נונה מקבלת במתנה מכשיר קסמים שמאפשר לה לראות את מה שאנשים אומרים, ואת מה שהם חושבים ולא אומרים. היא ניגשת עם המכשיר לילד שהעליב אותה, אומרת לו משהו מפתיע וכובש ועושה קסם שרק לב של ילד יכול לעשות. בשבוע שבין ראש השנה ליום הכיפורים- בחרנו לעסוק בכוחה של מילה, של מחשבה ושל הקשר בינהם…
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | אני וגופי | חברות | גוף ונפש | רגשות |
נושא | מילה טובה | נונה קוראת מחשבות | הבעות פנים | ריבים ופיוס | פוליגרף ואמת ושקר | כוחות העל שלנו |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "רק מילה טובה" שכתב יעקב אורלנד וניצור אוסף מילים טובות כיתתי
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הספר "נונה קוראת מחשבות".
מפגש 3- מפגש אני וגופי: נעסוק בהבעות פנים ומשמעותן.
מפגש 4- מפגש חברות: נאזין לשיר 'ריבים קטנים' ונשוחח על רגשות בזמן ריב ופיוס
מפגש 5- מפגש גוף ונפש: נדבר ונתנסה בתשומת לב לשפת גוף במצבים שונים שמעוררים תחושות שונות
מפגש 6- מפגש רגשות: נכיר ביכולת שלנו לבחור את התגובות שלנו, להתגבר על תגובות שלא יקדמו אותנו וניצור סיכת כוח על.
מילים: יעקב אורלנד לחן: יהודית רביץ
הסיפור, נונה קוראת מחשבות הוא סיפורה של הילדה נונה שנעלבת מאמירה של חבר. אמא של נונה נותנת לה "מכשיר קסמים" שבעזרתו יכולה נונה לראות את מה שחושבים כשמדברים ולעמוד על הפער בין הדיבור לכוונה.
על אורית גידלי, מחברת הספר, ניתן לקרוא כאן וכאן.
על כתיבת הספר ניתן לקרוא כאן.
במהלך הקריאה יש לתת דגש על ההבדל בין הסיפור לבין מה שמופיע בבועות המחשבה, מה אומרת הדמות ומה היא חושבת.
בסיום הקריאה הניחו בפני הילדים שני דפים.
על מנת לגשר על הפער בין הנאמר לבין מה שחושבות הדמויות בסיפור נונה משתמשת במכשיר קסמים. במפגש היום נזמין את הילדים לפעילות שתאפשר להם להתאמן בהקשבה למה שבאמת נאמר מבלי להשתמש במכשיר.. פשוט להתבונן ..
תפקיד הילדים- להגיב כל פעם לבוקר טוב בצורה המתאימה- בצחוק, בכי או שאלה "מה קרה"? וכו
ומכאן, מספר אפשרויות להמשך:
אפשרות נוספת:
הסיפור "נונה קוראת מחשבות" מתחיל בריב. ליתר דיוק, בתחושת עלבון של נונה כתוצאה ממשפט אחד שאמר לה ילד אחד.
במפגש הבוקר נתמקד בתחושה הזו, של ריב עם חבר ובהקלה שמביא עמו הפיוס.
נתחיל עם המפגש עם השיר "ריבים קטנים" מתוך הכבש הששה עשר (-כאן) ונזמין את הילדים להיזכר בריב קטן (-או גדול) שרבו עם חבר.
הסיפור "נונה קוראת מחשבות" מתחיל בריב. ליתר דיוק, בתחושת עלבון של נונה כתוצאה ממשפט אחד שאמר לה ילד אחד.
במפגש הבוקר נתמקד בתחושה הזו, של ריב עם חבר ובהקלה שמביא עמו הפיוס.
נתחיל עם המפגש עם השיר "ריבים קטנים" מתוך הכבש הששה עשר (-כאן) ונזמין את הילדים להיזכר בריב קטן (-או גדול) שרבו עם חבר.
נחלק לילדים דף המחולק לארבעה חלקים, ואת ההוראות נחלק בהדרגה- נמשיך בהוראות רק לאחר שהילדים סיימו. כדאי להגיד גם לילדים שהמשימה הולכת להיות מוגבלת בזמן ולכן, זמן הציור הוא קצר ועיקרו הוא ציור האוירה ופחות התמקדות בפרטים.
ריב | תחושה |
פיוס | תחושה |
הפער שבין מה שנאמר לבין מה שנסתר בלב, כפי שעולה בספר "נונה קוראת מחשבות" ניסיון קיים לא רק ביחסים שלנו עם החברים והקרובים שלנו. הנושא הזה הוא נושא משמעותי גם בהקשרים רחבים יותר, כמו למשל: עבור השופטים והשוטרים שצריכים להכריע האם אדם דובר אמת או שקר, האם הוא זכאי או אשם.
הרחבה נוספת למורה
במשך מאות בשנים חפשו בני האדם אחר דרך שתגלה האם דבריו של האדם הם אמת או שקר.
בעבר הרחוק הדרכים הללו לא היו מבוססות מבחינה מחקרית, ובעיקר הסתמכו על אמונות כאלו ואחרות.
