עם בוא חודש ניסן, חודש האביב, בחרנו בסיפור העוסק במתח שבין השמירה על הטבע לבין התפתחות המרחב העירוני.
לשבוע זה ארבעה מפגשים בלבד, שכן הוא מיועד לימים שלפני היציאה לחופשת הפסח.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | |
אפיק | שיר | קריאה | סביבה | אמנות |
נושא | פתאום נפל עלי אביב | שלג של סביונים | לשמור ולא לקלקל | אביב |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "פתאום נפל עלי אביב" שכתב אילן גולדהירש.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הספר "שלג של סביונים" שכתבה רינת פרימו ונביע משאלות עם "סבא סביון"
מפגש 3- מפגש סביבה: נשוחח על יחסי האדם והסביבה בעקבות הסיפור ונכיר את המדרש על אדם בגן העדן.
מפגש 4- מפגש אמנות: נכיר אמנים שיצרו ציורי אמנות ומלחינים שיצרו מוזיקה בהשראת האביב.
מילים: אילן גולדהירש לחן: גידי קורן
ילדי הגן נוהגים ללכת מידי שבוע לשדה בקצה השכונה. בעיקר הם אוהבים ללכת לשדה באביב בעת הלבנת הסביונים. יום אחד מגלים הילדים שהשדה שלהם הולך ונעלם ובמקומו יקום מגדל פאר. הילדים מחליטים שלא להיכנע ולשמור את השדה בדרכם שלהם- הם מפיצים את זרעי הסביון ברחבי העיר ובחורף הבא- יצמחו סביונים בכל רחבי העיר.
שימו לב כי שמו האמיתי של הסביון- סביון אביבי- אינו מייצג את תקופת פריחתו, הסביון פורח בחורף (- עיקר פריחתו היא בזמן התארכות הימים) אך תקופת "סבאותו"- הפצת הזרעים היא באביב.
יש הנוהגים בעת השאיפה על הסביון להביע משאלה (בדומה לשאיפה על נרות עוגת יום הולדת)
חודש האביב, הפריחה, והתעוררות הטבע מתנומת החורף הוא הזדמנות טובה לבחון שוב את יחסי הגומלין בין האדם וסביבתו
ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם: בְּיוֹם, עֲשׂוֹת ה’אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח: כִּי לֹא הִמְטִיר ה’אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה. ו וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. ז וַיִּיצֶר ה’אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. ח וַיִּטַּע ה’אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן–מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. ט וַיַּצְמַח ה’ אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל–וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע. י וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. יא שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן–הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. יג וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. יד וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת. טו וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. (בראשית, פרק ב, פסוקים ד-טו)
בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלוֹ והחזירוֹ על כל אילני גן עדן ואמר לו:
ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן
וכל מה שבראתי בשבילך בראתי;
תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי,
שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך.
קהלת רבה פרשה ז, א [י"ג]
עונה פרחונית וססגונית זו זימנה לאומנים רבים מקור השראה. היום ננוע במרחבי הציור והמוסיקה בעקבות האביב.
🔗 אוסף ציורי אביב (כדאי לבחור מראש מספר תמונות מצומצם מתוך האוסף שבקישור)