קריאת כיוון

בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל. השבוע ניסע אל טיול שורשי המדינה שלנו, מדינת ישראל, באוקראינה.

השבוע נכיר את ממציא המסוק, את מולדת ישראל המודרנית ואת הישגיה של המדינה הצעירה אוקראינה.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש ברוכים הבאים: נצא לטיול באוקראינה, נאזין למוזיקה ונקרא אגדת עם שמקורה באוקראינה.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה למוזיקה אוקראינית מסורתית.

מפגש 2- קריאה: נקרא על מולדת ישראל המודרנית וניצור בעקבות ביאליק.

מפגש 3-אאוריקה: נקרא על המצאת המסוק ונערוך ניסוי בתעופה.

מפגש 4-אקטואליה: מלחמה ומחאה – סיפורה של מלחמה בין מעצמות במאה ה-21 ואמן מחאה – בנקסי.

מפגש 5- תרבות: מפגש של תנועה ומוזיקה.

מפגש 6- נעים להכיר: נכיר את קהילת יהודי אוקראינה ונתייחס לגורלם המר בתקופת השואה ולעשרה בטבת כיום הקדיש הכללי. 

על כל אלו תוכלו להרחיב ולהוסיף משלכם – מפגשים על כלי נגינה, ספרות, על המצאות נוספות שמקורן באוקראינה, מפגשי תנועה וספורט, אישים, מאכלים וכיוצא בזה, וכן להרחיב את ההתייחסות להיבט היהודי – כמו מנהגים מיוחדים.

מפגש ראשון

ברוכים הבאים לאוקראינה!

הצעת הגשה:

נספר שבשבוע הקרוב נחזור אל אירופה, ונגיע לביקור באוקראינה. 

נאזין למוזיקה אוקראינית מסורתית

להאזנה

נפתח את היומן בתחילת חודש טבת, נתבונן באיור של אוקראינה ונשאל:

(להגדלה – לחצו על התמונה)

איירה: ענבל בירון

• מה רואים באיור? מה יש על המפה?
• איך אומרים שלום באוקראינית? 
• אילו דברים, מקומות וחפצים אתם מזהים במפה? מה לדעתכם הקשר שלהם למדינה?

• נקרא את המידע מתעודת הזהות וכן את ה'הידעת', ונציג לילדים את דגל אוקראינה.

• נוסף על כך נספר לילדים מעט מההיסטוריה של אוקראינה: את היותה במאה ה-20 חלק מברית המועצות – ומה עומד מאחורי המונח הזה. היעזרו בכתבה שכאן.

הידעת: 

אוקראינה היא מעצמה של ממש בתחום חקר החלל. ב-30 שנות עצמאותה הספיקה לייצר כ-150 משגרי חלליות וכ-375 לוויינים, והיא מהמדינות המובילות בחקר החלל.

• אם בחרתם ליצור אלבום – זה הזמן לפתוח דף חדש באלבום ולצייר את הדגל.  אפשר להוסיף דף בדרכון – ולאחר קריאת המידע על ארצות הברית לחשוב מה היא החותמת המתאימה למדינה, וליצור חותמת בדרכון שתסמל את הביקור השבועי.

• נפתח את מפת העולם שנמצאת בתחילת היומן (ואפשר להיעזר במפה שכאן בצד שמאל) ונמצא את אוקראינה על הגלובוס. היעזרו בנעץ המאויר. נסמן אותה ביומנים – אפשר להדביק מדבקה, להקיף, לצבוע וכו'.

• שימו לב למאכל המופיע בתעודת הזהות – האם טעמתם פעם ורניקי? האם הוא מזכיר לכם מאכל שאתם מכירים? הביאו מאכלים אוקראינים נוספים וערכו טעימות.

אלבום כיתתי – טיול שנתי מסביב לעולם 

אם בחרתם ליצור אלבום כיתתי לטיול השנתי מסביב לעולם הזמינו את הילדים לחפש בבית מידע על פי תחומי העניין שלהם – ספורט, מוזיקה, המצאות נוספות, ספרות, אמנות, עיצוב אופנה, ולהביא לכיתה קטעי מידע ותמונות. את כל המידע אגדו באלבום גדול שאפשר יהיה לעיין בו בהפסקות ובזמן חופשי המתאים לכך. 

צרו גם שיחון – עמוד ובו מילים בסיסיות באוקראינית – צרו בכיתה רשימת מילים מעניינות וילדים מתנדבים יבחרו מילה אחת אותה יחפשו במילון / שיחון בבית (ברשת תמצאו שיחונים מסוגים שונים), את ממצאיהם רכזו גם כן באלבום. 

הערה כללית: כדאי למנות תורני אלבום שיהיו אחראים לאסוף את התמונות ופירושי המילים שהביאו כלל ילדי הכיתה ולסדרם באלבום הכיתתי.

