קריאת כיוון

הירח מסמל בלוח השנה העברי את תחילתו של כל חודש, ובמקרה של חודש תשרי – את תחילתה של שנה חדשה – ראש השנה. הקרבה הלשונית בין חודש וחדש מזמנת את ההתחדשות – שהרי "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" (-נ. אלתרמן, ירח).

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "שנים עשר ירחים"

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה:  נקרא את האגדה על חכמי חלם והירח (קיים בגרסאות שונות)

מפגש 3- מפגש מדע ויצירה: נעסוק בגרמי השמיים ותנועתם.

מפגש 4- מפגש מדרש: נכיר את קידוש החודש בעבר  ואת מראה הירח במהלך החודש.

מפגש 5- מפגש מרגישים: נאזין לסונטה לליל ירח של בטהובן וניצור בהתאם לתחושות במהלך ההאזנה.

מפגש 6- מפגש דמיון: אנחנו והירח- לקראת ראש השנה וכפעילות אחרונה בשבוע שכולו ירח נזמין את הילדים לחשוב קצת על.. עצמם.

מפגש 7- מפגש היסטוריה: הנחיתה על הירח- וכתיבה בהשראת הגשמת אחת החלומות הגדולים של האנושות שהתגשם.

מפגש ראשון

שיר השבוע

שנים עשר ירחים, שנים עשר חודשים. המילה הנרדפת "ירח" כמילה נרדפת לחודש נגזרת מכך שהחודש נקבע על בסיס של הקפת הירח את כדור הארץ (בתוספת התיקון שדרוש לירח לעשות בעקבות תזוזת כדור הארץ עצמו כדי להיות שוב בדיוק באותה נקודה מול כדור הארץ).

בשיר ישנה התייחסות לחילופי העונות, סימני הטבע ולעבודות החקלאיות המאפיינות כל חודש. מעניין לראות את "מאחורי הקלעים" של כתיבת השיר בפנייתה של נעמי שמר לאימה, בבקשה לעזרה לאיתור סימנים לתמוז ואב, והחלטתה של נעמי שמר לאפיין חודשים אלו במעשה שנעשה לפני כן (בתמוז ואב שמחנו, אחר קציר…) עוד על נעמי שמר והשיר ניתן לקרוא כאן, כאן וכאן.

שם השיר

מילים ולחן: נעמי שמר

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שיר זה מזמן את תיאור המעגליות והמחזוריות שבלוח השנה ולכן נזמין את הילדים לעמוד במעגל ובכל פעם ששם החודש בו נולדו נאמר בשיר קבוצת הילדים שנולדה בחודש זה יקפצו לתוך המעגל. כאשר השיר עובר לרצף החודשים הילדים יצעדו במעגל ביחד.
• הציעו לילדים לכתוב מחדש את השיר, ביחד. (בתשרי מכל בית כנסת קול שופר עלה, בחשוון זמן מגפיים צעיף ומטריה, בכסלו נרות הדלקנו בטבת- מטר ובשבט ת'חג חגגנו- עם התמר…וכו'…) או לחילופין הזמינו אותם להציע מילים חלופיות לתיאור החודשים.
• צירו עיגול וחלקו אותו לשנים עשר חלקים שווים- בכל חלק ציירו את המאפיין שלו, על פי השיר או על פי נטיית ליבכם. והציגו את השיר בפנטומימה- כל קבוצת ילדים מייצגת חודש ועליה, בזמן השיר להציג בפנטומימה את "מאפיין" החודש.

