קריאת כיוון

לקראת יום הזיכרון לרבין נעסוק בשוני בין בני אדם ואת ההסתכלות השונה והסובייקטיבית של כל אחד מאיתנו על המציאות.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "ניצוץ האהבה" שכתב  אהוד בנאי

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הסיפור "שבעה עכברים עיוורים" 

מפגש 3- מפגש מדע: נצפה בציורים של תעתועי ראייה

מפגש 4- מפגש אגדה: את כיפה אדומה כולם מכירים.. אבל הפעם נשמע את הסיפור מפיו של הזאב

מפגש 5- מפגש יצירה: מה קורה כשרואים רק חלק מהתמונה? נתנסה ביצירת ציור משותף

מפגש 6- מפגש להשלים: נכיר את כתב הברייל ונכתוב את שמנו בברייל.

מפגש ראשון

שיר השבוע

ניצוץ האהבה

מילים: אהוד בנאי

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שימוש בכלי נגינה
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
• שירה בשתי קבוצות-קבוצה אחת שרה חלק מהבתים והקבוצה השניה "עונה" לה ובפעם השניה-מתחלפים בקבוצות.
• נותנים לכל תלמיד מילה מהשיר (-שחור, לבן, מלחמה, שלום, סגור, פתוח) ומבקשים ממנו לצייר אותה ועל דף נוסף לצייר את המילה אהבה- שרים את השיר ובכל פעם שמופיעה המילה הילדים שציירו אותה מרימים את הדף המצוייר. כשמופיעה המילה "אהבה" כולם מרימים ביחד את הדפים.

מפגש שני

קריאה- שבעה עכברים עוורים

הסיפור שבעה עכברים עורים הוא עיבוד לסיפור עממי הודי ועוסק בפער שבין ראיית חלק מתמונה למבט על התמונה השלמה. כאשר מתבוננים רק בחלק מהמציאות ולא מצליחים לראות את התמונה השלמה עלולה להתקבל גם תמונה שגויה.

מעניין לראות דווקא סיפור שעוסק בעיוורון מלמד אותנו על ראיה מורכבת של המציאות..

הצעת הגשה:

סיפור זה מזמן את המחזתו. נחלק לתלמידים תפקידים (6 עכברים, עכברה, ופיל) נקריא את הסיפור ונזמין את התלמידים להמחיז אותו. שימו לב בעת בחירת התלמידים כי "הפיל" הוא  ילד שאינו רגיש למגע וכי העכברים ממששים את ה"פיל" בצורה נעימה ומכבדת.

הצעה נוספת:

אפשרות נוספת היא עיסוק בחוש המישוש על ידי הבאת "קופסת מישוש"  לכיתה (מומלץ לעשות חורים נוספים בצדדים על מנת שיהיה אפשר למשש כל פעם מצד אחר..), וכן חפצים מורכבים (-קומקום, קסילופון, תבנית ביצים ריקה..).

כל פעם מזמינים תלמיד להכניס יד ולנסות לנחש מה בקופסא תוך כדי תיאור מה הוא מרגיש (-זה ארוך, חלק, מעץ, אני מרגיש חורים..)

חומרים דרושים:

• חפצים במרקמים וגדלים שונים
• קופסא

מפגש שלישי

תעתועי ראייה

את המפגש הפעם נקדיש לתעתועי ראיה.

הסיפור "שבעה עכברים עיורים" מתייחס לרעיון ההתבוננות בחלק מתמונה שלמה. הפעם, נעסוק ברעיון כי לעיתים שני צדדים רואים את אותה תמונה שלמה אך מבינים דברים אחרים מכיוון, שמסיבות שונות, הם פשוט רואים את הדברים אחרת..

הצעת הגשה:

למפגש זה כדאי להצטייד במצגת "תעתועי ראיה" וגם להדפיס את התמונות על דפים שיוכלו לעבור בין התלמידים. כדאי להצטייד גם בהרבה סבלנות.. לעיתים התלמידים (- וגם המבוגרים מצליחים לראות רק תמונה אחת ומביעים תסכול..)

לאחר צפיה במצגת אפשר לחלק לילדים דף נוסף ובו תמונת ארנב או ברווז ולבקש מהם לצבוע את הציור כך שפעם אחת יראה בברור הארנה ופעם שניה- יראה בברור הברווז. אפשר להדפיס את הציור שכאן.

מפגש רביעי

זו האמת וכל האמת!

הצעת הגשה:

נבקש מהתלמידים להזכיר בקצרה את הסיפור המפורסם: כיפת אדומה. אפשר גם להציע לכמה מהתלמידים להמחיז את הסיפור.

לאחר שניזכר בסיפור, נבקש מהתלמידים לומר מיהו ה"רע" בסיפור, שזה כמובן הזאב.