מפגש שני

אתר: מולדת ישראל המודרנית

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים את המידע על האתר:

מולדת ישראל המודרנית

'ישראל המודרנית נולדה כאן" – על כתליו של בית צנוע ברחוב צדדי בליבה של אודסה קבוע שלט ובו מופיעה כתובת זו בעברית. ואכן, פעילותה של התנועה הציונית שדירבנה עלייה לארץ ופעלה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל החלה ממש שם, ברחוב ההוא באודסה. שם התגוררו חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי, אחד העם וזאב ז'בוטינסקי. שם החלו לרקום את החלום הציוני שהפך כעבור שנים ספורות למציאות, כשעלו לארץ ישראל והתיישבו בה הם וחלוצים נוספים כמותם, עוד בטרם קמה המדינה.

• נקרא או נשמיע את השיר של ביאליק "אל הציפור" בו משוחח המשורר הנמצא באוקראינה הקרה עם ציפור השבה מנדודיה בארצות החום ונעצרת בחלונו ברחוב באודסה שעליו קראנו. הוא מבקש  לשמוע ממנה על ארץ ישראל.

• נזמין את הילדים לכתוב את תשובתה של הציפור, ולספר לביאליק שבאודסה על ארץ ישראל של היום – מה יש בה, איך היא נראית, מה הילדים עושים בה, האם גם בישראל רבות הרעות והתלאות…? מה שלום החרמון, הירדן ההרים והגבעות, כפי שהוא שואל בשירו.

מפגש שלישי

אאוריקה! המצאת המסוק

נקרא על המצאת המסוק ונערוך ניסוי

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים על המצאת המסוק:

המצאה: המסוק

בשנת 1900, כשאוקראינה עוד לא היתה אוקראינה, ישב איגור סיקורסקי בן ה-11 באחוזת משפחתו בקייב ולמד בחדרו. אמו הרופאה חינכה אותו בביתם ושלחה אותו למסעות ביבשת עם אביו, כדי שירחיב אופקים וירבה השכלה. במהלך הרצאה ששמע על הנדסה הבין איגור שאפשר לבנות בידיים את שתיארו ספרי המדע הבדיוני שאהב לקרוא. בגיל 12 בנה דגם קטן של מסוק והחליט להפוך אותו למכונה אמיתית. בגיל 14 החל ללמוד הנדסה, וכך הזדמן לו לפגוש ממציאים דגולים בתחום התעופה, כמו אחים רייט ופרדיננד צפלין. 

בטרם הגשים את חלומו, הוא שכלל כלי טיס קיימים. הוא הראשון שהבין שכדאי שלמטוסים יהיה יותר ממנוע אחד, וכך אם מתרחשת תקלה, ניתן להשתמש במנוע חלופי. מסקנה זו הביאה לעולם את המטוס הדו מנועי. הוא שכלל גם את מטוסי הקרב, עד כדי כך שבמלחמת העולם הראשונה המטוסים שהמציא היו (כמעט) בלתי מנוצחים. 

סיקורסקי זכה במדליות ושבחים, אך כשהשלטון בברית המועצות התחלף הוא סבל מאיומים על חייו וברח אל ארצות הברית, אז חזר אל חלומו הישן: המסוק – מטוס שיכול לנוע אנכית. סיקורסקי גבר על מכשול שעצר את כל מי שניסה לפתח מסוק לפניו. בעוד הקודמים לו לא הצליחו למנוע מהמסוק להסתחרר סביב עצמו ללא שליטה, סיקורסקי פיצח את הבעיה והוסיף לרוטור הראשי של המסוק מדחף קטן בזנב, שמנע את הסחרור ואיפשר למסוק להמריא ולנחות בשלום. עד היום כמעט כל המסוקים בעולם פועלים בשיטה זו.

ניסוי:

ניצור מסוק

• הנחיות לבניית מסוק – של מכון דוידסון כאן

חומרים דרושים:

• 2 שיפודי עץ ארוכים
• סרגל
• עט / טוש סימון
• מספריים
• צלחת פלסטיק חד-פעמית
• דבק 'סופר גלו' / דבק שלוש שניות (דבק על בסיס ציאנואקרילאט)
• נייר סופג / נייר טואלט

מפגש רביעי 

אקטואליה: מלחמה ומחאה

הצעת הגשה:

נקרא מתוך ויקיפדיה על המלחמה באוקראינה:

מלחמת אוקראינה–רוסיה (או הפלישה הרוסית לאוקראינה)היא עימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שפרץ ב-24 בפברואר 2022 כאשר כוחות רוסיים תקפו את אוקראינה וחדרו לשטחה מצפון, ממזרח ומדרום. במקביל למתקפה הקרקעית, הטיל צי הים השחור מצור על נמלי אוקראינה.