מפגש שני

קריאה- חכמי חלם והירח

העיר חלם שוכנת במזרח פולין, סמוך ללובלין. נראה שכבר מראשיתה במאה ה-13, כשעדיין היתה חלם עיר אוקראינית, שכנה בה קהילה יהודית. במאה ה-14 נכללה חלם בממלכת פולין והתפתחותה החלה במאה ה-16, בעיקר בתחומי המסחר והתחבורה. בתקופה זו היתה קהילת יהודי חלם אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בממלכת פולין ויהודים מילאו תפקידים כלכליים מרכזיים בהתפתחותה של העיר. מסיבה לא ידועה, אולי משם שמשמעות המילה "חולם" בפולנית היא "טיפש", הפכה העיר חלם בתרבות היהודית ל"עיר הטיפשים". ובסיפורים רבים נבחרה חלם לייצג את מעשיהם הטיפשיים או האבסודריים של הדמויות עליהם מסופר. ומכאן גם נגזר הכינוי:  חלמאי…

עוד על העיר חלם, חכמיה וסיפוריה ניתן לקרוא כאן, כאן, וכאן

תוכנית של שרגא ביש גדא על חכמי חלם תוכלו למצוא כאן.

הצעת הגשה:

אפשר לפתוח את המפגש בשאלה אם מישהו יודע מה זה או מי זה חלמאי? (- אפשר לשאול קודם- היכן גר התל אביבי? החיפאי? האשקלוני?)- התשובה המתבקשת היא אדם שגר בחלם.. אז מהי חלם? יכול להיות שתעלה מיד תשובת חלם מסיפורי חלם אך נתחיל בכך שלמרבה הפלא חלם היא עיר אמיתית בפולין אך סופרו עליה מעשיות רבות שהציגו את תושביה באור מגוחך.

נתחיל בקריאת הסיפור ונעצור רגע לפני שמתכנסת אסיפת העיר למצוא פתרון. נשאל את הילדים האם הם יכולים להציע רעיון לחכמי חלם (- ננסה להזמין את הילדים לחשוב באופן יצירתי, נזכיר להם כי מדובר בימים שלפני המצאת החשמל ולכן תאורת רחוב לא באה בחשבון..).

נמשיך בקריאת הסיפור עד כמעט סופו, ונעצור בשאלה "מה עשו חכמי חלם"? נאסוף רעיונות מהילדים מה יכולה להיות תגובתם של אנשי חלם ונסיים את קריאת הסיפור.

מפגש שלישי

סובב ומסובב- ירח, שמש, ארץ

כדי להבין לאן נעלם לחכמי חלם הירח נקדיש את המפגש היום לסיפורה של מערכת השמש.

כידוע, כדור הארץ מסתובב סביב צירו. בהשלמת סיבוב כדור הארץ סביב עצמו זוהי יממה. (- עוד על סיבוב כדור הארץ, ניתן לקרוא כאן )

הירח, מסתובב גם הוא אך לא סביב עצמו, אלא סביב כדור הארץ. השלמת סיבוב של הירח סביב כדור הארץ לוקחת לו 27 יום. אלא שכיוון שגם כדור הארץ זז מעט הרי שכשהירח משלים סיבוב, הוא לא מגיע בדיוק לאותה הנקודה מול כדור הארץ בה היה 27 יום קודם לכן, ולכן נדרשים לו עוד יומיים וחצי כדי להגיע בדיוק לאותה הנקודה (29.5) וזה מה שאנו מכנים חודש… (- על הירח וסיבובו ניתן לקרוא כאן וכאן)

כדור הארץ וסביבו הירח סובבים את השמש, ובהשלמת הסיבוב- זוהי שנה.

לוח השנה העברי מבוסס הן על מחזור סיבובי הירח והן על מחזור סיבובי החמה (-זאת בניגוד ללוח הנוצרי (- גרגרויאני), המבוסס על שנת הכוכבים (- סיבוב כדור הארץ סביב השמש) וללוח השנה המוסלמי המבוסס על שנת הירח (- זמן הקפת הירח את כדור הארץ). עוד על לוחות השנה ניתן לקרוא כאן.

הצעת הגשה:

על מנת להמחיש לילדים את אופן קביעת לוח השנה נכין כתרים (- אפשר להכין מראש ואפשר להכין עם הקבוצה)- אחד לשמש, אחד לירח ואחד לכדור הארץ.

