בשבוע הקצר שלפני חג הסוכות, בו אנו יוצאים מהבית לסוכה שהיא כעין "בית מחוץ לבית", בחרנו להתייחס בקצרה למושג "בית". הסיפור "ואז הצב בנה לו בית" מספר על הימים שלפני שיריון הצב ובעצם מספר על משמעותו של הבית..
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | |
אפיק | שיר | קריאה | יצירה |
נושא | בבית חלומותיי | ואז הצב בנה לו בית | בית זה אומר הכל |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "בבית חלומותיי" וניצור בית חלומות בפלסטלינה
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הספר 'ואז הצב בנה לו בית'. ונתנסה בקצת דרמה ודמיון מודרך
מפגש 3- מפגש יצירה: ניצור בקופסאות נעליים 'בית משותף' של כל ילדי הכיתה
שיר השבוע הוא "בית חלומותי" שכתבה נעמי שמר. השיר מתחבר היטב לחלום ה"בית" ועונה בעצם על השאלה מה הופך מבנה בין ארבע קירות וגג ל"בית". לאורך השיר מתאורת הסביבה הפיזית של המבנה ותכולתו והכל בגדר חלום אך עם התקדמות השיר מתחדדת ההבנה כי כל הבית אינו אלא חלום וכי דבר אחד בטוח- "יגור בו איש אשר אותי יאהב".. ולא משנה אם בית החלומות יהיה בית לבן ומסוייד או צריף רעוע, מהקודה זו הופך הוא לבית של ממש.
מילים ולחן: נעמי שמר
הסיפור "ואז הצב בנה לו בית" הוא סיפור מקסים ומפתיע, המזמן התבוננות חדשה על תופעה מוכרת- שריון הצב. הסיפור, שמתחיל לפני שנים רבות, בשנים בהם לצבים עוד לא היה בית על הגב ומספר את הסיפור הדמיוני על בניית השיריון.
לקריאה על אבנר כ"ץ- כאן
לצפיה בסיפור- כאן
הפעלה בדרמה:
בפעילות היום נבנה גם אנחנו שריון.. בערך..
בפעילות נזמין את הילדים להשתמש בקופסאות, בגרוטאות ובחומרים ממוחזרים שונים על מנת לבנות בית שיענה לכל אחד על ההגדרה של "בית".
אפשרות נוספת-
להביא לכיתה קופסאות ועיתונים ולתת לכל ילד לעצב על ידי קולאז' חדר שהוא אוהב ולבנות "בית משותף" (- במידה ואין קופסאות וגרוטאות ניתן כמובן לעצב את חדרי הבית בקולאז' תמונות מעיתונים על דף לבן..)