קריאת כיוון
פרק זה עוסק בקורבן חטאת. במעשים שנעשים בשגגה ובכפרה עליהם.
עוד על היחידה:
קורבן החטאת הוא קורבן שהתורה מצווה על האדם להביא בעקבות חטא שעשה בשגגה. ביחידה זו נדון במשמעותו של קורבן השגגה, נכיר את ההבדלים שבין המקרים השונים המופיעים בפרק זה, ונרחיב את השאלה מדוע בכלל אדם שעשה מעשה בשגגה ובטעות נדרש "לשלם" על כך ומעשיו מוגדרים כ"חטא" או "אשם"?
כמו כן, בתוספתא נשווה בין קורבן החטאת לבין "שטרי המחילה" שהיו מקובלים בנצרות הקתולית, ובין ההתנגדות של הנביאים להקרבת הקורבנות ללא תיקון דרכיו של האדם, לבין התנגדותו של מרטין לותר ל"שטרי החוב" אשר מממנה צמחה הנצרות הפרוטסטנטית.
• בקריאה יחפה נבין את המושגים שגגה, חטא וכפרה ונדון בהם.
• בריבוי קולות נדבר על מעשים שנעשים בשגגה ועל האפשרות לכפר עליהם.
• ברלוונטיות נשמע את השיר 'ככה סתם' ונשתף במקרים שעשו לנו משהו 'לא בכוונה' ואיך הרגשנו עם זה. בנוסף ניתן לראות חלק ממלך האריות שבו סימבה מבין שעשה טעות ונדון איך מתמודדים עם טעויות מעברנו, אפשר להוסיף סיפור מקרה מחיינו ולדון בו.
טקסט מרכזי
פרק ד
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה:
ג אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם- וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַיהוָה לְחַטָּאת…
יג וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ. יד וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד… כ וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן, וְנִסְלַח לָהֶם…
כב אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם. כג אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים…כו וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ וְנִסְלַח לוֹ.
כז וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם. כח אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא…לא וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן, וְנִסְלַח לוֹ…
קריאה יחפה
"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה"
- מה פירוש המילה שגגה?
- איזו מילה היא ההפך משגגה?
"וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ – וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת…"
📝קורבן זה מכונה "קורבן חטאת". מצאו היכן מופיע המילה חטאת בפסוקים (במקומות שונים) ונסו לחשוב מה משמעותה לאור הקשר זה?
- מה תפקידו של הקורבן בפרק זה?
- האם האדם בוחר להביא אותו מרצונו החופשי, כמו קורבנות נדבה? הסבירו.
"וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם…"
📝בפרשייה מוזכרים ארבע מקרים שבהם יש להביא את קורבן החטאת. בדקו באיזה מביניהם לא מופיע פסוק כדוגמת זה: "וכיפר עליהם הכהן ונסלח להם"?
- מדוע הוא אינו מופיע שם?
- אם כן, מי מכפר עליו?
ריבוי קולות
מעשה בשגגה
"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה"
- מה היחס בין המילים "תחטא" "שגגה"?
- האם אדם שעושה מעשה בשגגה, הוא בהכרח "חוטא"?
- מה לדעתכם צריך לעשות אדם שחטא בשגגה?
- האם עליו "לשלם" בדרך כלשהי על מעשיו? באיזו דרך?
- באם אדם עשה מעשה בשוגג, מדוע הוא נחשב חוטא או אשם?
📝 קראו את דבריו של הרש"ר הירש, וחשבו כיצד הוא משיב על שאלה זו?
"שוגג הוא חוטא מחמת הסח הדעת- היינו מפני שברגע השגגה אינו נתון בכל לבו ונפשו לזהירות שמעשהו יהיה כתורה וכמצוה…
חוסר החרדה הזאת והקפדה בלתי מדוקדקת על דרכו בחיים, שתהיה כפי התורה והמצוה- הן הן עיקר העבירה אשר ב"שוגג".
רגשות אשמה
"רגשות אשמה הם מהרגשות המכבידים ביותר על האדם. הם מפריעים לו לחיות, ליהנות, לאהוב וליצור…
כאשר אדם מספר למטפל על מעשה שרובץ על מצפונו יש בעצם השיתוף הקלה. לעתים השיתוף נעשה על רקע שמירה מתמשכת של המעשה בסוד, הדורשת השקעת אנרגיה נפשית מרובה. תפקידו של המטפל הוא לעזור לאדם בדרך בלתי שיפוטית, אך הימנעות משיפוט אינה אומרת מתן לגיטימציה למעשה בלתי חוקי או בלתי מוסרי. המטפל אינו שופט, אך גם אינו מזכה. המטפל מסייע לאדם להבין את מניעיו, לקחת אחריות על מעשיו ולמצוא את הדרך לספק את צרכיו הנפשיים באופן שאינו מזיק.
כך גם פרק ד מאפשר לאדם להכריז על החטא שלו ולקחת עליו אחריות. לאחר הפעולות האלה יכולה להגיע גם הסליחה והאדם יכול להשתחרר בהדרגה ולהמשיך בחייו".