נזמין מתנדב לעמוד מול הכיתה ונחבוש לו את כתר כדור הארץ- נזמין אותו להסתובב לאט נגד כיוון השעון (- כן כן, כדור הארץ מסתובב נגד כיוון השעון!) בסוף כל סיבוב יכריזו הילדים על סיום היום (- יום ראשון, יום שני, יום שלישי)

כעת נזמין מתנדב נוסף ונחבוש לו את כתר הירח- נזמין את המתנדב להסתובב לאט לאט סביב כדור הארץ כשיחזור לנקודת המוצא יכריזו הילדים על חודש (תשרי חשוון כסלו)

כעת ננסה ביחד- כדור הארץ יסתובב והילדים יכריזו על ימים, בזמן שהירח סובב לאט את כדור הארץ- אחרי סיבוב אחד בו התקדם הירח לאט נגיד לילדים שאנחנו "מעבירים דפים" לסוף החודש, נזרז את "ילד הירח" לקראת סיום הסיבוב, "ילד כדור הארץ " יסתובב פעמיים נוספות ונכריז על חודש..

נוסיף מתנדב נוסף ונחבוש לו את כתר השמש- וכעת נזמין את צמד הכדורים לסבוב סביבו (- כדאי להחליף בין הילדים גם על מנת לשתף ילדים נוספים וגם על מנת למנוע סחרחורת..) בתום הסיבוב נכריז "שנה טובה!"

כעת נזמין את הילדים להכין בעצמם דגם של הירח, השמש וכדור הארץ.

נחלק לכל ילד דף ונזמין את הילדים לצייר עיגול גדול לשמש, עיגול בינוני לכדור הארץ ועיגול קטן לירח. (- אפשר לחלק דף מצולם ועליו העיגולים על מנת לחסוך בזמן ותסכול..)  כשיסיימו לצייר יגזרו הילדים סביב העיגולים. כעת, ניגזור מהדף שתי רצועות נייר.

במרכז השמש ננעץ סיכה מתפצלת ונחבר לה רצועת נייר אליה מחובר כדור הארץ ובנקודת החיבור לכדור הארץ ננעץ סיכה מתפצלת נוספת אליה מחוברת רצועת נייר אליה מתחבר הירח.

חומרים דרושים:

• נספח להדפסה
• סיכות מתפצלות (2 לתלמיד)

מפגש רביעי

לאן נעלם הירח?

אנשי חלם מחפשים אחר הירח ש"נעלם" להם. אז לאן נעלם הירח? ואיך חוגגים את הופעתו המחודשת?

הצעת הגשה:

התבוננו בלוח שנה עברי (אם אין בכיתה אפשר לחפש ביומני הילדים או באינטרנט)

אם נצא מנקודת הנחה שזהו חודש תשרי-

מתי חל ראש השנה? יום כיפור? סוכות? איך יודעים?

נסו לדמיין מצב בו אין לוח שנה, לא יודעים מתי בדיוק יחולו החגים.. מתי יחול יום ההולדת, מתי בדיוק יצא החופש הגדול…

לפני אלף חמש מאות שנה, לא היה לוח שנה מסודר אבל היו חוגגים את החגים ולכן היו צריכים לדעת מתי ראש חודש. כמו שלמדנו במפגש הקודם, לירח לוקח חודש שלם להקיף את כדור הארץ ולכן אפשר להבין שראש חודש חל ביום שבו הירח הכי הכי קטן, מופיע לראשונה. אז איך היו יכולים לדעת מתי בדיוק נראה הירח?מי היה אחראי על התצפית על השמים? כולם!

כל זוג שהיה רואה את מולד הירח (- מולד מלשון, לידה, הירח בראשיתו) היה עולה לבית הדין בירושלים, למקום שנקרא בית יעזק שם היה בית הדין ושם נכנסו להעיד בפני הדיינים על שראו. העדים נשאלו שאלות מדוייקות לגבי מיקום הירח, צורתו, עוביו וזאת על מנת לדייק בקביעת מועד ראש חודש. לטובת מי שלא כל כך הבין את השאלות המדוקדקות של הדיינים היה רבן גמליאל מראה טבלת ציורים של הירח ועל העדים היה להצביע מה בדיוק בדיוק ראו.

