קריאת כיוון

בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל.

השבוע נבקר בארצות הברית – נכיר אתרים, אמנות פופ אמריקאית, נשמע את סיפורה של קהילת יהודי ארצות הברית ונפגוש את השופטת רות ביידר גינסבורג.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש ברוכים הבאים: נצא לטיול בארצות הברית ונכיר את ייחודיותה, נאזין למוזיקת בלוז שראשיתה בשירת העבדים.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה למוזיקת בלוז שמקורה בארצות הברית.

מפגש 2- אתר: פסל החירות – ארצות הברית וחלקה בהנחלת ערכי חירות ושוויון – יום האישה הבינלאומי ושחרור העבדים.

מפגש 3- על המפה: נכיר את סיפור "גילוי אמריקה" ומי הם ילידי היבשת.

מפגש 4- נעים להכיר: נקרא את סיפורה של קהילת יהודי ארצות הברית ואת סיפורה של רות ביידר גינסבורג.

מפגש 5- אמנות: נכיר את אנדי וורהול, מייסד זרם הפופ-ארט באמנות, ונתנסה ביצירה בהשראתו.

מפגש 6- אאוריקה!: בטיול מסביב לעולם עם היומן נפגוש המצאה אנושית אחת שנולדה בארץ בה אנו מבקרים. הפעם נצא למסע בעקבות המצאת המחשב הביתי.

על כל אלו תוכלו להרחיב ולהוסיף משלכם – מפגשים על סגנונות מוזיקה אמריקאית נוספים ולהקות שהשפיעו על העולם, על תולדות הקולנוע והטלוויזיה, על המצאות נוספות שמקורן בארצות הברית, מפגשי תנועה וספורט, אישים, מאכלים וכיוצא בזה, וכן להרחיב את ההתייחסות להיבט היהודי, כמו מנהגים מיוחדים וזרמים ביהדות שפורחים בארצות הברית.

מפגש ראשון

ברוכים הבאים לארצות הברית של אמריקה!

הצעת הגשה:

ארצות הברית היא מדינת יבשת גדולה ומגוונת מאוד, וחיים בה היום אנשים שהגיעו אליה מכל קצוות תבל. יש בארצות הברית מוזיקה מגוונת ואינסוף סגנונות… מוזיקת קאנטרי, פופ אמריקאי, רוק אנד רול ועוד. בחרו במה שמתאים לכם והתעכבו על הרקע לבחירה.

הצעתנו היא להשמיע לילדים מוזיקת בלוז, שתתחבר לסיפורים ולנושאים שעליהם נתעכב השבוע.

נספר שבשבוע הקרוב נצא לביקור הראשון שלנו ביבשת אמריקה הצפונית – בארצות הברית.

להאזנה למוזיקת בלוז

נפתח את היומן בתחילת חודש כסלו, נתבונן באיור של ארצות הברית ונשאל:

(להגדלה- לחצו על התמונה)

איירה: ענבל בירון

• מה רואים באיור? מה יש על המפה?
• איך אומרים שלום באנגלית? האם גם אתם כך אומרם שלום? באילו עוד מילים באנגלית אומרים שלום או פותחים שיחה?
• מי שמע על האישה המופיעה בתמונה? מה אתם יודעים עליה? (אפשר לספר שנקרא השבוע ספר שנכתב אודותיה.)

• נפתח את מפת העולם שנמצאת בתחילת היומן (ואפשר להיעזר במפה שכאן בצד שמאל) ונמצא את ארצות הברית על הגלובוס. היעזרו בנעץ המאויר. נסמן אותה ביומנים – אפשר להדביק מדבקה, להקיף, לצבוע וכו'.

• נקרא את המידע על ארצות הברית – את תעודת הזהות, נציג לילדים את דגל ארצות הברית ונקרא את 'הידעת' ביומן. (את האתר והמצאת המחשב נשמור ליום אחר). 

• אם בחרתם ליצור אלבום – זה הזמן לפתוח דף חדש באלבום ולצייר את הדגל.  אפשר להוסיף דף בדרכון – ולאחר קריאת המידע על ארצות הברית לחשוב מה היא החותמת המתאימה למדינה וליצור חותמת בדרכון שתסמל את הביקור השבועי.

