יחד עם בילבי נדבר על "הילד הרע" של לאה גולדברג, על הצלחת חיים ומה נרצה להיות כשנהיה גדולים.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | יצירה | קריאה | קריאה | סיכום |
נושא | איזה יום שמח! | פרק תשיעי | הילד הרע | פרק עשירי | פרק אחד עשר | פרידה מבילבי |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "איזה יום שמח"
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה וצפייה: נקרא את הפרק התשיעי בספר ונצפה בחלק מתוך הסרט על בילבי, ונשוחח על ההבדלים ביניהם.
מפגש 3- מפגש יצירה: נכיר את "הילד הרע" – שירה של לאה גולדברג ואת האיורים השונים לשיר. נזמין את הילדים ליצור את 'הילד הרע' כפי שהם רואים ומבינים אותו.
מפגש 4- מפגש קריאה: נקרא את הפרק העשירי בספר ונשוחח על הצלת חיים ועל הביטוי "כל המקיים נפש אחת .. כאילו קיים עולם מלא"
מפגש 5- מפגש קריאה: נקרא את פרק האחד עשר בספר, בו בילבי חוגגת יום הולדת, נשוחח על "מה נרצה להיות כשנגדל וניצור סימניה בהשראת התכניות לעתיד.
מפגש 6- מפגש קריאה: נפרד מבילבי כפי שנפרדנו מהספרים וגיבוריהם ביחידות הקודמות.
מילים: תלמה אליגון רוז לחן: דפנה אילת
בפרק זה מוזמנת בילבי לקפה ועוגה בביתם של טומי ואניקה. בילבי חוששת מראש, היא יודעת שהיא צריכה "להתנהג יפה" וחוששת שלא תעמוד בכך. חששותיה כמובן מתאששות כבר בתחילת הביקור…
לאחר הקריאה נצפה בחלק שזה עתה קראנו מתוך הסרט הקלאסי "בילבי" :
▶️ כאן– מדקה 23:27-28:44
נחשוב יחד על ההבדל בין קריאה בספר לצפיה בסרט. אילו אירועים הושמטו בסרט (- כל סיפוריה של בילבי על המשרתת של סבתה, שפיכת הסוכר וכמובן, היציאה של בילבי מהבית..)? מדוע הושמטו? האם כך תיארתם את המפגש? האם הייתם מבצעים את אותם בחירות? מה מוסיפים לנו סיפוריה של בילבי על המשרתת של סבתה? האם הסיפור הכתוב היה נשאר אותו דבר אם היינו מוותרים על סיפורים אלו?
נפתח את המפגש בקריאת הסיפור "הילד הרע" של לאה גולדברג: מילות השיר: כאן
מיהו, לדעתך, "הילד הרע" שנכנס בגדי? האם יכול גדי לשלוט ב"ילד הרע"? האם גדי מרגיש אחראי למילים הפוגעות שיוצאות מפיו? האם הוא באמת אחראי?
האם פעם מישהו הרגיש או חווה רגע של השתלטות "הילד הרע"?
מה הייתם מציעים לגדי לעשות כדי לא לחכות "עד שיגדל וחסל" ובכל זאת לשלוט ב"ילד הרע"?
התבוננו בכריכת הספר שאייר דני קרמן:
בפרק זה בילבי מצילה שני ילדים משריפה לעיני קהל רב.
הצלת חיי אדם אינה דבר של מה בכך, וכבר אמרו חז"ל כי "כל המקיים נפש אחת מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" (- מסכת סנהדרין, פרק ד' משנה ה').
נציג בפני התלמידים משפט זה ונשאל למשמעותו. מדוע מי שמציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא, הרי הציל רק נפש אחת???
נציג בפני התלמידים את המדליה הזו:
נבקש מהתלמידים לתאר מה הם רואים ואת ההקשר לכיתוב מסביב למדליה.
נספר כי זו מדליה "מגן דוד אדום בישראל" משנת 1976.
בתבליט רואים מתנדבים המטפלים בחולים או פצועים, ומסביב כתוב: "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא".
כעת נחלק לתלמידים בריסטול ועליו עיגול ריק ונזמין אותם להכין את "מדליית כל המקיים" שלהם.
בפרק זה ביליבי מזמינה את טומי ואניקה למסיבת יום הולדתה. הבית ערוך ומוכן למסיבה, וגם אדון נילסן והסוס מוזמנים כמובן וכוללת משחקים, טיול לעליית הגג המפחידה ומציאת תיבת מלחים.
הפרק, והספר כולו מסתיימים בקריאתה של בילבי "כשאגדל אני אהיה שודדת יום.. ואתם??"
אפשרות ראשונה:
נקרין בפני התלמידים את השיר מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול ונזמין אותם לשתף את חבריהם בתשובה לשאלה.
נזמין כל תלמיד ליצור לעצמו קולאז' מעיתונים של "אני הגדול"- ובו החלום שהתגשם..
אפשרות נוספת:
לקראת פרידה מהספר, וקריאתה של בילבי לגבי שודדי הים. נזכיר לתלמידים כי הספר בילבי הוא אחד מספריה של אסטריד לינדגרן וכי אנו מזמינים אותם להמשיך ולמצוא מספריה בספריה. לחובבי ההומור נמליץ על קרלסון על הגג, לחובבי תרבות העולם נמליץ על סדרת ילדי העולם ומי (כמונו..) שנשבה בקסמה של בילבי נמליץ לו למצוא את הספר בילבי בספריה או את "מי מכיר את בילבי בת גרב"…
ולסיכום נכין סימניית שודד ים, שתזכיר לנו את חלומה של בילבי בת גרב גם כשנקרא את הספרים האחרים של הסופרת המיוחדת הזו.
אפשר כמובן להזמין כל תלמיד להכין סימניה בדמות שהיו רוצים להיות כשיהיו גדולים.
כפי שנפרדנו בעבר ממשפחת המומינים ומאורה הכפולה, גם מפגש זה יוקדש ליצירת "בילבי" הכיתתית, וכך עד סוף השנה ניצור את ספריית המפגש השנתית.
נזמין את התלמידים לציין אירועים משמעותיים מתוך הסיפור ונכתוב אותם על הלוח לפי סדר התרחשותם (- ניתן לתזכר אירועים חשובים על ידי קריאת שמות הפרקים). כמובן שכל אירוע שהתלמידים מוצאים כחשוב לציון- חשוב לציון.
כעת כל תלמיד יבחר את אחד האירועים, יצייר אותו וייתן כותרת לציור.
אחד התלמידים יוזמן לצייר את כריכת הספר הכיתתי.
לאחר מכן המורה יסדר את הציורים על פי הסדר הכרונולוגי של הסיפור ויצור את הספר הכיתתי. אם אפשר- ניתן לכל תלמיד עותק של הספר למזכרת..