קריאת כיוון

בשבוע שאחרי שמחת תורה, החג בו מתחילים להזכיר את הגשמים (-משיב הרוח ומוריד הגשם), ובו מתחיל חודש חשוון בו מתחילים לבקש על הגשמים (-ותן טל ומטר ולברכה)  בחרנו לעסוק באגדת חז"ל המספרת את סיפורו של ר' חנינא בן דוסא.

ר' חנינא מהלך בדרך כאשר מתחיל לרדת גשם, הוא רואה את השפעת הגשם המבורך על הטבע ועדיין בוחר להתפלל לעצירת הגשם, שהרי הוא הולך בדרך, ונרטב. הגשם פסק ור' חנינא הגיע לביתו. משראה ממקומו החם והיבש את העולם מצטער על כך שפסק הגשם- ביקש על הגשמים וירד גשם.

בנוסף למפגשים המוצעים כאן, אנו מציעים לאלו שהדבר מתאים להם, לקיים דיון עם התלמידים בדבר האמונה או אי האמונה בתפילה על הגשם. כמובן שנושא שיחה זה הוא נושא שיחה מורכב ושאינו בהכרח מתאים לגיל התלמידים הצעירים, ויחד עם זאת בכיתות שבהן הדבר מתאים – יש מקום לנהל שיח שכזה בעקבות קריאת הסיפור.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "בתוך שלולית המים" שכתבה מירה מאיר.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הסיפור על רבי חנינא בן דוסא בעיבוד שיצרה רות קלדרון.

מפגש 3- מפגש מדע: נכיר את מחזור המים ונכין דגם של שלבי מחזור המים. 

מפגש 4- מפגש מוזיקה: נאזין למוזיקה שיוצר ההמון- מקהלת אנשים שיוצרים יחד קולות של גשם וסערה.

מפגש 5- מפגש מדע ויצירה: נכין יחד מד גשם

מפגש 6- רגע של עברית: העברית עשירה במילים ומונחים של מים וגשם. נכיר מושגים שונים ואת משמעותם בשפה העברית.

מפגש ראשון

שיר השבוע

שיר השבוע הוא "בתוך שלולית המים" שכתבה מירה מאיר והלחין שלום חנוך. בעת כתיבת התוכנית אנחנו לא יודעים אם בשבוע זה ירד גשם או לא אך השיר והלחן הקופצני, מביאים באופן ישיר לכיתה את הדילוג בשלוליות, את הטבע הסתוי/חורפי עם ביקור הנחליאלי והשמש שמגיחה בין העננים  ובכך שיר זה מכניס לאווירת הגשם, וכמוהו כמו "הזכרת הגשמים"…

בתוך שלולית המים

מילים: מירה מאיר לחן: שלום חנוך

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

במפגש הראשון נשמיע את השיר פעמיים ולאחר מכן נקריא את הסיפור.

• שימוש בכלי נגינה
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
• המחזה- ניתן להמחיז את הסיפור (-לא לשכוח לחלק תפקידים גם לדמויות ולדומם בטבע…)

מפגש שני

קריאה- אגדה על גשם/ רות קלדרון

באגדות המופיעות בתלמוד אנו מוצאים סיפורים רבים על דמויות שעשו מעשים שונים והובילו להורדת גשמים, המפורסם שהם הוא חוני המעגל.

היכרות עם הסיפורים מלמדת שהסיפורים, ברובם, מבקשים להעביר מסרים חינוכיים שונים באמצעות הסיפור על הורדת הגשמים, ולא להישאר ברובד של "מעשה מופתים" כזה או אחר (בין אם זה מעשה מופתים, תפילה או מעשה של צדקה- שמוביל להורדת הגשמים).

גם בסיפור שלפנינו ניתן למצוא מסר שכזה: רבי חנינא לומר להסתכל מעבר לעצמו, ולראות את צרכי העולם: צרכי האנשים שסיבבו וצרכי הטבע ולא רק צרכיו שלו.