הידעת: 

דגל ארצות הברית השתנה 27 פעמים! בדגל הראשון היו 13 פסים בצבעי לבן ואדום ו-13 כוכבים לבנים על רקע כחול, שסימלו את 13 המדינות הראשונות שהיו באיחוד של ארצות הברית לפני כ-250 שנה. בכל פעם שנוספו מדינות לאיחוד נוספו לדגל עוד כוכבים, וכיום יש עליו 50 כוכבים. 

שימו לב למאכל המופיע בתעודת הזהות – מה מאפיין את ההמבורגר בלחמניה? האם שמעתם פעם על מזון מהיר? איך הוא מכונה באנגלית? מה כינוי זה מלמד עליו?

למה דווקא בלוז?

• אחרי האזנה למוזיקה נספר על מקורה של מוזיקת הבלוז ונחשף מעט לימי העבדות בארצות הברית:

"מקורו של הבלוז הוא בשילוב של שירי נשמה עם שירתם של העבדים השחורים בארצות הברית במאה ה-19. מטבע הדברים, בשל היותם עבדים, הם לא ידעו קרוא וכתוב, על אחת כמה וכמה שלא ידעו תווים. אך כשעבדו בשדות הכותנה, היו שרים שירים עצובים שהמציאו בעל-פה, שביטאו את מצוקתם או שירים שנשזרו בהם קטעי נבואות נחמה מהתנ"ך. שירים אלה נקראו "שירי עבודה" (Work Songs) או "שירי עצבות" (sorrow songs) .

עם שחרור העבדים במחצית השנייה של המאה ה-19, החלה מוזיקת הבלוז להתפתח ולהתפשט אל מעבר לשדות הכותנה. מילות השירים נהיו מתוחכמות יותר וגם ציניות, דרך המילים הביעו יוצרי השירים את הביקורת והקושי שלהם. זמרים שחורים היו עומדים במרכז כיכרות הערים ושרו לקהל הרחב, ממש כשם שעשו זמרי הקאנטרי הלבנים באותה תקופה. 

בתחילת המאה ה-20, החל הבלוז לצבור פופולריות באזורים רבים ברחבי ארצות הברית, בין השאר בעקבות הגירה של שחורים מהדלתא לערים צפוניות יותר (כגון שיקגו). אז גם התפרסמו יצירות הבלוז הראשונות.

לבלוז קצב מיוחד משלו, דבר המבדיל אותו מכל סגנון מוזיקלי אחר. מילות הבלוז פשוטות בדרך כלל, ישירות וכנות ומדברות על חיי היומיום, על אהבה ועל עבודה, מנקודת מבט מלנכולית בעיקרה.

• מי היו העבדים בארצות הברית ומניין הגיעו אליה? נצפה בסרטון בריינפופ לסיום.

אלבום כיתתי – טיול שנתי מסביב לעולם 

אם בחרתם ליצור אלבום כיתתי לטיול השנתי מסביב לעולם, הזמינו את הילדים לחפש בבית מידע על ארצות הברית על פי תחומי העניין שלהם – ספורט, מוזיקה, המצאות נוספות, ספרות, אמנות, עיצוב אופנה, ולהביא לכיתה קטעי מידע ותמונות. את כל המידע אגדו באלבום גדול שאפשר יהיה לעיין בו בהפסקות ובזמן חופשי המתאים לכך. 

צרו גם שיחון – עמוד ובו מילים בסיסיות באנגלית – צרו בכיתה רשימת מילים מעניינות וילדים מתנדבים יבחרו מילה אחת אותה יחפשו במילון / שיחון בבית (ברשת תמצאו שיחונים מסוגים שונים), את ממצאיהם רכזו גם כן באלבום. 

הערה כללית: כדאי למנות תורני אלבום שיהיו אחראים לאסוף את התמונות ופירושי המילים שהביאו כלל ילדי הכיתה ולסדרם באלבום הכיתתי.