בעקבות זאת נצפה עם התלמידים בקטע מתוך הסרט- "כיפה אדומה הסיפור האמיתי":

או נקרא את הסיפור הבא, המספר את הדברים "מנקודת מבטו של הזאב":

היער היה ביתי. גרתי ביער ושמרתי עליו. ניסיתי לדאוג שהוא יישאר נקי ומסודר. ואז, יום אחד, בזמן שפיניתי זבל שמישהו אחר השאיר מאחוריו, שמעתי צעדים. קפצתי אל מאחורי עץ, וראיתי ילדה קטנה יורדת בשביל ונושאת בידה סלסלה. מיד התעורר בלבי חשד, כי הבגדים שלה היו מוזרים – כולה הייתה אדומה, והראש שלה היה מכוסה כאילו היא אינה רוצה שיזהו אותה. מובן שעצרתי אותה כדי לבדוק את העניין. שאלתי אותה מי היא, לאן היא הולכת, מאין באה וכל מיני שאלות כאלה. היא הרימה את אפה ואמרה בהתנשאות שהיא הולכת לבית סבתה. אחר כך המשיכה במורד השביל, הוציאה ממתק מהתיק שלה, התחילה לאכול אותו וזרקה את העטיפה על הארץ. הייתם מאמינים?! לא די שנכנסה ליער שלי בלי רשות והתחצפה אליי, עכשיו גם לכלכה את הבית שלי. החלטתי ללמד אותה לקח.  רצתי מהר והקדמתי אותה בבית סבתה. כאשר ראיתי את האישה הזקנה, הבנתי שאני מכיר אותה. לפני הרבה שנים עזרתי לה להיפטר מכמה עכברושים שהסתובבו בביתה. הסברתי לה מה קרה, והיא הסכימה לעזור לי ללמד את נכדתה לקח. היא הסכימה להתחבא מתחת למיטה עד שאקרא לה. כאשר הגיעה הילדה, קראתי לה לחדר השינה. שכבתי שם במיטה לבוש כמו סבתא שלה. הילדה נכנסה ומיד העירה הערה גועלית על האוזניים הגדולות שלי. אין זו הפעם הראשונה שמעליבים אותי, ולכן לא התרגשתי וניצלתי את העניין כדי להגיד לה שהאוזניים הגדולות שלי עוזרות לי לשמוע אותה טוב יותר. אחר כך שוב העירה הערה מרושעת, הפעם על העיניים הבולטות שלי. אני מנסה תמיד להישאר רגוע, ולכן התעלמתי מההערה המעליבה ואמרתי לה שהעיניים הגדולות שלי עוזרות לי לראות טוב יותר. אבל ההערה הבאה באמת הרתיחה אותי. היא אמרה משהו על השיניים הגדולות שלי. אז כבר איבדתי את העשתונות. אני יודע שהייתי צריך לשלוט בעצמי, אבל הפעם פשוט לא יכולתי יותר לשלוט בכעסי. קפצתי מהמיטה ונהמתי עליה “השיניים שלי יעזרו לי לאכול אותך טוב יותר”.  זאבים אף פעם אינם אוכלים ילדות קטנות. לא הייתה לי שום כוונה לטרוף אותה (ממילא בטח היה לה טעם נוראי). רק רציתי להפחיד אותה קצת. אבל הילדה התחילה לרוץ בצעקות מסביב לבית כמו משוגעת. התחלתי לרדוף אחריה, כי חשבתי שאם אתפוס אותה, אצליח להרגיע אותה.  פתאום נפתחה הדלת בבעיטה, ובפתח עמד צייד גדול מצויד בגרזן. ידעתי שאני בצרות. קפצתי דרך החלון ונמלטתי משם כל עוד נפשי בי. אבל זה לא סוף הסיפור. סבתא אף פעם לא סיפרה את הצד שלי של הסיפור. לא מזמן הפיצו עליי שמועה שאני רשע ומסוכן. עכשיו כולם מתחמקים ממני. אולי הילדה הקטנה חיה באושר ובעושר עד עצם היום הזה, אבל אני לא.

בעקבות הצפייה בסרטון או האזנה לסיפור, ננסה להציג לתלמידים את המורכבות ביחס להקשבה לדברי הזאב:

מצד אחד, ראינו במהלך השבוע, וגם ראינו בסיפור ובסרטון על הזאב, שבאמת לא תמיד מה שאנחנו רואים וחושבים – זו האמת במלואה. וגם מעשים שנראים בעינינו לא טובים, יכולים בעצם להיות מעשים שנעשו מתוך כוונה טובה, שאנחנו לא הבנו.

אבל מצד שני, ואת הנקודה הזו חשוב להדגיש, לפעמים באמת יש "זאב רע", יש אנשים רעים, ויש מעשים שהם עושים שלא צריך בכלל לחשוב אם הם טובים או רעים – ואנו פשוטים חווים ורואים שהם רעים. ובמקרים שכאלו, חשוב לדעת לשמור על האמת שלנו. לזכור שמה שאנחנו מרגישים וחווים – זה הכי נכון. ולא מה שהאנשים האחרים אולי היו רוצים שנחשוב.