אחרי שנמצאו שני זוגות עדים שהעידו על ראיית המולד במדוייק- היה נקבע ראש חודש.

מעניין לדעת כי בקרב המוסלמים עד היום – קביעת החג נעשית על פי ההכרזה של בית הדין על ראיית מולד הירח (-ראו כאן) וכך גם אצל היהודים הקראים (-כאן)
סיפור העדים והעדות הוא מתוך המשנה במסכת ראש השנה וניתן למצוא אותו גם כאן.

כעת, נכין גם אנחנו לוח תצפית מולד הירח.

נחלק לילדים דף עם תמונות של מופעי הירח השונים ונציין במיוחד את תמונת מולד הירח.

 (- אפשר להחליט כמה "ירחים" יופיעו בדף בהתאם ליכולת הכיתה. לצעירים- נסתפק בשישה מופעים שונים ולגדולים- אפשר אף יותר). הילדים יגזרו את הירחים וידביקו אותם על שוליה של צלחת חד פעמית (- מבפנים..)

בצלחת נוספת נעשה "חלון" בשולי הצלחת, במקום בו הדבקנו את הירחים בצלחת הראשונה ובגודל תמונת הירחים ונקשט אותה בציורי ירח.

כעת נחבר את הצלחות במרכז באמצעות סיכה מתפצלת כך שבכל פעם שנסובב את הצלחת התחתונה יופיע בחלון מופע ירח אחר.

נזמין את הילדים לעקוב אחר מופעי הירח בחודש הקרוב באמצעות לוח התצפית.

חומרים דרושים:

• צלחות חד"פ
• אפשרות אחרת ליצירה

מפגש חמישי

איך מרגישים ירח?

מעבר להיותו מאור שהעלמותו בעבר, לפני שהיו פנסי רחוב, יכולה לעורר מצוקה, הופעתו של הירח והשתנותו לאורך החודש מעוררת בצופה בו תחושות שונות- לא דומה התחושה המתעוררת אל מול ירח מלא לזו המתעוררת על ירח צר וכמעט נעלם.

הצעת הגשה:

• אפשרות ראשונה:

נחלק לילדים בריסטול שחור המחולק לשלושה חלקים. בראש החלק הראשון יציירו ירח קטן (- מולד הירח), בחלק האמצעי יציירו בקטן את הירח במלואו ובחלק השלישי לא יציירו דבר.

כעת נשים ברקע מוזיקה קלאסית ונספר לילדים שלמוזיקה שברקע קוראים

🔉  סונטה לליל ירח של המלחין בטהובן .

נזמין את הילדים למרוח בעזרת פלסטלינה את התחושות העולות בהם אל מול כל אחד מחלקי הדף. האם יש הבדל בצבעים ובתחושות מול הירח המלא ומול שמים נטולי ירח?

• אפשרות שנייה:

אפשר להתעכב על האזנה ליצירה. ביצירה הזו שני חלקים מאוד שונים. עד בערך דקה 6- המנגינה היא מנגינה שקטה, רגוע, יש שיאמרו עצובה. ואחר כך מדקה 6 המגינה הופכת להיות קופצנית יותר, רועשת יותר, ויש שיאמרו שמחה יותר…. נחלק לילדים דפים לבנים ונזמין אותם לצייר בצבעים באופן חופשי על הדף בהתאם למוזיקה שהם שומעים. נזמין את הילדים לשים לב לבחירת הצבעים, ולאופן השימוש בהם (-חזק חלש, מדוייק/ "מרוח"..)

בסיום ההאזנה נשאל מה שמעו בחלקים השונים של היצירה,  לאיזה ממופעי הירח זה מתאים? למה לדעתם בטהובן בחר לקרוא ליצירה שלנו דווקא בשם זה?

חומרים דרושים:

• פלסטלינה

מפגש שישי

הירח ואני, כמו לבנה בהתחדשותה

לקראת ראש השנה וכפעילות אחרונה בשבוע שכולו ירח נזמין את הילדים לחשוב קצת על.. עצמם.