מפגש שני

אתר: פסל החירות

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים את המידע על פסל החירות:

פסל החירות, או בשמו המלא "חירות מאירה את העולם", נמצא בעיר ניו-יורק שבארצות הברית ומסמל את ערך חירות האדם שבו דוגלת החברה האמריקאית. הפסל הוא בדמותה של אלת החירות הרומית "ליברטאס". לראשה נזר בעל שבע קרניים המייצג את הקרנת החירות לכל העולם, בידה האחת לפיד המאיר את הדרך לבאים לארצות הברית, בידה השנייה לוח שעליו תאריך הכרזת העצמאות של ארצות הברית, והיא עומדת על שרשרת שבורה המייצגת את השחרור מכבלי השעבוד.

נסביר ונספר:

כפי ששמענו אתמול, באמריקה 'פרחו' העבדות (העבדים היו לרוב אנשים ממוצא אפרו-אמריקאי – 'שחורים' שעבדו אצל אמריקאים 'לבנים') והאפליה. אך בעקבות מלחמת אזרחים (לפני כ-150 שנה) שהובילה לחקיקת חוקים להפסקת העבדות, המצב הלך והשתפר בהדרגה.

מלחמת האזרחים בארצות הברית היתה מלחמה בין ארצות הדרום בארצות הברית לארצות הצפון. הסיבה העיקרית למלחמה היתה מחלוקת על העבדות. עם פרסום החוקה האמריקאית כל המדינות בצפון הוציאו את העבדות אל מחוץ לחוק, שכן העבדות מנוגדת לעקרונות עליהן הוקמה ארצות הברית. אך בעוד שמדינות הצפון התנגדו לעבדות וגם נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן התנגד לה, במדינות הדרום העבדות המשיכה להתקיים. כל העבדים הוצאו לחופשי בארצות הצפון, אך בדרום התעלמו מההצהרה. בסופו של דבר במלחמת האזרחים האמריקאית ניצחו ארצות הצפון, והעבדות נקבעה כלא חוקית בארצות הברית כולה.

אלא שהאפליה בין שחורים ללבנים לא נפסקה עם הפסקת העבדות,

בעיקר במדינות דרום ארצות הברית נחקקו חוקים לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית שאפשרו – ואף דרשו – הפרדה גזעית בכל המרחב הציבורי. חוקים אלו הוצגו בהתחלה כאפשרות לתת לשחורים שירותים טובים, אבל במציאות קרה דבר אחר – השירותים שקיבלו השחורים היו נחותים מהשירותים שקיבלו הלבנים בכל מקום ובכל תחום. ההפרדה היתה בכל מקום: הפרדה בין שחורים ללבנים בלימודים בבתי הספר הציבוריים, ומי שקבל את המבנים הישנים והצפופים היו כמובן השחורים. גם בשהייה במרחב הציבורי נדרשה הפרדה גזעית, למשל בשימוש בתחבורה ציבורית שחורים נדרשו לשבת במושבים האחוריים באוטובוס, וגם אם נותר מקום פנוי בקדמת האוטובוס היה עליהם להשאירו פנוי לאדם לבן. במקומות בילוי, במסעדות ובשימוש בברזיות ציבוריות היתה לשחורים וללבנים הפרדה מוחלטת. כך שאם מסעדה היתה שייכת ללבנים, על השחורים נאסר להיכנס אליה. מצבם הכלכלי של השחורים, שהיה ירוד מלכתחילה, הלך ונעשה גרוע יותר שכן לא היתה להם יכולת להגיע אל משרות ותפקידים בכירים שבהם אפשר להתפרנס בכבוד. נישואים בין-גזעיים היו אסורים ולעיתים אף התרועעות חברתית בין-גזעית הייתה אסורה. במרבית מדינות הדרום התירו חוקים אלה לשלול את זכות הבחירה משחורים, דבר שאפשר לפוליטיקאים, בדרך כלל מהמפלגה הדמוקרטית, להיבחר בזכות קולות הלבנים. חלק מהפוליטיקאים מן המפלגה הדמוקרטית נקטו הפחדה ודיכוי של פעילים שחורים שעודדו אמריקאים שחורים אחרים להצביע. עקב כך רבים מהשחורים בארצות הברית לא הצביעו כלל, מה שהקשה על ביטול חוקי ג'ים קרואו. לעיתים באמצעות איומים ואלימות, נמנע מבעלי עסק לבנים לשרת שחורים. כתוצאה מכך, בסיטואציות רבות אמריקאים שחורים היו נוסעים במושב האחורי של האוטובוס אל מחוץ לעיר כדי לרכוש עודפי מזון במחיר כפול. היו מקרים בהם אמריקאים שחורים נכנסו בטעות לשכונה לבנה או לעסק שבעליו לבנים, ואז הם הותקפו על ידי המקומיים. חוקים מפלים אלה נאכפו עד שנות ה-60 של המאה ה-20, כלומר עד לפני כ- 60 שנה.

