חודש חשון, קצת סתו וקצת חורף, עונת מעבר ורבים מרגישים זאת על גופם.. מחלות, וירוסים, עיטושים ושיעולים.
בשבוע זה בחרנו בסיפור מחוייך על הזדמנות שהוחמצה להעלים את המחלות כולן.
שנהיה כולנו בריאים וחזקים!
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | מדע | מדרש | סיפור | חברה |
נושא | תה עושה סחרחורת | דוד אריה והתרופה המופלאה | חיסונים | ביקור חולים | תהיה בריא מוריס מגי | מבחן המרשמלו |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "תה עושה סחרחורת"
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: אינקרא את הפרק "דוד אריה התרופה המופלאה מתוך הספר " הרפתקאות דוד אריה במדבר השויצרי – הרפתקאות דוד אריה 3 "
מפגש 3- מפגש מדע: נקרא
מפגש 4- מפגש מדרש: אור וצל- ה
מפגש 5- מפגש סיפור: נקרא א
מפגש 6- מפגש חברה: נכיר את תופע
שיר השבוע הוא שירו המחוייך של דני סנדרסון- תה עושה סחרחורת. בשיר מתוארת ההימנעות של הדובר מכל דבר שעלול לפגוע בבריאותו- מאכלים, משקאות ובני אדם שהם נושאי חיידקים פוטנציאליים..
השיר כמובן מציג באופן מגוחך את הניסיון הבלתי אפשרי לשמור על סטריליות מוחלטת.
מילים ולחן: דני סנדרסון
סיפור השבוע הוא סיפור מתוך הספר השישי בסדרת הרפתקאות דוד אריה- הרפתקאות דוד אריה במדבר השויצרי. הסדרה עוקבת אחר הרפתקאותיו של דוד אריה, אותן הוא מספר לשני אחייניו. הסיפורים, סיפורי גוזמאות משעשעים נשזרים בסיפורים קטנים מתוך חייהם של הילדים, המעוררים הזדהות וסקרנות אצל הקוראים הצעירים.
על ינץ לוי ודוד אריה אפשר לקרוא כאן, כאן וכאן
האתר של דוד אריה- כאן.
דוד אריה נתקל במערה במערת החלומות שלו.. כל המאכלים האהובים עליו… מצטרפים למחזה שקשה לעמוד בפניו. נזמין את התלמידים ליצור את "מערת החלומות" שלהם—מהם הדברים, מאכלים ודברים אחרים שהיה קשה להם לעמוד בפיתוי בפניהם..
נחלק לתלמידים שמיניות בריסטול שחור, ועליהם נזמין אותם ליצור את "מערת הפיתויים" שלהם.. אפשר על ידי גזירה של מילים וציורים מעיתון, אפשר על ידי ציור בגירים, אפשר על ידי מריחת פלסטלינה…
אפשרות נוספת:
נברר עם התלמידים האם להיות חולה זה טוב או רע? איך מרגישים כשחולים? מה אנחנו עושים כשאנחנו חולים?
נעשה סבב שתחילתו במשפט "כשאני חולה אני.." וכל תלמיד ישלים את המשפט..
לאחר מכן נזמין את התלמידים לצייר איזה "שירות" (- כמו "שירות הסיפורים") יכול היה לעזור להם לו היו במקומו של צפריר החולה…
את המפגש הפעם נקדיש לצפיה בפרק מתוך הסדרה "היו היה- החיים". בפרק זה נלמד על המערכת החיסונית, על האופן בו הזיהום עלול לפגוע בנו ועל הדרך בה החיסון עוזר לנו להגן על גופינו.
את הפרק ניתן לראות כאן
כדאי להקדים לצפיה הסבר על כך שמדובר בתוכנית דמיונית שמטרתה להמחיש את הנעשה בגופינו…
למורה:
אורך הפרק הוא כ-25 דקות כך שלא יוותר זמן לעיבוד משמעותי של הצפיה.
ובכל זאת, אם נותר זמן..
אפשר לשלוח את התלמידים עם משימה הביתה לבדוק בפנקס החיסונים האם חוסנו לצפדת (-טטנוס..)
בתקופה זו של השנה נערכים חיסונים במערכת החינוך לכיתות א'-ב'.
במידה והכיתה עברה את החיסון זו הזדמנות לעבד את חוויותיהם לפני ולאחר החיסון, במידה שלא עברו את החיסון- זו הזדמנות לאוורור רגשות לקראת החיסון הצפוי.
גם סיפורו של דוד אריה, וגם החיים עצמם מלמדים אותנו שלביקור חולים ישנה השפעה מאוד חיובית על ההחלמה.. את המפגש הפעם נייחד לסיפור המדגיש את חשיבות מנהג זה.