לאור דברים אלו נחזור אל הסרט ונשאל את התלמידים: מי מאמינ/ה לזאב? מי חושב/ת שהוא באמת מספר את הסיפור האמיתי? ומי חושב/ת שהוא מספר את הסיפור רק בכדי לחמור מעונש? רק בכדי לתרץ את הדברים הרעים שעשה?

מפגש חמישי

שני חלקים של השלם

חשבנו ביחד מה קורה כאשר לא רואים את התמונה בכלל. ניסינו לחשוב מה קורה כאשר כל אחד רואה משהו אחר בתמונה הכוללת והמפגש היום יוקדש לשאלה מה קורה כאשר רואים חלק אחד מהסיפור, ולא את התמונה הגדולה.

הצעת הגשה:

נחלק לתלמידים דף ועליו חלק של פאזל ונבקש מהם לצבוע אותו בצבע אדום.

לאחר מכן נבקש מהם להדביק את חלק הפאזל על הדף, בכל מקום שיבחרו.

כעת ננחה את התלמידים להמשיך את הציור (- ללא "מסגרות" של חלקי פאזל) מחלק הפאזל. אצל כל אחד מהתלמידים יווצר פאזל אחר ובו חלק אחד, משותף..

נחלק לכל תלמיד חלק מפאזל ולא נגדיר צבעים או צורות כשייסימו לקשט ולצייר על חתיכת הפאזל ינסה כל תלמיד להתחבר ליושב לידו. תווצר תמונה.. לעיתים הציורים "ישוחחו" זה עם זה ולעיתים כל חלק יעמוד בפני עצמו.

הדבר כמובן דומה למקרים רבים שמתרחשים בחיינו, בהם חלקים שונים עומדים זה לצד זה, לפעמים הם לא מתחברים האחד לשני, ולפעמים ברגע אחד, יש ניצוץ אהבה, העיניים נפקחות, ולנגד עינינו שני החלקים מתחברים, והשלם הופך להיות שלם יותר ונעים יותר.

חומרים דרושים:

• נספח להדפסה

מפגש שישי

לראות בלי לראות- על כתב הברייל

הסיפור שבעה עכברים עיוורים סובב סביב העובדה שהעכברים צריכים להתנהל בעולם עם ועל אף מוגבלותם. במפגש זה ננסה להבין איך מתנהלים אנשים עיוורים, ועל כתב הברייל שעוזר להם "לפענח" את העולם.

נפתח את הפעילות בחלוקה לזוגות, לאחד מבני הזוג נכסה את העיניים וננחה את בן זוגו לאחוז בידו ולהוליך אותו. אם מתאפשר- נעשה סיבוב קצר מחוץ לכיתה, ואם לא מתאפשר, נסתובב סביב הכיתה ונתמודד עם המכשולים שבדרך. לאחר מספר דקות נחליף בין בני הזוג, נעשה סיבוב נוסף ונחזור למפגש.

נסביר כי לאדם העיוור, התמודדויות רבות בהתנהלות היומיומית וכלים רבים שיכולים לעזור לו למשל: מקל שעוזר בדרכים ובגילוי מכשולים, לעיתים כלב נחיה מחליף את המקל, תקתוק של הרמזור שמסייע לעיוור לדעת מתי יוכל לחצות את הכביש וכתב הברייל.

כתב הברייל הוא כתב שעשוי מסימנים הבולטים על הדף. לכל אות- סימן משלה. כת הברייל מאפשר לאדם העיוור לקרוא את הבליטות באמצעות חוש המישוש, לחבר אותיות למילים ומילים- למשפטים, ממש כמו אדם רואה.

עוד על כתב הברייל ניתן לקרוא כאן.

סרטון על כתב הברייל- כאן

ודוגמה לקריאת הספר "איה פלוטו" בכתב ברייל- כאן

הצעת הגשה:

נחלק לכל זוג תלמידים דף "מקרא" של כתב הברייל:

נבקש מכל תלמיד לצייר מספר ריבועים סמוכים על הדף כאותיות שמו (- ארז יצייר 3 ריבועים ושלומית תצייר 6 ריבועים)

כעת כל ילד יעתיק את רצף אותיות שמו בכתב ברייל. בכיתות בהם המשימה קשה מידי נזמין כל ילד להעתיק את האות הראשונה של שמו.

כעת נחלק לכל ילד סיכה, נבקש מהתלמידים להפוך את הדף ולנקב את הנקודות שציירו (- ניתן לראות את הנקודות שמעבר לדף)

נזמין את הילדים למשש את האות הבולטת שכתבו בכתב ברייל.

חומרים דרושים:

• נספח להדפסה