חירות ושוויון בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות:

מי שהובילו לשינוי היו אנשים אמיצים שהסכימו לשלם מחיר אישי, להסתכן, לשבת בכלא, וכל זה בכדי לעזור לכלל ולשנות את המציאות.

זה לקח לא מעט זמן עד שהאפליה הבוטה כל כך הלכה ודעכה, ועדיין המלחמה באפליה בין אנשים מגזעים שונים היא חלק בלתי נפרד מהחיים גם היום, ולא רק על אדמת ארצות הברית. גם באירופה וגם כאן בישראל קיימת, לצערנו, אפליה.

• נחלק לילדים מידע על כמה דמויות כאלו, ונבקש מהם להציג רגע אחד של אומץ ועשייה למען הכלל של הדמויות.

• נחלק את הכיתה לקבוצות.
• כל קבוצה תקבל מידע על אישיות אחת ותכין המחזה על רגע אחד של אומץ שהוביל לשינוי.
• היעזרו בדפי המידע על הדמויות – אפשר להשתמש רק בדמויות הקשורות למאבק לחירות ושוויון בארצות הברית או בדמויות מכל העולם שפעלו למטרות דומות בארצן. 

• לאחר ההמחזה ולסיכום – חלק מהנשים והאנשים הללו זכו בחייהם לכבוד ולפרסים על פועלם. הזמינו את הילדים לעצב לכל דמות מדליה שתשקף את עשייתה של הדמות שבחרו.

• כמובן שאפשר להסתפק באחת מהפעילויות – המחזה בלבד או מדליה בלבד. דפי המידע מנוקדים והטקסט יכול להתאים לקבוצות בכיתות הנמוכות.
• לפעילות קצרה יותר לילדים הצעירים, אפשר להסתפק בהקראת אחד הספרים מסדרת "קטנות גדולות"- על רוזה פארקס או מאיה אנג'לו (שימו לב שמפגש יום ד' יוקדש לספר נוסף בסדרה זו).

חומרים דרושים:

• דפי מידע להדפסה 

מפגש שלישי

על המפה – יבשת אמריקה הצפונית

נזכיר שארצות הברית היא מדינת יבשת, שבה חברות 50 מדינות הפרושות על פני יבשת אמריקה הצפונית.

מי הם ילידי אמריקה ומתי ומי "גילה" אותה?

הצעת הגשה:

נפתח את מפת יבשת אמריקה הצפונית:

(לחצו על התמונה להגדלה)

נשאל:

• מה אתם רואים במפה? 
• אילו מדינות שאתם מכירים נמצאות באמריקה הצפונית? מצאו אותן על המפה, כתבו את שמן וציירו איור שמתאים להן.
• האם מישהו ממשפחתכם עלה לארץ מארצות הברית? מקנדה? אילו דברים אמריקאיים אתם מכירים?

• הילדים הצעירים מוזמנים לצבוע את המפה.

גילוי אמריקה

האם ולמי גילו את אמריקה?

תושבי אירופה יצאו למסעות לגילוי ארצות ויבשות חדשות. את אמריקה שהתגלתה להם במסעות אלו כינו האירופאים "העולם החדש", אך ליושביה המקוריים – היא לא היתה חדשה כלל, אלא ארצם ומולדתם מזה דורות רבים. 

איך נקראים הילידים של יבשת אמריקה?

בפי האירופאים הם קרויים אינדיאנים – כלומר אנשי הודו, וזאת מכיוון שכשהגיע קולומבוס לאמריקה הוא היה משוכנע שהוא הגיע להודו.