המדרש המלא מסתיים בכך ש" יצא רבי עקיבא ודרש – כל מי שאין מבקר חולים, כאילו שופך דמים" לתלמידים בחרנו להביא את המדרש ללא שורה זו.
בחרנו שלא להציג את ביקור החולים כמצווה אלא לעסוק בפן הטריוויאלי של מנהג זה, הצורך להקל על אדם שסובל, ולא להתעלם מחסרונו של חבר.
מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה,
לא נכנסו חכמים (חבריו התלמידים) לבקרו
ונכנס רבי עקיבא לבקרו.
ובשביל שכיבדוֹ וריבצוֹ (טיפל בו וניקה את חדרו) לפניו – חיה (הבריא).
אמר לו (התלמיד לרבי עקיבא): "רבי החייתני"!
((תלמוד בבלי, מסכת נדרים דף מ ע"א)
(- כל שאלה לגיטימית- החל מ"מה שמו של התלמיד החולה? ,במה חלה התלמיד? למה לא נכנסו לבקר אותו?, איך רבי עקיבא ידע שלא ביקרו אותו? למה רבי עקיבא הלך לבקר אותו?
אפשרות נוספת:
מוריס מגי הוא שומר גן החיות. כל בוקר הוא מגיע אל הגן, מסתובב בין החיות ומעניק לכל אחת את הטיפול הייחודי לה, בוקר אחד מוריס לא מגיע אל גן החיות והחיות מודאגות. הן יוצאות לבקר את מוריס החולה ובביקור מחזירים לו כגמולו בטיפול מסור.
נחלק לתלמידים תמונות של חיות שונות מגן החיות ודף המחולק לשניים. נבקש מהתלמידים לצייר בצידו האחד של הדף את הביקור של מוריס מגי אצל החיה בגן החיות ומה הם עושים ביחד, ולצדו מה עושה החיה למוריס בביקור אצלו.
בפעילות זו אנו מזמנים את התלמידים לחשוב על הדרך בה ביקור החולים מסייע לחולה בהתבוננות מתוך "עיניו" של החולה. החיות בסיפור, כאשר הן מגיעות למוריס, ממשיכות בפעילות אותה נהנו לעשות ביחד, אך הפעם הן מעמידות במרכז את מוריס.
דוד אריה נדרש להתאפק בכניסתו למערה ולא לאכול מהמאכלים האהובים עליו ביותר. במפגש זה נפגיש את הילדים עם החוויה, המבוססת על מבחן המרשמלו של וולטר מישל.
לפני תחילת המפגש נניח בפני כל תלמיד מרשמלו בודד (-למרשמלו ישנו יתרון בכך שיש לו ריח מגרה ומפתה..) ונבקש מהתלמידים לא לגעת.. וכי מי שיצליח לא לגעת, יקבל מרשמלו נוסף בתום המפגש.
נתחיל את המפגש בסיפור (- אפשר לספר עוד הרפתקאה מסיפוריו של דוד אריה, אפשר לספר את הסיפור הנפלא "איך לרפא כנף שבורה"- העוסק בזוויות אחרת בטיפול בחולה וראיית האחר..) לאורך הסיפור לא נזכיר את המרשמלו המונח בפני התלמידים ואת בקשתנו לא לגעת.
בסיום הסיפור נשאל את התלמידים איך הייתה החוויה שלא לגעת במרשמלו?
נספר לתלמידים על הניסוי הנקרא "מבחן המרשמלו". בכל פעם הזמינו החוקרים ילד אחד או שניים לחדר (בניסוי המקורי הילדים היו כולם בני 4). הם ביקשו מהילד לשבת מול שולחן ועליו הציבו צלחת עם מרשמלו אחד. החוקרת הסבירה לילד שאם הוא לא יאכל את המרשמלו עד שהיא תחזור לחדר, כשהיא תשוב, הוא יקבל ממנה מרשמלו אחד נוסף, כלומר בסך הכול שתי חתיכות מרשמלו. לעומת זאת, אם בהיעדר החוקרת, הוא יאכל מחתיכת המרשמלו, אז הוא לא יקבל חתיכת מרשמלו נוספת כשהיא תשוב.
בזמן שהחוקרת חיכתה בחוץ, מצלמה נסתרת צילמה את האופן שבו הילד התמודד עם ההחלטה הקשה: האם לוותר על אכילת מרשמלו באותו רגע ולחכות לרווח הגדול יותר – שתי חתיכות מרשמלו, או לאכול מיד את מה שיש. החוקרים חזרו אחרי 15 דקות כדי להעניק למי שהצליח להתאפק עוד מרשמלו.
וכעת נקרין את הסרטון
נסביר לתלמידים כי כמו דוד אריה, בחנו אנחנו את היכולת שלנו לדחות סיפוקים, ולהמתין בסבלנות.