על הסיפור ועל רות קלדרון אפשר לקרוא כאן

הצעת הגשה:

• הסיפור "סיפור על גשם" הוא בעל מספר שלבים שלעיתים יכולים לבלבל את הצעירים ולכן בזמן הקריאה אפשר לחלק לתלמידים את התרשים המצורף ולבקש מהם להשלים את הטבלה בחיוך / פרצוף עצוב ולהשלים את הדמויות על התרשים בצבעים המתאימים (ניתן להדפיס מהנספחים):

אפשרות נוספת:

נחלק לתלמידים דף חלק ולהזמין אותם לחלק אותו לחמישה חלקים.

חצי כיתה תצטרך בכל שלב בסיפור (-שיסומן על ידי המורה במחיאת כף) לסמן בצבע/ סימן את תחושתו של ר' חנינא וחצי כיתה תצטרך לסמן את "תחושת" הטבע ובסיום הסיפור לבקש מכולם להניף ביחד את התמונות ובכך להדגיש את הפער שבין השלבים השונים בסיפור ואת ההרמוניה שמתרחשת בסיום הסיפור כאשר ר' חנינא בביתו והגשם יורד בחוץ..

ועוד אפשרות:

מחלקים לתלמידים דף ומבקשים מהם לחלק אותו לשני חלקים..

נזמין את התלמידים לחזור ליום של חורף, מעונן אך לא גשום.. יוצאים מהבית ופתאום גשם.. אין מטריה, הכל נרטב.. מזמינים אותם לצייר את הבעת פניהם ברגע הזה.

בחצי הדף השני נספר לתלמידים על שדה גדול, שנחרש ונזרע בקיץ, הגיע הסתו, רוחות ועננים.. ופתאום- טיפות של גשם שהולך ומתחזק… נזמין את התלמידים לצייר בחצי הדף השני את השדה בגשם. נזמין את התלמידים "להאניש" את הזרעים והניצנים ולצייר את הבעת פניהם…

חומרים דרושים:

• לאפשרות א: נספח להדפסה

מפגש שלישי

סיפורה של טיפה- על מחזור המים בטבע

מחזור המים מתייחס לתחלופה המתמדת של מים בין האטמוספירה, אדמה, ים, מי תהום ואורגניזמים. בנוסף לאחסון המים ב"מכלים" שונים (האוקיינוס הוא דוגמה למכל), המעגלים השונים היוצרים את מחזור המים כוללים חמש פעולות: התאיידות, משקעים, חלחול, זרימה וזרימה תת-קרקעית. מתוך ויקיפדיה.

להסבר מורחב יותר למורה: מתוך אתר מכון דוידסון

הצעת הגשה:

• נצפה בסרטון בריינפופ על מחזור המים
• עוד המחשה: מצגת על מחזור המים בטבע
• אפשר ליצור עם הילדים המחשה מקסימה של מחזור המים בתוך שקית

אפשרות נוספת:

• נכין ביחד דגם של מחזור המים בטבע.

מה צריך? צבעים,  5 רצועות תכולות, רצועה כחולה, בריסטול צהוב, רצועה לבנה, צמר גפן, חוט.

מהבריסטול הצהוב נגזור צורת שמש, על הרצועה הכחולה נצייר את הים.

על 3 מהרצועות הכחולות נצייר את הגשם שיורד ועל 2 רצועות נצייר את הטיפות המתעבות (-בלבן..).

על הרצועה הלבנה  נדביק ענני צמר גפן.

כעת נחבר את הדגם..

נדביק את הרצועות התכולות לרצועה הכחולה (- רצועות הגשם סמוכות זו לזו ורצועות העיבוי סמוכות זו לזו) מצד אחד ומצדם השני נדביק אותן לרצועה הלבנה.

נעגל את הדגם לעיגול ונחבר את רצועת העננים לשמש בעזרת החוט.

כעת יש לפנינו דגם מובייל של מחזור המים!