(רבקה נאמן, מפתחת תכנים לילדים עם צרכים מיוחדים ובעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, מתוך האתר: תנך ביחד- 929)
חטא וכפרה
"וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ – וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת…"
- המילה "חיטוי" (ניקוי יסודי וטיהור) נגזרת אף היא מהשורש ח-ט-א. האם יש מקום בפסוקים אלו לבאר את אחת המילים משורש ח-ט-א במשמעות של המילה- "חיטוי"?
- מה תפקידו של קורבן החטאת על פרשנות זו של המילה חטאת?
"וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם…"
- האם אתם מסכימים עם הרעיון שהקרבת קורבן יכולה לכפר על מעשיו של האדם?
- האם בעיניכם יש צורך ב"תיווך" של הכוהן בכדי להגיע לסליחה?
- במה יכול הכוהן לעזור? האם לדעתכם עזרה זו הכרחית?
- חשבו על מקרים מהחיים שלכם, בהם היה לכם צורך באדם נוסף בכדי להגיע אל הסליחה המיוחלת.
"אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ… וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל… אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא… וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא"
- מהם המקרים השונים המוזכרים בפרקנו שעליהם יש להביא קורבן חטאת?
- אילו הבדלים יש בין המקרים השונים?
- האם בכל המקרים מביאים את אותו הקורבן?
פר- מחירו של פר הוא גבוה מאוד ביחס לכבשים או עזים.
שעיר עיזים- שעיר העיזים הוא אמנם זול ביחס לפר, אך מחירו גבוה ביחס לשעירת העיזים.
שעירת עיזים- מבין בעלי החיים המוזכרים בפרק זה, שעירת העזים היא הזולה ביותר.
💬 שאלות
- על פי האמור כאן, מי מביא את הקורבן היקר ביותר? ומי מביא את הקורבן הזול ביותר?
- על פי חלוקה זו, האם יש היגיון בקורבנות שיש להביא בכל אחד מהמקרים שבפרק שלפנינו?
- מדוע אין אפשרות גם להביא פחות מכך: קורבנות מן העוף שהם זולים יותר, או קורבנות מן הצומח (מנחה) שהם זולים אפילו יותר (כמו שיש בקורבנות הנדבה)?
- האם יש מקרה שלדעתכם צריך לשנות בו את הדין, ולהעלות את מחירו של הקורבן או להפחית אותו? מדוע?
רלוונטיות
'לא בכוונה'
ככה סתם/ מילים: ע. הלל לחן: סשה ארגוב
"ככה סתם כאילו כלום, נדחפנו לכניסה,
על הדלת שם כתוב דוקטור ש עצמון
לא בכוונה לחצנו על הפעמון
ומיד הרבצנו ש… כזאת ריצה".
- ילדים, וגם מבוגרים, מתרצים פעמים רבות את מעשיהם בטענה ש"זה לא היה בכוונה". מה ניתן ללמוד מהרעיון לפיו דווקא על מעשה שבשגגה יש להביא קורבן, ביחס לטענה זו?
📝חשבו על אחד משני המקרים הבאים, כתבו על פתק ושתפו את חבריכם:
- האם קרה לכם מקרה שבו השתמשתם בהסבר: "אבל זה לא היה בכוונה", או "סליחה, זה היה בטעות"? האם באמת הדבר היה בשגגה מוחלטת, או שהייתה לכם יכולת להימנע או למנוע את אותו מעשה?
- האם קרה לכם מקרה שבו מישהו פגע בכם, או בדבר מה שלכם, והשמיע את ההסבר: "אבל זה לא היה בכוונה", או "סליחה, זה היה בטעות"? כיצד הרגשתם באותה העת? האם האמנתם לו?
📝 צפו בחלק מהסרט מלך האריות ושוחחו בכיתה
ראשית, אקח ממך את המקל – מלך האריות
בסרט "מלך האריות" סימבה (גיבור הסרט) סבור שעשה טעות נוראה בעברו, ועל כן הוא בורח ממנה כל הזמן, ומנסה להדחיק אותה. עד שהוא פוגש את רפיקי (הקוף החכם) שמלמד אותו שבמקום לברוח מהעבר עליו להתמודד איתו:
בדומה לכך ניתן לראות בקורבן החטאת מעשה שנועד לעזור לאדם לסלוח לעצמו על הטעות שעשה, במקום לברוח או להדחיק את אותו מעשה.
💬 שיחה
- מה עלול לגרום למי שלא יסלח לעצמו על טעות שעשה?
- אילו מעשים יכולים לעזור לכם לסלוח לעצמכם על טעויות שעשיתם?
- אילו מעשים יכולים לעזור לכם לסלוח לחבר על טעויות שעשה, שפגעו בכם?
- האם יש מעשה שחייבים לעשות בכדי לזכות ב"כפרה" על אותה השגגה שלנו?