הפלישה באה לאחר חודשים של משבר, בהם רוסיה פרסה כוח צבאי גדול על גבולותיה עם אוקראינה.

ההנהגה הרוסית העריכה בטעות, שניתן יהיה להביא להפלת הממשל באוקראינה, ולהחלפתו בממשלה פרו-רוסית, באמצעות מלחמת בזק, מבלי להסתבך במערכה צבאית ממושכת. בשלושת הימים הראשונים של הפלישה התקדמו הרוסים במהירות, אולם התנגדות אוקראינית עזה ויעילה מהצפוי, ובעיות לוגיסטיות שונות גרמו במהרה להאטת קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים ולבלימה כמעט מוחלטת של התקדמותם במספר אזורים. הצבא האוקראיני קיבל כמויות גדולות של ציוד לחימה מתקדם ממדינות ברית נאט"ו ובמיוחד מארצות הברית,^[13][14][15] שסייעו לו בלחימה נגד הכוחות הפולשים. 

האוקראינים שלמו מחיר כבר בנפש וברכוש – מרגע שהחלה הפלישה מיליונים עזבו את בתיהם והפכו פליטים – חלקם פלטים בארצם וחלקם עזבו אל מדינות אירופה השכנות. גם אל ישראל הגיעו פליטים מאוקראינה. הנזק שהסבו התקיפות הרוסיות כבד מאוד וערים שלמות הפכו לעיי חורבות.

אנשים מכל רחבי העולם הביעו תמיכה באוקראינה ובאזרחיה.

ביניהם היה גם האמן בנקסי – צייר, אמן רחוב ופעיל חברתי אנונימי, הנחשב לאחד מאמני הגרפיטי הפוליטי הבולטים בעולם. בנקסי נמנע מלחשוף את זהותו, ואינו מופיע בציבור.

נקרא את הכתבה על האמן בנקסי והגרפיטי שיצר במהלך המלחמה על אדמת אוקראינה ונתבונן ביצירות שלו: כאן

נשאל:

• האם גרפיטי הוא אמנות?
• כיצד יכולה לעזור אמנות להביע מחאה?

• סרטון נוסף על גרפיטי ואמנות שניתן לצפות בו לפני המעבר ליצירה כאן.

יצירה:

• הביעו את דעתכם על המלחמה באמצעות יצירה משלכם בסגנון גרפיטי על דף נייר חלק. שתפו – היכן הייתם מפרסמים אותה.
• הרחבה לשימושכם: מערכי מיתרים: שנה למלחמה באוקראינה (פברואר 2023 )

מפגש חמישי

תרבות: ריקוד אוקראיני

ריקוד אוקראיני מסורתי הוא ריקוד שכולו מתבצע בכיפוף ברכיים (מעין 'סקוואט'), צפו בלהקת הרקדנים – הריקוד מרשים ומהפנט, כדאי לצפות בכולו מתחילתו ועד סופו. לאחר מכן כמובן להתנסות גם כן בריקוד הייחודי הזה.

הצעת הגשה:

• צפו בלהקת רקדנים אוקראינים

• ולאחר מכן הזמינו את הילדים לנסות ולרקוד את הריקוד האוקראיני – על הברכיים.

המוזיקה החסידית והריקוד החסידי שמוצאם גם כן באוקראינה הושפעו מהסגנון האוקראיני:

• אפשר להאזין גם כן למוזיקה חסידית (כדוגמת הניגון 'הופ קוזאק') ולרקוד ריקוד חסידי.

מפגש שישי

נעים להכיר: קהילת יהודי אוקראינה, רחל אוירבך ועשרה בטבת

נקרא את סיפורה של יהדות אוקראינה ואת המידע על רחל אוירבך, ונכיר את מעמדו של עשרה בטבת בעשורים האחרונים.

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים:

יהדות אוקראינה 

אוקראינה היא מדינה צעירה מאוד, רק לפני כ-30 שנה היא הכריזה על עצמאותה. אך על אדמות אוקראינה חיים יהודים כבר מאות שנים. יהודי אוקראינה נחשבו בעבר לחלק מיהדות פולין הסמוכה, שהיתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה עד לשואה. בדומה ליהודי פולין גם יהודי אוקראינה – שהיתה אז מורכבת מחבלי ארץ כמו ליטא, ווהלין וגליציה – דיברו יידיש  וחיו ב"שטעטל" (עיירות שמרבית תושביהן היו יהודים שחיו חיי קהילה דתיים). יהודי אוקראינה ופולין סבלו במשך כל הדורות מאנטישמיות (שנאת יהודים) ומפוגרומים שנעשו בהם.