חומרים דרושים:

• לאופציה א: שקיות "זיפ לוק" כמספר הילדים וטושים (פרמננט)
• לאופציה ב: צבעים,  5 רצועות תכולות, רצועה כחולה, בריסטול צהוב, רצועה לבנה, צמר גפן, חוט.

מפגש רביעי

מוזיקה- קול המון טיפות המים

הצעת הגשה:

נקרין את הסרטון הבא (-עד דקה 2:10)

ולאחר מכן ננסה גם אנחנו, בכיתה להשמיע את הגשם.

נתחיל בשפשוף הידיים זו בזו, לאט לאט ובצורה הדרגתית נתחיל לעשות אצבע צרידה בשתי הידיים לאט לאט ונגביר את הקצב. נעבור לטפיחות על הירכיים, לאט ובקצב מתגבר. כעת ננסה להרעים רעם. בסימן של המורה, כל התלמידים קופצים ביחד על מנת להשמיע את הרעם ומיד ממשיכים לטפוח על הירכיים. נאט את הגשם ונחזור לאצבע צרידה מהירה, שהולכת ומאטה את הקצב, נחזור לשפשוף הידיים עד שלא יישמע יותר צליל…

אפשר להתאמן פעם אחת ואז להוסיף אפקט נוסף ברקע של רעמים- למשל כאן.

נחזור כל אחד למקומו ונזמין את התלמידים לצייר את התחושות שלהם כשנשמעים צלילי הגשם (- ברקע אפשר להשמיע גשם..)

מפגש חמישי

גשם, כמה גשם

את המפגש נפתח בשאלה הפשוטה- האם גשם זה טוב או רע? מתי הוא טוב? מתי הוא רע? האם יש משמעות רק לכמות הגשם בהגדרת טוב או רע או גם לתזמון? מה קורה אם הגשם יורד שלא בעיתו? מה קורה אם יורד יותר מידי גשם? ומה קורה אם בכלל לא יורד גשם?

הצעת הגשה:

אפשר להעלות את השאלות האלו גם באמצעות הסיפור הבא:

בכפר אחד חי לו זוג פלאחים (עובדי אדמה), ולהם שתי בנות. לימים נישאו הבנות והלכו להן על פי הנוהג, כל אחת אל בית בעלה. השנים חלפו ואת הפלאחית הזקנה תקפו געגועים לבנותיה. היא פנתה לבעלה וביקשה ממנו שילך לראות "כיף חאלה'ן אל בנאת", כלומר: מה שלום הבנות.

וכך, בוקר אחד יוצא הבעל בשליחות אשתו למסע ארוך, אל הכפרים של בנותיהם. כאשר הוא הגיע אל בתו הראשונה, יצאה אליו בתו בשמחה וקראה: אהלן, יא באבא (שלום אבי), ובשעה שנכנסו אל האוהל והתיישבו בו, שאל האב בשלומה ושלום משפחתה, ובתו ספרה לו:

בעלי, יא באבא, פלאח. כל השנה עבדנו את האדמה, ועתה אנו זקוקים לרחמי שמיים, לגשם. אם חס וחלילה השבוע לא ירד גשם, רחאת עלינה. כל עמלנו ירד לטמיון ולא יהיה לנו מה לאכול. לכן יא באבא, תתפלל שהשבוע ירד גשם.

הבטיח האב לבתו שיתפלל בעבורה, נפרד ממנה לשלום ושם פעמיו אל הכפר של בתו השנייה.

כשהגיע אל בתו השנייה, אף היא יצא לקראתו בשמחה, ושעה שהיא מזגה לאביה כוס תה, ספרה אף היא לאביה בשלומה ושלום משפחתה:

בעלי הבתֿפאחם (פחמי), כל השנה כרתנו עצים, חתכנו אותם מעל הענפים, ועתה הנחנו אותם להתייבש בשמש. עכשיו יא באבא, אנו זקוקים לשבוע של שמש כדי שהעצים יתייבשו ונוכל להכין פחמים. אם חס וחלילה ירד גשם השבוע, ראחת עלינא: כל עמלנו ירד לטמיון ונמות ברעב. לכן, יא באבא, תתפלל שהשבוע לא ירד גשם.