📝 קראו את הסיפור וחשבו על ההתנהגות של כל אחת מהבנות:
אופס… בלי כוונה
בהפסקות אני אוהבת לשחק לבדי בקוביות ולבנות מגדלים גבוהים.
אתמול בזמן ההפסקה ישבתי במסדרון ובניתי מגדל צבעוני ומיוחד. הוספתי חלונות ורציתי לבנות גדר מסביב, אבל, פתאום… סיגל רצה במהירות, נתקלה במגדל שלי ופירקה אותו לגמרי.
"למה עשית את זה?" שאלתי אותה בכעס, "עבדתי על זה כל ההפסקה. אתמול רמי פירק לי את המגדל והיום את, למה כל הזמן עושים לי את זה?"
סיגל ממש לא הבינה אותי ואמרה: "נעמי, רצתי כדי להספיק לשחק עם טל בכדור ובכלל לא ראיתי את המגדל שלך". ואז צעקה – "זה לא היה בכוונה, את אשמה שבנית מגדל באמצע המסדרון? אין מקומות אחרים???". היא אפילו לא ביקשה סליחה וזה הרגיז אותי, ולכן צעקתי עליה בחזרה ואמרתי לה שהיא ממש לא אחראית ושהייתה צריכה להסתכל לאן היא רצה ולהיזהר. סיגל, שחשבתי שהיא חברה שלי… צרחה עליי שוב: " מה את רוצה ממני?! את אשמה", ורצה לה לשחק עם טל.
כעסתי, נפגעתי והחלטתי לא לוותר. זכותי שלא יהרסו תמיד את היצירות שלי. פתאום חשבתי שאולי… אם גם אני אהרוס להם את היצירות שלהם, הם ירגישו מה שאני מרגישה ויבינו שהם לא בסדר ושיהיו אחראים יותר.
כשנשמע הצלצול, הסתכלתי על המגדל ההרוס… דמעות הציפו את עיניי. החלטתי להשאיר את הקוביות מפוזרות במסדרון ורצתי לכיתה… "אני לא אחראית לזה, מי שהפילה ופיזרה הכול – היא זו שצריכה לאסוף.
(מתוך: "חומרי העשרה עבור מפגשי כישורי חיים לכיתות א' – ו בחמ"ד לחודש שבט בנושא: אחריות
- מי מהן לקחה אחריות על מעשיה?
- האם השימוש בתירוץ" זה היה בטעות", פותר את הבעיה או רק מחריף אותה?
- לו הייתם במקומה של סיגל- כיצד הייתם מגיבים?
- לו הייתם במקומה של נעמי- כיצד הייתם מגיבים?
- מה יכלו הבנות לעשות בצורה אחרת בכדי לפתור את הבעיה שהתעוררה בניהן?
הרחבה
שטרי מחילה (אינדולגציה בלועזית)
בימי הביניים נוצר בכנסייה הקתולית המושג "שטר מחילה". שטר המחילה בראשית דרכו ביטא את השלמת התהליך הפנימי שעשה האדם, והיה מעין אישור "משמיים" לכך שתשובתו התקבלה. אך ברבות השנים הסתאב מושג זה, והחליף כמעט לגמרי את רעיון התשובה הפרטית של האדם. וכך נוצר מצב שבמקום לחזור בתשובה, ולשנות את דרכיהם הרעות, היו מאמינים שפשוט קנו בכסף את "מחילת האלוהים".
דבר זה, בין היתר, עורר ביקורת קשה אצל אנשי רוח שונים, ובראשם מרטין לותר, שהקים וייסד את הכנסייה הפרוטסטנטית (פרוסט= מחאה), כמחאה על הניצול הכספי של הכנסייה את המון העם, ואת ההפיכה של היבט דתי ורוחני כמו חזרה בתשובה לכדי ניצול כלכלי!
- האם לדעתכם הקורבן בפרקנו דומה לשטרי המחילה הנוצריים?
- מה ההבדלים בין השניים?
- האם יש טעם במעשה של תשובה, כמו הקרבת קורבן או קניית שטרי מחילה, ללא כוונה מאחוריו? מדוע?
קראו את דבריו של הנביא ישעיה, ובחנו מה דעתו על שאלה זו?
"שִׁמְעוּ דְבַר ה', קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. לָמָּה לִּי רֹבזִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים, וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים- לֹא חָפָצְתִּי. כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַתשָׁוְאקְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי נְשֹׂא. וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם- דָּמִים מָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ, שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה".
(ישעיהו א, י-יז)
💬 שיחה
- האם אתם מוצאים דמיון בין דבריו של הנביא ישעיה ביחס לקורבנות לדבריו של מרטין לותר ביחס ל"שטרי המחילה"?
- מה אנו יכולים ללמוד מדברי שניהם, על היחס שבין המעשה החיצוני לבין התהליך הפנימי?
- מה חשוב יותר מבין השניים?
- האם לכם דוגמאות נוספות מחייכם שיכולות לבטא את הרעיון הזה?
ליחידה הקודמת