• מי הם האינדיאנים? נספר לילדים על ילידי אמריקה בעל פה או בסרטון הקצר.

• יצירה: ניצור עין אינדיאנית לפעילוית נוספות כאן

• מי באמת גילה את אמריקה? בזמן ארוחת העשר או בסוף יום אפשר להשמיע לילדים את ההסכת.

טריוויה

בכל יבשת מחכה לכם חידון טריוויה – המתאים לכיתות הגבוהות יותר.

מה אפשר לעשות איתו?

• להתחלק לקבוצות ולתת לכל קבוצה לפצח חידה אחת.
• לספר לילדים מראש שביום זה תערכו חידון כיתתי על עמוד זה ביומן והילדים יחפשו תשובות ויתאמנו מראש.
• לצעירים אפשר להציע לבחור שאלה אחת אותה יחקרו בבית ויחזרו עם תשובה למחרת.
• לערוך חידון לשתי קבוצות או חידון קהוט על השאלות האלו ושאלות נוספות כאתגר.
• לידיעתכם – בעמודים האחרונים ביומן נמצא עמוד פתרונות.

חומרים דרושים:

• חוטי צמר 
• ענפים דקים (אפשר להחליף בשיפודים / מקלות ארטיק)

מפגש רביעי

נעים להכיר: רות ביידר גינסבורג

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים על קהילת יהודי ארצות הברית ורות ביידר גינסבורג:

קהילת יהודי ארצות הברית:

לאן אתם נוסעים? ל"עולם החדש", ל"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", להגשים את "החלום האמריקאי" – כך ראו רבים, יהודים ושאינם יהודים, את הגירתם מארצות שונות בעולם אל ארצות הברית.

יהודים ראשונים הגיעו לחופי צפון אמריקה (אזור זה עדיין לא נקרא אז "ארצות הברית") לפני כ-400 שנה וחיו שם כקהילה קטנטנה. 

במהלך מאות השנים שאחר-כך הגיעו לארצות הברית יהודים ממקומות רבים בעולם: ברזיל, הולנד ואנגליה, גרמניה, פולין ורוסיה, רומניה ואוסטרו-הונגריה, לוב, מצרים, איראן, סוריה ועוד. מספר היהודים בארצות הברית הלך וגדל בהתמדה, וקהילות יהודיות רבות נוסדו בכל רחבי ארצות הברית.

רצון עז היה ליהודים ברחבי העולם לחיות ללא אפליה ורדיפה בשל יהדותם, לחיות בכבוד ולזכות בחירות ובשוויון זכויות. בארצות הברית התקבלו היהודים כשווי זכויות ויכלו להשתלב בכל תחומי החיים האמריקאיים, לכן יהודים רבים בחרו להגר לשם.

טיש או טי-שירט? כיפה, שטריימל או כובע בייסבול? ואולי גם וגם…? יהודי ארצות הברית משתייכים למגוון זרמים בעולם היהודי: רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים, חרדים וחילונים, ציונים ולא-ציונים.

יהדות ארצות הברית כיום היא התפוצה היהודית הגדולה ביותר מחוץ למדינת ישראל, והיא מונה בין 7 ל-8 מיליון איש. 

נעים להכיר: רות ביידר גינסבורג

רות בֵּיידֶר גינסבורג הייתה משפטנית יהודייה אמריקאית, שכיהנה כשופטת בבית המשפט העליון של ארצות הברית במשך 27 שנים. 

היא נולדה לפני 90 שנה (בשנת 1933) בארצות הברית למשפחה יהודית קונסרבטיבית, בת ליהודים שהיגרו לארצות הברית מרוסיה וממזרח אירופה. לאחר לימודיה בתיכון למדה באוניברסיטה וסיימה בהצטיינות לימודי משפטים. בכל שנות עבודתה כמשפטנית היא פעלה לקידום שוויון זכויות לנשים בחברה האמריקאית. היא טענה ש"זכויות נשים הן חלק חיוני בסדר היום של זכויות אדם, המכוונים למען שוויון, מתן כבוד ומתן הזדמנות לחיות בחירות שכל אדם זכאי ליהנות ממנה". גם חייה האישיים כאישה נשואה וכאם התאפיינו בשוויון בינה לבין בן-זוגה. רות בֵּיידֶר גינסבורג הייתה האישה השנייה שמונתה להיות שופטת בבית המשפט העליון בארצות הברית (לרוב מונו גברים), והאישה היהודייה הראשונה שמונתה לתפקיד זה. היא שימשה כשופטת בית המשפט העליון עד לפטירתה בגיל 87.