הבטיח האב גם לבת השנייה שיתפלל עבורה. הוא עלה על חמורו ונפרד מבתו האהובה, כדי לשוב אל אשתו ובלבו מתרוצצות שתי התפילות בעת ובעונה אחת.

כאשר התקרב אל הכפר, רצה לקראתו אשתו, וקראה: "כיף חאלהן, אל בנאת?" כלומר, מה שלום הבנות?

והוא השיב לה במשפט קצר אחד האומר הכול: "אין שתאת יא מרה אבכי, ואין מה שתאת יא מרה אבכי" כלומר: אם ירד גשם, הו, אישה בכי, ואם לא ירד גשם, הו, אישה בכי.

ונהוג לסיים את הסיפור במוסר ההשכל שלו: "השאטרה (החכמה) לדעת במצבים כאלה ללכת בין הטיפות".

 (באדיבות יהודה עצבה, מעובד מתוך ספרו: "מעשה האדמה ושני השכנים", בהוצאת אקדמון(

נראה כי בטבע, כמו בטבע הכל תלוי באיזון.

גשם שלא בעיתו (- אפשר להזכיר כי מתחילים לבקש על הגשמים דווקא בז' בחשוון על מנת לתת לעולי הרגל לירושלים, שעלו לחג הסוכות לרגל, לחזור יבשים לבתיהם..) מוקדם או מאוחר מידי עלול לפגוע בגידולים החקלאיים, וגשם שאינה בכמות הנכונה עלולה (- בוודאי בימים עברו, בהם לא היו פתרונות התפלת מים וכד" במקרה של שנה שחונה או בתי אבן וביוב בשנה גשומה מידי..) להוות בעיה אמיתית…

במפגש היום נכין מד גשם בו נוכל לעקוב אחר כמויות הגשמים ולבדוק האם מצב רוחנו משתפר או מתקדר כאשר מד הגשם מתמלא.

חותכים את הבקבוק בשליש מגובהו
מכסים את החתכים באיזוליר בנד
הופכים את החלק העליון וממקמים אותו בתוך הבקבוק בצורת משפך
מודדים ומסמנים עם הטוש לאורכו של הבקבוק שנתות במרחק של ס"מ אחת מהשניה
מניחים את מד הגשם בשטח פתוח (חצר או מרפסת) בין שתי אבנים שהוא לא יעוף ברוח או תולים אותו עם חוט ברזל מהחלון.
מחכים לגשם שיצטבר במשך24 שעות

איך מודדים כמה מים הצטברו במד הגשם?
פה אנחנו נכנסים לנוסחאות שאולי זכורות לכנו משיעורי ההנדסה ומתאימות יותר לתלמידים בגילאים הגדולים יותר.
לקנטנים אפשר לוותר על הנוסחא ופשוט למדוד לאן הגיעו המים בקווים לאורך הבקבוק.

את הנתונים אפשר לבדוק במשך מספר ימים ולעשות מעקב ולרשום
כמה מים ירדו במשך כל יום.

שיטת המדידה 
מחלקים את נפח המים בשטח החתך של הפתח העליון של הבקבוק.

לדוגמא:
השטח: בקבוק בקוטר של8 ס"מ, מכפילים בפאי (3.14) ומקבלים = 25.12
הנפח: מכפילים את השטח בגובה המים -2 ס"מ ומקבלים נפח מים של50.24

עכשיו נחלק50.24 ב- 25.12 ונקבל 2 ס"מ או עובי של20 מ"מ גשם שירדו בתחנת המדידה שלכם.

ותוכלו כל מה שנשאר הוא לבדוק את הנתונים שלכם מול נתוני המרכז המטרואולוגי של בית דגן באתר…
ולאחל שתהיה לנו שנה גשומה.

