ביום כ"ט חשון, בדיוק 50 יום לאחר יום הכיפורים, חל חג הסיגד. חג זה הוא אחד מחגי ביתא ישראל ובמרכזו, טקס חידוש הברית בין העם לאל.
בשבוע זה נספר את סיפורו של אברה, שמתחיל באתיופיה, ובתיאור החיים שם, מתאר את הכמיהה לארץ ישראל, את העליה ואת הגילוי הגדול של אברה- כשרונו הגדול לציור וסיפור. כמו שאומר אברה- "יפה זה למצוא את מה שהלב מחפש"
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | מסורת | אמנות | מוזיקה וריקוד | פתגמים |
נושא | שיר התרנגולות | אברה, המסע אל הציור | על חג הסגד | הציור האפריקאי | כלי הנגינה והריקוד המיוחד של קהילת ביתא ישראל | פתגמים אתיופים |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "שיר התרנגולות"
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: איך
מפגש 3- מפגש להשלים: נקרא
מפגש 4- מפגש להשלים: אור וצל- ה
מפגש 5- מפגש להשלים: נקרא א
מפגש 6- מפגש להשלים: נכיר את תופע
שיר השבוע הוא שיר התרנגולת שכתבה דורית אורגד והלחין שלמה גרוניך. השיר הוא שיר סיפורי הומוריסטי, המביא את אווירת הכפר האתיופי.
מילים ולחן: שלמה גרוניך
סיפור השבוע הוא סיפורו המרגש של אברהם פדרו, שבגיל מבוגר עלה מאתיופיה ולא ידע עד גיל מבוגר שנפש של אמן וכישרון של ציור מסתתרים בו. הסיפור, סיפור ילדות בכפר אתיופי, סיפור כמיהה לארץ ישראל, עליה וגעגוע.
ראיון עם שהם סמיט ושי פדרו, בנו של אברה
לפני קריאת הסיפור נבקש מהתלמידים לצייר על הדף את סדר היום שלהם:
התארגנות בוקר, הליכה לבית הספר, בית הספר, אחר הצהריים, שנת לילה
לאחר הסיפור נבקש מהתלמידים לצייר על דף נוסף את סדר היום של אברה ובכך נדגיש את ההבדל בין ילדותו של אברה לילדותם שלהם..
אפשרות נוספת:
"מה זה יפה?
יפה זה למצוא מה שהלב מחפש
הלב מצא את השדה.
הלב מצא להם אנשים לתת להם מלחמי.
הלב מצא אשה- זהבה
הלב מצא את ירוסלם
ועכשיו הלב מצא את הציור"
ומה זה יפה בשבילכם?
השלימו-
יפה זה למצוא מה שהלב מחפש
הלב מצא את ……
הלב מצא …..
חג הסגד, המצויין מידי שנה ביום כ"ט חשוון, חמישים יום בדיוק לאחר יום הכיפורים, הוא אחד מחגי ביתא ישראל. הסגד הוא יום של צום וטהרה ובמרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל.
החגיגות באתיופיה היו מתאספים היהודים לראש הר גבוה וכהני הקהילה היו קוראים מספרי הקודש ברכות ותפילות. בישראל, מתאספים בני העדה בטיילת ארמון הנציב בירושלים, הצופה אל מקום המקדש ושם מקיימים את הטקס.
בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסגד כיום חג רשמי של המדינה וכיום בחירה.
עוד על חג הסגד ומנהגיו ניתן לקרוא כאן, כאן וכאן.
ישנם תלמידים אשר אינם מכירים את החג ומנהגיו ולכן כדאי לפתוח בהסבר קצר על החג ובהקרנת הסרטון הזה, המראה את חגיגות הסגד בימינו.
וכעת, נחזור אחורה ונתמקד לרגע באותם ימים באתיופיה הרחוקה, בה חיו יהודים בכפרים מבודדים וחלמו על ירושלים. חלמו אותה, התגעגעו אליה, נכספו אליה.. את ירושלים הכירו ואהבו כל כך רק מהסיפורים. מסיפורי התנ"ך ומסיפורים שעברו מדור לדור על הארץ המובטחת. גם אברה, גיבור סיפור השבוע, מחכה ליום בו יגיע לירושלים, בהבטחה שעוברת מדור לדור- מאביו, אליו, אל ילדיו ואל נכדיו.
