קריאת כיוון

בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל. ביומן סין נמצאת בחודש אב, כלומר בחופש הגדול. אנו מציעים להקדים את השבוע העוסק בסין לחודש נובמבר.

השבוע נבקר בסין – נכיר את החומה הסינית, נשחק טנגרם ונשמע על המצאת הנייר, נאזין לסיפורים סינים ונלמד כיצד הגיעו יהודים עד סין הרחוקה.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש ברוכים הבאים: נצא לטיול בסין, נאזין למוזיקה סינית ונקרא סיפור זן.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה למוזיקה סינית.

מפגש 2- אתר: נקרא אגדה שמקורה בסין.

מפגש 3-אאוריקה: נשמע היכן ומתי הומצא הנייר ונתנסה באוריגמי.

מפגש 4-קריאה: נפתור חידות במשחק הסיני טנגרם.

מפגש 5- תרבות: החומה הסינית – מי בנה את החומה ובאיזה מחיר, ומה המחיר היום של תרבות העבודה הסינית?

מפגש 6- נעים להכיר: כיצד הגיעו יהודים עד סין הרחוקה ומה פתגם סיני עתיק אומר על כך…

על כל אלו תוכלו להרחיב ולהוסיף משלכם – מפגשים על כלי נגינה סינים, התעשייה הסינית, המצאות נוספות שמקורן בסין, מפגשי תנועה וספורט, אישים, מאכלים וכיוצא בזה, וכן להרחיב את ההתייחסות להיבט היהודי – כמו מנהגים מיוחדים.

מפגש ראשון

ברוכים הבאים לסין!

הצעת הגשה:

נספר שבשבוע הקרוב נחזור אל אסיה ונגיע לביקור בסין הרחוקה. 

נאזין למוזיקה סינית מסורתית

להאזנה

נפתח את היומן בתחילת חודש אב , נתבונן באיור של סין ונשאל:

(להגדלה – לחצו על התמונה)

איירה: ענבל בירון

• מה רואים באיור? מה יש על המפה?
• איך אומרים שלום בסינית? 
• אילו דברים, מקומות וחפצים אתם מזהים במפה? מה לדעתכם הקשר שלהם לסין?

• נקרא את המידע מתעודת הזהות ונציג לילדים את דגל סין.

• נסביר:

התרבות הסינית היא עתיקת יומין וההשפעה שלה מגיעה לכל מקום בעולם – הרפואה הסינית, המחשבה והתורות הסיניות.

 הבודהיזם, שמקורו במזרח אסיה, אמנם התחיל בהודו אך התפשט והתבסס גם בסין, טיבט ובעוד ארצות במזרח. הבודיהזם היא תורה שמטרתה העיקרית היא הפחתת הסבל האנושי של הבריות. סיפורי זן הם סיפורים בודהיסטיים שנועדו להעביר בפשטות מסרים שיעזרו לאדם להשתחרר מסבלו. הזן הוא שמו היפני של זרם בודהיסטי ממסורת המהאיאנה שמקורו בסין.

• נאזין לסיפור הזן על שני הנזירים והגבירה: פרק בסדרה עולם הבובות של גלי או נקריא אותו מספר הילדים "כשפנדה נוחת בחצר" או בגרסה קצרה כאן.

• אם בחרתם ליצור אלבום – זה הזמן לפתוח דף חדש באלבום ולצייר את הדגל.  אפשר להוסיף דף בדרכון – ולאחר קריאת המידע על סין לחשוב מה היא החותמת המתאימה למדינה, וליצור חותמת בדרכון שתסמל את הביקור השבועי.

• נפתח את מפת העולם שנמצאת בתחילת היומן (ואפשר להיעזר במפה שכאן בצד שמאל) ונמצא את סין על הגלובוס. היעזרו בנעץ המאויר. נסמן אותה ביומנים – אפשר להדביק מדבקה, להקיף, לצבוע וכו'.

אלבום כיתתי – טיול שנתי מסביב לעולם 

אם בחרתם ליצור אלבום כיתתי לטיול השנתי מסביב לעולם, הזמינו את הילדים לחפש בבית מידע על סין על פי תחומי העניין שלהם – ספורט, מוזיקה, המצאות נוספות, ספרות, אמנות, עיצוב אופנה, ולהביא לכיתה קטעי מידע ותמונות. את כל המידע אגדו באלבום גדול שאפשר יהיה לעיין בו בהפסקות ובזמן חופשי המתאים לכך. 