(- ההוראות מתוך האתר קינדרלנד)

חומרים דרושים:

• ..

מפגש שישי

יורה, רביב, מטר ומלקוש

אומרים שלאסקימואים יש מילים רבות ושונות לתיאור סוגים שונים של שלג – וזאת כמובן בשל החיים בשלג. באופן דומה בעברית שהתפתחה בארץ ישראל, נוצרו מילים רבות העוסקות בגשם ובצפייה לגשם.

הצעת הגשה:

בתחילה נבקש מהתלמידים להעלות מילים שונות שהם מכירים הקשורות בגשם.

בעקבות המילים שיעלו התלמידים, נציג כמה מילים שכאלו, ואת משמעותן, וכן נזמין את התלמידים ליצור הסברים משלהם למילים אלו:

נתחיל בהתחלה.. איך נקרא הגשם הראשון? היורה..

מקור המילה יורה- בספר דברים בהבטחת ה' לישראל כתוצאה של קיום מצוותיו-"וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים, י"א, י"ד).

נשאל את התלמידים מה למה לדעתם נקרא היורה, יורה ונאסוף את תשובותיהם על הלוח.

חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ו', עמוד א' נתנו שלושה פירושים למילה:

• "שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס פירותיהן ולעשות כל צורכיהן". כלומר, המילה 'יורה' משורש יר"ה = להורות, ללמד. כי היורה, הגשם הראשון, מלמד להתארגן לקראת החורף, לטייח את הגגות, לסתום את נקודות התורפה הרטובות שדרכם יטפטפו הגשמים לבית – התראה ראשונה לקראת החורף.
• "שמרוֶה את הארץ ומשקה עד התהום, שנאמר: "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ; בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ" (תהלים סה יא). כלומר 'יורה' משורש רו"ה – שמרווה את התלמים המצפים למטר.
• "שהוא יורד בנחת ואינו יורד בזעף או אינו יורה אלא שמשיר את הפירות ומשטיף את הזרעים ומשטיף את האילנות". כלומר, יורה משורש יר"ה מלשון "יָרֹה יִיָּרֶה"(שמות יט יג), כיריית חץ שאינו מחטיא את המטרה, כדברי רש"י (שם): "ההולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן".

כעת נעבור למילה: מלקוש – המתארת את הגשם האחרון.

נאסוף את תשובות התלמידים לפירוש המילה מלקוש.

ובעקבותיה נכיר לתלמידים את משמעותה:

• רש"י (תענית ו, ע"א) פירש כי המלקוש הוא "גשם היורד בניסן, קצת לפני הקציר, שממלא ומקשה את התבואה"; גשם זה חשוב במיוחד כי בלעדיו לא יהיה אפשר להתחיל בקציר בעתו, והתבואה שנשמרה באסמים מעונת הקציר הקודמת תיגמר.
• רש"י גם פירש על פי השפה הארמית, שהשורש לקש משמעו "מאוחר"[1], ולפי זה, מלקוש = גשם מאוחר, גשם של סוף העונה.

ולבסוף נעבור לעוד מילה אחת: רביב, ואף כאן נבקש מהתלמידים לחשוב על מדרש שיוכל להסביר את משמעותה של המילה "רביב" בהקשר של הגשם.

רביב- מקור השם בשירת האזינו בסוף ספר דברים "כשעירים עלי דשא וכרביבים על עשב"-

רש"י מפרש שם כי מקור המילה רביב הוא בהקשר המצלולי בין רובה קשת לרביב..

עוד על צירופי מילים הקשורים בגשם ניתן למצוא כאן

• נחלק לתלמידים דפים בצורת טיפות ונבקש מהם לקשט אותם בצורה המבטאת את אחד המונחים המתארים את הגשם. בסיום העבודה ניתן לערוך "חידון גשם"- להציג טיפה בפני הקבוצה  ולנסות לנחש למה התכוון היוצר.

חומרים דרושים:

• נספח להדפסה