הפרשנים, כמו רש"י, אינם מפרשים את המילים "אוב" ו"ידעוני" המוזכרות בפסוקים שלפנינו, כנראה כיוון שהם הכירו את משמעותם מתוך האמור בנ"ך ומתוך דבריהם של חז"ל, ועל כן לא ראו צורך לפרש אותן.
בספר דברים, בנאומו של משה לפני מותו, חוזר משה על איסור זה, ומסביר אותו:
"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ – לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים". (דברים, י"ח ט-יא)
למורה- הסבר מקדים
הגישה שמשמיע האבן עזרא היא שאין במעשי אלו אמת כלל. וכשם שהתורה אסרה את הפנייה אל הפסלים והאלילים, לא מתוך אמונה שיש בהם אמת, ושזו אינה דרכה של התורה בלבד, אלא משום שזה הבל ושקר, כך גם במקרה שלפנינו. הפנייה את האוב והידעוני היא הליכה אחת השקר וההבל, ולכן התורה אסרה זאת.
לעומת זאת, על פי גישתו של הרמב"ן, יש אמת בדבריהם של האוב והידעוני, משום שאכן יש כוחות מעין אלו בעולם. אלא שהתורה אסרה זאת כשם היא אסרה את יצירת הכלאיים. משום שכאן כמו כאן האדם מתערב במקום לא לו, במקום לתת לעולם לפעול בצורתו הטבעית שהבורא קבע.
צריך לקיים את הדיון בחלק זה, כמו גם בחלק הבא, בזהירות רבה. שכן יכול מאוד להיות שבכיתה ישבו תלמידים, אלו לצד אלו, המאמינים ושאינם מאמינים בעניין זה, ויש לאפשר לכל אחד להשמיע את עמדתו בכבוד, ומבלי להפוך ללעג בעיני חבריו.
"והידענים – מגזרת דעת שיבקשו לדעת העתידות.
הכתוב לא אסר האמת, רק השקר, והעד (והוכחה לכך היא) האלילים והפסילים".(אבן עזרא ויקרא פרק יט פסוק לא)
"ועל כן ראוי שתאסור אותם התורה שיונח העולם למנהגו ולטבעו הפשוט שהוא חפץ בוראו.
וגם זה מטעמי איסור הכלאים, כי יבואו מן ההרכבות צמחים יעשו פעולות נכריות יולידו שינויים ממנהגו של עולם לרע או לטוב, מלבד שהן עצמן שינוי ביצירה". (רמב"ן דברים פרק יח פסוק ט)
בדומה לאוב והידעוני המוזכר בפסוקים שלנו, ישנם איזכורים בתורה לבעלי "כוחות" נוספים שאסור לפנות אליהם, וביניהם: הקוסם, המנחש והמכשף.
"בעלי כוחות" כאלה ואחרים לא היו רק בתקופת התורה, אלא גם בתקופתנו. כך למשל ישנם אנשים המאמינים בכוחותיהם של קמעות כאלו ואחרים.
כמו שניתן לראות בכתבה מאתר ONEהמוצגת לפניכם, שהתפרסמה לקראת משחק הגמר של ליגת ווינר-סל בשנת 2015:
צפו בסרט אמונות טפלות