למרות כל הסבל והרעה שבאו על היהודים על אדמות אוקראינה, שם גם פרחה היהדות והתפתחה. רבנים גדולים ומשפיעים צמחו בקהילות אלו, ספרות יהודית וספרות הלכתית התפתחו, ואף זרמים שונים ביהדות נוסדו על אדמתה, כמו החסידות שנולדה והתפתחה על אדמות אוקראינה. בימינו עולים מדי ראש השנה מאות אלפי חסידי רבי נחמן מאומן לפקוד את קברו בעיר אומן שבאוקראינה.

למרבה הצער, בזמן מלחמת העולם השנייה הושמדה כמעט כל יהדות אוקראינה, כשרוב יהודיה נרצחו בשואה הנוראה. מתי המעט שנותרו בה סבלו מהשלטון הקומוניסטי לאחר המלחמה, וכאשר התפרקה ברית המועצות בשנת 1991 יהודים רבים ניצלו את ההזדמנות ועלו לישראל. באותה תקופה עלו ארצה מאות אלפים מברית המועצות לשעבר – רוסיה ואוקראינה – והשתלבו בחברה הישראלית.

לפני כשנה הכריזה רוסיה מלחמה על אוקראינה. יהודים שחיו שם עד לפרוץ המלחמה עלו בחלקם לישראל, ולצד זאת ישראלים ילידי אוקראינה, ששירתו בצה"ל, נסעו אל מולדתם – אוקראינה, כדי להשתתף בהגנה על ארץ הולדתם.

רחל אוירבך

רחל אוירבך היתה עיתונאית, סופרת והיסטוריונית. בשואה, בהיותה בגטו ורשה שבפולין היתה רחל אמונה על איסוף עדויות מהמתרחש בגטו. היא שרדה את השואה ולאחר מלחמת העולם השנייה עלתה לישראל והיתה המנהלת הראשונה של המדור לגביית עדויות ב'יד ושם' –  המוסד להנצחת השואה.

רחל חשבה שמתן עדות הוא בעל חשיבות גדולה עבור ניצולי השואה. היא האמינה שלסיפור הזיכרונות האישיים מימי המלחמה הנוראה יש השפעה מרפאת, והיא עוזרת לשחרר את הניצולים מהזיכרונות הקשים.

עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי

בכ"ז בכסלו תשי"א החליטה הרבנות הראשית לישראל לציין את יום עשרה בטבת בכל שנה כ"יום הקדיש הכללי". יום זה נועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע לנהוג במנהגי יום היארצייט של הנפטרים: להדליק נרות נשמה, לומר קדיש וללמוד משניות לעילוי נשמות הנספים. על פי תקנת הרבנות הראשית, בבתי הכנסת, לאחר קריאת התורה שבתפילת שחרית, אומרים את תפילת "אל מלא רחמים" לזכר חללי השואה.

החלטה זו של הרבנות הראשית באה בעקבות התנגדותם הנחרצת של הרבנים החרדיים המרכזיים לקבוע יום תענית נפרד לזכר השואה. גם החלטת הפשרה הזו לציין את זכר השואה במסגרת התענית הקיימת בעשרה בטבת, לא התמסדה באופן משמעותי בציבור החרדי. שנתיים לאחר החלטה זו, כשקבעה הכנסת תאריך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, פעלו נציגי הציונות הדתית למען בחירת התאריך של עשרה בטבת. גם לאחר שעמדתם לא התקבלה, לא הסכימה הרבנות הראשית לבטל את ציון יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי, והממסד הדתי המשיך לפעול למען חיזוק יום הזיכרון בעשרה בטבת. עם השנים הפך יום הקדיש הכללי ליום שמצוין בעיקר על ידי הציונות הדתית.

בעקבות זאת בחרנו להקדיש את חודש טבת ביומננו לאוקראינה, שמרבית יהודיה נרצחו בשואה, והתמקדנו בדמותה של רחל אוירבך, ניצולת שואה בעצמה שבחרה להקדיש את חייה תוך כדי המלחמה ולאחריה להנצחת השואה.

להרחבה למורה כאן וכאן

אפשר לתת לילדים לבחור משימה אחת מהבאות:

• לו הייתם פוגשים את האישיות שעליה קראתם, מה הייתם רוצים לשאול אותה? כתבו 3 שאלות.
• כתבו מילה אחת שמבטאת את הדמות וצבעו את המילה בצבעים מתאימים בעיניכם.
• כתבו לדמות מכתב וספרו לה מידע על מדינת ישראל של ימינו שעשוי להפתיע אותה / לעניין אותה.
• בחרו אישיות שלדעתכם כדאי לדמות שעליה קראתם לפגוש, והסבירו מדוע בחרתם בה דווקא. (היא לא צריכה להיות מאותה התקופה.)
•  

כשהנובי גוד עלה לארץ – עולי ברית המועצות לשעבר בישראל

אפשרות לפעילות בכיוון אחר:

מערך פעילות לכיתות א-ג

מערך פעילות לכיתות ד-ו