נשאל את התלמידים מה לדעתם מספרים ההורים לילדים על "ירוסלם" שמעורר בהם את הרצון להגיע לירושלים?
נשמיע את השיר "חסידה". בפעם הראשונה נזמין את התלמידים להאזין היטב למילים ובהאזנה שניה נחלק מטפחות ונזמין את התלמידים לנוע במרחב עם המטפחות על מנת להרגיש את קצב השיר.
נחזור למקום ונחלק לילדים דפים ופלסטלינה ונבקש על חצי דף לצייר את ירושלים מנקודת מבטה של החסידה ובחצי השני את ירושלים בחלומו של אדם בכפר.
האם התמונות זהות? הן מבחינת נקודת המבט והן מבחינת תוכנן?
"פעם אהבתי לחרש
ועכשיו אני אוהב לצייר"
במפגש היום נקדיש תשומת לב מיוחדת לציורים שבסיפור, שלמרבה הקסם, הם אלו שהתחילו וגלגלו את סיפורו של אברה.
נציג בפני הילדים את הציורים מתוך הספר על אברה. כדאי להתעכב על 3-4 ציורים ולשוחח על המיוחד בהם:
נזמין את התלמידים להתבונן במראות מחיי הכפר באתיופיה (כאן אפשר למצוא מספר תמונות) ולאחר מכן נחלק לתלמידים דפים שחורים וצבעי פסטל (פנדה) וניתן להם לנסות להתנסות בסגנון הציור של אברה לציור בהשראת המראות שראו.
לעדת ביתא ישראל ישנם כלי נגינה, מנגינות וריקודים האופיינים לה. במפגש הבוקר ניפגש עם כלים וריקודים.
נפתח את המפגש בהצגת סרטונים המציגים כלי נגינה מסורתיים:
נפתח בחידון מוזיקלי בו נשמיע לילדים (-בלי להראות..) כלים שונים ועליהם יהיה לזהות אותם-
גיטרה, כינור, צ'לו, מנדולינה– מה משותף לכולם? כלי מיתר.
האם הם מכירים כלי מיתר נוספים?
כאן נפגיש את התלמידים עם המסינקו, כלי מיתר אתיופי מסורתי
נמשיך את החידון עם חליל צד, חלילית, סקסופון
וכאן נפגיש את התלמידים עם הוושינט (- חליל אתיופי).
לצלילים המיוחדים- יש ריקוד מיוחד וייחודי- נצפה ביחד בסרטון הזה ונראה אילו איברים עיקריים משתתפים בריקוד האתיופי ידיים, רגליים וכתפיים.
נתחלק לזוגות, נעמוד זה מול זה, נצפה בסרטון וננסה לחקות את הרקדנים ולהתנסות בריקוד אתיופי.
פתגם הוא אמרה עממית קצרה המביעה חוכמת חיים, מוסר השכל וכדומה. לרוב הפתגם מנוסח במשפט קצר וממצה (בדרך כלל משפט מחורז), המכיל בתוכו תוכן רב משמעות על פני כמות קטנה של מילים.
היום נעסוק במספר פתגמים ומשמעותם.
נשחק משחק פנטומימה- נראה לאחד הילדים פתק ועליו כתוב הפתגם (לילדים צעירים נצא מהחדר עם ילד/ שניים/ שלושה- ונגיד את הפתגם..) ועליו יהיה להעביר את הפתגם לכיתה בפנטומימה או בשימוש במילים נרדפות, אך מבלי להשתמש במילים המופיעות בפתגם. מתגלה- נחשוב ביחד על משמעותו..
דוגמאות לפתגמים אתיופיים:
"כששני כלבים רבים – החתול יחטוף את האוכל."
"אם כולם ידברו- מי ישמע?"
"כאשר האף מקבל מכה העין בוכה"
"לאט לאט תצעד הביצה על רגליה."
פתגמים נוספים אפשר למצוא בספר "עשן ואמיץ" שאסף וכתב דניאל בלטה.
לסיום המפגש נחלק לכל ילד מסגרת בה יכתוב/ יצייר את הפתגם שבחר.