שעת סיפור:

על רות ביידר גינסבורג נכתבו כמה ספרי ילדים. בחרו אחד בהתאם לגיל הלומדים:

• לצעירים: סדרת קטנות גדולות – רות ביידר גינסבורג
• לבוגרים: "ואני אומרת, לא!" /  דבי לוי

אפשר לתת לילדים לבחור משימה אחת מהבאות:

• לו הייתם פוגשים את רות ביידר גיסבורג, מה הייתם רוצים לשאול אותה? כתבו 3 שאלות.
• כתבו מילה אחת שמבטאת את הדמות וצבעו את המילה בצבעים מתאימים בעיניכם.
• בחרו אישיות שלדעתכם כדאי לה לפגוש, והסבירו מדוע בחרתם בה דווקא. (היא לא צריכה להיות מאותה התקופה.)

מפגש חמישי

אמנות: הפופ ארט ואנדי וורהול

וורהול הוא מחלוצי תנועת הפופ ארט האמריקאית, שמקור שמה במילה Popular – פופולרי. תנועה אמנותית זו עוסקת בקשר בין האמנות לתרבות הפופולרית. וורהול חי בארצות הברית המתועשת של המאה ה-20, ארץ שפיתחה בהדרגה אהבה אובססיבית למותגים ולכוכבים. אמנותו טישטשה את הגבולות המוכרים בין מוצרים תעשייתיים לאמנות. הוא צייר, תוך שימוש בצבעים תעשייתיים, את כוכבי הרגע ומוצרי צריכה ידועים כבקבוקי קוקה-קולה ומרק בפחיות, יצירות שהוצגו כאמנות. וורהול אף שכפל את עבודותיו פעמים רבות, בדומה לייצור תעשייתי.

בין יצירותיו הידועות ניתן למנות את היצירות:

• "פחיות המרק של קמפבל" – ציור אקריליק של 32 קופסאות שימורים של מרק של חברת קמפבל;
• השחקנית מרילין מונרו היוותה עבור וורהול השראה ומספר יצירות עוסקות בה ובהן "מרילין היירויה" ו"דיפטיכון מרילין".

הצעת הגשה:

מהי אמנות

רגע לפני שנכיר את אמנות הפופ ארט ואת המייסד שלה, נשאל מה היא בכלל אמנות.

• נפזר חפצים וחומרים שונים (כפתורים, עלים, מקלות, חרוזים) וכמובן צבעים נבקש מהילדים לצייר או ליצור פרח. 
• נשאל אותם אם היצירה שלהם הוא יצירת אמנות או לא.
• נציג לילדים יצירות אמנות קלאסיות ויצירות אמנות מודרנית. נשאל שוב – האם יצירות אלו הן אמנות. מצגת עם יצירות קלאסיות ומודרניות
• נשאל מהי לדעתם אמנות, וננסח יחד הגדרה ליצירת אמנות – היעזרו במילון או בויקיפדיה.
•  

זרם הפופ ארט

• נספר לילדים על אנדי וורהול ואמנות הפופ ארט. אפשר להסביר בעל פה או לקרוא כתבה לילדים אודותיו כאן.
• נציג לילדים את יצירותיו המוזכרות בכתבה.

יצירה בהשראת הפופ ארט של אנדי וורהול

נשאל:

• מה הם מוצרי הצריכה הנפוצים שהיו שיכולים להחליף את מרק קמפבל לו וורהול היה יוצא את היצירה שלו היום?

• מי הן הדמויות המפורסמות – האייקוניות של ימינו שיכולות להחליף את מרילין מונרו?