צרו גם שיחון – עמוד ובו מילים בסיסיות בסינית – צרו בכיתה רשימת מילים מעניינות וילדים מתנדבים יבחרו מילה אחת אותה יחפשו במילון / שיחון בבית (ברשת תמצאו שיחונים מסוגים שונים), את ממצאיהם רכזו גם כן באלבום. 

הערה כללית: כדאי למנות תורני אלבום שיהיו אחראים לאסוף את התמונות ופירושי המילים שהביאו כלל ילדי הכיתה ולסדרם באלבום הכיתתי.

מפגש שני

אורז ואוכל סיני – מפגש קריאה וטעימות

הצעת הגשה:

• נסביר:

במחוזות שונים בסין ישנו מטבח שונה, ובכל זאת יש מן המשותף לאוכל הסיני – במקומות רבים מקובל לאכול בשתי קערות: באחת אטריות או אורז ובשניה ירקות ובשר. את האוכל חותכים באופן גס כך שאפשר יהיה לאחוז אותו בין האצבעות.

• נקרא את הסיפור "גרגר אחד של אורז".

• נתבונן באיור של סין ביומן מיתרים

• שימו לב למאכל המופיע בתעודת הזהות – האם טעמתם פעם דים סאם? האם אכלתם אוכל סיני? מה עוד אתם יודעים על האוכל בסין?

למפגש אפשר להביא טעימות – לבקש מבעוד מועד מההורים להביא מאכלים שונים ולשבת לארוחה סינית וכמובן להצטייד בצ'ופסטיקס, שהן מקלות אכילה סיניים.

אפשר להכיר כמה נימוסי שולחן סינים ולנסות לאכול בעזרת צ'ופסטיקס:

• בעת אכילת אורז לבן מקערה, נהוג לקרב את הקערה לפה ולגרוף את האורז לפה.
• אין זה מנומס להקיש במקלות או להשמיע כל סוג של צליל באמצעותם. מנהג זה מקושר לקבצנות.
• אין זה מנומס להניח את המקלות כך שהם מצביעים על סועד אחר.
• אין זה מנומס להשאיר את מקלות האכילה עומדים בתוך הקערה.
• כשיושבים לאכול, מנומס להראות כבוד לבכירים ולמבוגרים. נהוג להגיש להם אוכל לצלחת ולתת להם להרים את המקלות ראשונים.
• מסורתית, על כל סועד להשתמש במקלות שלו כדי להעביר אוכל מהצלחות והקערות המשותפות לקערה האישית שלו, או מהקערות המשותפות לקערות המכובדים והמבוגרים.
• אין "לחפור", או "לדוג" מהקערה מאכל או חתיכה ספציפית של מזון. 
• הנחת המקלות במאוזן על הצלחת מסמן כי הסועד סיים לאכול. כאשר הסועד לא סיים לאכול, אך רוצה להניח את המקלות, עליו להניחם לצד הקערה או על המנח הייעודי.
• לא נהוג לאכול במקלות מנות המכילות אורז שאינן מוגשות בקערה, למשל אורז מטוגן. מנות אלו נהוג לאכול עם כף. 

(מתוך ויקיפדיה)

מפגש שלישי

אאוריקה! המצאת הנייר

נקרא על המצאת הנייר ונתנסה באוריגמי

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים על המצאת הנייר:

הנייר

היומן שאתם קוראים בו עכשיו מודפס על נייר, כך גם המחברות בילקוט והפתק שהעברתם בשיעור… הכל אנחנו כותבים על נייר. אך לא תמיד זה היה ככה! לפני המצאת הנייר אנשים כתבו, או יותר נכון חרטו,על אבנים! נסו לדמיין את עצמכם הולכים לבית הספר עם אבנים בילקוט, ומעתיקים מהלוח בעזרת פטיש ואזמל. אחר כך כתבו בני האדם על פפירוס (מעין נייר העשוי מצמח הגומא) או על גבי עורות בעזרת נוצה וקסת, כמו שכותבים עד היום את ספרי התורה שלנו. נייר דק ובהיר כמו שאנחנו מכירים היום, קיים רק קצת פחות מאלפיים שנה. כאשר בשנת 105 לספירה פקיד ששירת בחצר הקיסר הסיני, ששמו היה צאי לון, שתפקידו כלל הרבה מאוד רישום, כיאה לפקיד חיפש תחליף לפפירוס שהיה יקר מדי. הוא ניסה ליצור נייר בדרכים שונות עד שבאחד מניסיונותיו הוא מתח עיסה של צמח יחד עם שבבי עץ, וכך נוצר הנייר הראשון בהיסטוריה. לון לא ידע שההמצאה שלו תחולל את אחת המהפכות החשובות בתולדות האנושות. בכל מקום בו יש אנשים, יש גם נייר. ועד היום נייר מיוצר כמעט באותה הדרך שבה יצר לון את הנייר הראשון.