בין הדרכים האלו אפשר להזכיר את: "מבחן הגחלים" ההודי ואת "מבחן האורז" הסיני
לפני כמאה שנה, הוצא מכשיר "הפוליגרף" שהתבסס על סדרת מחקרים שונים, שמכולם הסיקו החוקרים שבדרך כלל, כאשר אדם משקר (וככל שהשקר גדול יותר, כך גם התגובה חריפה יותר) הגוף שלו מגיב בכל מיני דרכים: הוא מזיע יותר, הוא נושם בצורה אחרת, הדופק שלו עולה וכדומה.
על בסיס המחקרים האלו, נבנה מכשיר "הפוליגרף" שמודד את כל השינויים הפיזיים האלו של האדם, תוך כדי שהוא נשאל שאלות שונות, וכלל זה השאלות שנוגעות לאותו עניין שבו הוא נחשד.
במהלך מאת השנים, מאז הומצא מכשיר הפוליגרף, הדיוק של הפוליגרף הלך ועלה, על בסיס מחקרים שהמשיכו החוקרים לעשות בתחום זה.
אבל יחד עם זאת, כיוון שהפוליגרף אינו מדויק לגמרי, ולכן בתי המשפט נמנעים מלקבל את הממצאים של הפוליגרף כעדות במשפט. סיבה נוספת לכך, היא שדווקא אנשים שעשויים להיות חשודים (פושעים מצד אחד, או מרגלים מצד שני) – הרי שהם עברו סידרת אימונים שיעזרו לגוף שלהם להגיב בצורה פחות בולטת בשעה שהם משקרים. ולכן, דווקא אלו שעשויים להיות החשודים המרכזיים – הם אלו שיכולים להטעות את ממצאי הפוליגרף.
לקריאה נוספת- כאן
נצפה עם התלמידים בחלקים מהסרטון כאן (- הסרטון מובא בשלמותו על אף שחלקו אינו מתאים לגילאים הצעירים, עליכם לערוך ולהחליט אילו חלקים ממנו אתם מביאים לכיתה..) ותוך כדי הצפייה נסביר ונרחיב אודות המושגים הנאמרים בו.
לאחר הצפייה נבקש מהתלמידים להציג את המצבים הבאים באמצעות שפת הגוף שלהם (התלמידים וודאי בראש ובראשונה יעשו פרצופים שונים, אך נבקש מהם דווקא להתייחס אל הגוף עצמו, ולא רק אל הפנים – השרירים, מצב העמידה וכדומה):
(למורה: אפשר כמובן לפשט את הדוגמאות, ואף להציע לתלמידים להציע משפטים משלהם, שיתר החברים לכיתה יציגו).
בעקבות הפעילות נשוחח עם התלמידים על הקשר שבין הגוף והנפש, ונציג בפני התלמידים משל הודי עתיק: "העיוורים והפיל", כדרך אחת מיני רבות להסביר את היחסים שבין הגוף והנפש – כשני צדדים שאותו המטבע:
"היה היה פעם כפר הודי, שכל התושבים בו היו עיוורים. יום אחד הלכו לטייל שישה אנשים מהכפר, בדרך פגשו איש רוכב על פיל.
האנשים שמעו בעבר על פילים, אך מעולם לא התקרבו לבעל חיים כזה, עכשיו ביקשו מהרוכב להרשות להם לגעת בחיה האדירה. הם רצו לחזור לכפר ולספר לכולם איך נראה פיל.
הרוכב הסכים והוביל כל אחד מששת האנשים לחלק אחר בגופו של הפיל. העיוורים נגעו בחיה וליטפו אותה עד שידעו איך נראה פיל. הם חזרו לכפר נרגשים כדי לספר על חוויותיהם. אנשי הכפר התאספו סביבם לשמוע על הפיל.
האיש הראשון, שמישש את החזה של הפיל, אמר: "הפיל הוא כמו קיר גדול ועבה!"
"שטויות," אמר האיש השני, שנגע בחטים (בשיניים) של הפיל, "הפיל קצר למדי ומעוגל. הוא חלק מאוד וחד. לא הייתי משווה פיל לקיר אלא לחנית!"
האיש השלישי, שנגע באוזנו של הפיל, לא הסכים לדבריהם ואמר: "הפיל אינו דומה כלל לקיר או לחנית, הוא דומה לעלה ענק עשוי משטיח צמר עבה. הוא זז כשנוגעים בו."
"לא נכון!" אמר הרביעי, אשר ליטף את החדק, "אומר לכם איך נראה הפיל – הוא דומה לנחש ענקי!"
החמישי הביע התנגדות נמרצת. הוא נגע באחת מרגלי הפיל וסיכם: "הפיל עגול ועבה כמו עץ."
העיוור השישי, שניתן לו לרכוב על גבו של הפיל, מחה: "האם אף אחד מכם אינו יכול לתאר נכונה את הפיל! הרי הוא כמו הר ענק מתנודד מצד לצד!"
סיפורה של נונה ומכשיר הקסמים שלה, ואפילו של שם הספר "נונה קוראת מחשבות" יכול להצית את הדמיון שלנו למחשבות על כוח-על שבאמצעותו האדם יכול לקרוא מחשבות.
את הסיכות מומלץ ליצור על קרטון ביצוע, או בריסטול, ולאחר שגוזרים אותו, להדביק על סיכה, אותה אפשר לחבר אל חולצות התלמידים.
🦸♀️🦸♂️