הצעת הגשה:

נחלק לילדים בריסטול שחור ודף לבן. מהדף הלבן יגזרו עיגול, ידביקו אותו על הבריסטול השחור ויגזרו סביב. כעת יגזרו מהדף הלבן צורת סהר 🌙וידביקו אותו בצידו השני של העיגול.

כעת נזמין את הילדים לחשוב ולצייר-

על צד מופע הירח המאיר נזמין את הילדים לצייר / לכתוב תכונת טובות שיש להם, את המקום המאיר שלהם

ועל צידו של הירח המתחדש נזמין את הילדים לצייר / לכתוב דברים שהייתי רוצה להתחדש בהם כמו הירח לקראת השנה החדשה

חומרים דרושים:

• דפים שחורים ולבנים

מפגש שביעי

צעד קטן לאדם- צעד גדול לאנושות..

במשך שנים רבות התבונן האדם על המאור הקטן וחלם להגיע אליו. למקום שמחוץ לכדור הארץ, שנראה בלתי ניתן להשגה, רחוק כל כך.. קסום…

והאדם ניסה.. וניסה.. ונכשל עד ש ביולי 1969 המריאו לחלל האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג, מייקל קולינס ואדווין אלדרין. "היי יוסטון, אולי אתם יכולים להזיז מעט את כדור הארץ כך שנוכל לצלמו טוב יותר?" התבדח אלדרין, בעת שהחללית נמצאה במרחק של כ-96 אלף קילומטרים מהארץ.

היה זה צילום הטלוויזיה הראשון שערכו האסטרונאוטים בשיגור זה. כדור הארץ, על-פי התיאור, נראה כחול-ירקרק מכוסה עננים.  ב-21 ביולי 1969, יום ב', ו' לחודש אב התשכ"ט, בשעה 4:56 לפי שעון ישראל, דרך ארמסטרונג על אדמת הלבנה. מילותיו הראשונות שנאמרו בקול רועד היו: "זהו צעד אחד קטן לאדם – זוהי קפיצת ענק לאנושות". פעולתם הראשונה של ארמסטרונג ואלדרין לאחר צאתם החללית הייתה להניח את לוחית הזכרון. ארמסטרונג קרא את הכתוב בה: "כאן דרכה כף רגל של האדם על פני הירח, יולי 1969. באנו בשלום, בשם האנושות כולה".

 שני האסטרונאוטים היו לבושים בחליפות הירח המבהיקות. הם סיירו בסביבות רכב הנחיתה שלהם, נעים בקלילות כאילו נמצאו בתוך מים. בשל כוח המשיכה הקטן שעל פני הירח, שישית מכוח המשיכה של הארץ, חשו עצמם האסטרונאוטים קלים ונראו כמרחפים. אך הם לא נתקלו בקשיים מיוחדים בתנועתם. השניים התרגלו עד מהרה למצבם החדש וקפצו בצורה שתוארה על-ידי כתבים כ"קפיצות קנגרו".

לאחר שנים של מאמץ הבלתי יאמן נעשה- האדם דרך על הירח.

הצעת הגשה:

נקרין לילדים את הסרטון:

▶️ הנחיתה על הירח.

כאמור, האסטרונאוטים הראשונים שהגיעו לחלל השאירו אחריהם שלט נחלק לילדים דף ונזמין אותם "להיכנס" לחללית אופלו 11 ביחד עם ארמסטרונג, קולינס ואלדרין ולחשוב היטב מה יכתבו/ יציירו על השלט אותו ישאירו על הירח..

אפשרות נוספת:

הנחיתה על הירח היא דוגמא לשיא של שאיפה והיכולת להגשימה. נחלק לילדים דף עליו יציירו בלון גדול (- לו רק היה אפשר להביא בלוני הליום לכיתה ..) ועליו יכתבו/ יציירו את החלום הגדול שלהם, השאיפה הגדולה שלהם.