• נזמין את הילדים ליצור יצירת פופארט. אפשר לעשות זאת על דף חלק בהתאם להנחיות הבאות או להדפיס מראש אפשרויות שונות לבחירת התלמידים: כאן.

חומרים דרושים:

• חפצים ליצירה – כפתורים, חרוזים, ענפים, מקלות ארטיק ועוד.
• נספח להדפסה

מפגש שישי

אאוריקה! המצאת המחשב הביתי

נכיר את המצאת המחשב הביתי, אחת ההמצאות ששינו את פני האנושות והיא חלק מרכזי במהפכה הטכנולוגית שאנו מצויים בתוכה.

ונתנסה קצת בעקרונות התכנות.

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים על המצאת המחשב הביתי:

האם תוכלו לדמיין את החיים שלנו ללא מחשבים? קשה לנו מאוד לעשות את זה, המחשבים נמצאים בתחומים רבים בחיינו כיום – בבית, בבית הספר, בקופות שנמצאות בחנויות, בבנקים, בטלפונים החכמים ובתחומים רבים נוספים. אך עד לא מזמן, לפני כ-40 שנה, המחשבים לא היו נפוצים כל-כך ולא היו שלובים בכל תחומי החיים (תוכלו לשאול את הוריכם או את הסבים והסבתות שלכם איך התנהלו חייהם ללא מחשבים…). 

מקובל לראות במחשב "אפל 2" את המחשב הביתי הראשון. מחשב זה כלל מסך ומקלדת, לראשונה בתולדות המחשב, והוא גם היה המחשב הצבעוני הראשון בעולם. הוא הומצא בארצות הברית בשנת 1977 (לפני כ-45 שנה) על ידי מקימי חברת המחשבים "אפל", וזכה להצלחה רבה. המחשב הביתי (שנקרא גם מחשב אישי) לא הומצא ביום אחד, וגם לא הומצא "יֵשׁ מֵאַיִן". קדמו לו התפתחויות רבות וחשובות שאיפשרו את המצאתו. "אבותיו" היו מחשבים דיגיטליים ענקיים, בעלי מאות ואלפי חוטים, מתגים וחיבורים. היה צורך בחדרים גדולים כדי להכניס את המחשבים הענקיים האלה לתוכם. במהלך השנים תעשיית המחשבים פעלה לשכלל את הטכנולוגיה של המחשב, להקטין אותו ולהוזיל את מחירו, וכך נולדו המחשבים הביתיים וחדרו כמעט לכל תחומי חיינו.

העולם לפני המחשב

היום כמעט לכל מכשיר יש מחשב – המכוניות שלנו ממוחשבות, וכך גם המטוסים, המקררים במטבח ואפילו מתקן המים הקרים במטבח. כמובן שגם הטלפון החכם הוא בעצם מחשב קטן.

אך כפי שקראתם, המחשב הוא המצאה יחסית חדשה. לסבא וסבתא שלכם (וגם חלק מההורים) ואולי גם למורה שלכם לא היה מחשב ביתי בילדותם.

איך נראה העולם לפני עידן המחשב הביתי, הטלפון החכם והמחשב הנייד?

• נזמין את הילדים לערוך רשימה של פעולות שהם עושים מרגע שהם קמים ועד שהם הולכים לישון שבהן הם נעזרים במחשב – שעון מעורר בטלפון, שיחת וידאו, שליחת הודעה או סרטון לחברים, שתיית מים ממתקן מים קרים, נסיעה במכונית ההורים, צפייה בסרטון בכיתה, משחק מחשב, נסיעה עם אפליקציית ניווט, תשלום על אוטובוס באמצעות כרטיס חכם או אפליקציה בדרך לבית הספר ועוד ועוד.

• כעת הזמינו אותם לכתוב דף ביומן של ילד בשנות ה-80 של המאה הקודמת שעושה את אותן הפעולות – הולך לבית הספר, נפגש עם חברים וכיוצא בזה – וכל זה ללא מחשב! (הזכירו להם שחשמל, טלוויזיה וטלפון כבר היו קיימים אז… והיומן הוא לא של ילד מהפרהיסטוריה…)

אפשרות נוספת –

• תכנות על קצה המזלג – כאן
• ספר מומלץ מאוד על תכנות לילדים