אמנות האוריגמי

שורשי אמנות קיפול הנייר אינם ידועים בוודאות. היסטוריונים מסוימים טוענים כי סביר שהאמנות התפתחה בסין זמן מה לאחר המצאת הנייר בשנת 105 על ידי צאי לון, והגיעה ליפן יחד עם הנייר במאה השישית. עם זאת, לא קיים תיעוד כלשהו של האמנות בסין קודם למאה ה-19, בעוד שביפן קיימות עדויות לקיום האוריגמי כחלק מטקסים דתיים, עם התעוררות השינטואיזם בתקופת אשיקאגה (1336–1573) ולאחר מכן בתקופת אדו (1603–1868). על-כן מקובל כי מקור אמנות קיפולי הנייר הוא ביפן.

צרו באוריגמי:

• עגור
• ארנב
• וגם משחק פופ איט מאוריגמי
• וגם דרקון- סמל סיני

חומרים דרושים:

• דפי אוריגמי

מפגש רביעי

משחק: טנגרם

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים על הטנגרם:

הידעת: 

מכירים את משחק הטנגרם? הטנגרם הומצא בסין, הוא נראה משחק פשוט ביותר, אך מהר מאוד תגלו שהוא מורכב ודורש מחשבה! יש לו מעט כללים אך המון אפשרויות משחק! הטנגרם מורכב משבעה מצולעים המרכיבים יחד ריבוע, מהם צריך ליצור צורות חדשות שונות. 

נתנסה במשחק טנגרם

• נחלק לילדים דף עם צורות הטנגרם לגזירה
• נחלק לילדים חידות טנגרם שאותן ינסו לפתור

חומרים דרושים:

• דפי טנגרם לגזירה
• חידות טנגרם

מפגש חמישי

אתר: החומה הסינית – "מייד אין צ'יינה"

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים את המידע על החומה הסינית:

החומה הסינית היא החומה הארוכה ביותר בעולם. שרידיה העתיקים ביותר הם בני יותר מאלפיים שנה. החומה נועדה להגן על תושבי סין מסכנות מבחוץ, אך בזמן העבודה הקשה של הקמתה מתו רבים. אורכה של החומה הוא יותר מ-6,000 קילומטר, ורוחבה כ-4 מטרים. היא בנויה בשיטת בנייה עתיקה מאוד וחזקה במיוחד הכוללת אדמה, חול וחצץ נגוחים (דחוסים מאוד). 

מייד אין צ'יינה

נרחיב על יחסם של הסינים לחומה והמחיר ששלמו על בנייתה:

חלק מאנשי המערב שקשרו כתרים לחומה הסינית שמו לב לתופעה המוזרה והיא שהסינים עצמם אינם מתלהבים מהחומה שבארצם. תיירים מצאו שהמדריכים הסיניים אינם נלהבים להגיע לחומה, ואינם מוכנים לטפס עליה. הסינים, שעבורם הייתה החומה סמל לבזבוז חסר תועלת, ומקום שבו מתו רבים מבני עמם בעת בנייתה ובהגנה עליה, הביטו בהשתאות על ההתלהבות שגילו אנשי המערב כלפי החומה. אך בהדרגה, כשהחלה סין להתאושש מהמפלות ומההשפלות שהיו מנת חלקה במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, הפכה החומה גם עבורם לסמל לאומי, שריד מהעבר הקיסרי המפואר. וכך נכתב עליה בסין:

סין היא ארץ גדולה, ענקית הן בשטח הפיזי שלה והן באוכלוסיה שלה.  סין העתיקה תרמה רבות לתרבות האנושית בתחומי הרפואה, המחשבה ועוד. אך תרבות העבודה של סין היתה קשה בעבר והיא קשה גם היום. החומה נבנתה במחיר של חיי אדם רבים. אך כאן חשוב להגיד שדבר זה נכון במקומות נוספים שבהם האנושות התעקשה לבנות מונומנטים ענקיים ומרשימים, ללא התחשבות וללא תשומת לב למחיר האנושי הכבד של מי שנדרשו לבנות מבנים אלו- כך עבדים במצרים העתיקה שבנו את הפירמידות וכך גם היום (רק בשנת 2022 בהכנות למונדיאל בקטאר הודו במדינה כי מאות פועלים קיפחו את חייהם בבניית האיצטדיון).

העבדות היתה נפוצה בסין מזה דורות, ועד היום קיימת עבדות בסין. ולא רק זה אלא שבסין נפוצה תרבות עבודה של שעות רבות – זו מכונה 996, כלומר 6 ימים בשבוע עובדים מ-9 עד 9.

סין המודרנית היא מעצמת תעשייה שממנה מגיעים לכל רחבי תבל מוצרי צריכה מכל סוג שהוא – מצ'יפים למחשב, מכוניות וטלפונים חכמים ועד צעצועים לילדים, בגדים, ספרים ועוד ועוד. אם תבדקו את החפצים, הצעצועים, מכשירי החשמל והבגדים בביתכם תגלו שחלק נכבד מהם הוא "מייד אין צ'יינה" – מיוצר בסין (ומדינות מזרח אסיה נוספות, בהן גם נהוגה תרבות עבודה של שעות מרובות, כולל של ילדים).

• בדקו: מה בכיתה שלכם – בילקוט, בקלמר ובבגדים שלכם יוצר בסין.

בחודש נובמבר מצוין בסין יום הרווקים הסיני – חגם של הרווקים שמביעים את רצונם למצוא זוגיות ולהינשא. בשנים האחרונות יום זה הפך ליום צריכה שבו נשברים מדי שנה שיאי צרכנות ברשת. בחודש נובמבר נהוגים בעוד מקומות בעולם ימי קניות עם הנחות ענק והרכישות בימים אלו אדירות ביחס לכל יום אחר בשנה.

כנגד ימים כמו יום הרווק הסיני וה'בלאק פריידי' האמריקאי הוכרז על יום ללא קניות, שמטרתו להילחם בתרבות הצריכה ובמחירים שלה: המחיר הסביבתי – אשפה ופסולת מיותרת שפוגעת בכדור הארץ, וגם המחיר החברתי – העובדים שמועסקים בתנאים קשים במדינות מזרח אסיה בעיקר.

• כתבה להרחבה – מתאימה לכיתות הגבוהות.

• מצאו ביומן (לקראת סוף חודש נובמבר) את המידע על יום ללא קניות וקראו את המידע עליו.

• צפו בסרטון ולאחר מכן ערכו דיבייט בכיתה – בעד ונגד תרבות הצריכה.

• משימת חשיבה וכתיבה:

• ערכו רשימה של החפצים שקניתם או קיבלתם (בימי הולדת לאחרונה, במסיבות כיתה, מסבא וסבתא) וסמנו- מה מהם הכרחי לכם? מה נמצא בשימוש קבוע? האם ישנם חפצים שאין בהם שימוש כלל? מה תוכלו לעשות עם חפצים אלו – למסור? למכור? לשמור?

מפגש שישי

נעים להכיר: קהילת יהודי סין וגם.. מה אומר פתגם סיני עתיק?

נכיר את קהילת יהודי סין ואת אברהם קאופמן, ונכיר את הביטוי "פתגם סיני עתיק אומר…" ונשתעשע עם פתגמים שונים.

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים:

קהילת יהודי סין  

מתי ואיך הגיעו יהודים עד סין? היהודים הראשונים שהגיעו לסין עשו זאת לפני למעלה מאלף שנה. סוחרים יהודים מהודו ופרס חצו את דרך המשי, דרך המסחר הגדולה בעולם העתיק, כדי למכור את סחורותיהם בסין, ונשארו בה. כך קמו להן קהילות יהודיות קטנות שלא החזיקו מעמד זמן רב, וסיפורן אבד יחד עמן.

אך משנת 1898, לפני קצת יותר ממאה שנה, יהודים 'גילו' את סין מחדש. זה קרה כאשר רוסיה, בה חיו יהודים רבים, הקימה את מסילת הברזל הראשונה בין מוסקבה לבייג'ינג. בשנה שבה יצאה הרכבת הראשונה לסין קמה בעיר הסינית חרבין קהילה יהודית בת כמה מאות איש ואישה. מלחמות קשות שהתחוללו ברוסיה בשנים שבאו לאחר מכן הבריחו אלפי יהודים אל חרבין. היהודים בסין זכו לכבוד וסובלנות מצד השלטון הסיני, והקהילה פרחה. בעיר קמו חנויות ומפעלים, בתי מלון ומסעדות. בתי ספר ותנועות נוער. אפילו תזמורת ותיאטרון היו ליהודי חרבין. יהודי חרבין אספו כסף ובנו בית כנסת בלב העיר, ובית חולים ששירת את כל התושבים, סינים ויהודים כאחד. חרבין, שלפני הגירת היהודים אליה היתה כפר דייגים קטן, הפכה בן רגע לעיר שוקקת חיים ומשגשגת. במלחמת העולם השנייה, כשרוסיה פלשה לסין, עזבו רבים מהיהודים את העיר, וכך תם עידן הקהילה. היום קיימות בעיקר בערים הגדולות של סין קהילות יהודיות קטנות.

פתגם סיני עתיק אומר:

מה קורה כשתרבויות שונות משפיעות זו על זו? 

• נקריא לילדים את ההסבר של רוביק רוזנטל:

לפעמים אנחנו משמיעים אמרה או פתגם שאיננו יודעים מי אמר אותו ראשון. נהוג לומר עליו שהוא פתגם סיני עתיק, למרות שהוא בכלל לא נוצר בסין. לביטוי הזה יש סיפור. פרד ברנרד, מנהל בחברת פרסום אמריקנית, רצה לפני 90 שנה בערך להדגיש בפני אנשים שעבדו בפרסום את הערך של שימוש בתמונה כחלק ממודעת הפרסומת. הוא אמר להם: "תמונה אחת שווה אלף מילים". כדי לשכנע אותם שזה פתגם חשוב, אמר שזהו פתגם סיני עתיק, למרות שהוא עצמו המציא את הפתגם. מאז האמרה הזאת מושמעת עד היום, וגם הביטוי 'פתגם סיני עתיק' הפך להיות מוכר וחביב.

(הזירה הלשונית) רוביק רוזנטל

• נציג לילדים רשימה של פתגמים סיניים ונזמין אותם לצייר או להמחיז את הפתגמים.

אברהם קאופמן
אברהם קאופמן נולד ברוסיה, בבגרותו נסע ללמוד רפואה בשוויץ, ומשם המשיך בנדודיו אל חרבין שבסין. הוא התמנה למנהל בית החולים היהודי בעיר. קאופמן תרם את מיטב זמנו ומרצו לטובת יהודי סין כולה בתפקידים רבים שלקח על עצמו. בשנת 1937 כבשו היפנים את סין, והנאצים שהיו בני בריתם של היפנים דרשו לרכז את יהודי סין בגטאות, כפי שנעשה ליהודים באירופה. אך מי שהציל את יהודי סין מגזירה זו היה אברהם קאופמן, שהצליח לשכנע את כוחות הכיבוש היפנים לבטל את ההחלטה. לאחר המלחמה הוא נעצר על ידי הצבא האדום (הרוסי) באשמת שיתוף פעולה עם היפנים, והיה אסור במחנה עבודה במשך 11 שנים. לאחר שחרורו, עלה לארץ ישראל.

אפשר לתת לילדים לבחור משימה אחת מהבאות:

• לו הייתם פוגשים את האישיות שעליה קראתם, מה הייתם רוצים לשאול אותה? כתבו 3 שאלות.
• כתבו מילה אחת שמבטאת את הדמות, וצבעו את המילה בצבעים מתאימים בעיניכם.
• כתבו לדמות מכתב וספרו לה מידע על מדינת ישראל של ימינו שעשוי להפתיע אותה / לעניין אותה.
• בחרו אישיות שלדעתכם כדאי לדמות שעליה קראתם לפגוש, והסבירו מדוע בחרתם בה דווקא. (היא לא צריכה להיות מאותה התקופה.)