קריאת כיוון

בשבוע זה נתמקד בפן חשוב של התרבות האנושית – בריאות . המידע ההולך ומצטבר לגבי בריאות – הדרכים לשמור עליה ומניעת מחלות – הם פועל יוצא של עולם החקר , המדע והניסיונות הרבים לשפר את פני האנושות, להציל חיים ולאפשר חיי בריאות ורווחה – נפשיים וגופניים כאחד.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר הסבון בכה מאוד

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש פתיחה: להיכרות חווייתית עם הנושא-  חפצים בחדר הקשורים לבריאות.

מפגש 3- מפגש אישיות: היכרות עם הרמב"ם ועשייתו בתחום הרפואה דרך הסבר וסרטון.

מפגש 4- מפגש קריאה: דוד אריה והתרופה המופלאה

מפגש 5- מפגש ידע כללי: שבועת היפוקרטס ושבועת הרופאים. שיח על שבועה והזכות לרפואה.

מפגש 6- מפגש ידע כללי: היכרות עם ליצנות רפואית והעזרה שהיא נותנת. 

מפגש ראשון

שיר השבוע

• השיר הוא מהשירים הקלאסיים של משוררת הילדים הידועה מרים ילן שטקליס. הוא נועד לעודד ילדים להתרחץ ולשמור על היגיינת הגוף – מעשה שישנם ילדים המסתייגים ממנו מאוד. השיר כתוב ברוח משועשעת וחביבה והמנגינה מוסיפה לאווירה.
• בלימוד השיר נתמקד בשירה משותפת של הילדים; המטרה אינה להעמיק בתכני השיר ובדרכי הביטוי הספרותיות כמקובל בחינוך הלשוני, אלא ליהנות מחוויית השירה המשותפת, המחלחלת לנפש ויוצרת התרוממות רוח – גם ללא מילים מתווכות.

הסבון בכה מאוד

מילים : מרים ילן שטקליס, לחן:  צביקה פיק

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• לאחר לימוד השיר ביום א', ניתן להוסיף תנועות, כלי נגינה שהכינו הילדים, שירה בקבוצות, ריקוד או תנועה. אפשר לנסות לשיר בשפת התווים . ניתן להוסיף תנועות של מיוחדות לכל אחד מהתווים וכד'.

חומרים דרושים:

• אם יש חומרים- לכתוב כאן. אם לא- למחוק את השורה הזאת ואת הכותרת

מפגש שני

פתיחה לנושא הבריאות

כשאומרים "בריאות" – למה מתכוונים? – שיטוט בהקשרים של בריאות וילדים במרשתת יעלה בעיקר עיסוק בתזונה נכונה ובפעילות גופנית. למעשה, הבריאות של רובנו מושפעת בראש ובראשונה מהצורך האנושי לחקור את העולם, להבין את מהלכיו של הטבע ושל התופעות בהם נתקל האדם. בנוסף, בריאותנו מושפעת מהתקדמויות עצומות בעולם החקר המדעי – השפעות שיש להן קשר לשינויי התפיסה שהביאה עמה ההשכלה בעידן הנאורות; שינוי שעודד בחינה של הנחות יסוד עתיקות, פיתוח מחקר והתנסות באופנים חדשים. כל אלה ועוד, הביאו לגילויים חשובים – מהלך שנמשך מאות שנים ונמצא בתהליך מואץ בדורות האחרונים ועד ימינו. במסגרת זו התגלו החיסונים, חשיבות ההיגיינה ורחיצת הידיים [אחד הגורמים המרכזיים בהורדת התמותה של המין האנושי], מחזור הדם, החיטוי, הפניצילין, ה-DNA, פיענוחו ומיפוי הגנום האנושי ועוד. לכל אלה ראוי להוסיף את מגוון העזרים הרפואיים שהוסיפו בריאות לאדם – הסטטוסקופ, קרני הרנטגן, התקנת גפיים, מדידת לחץ דם, שילוב רובוטים בניתוחים ועוד רבים וחשובים.

קשה להמעיט בחשיבות החקר המדעי לשינויים שעבר המין האנושי – רווחתו, תוחלת חייו ואיכות חייו השתנו לבלי הכר.

 אם כן, באומרנו "בריאות" אין הכוונה רק לאורח חיים בריא כפי שהוא מקובל כיום – אלא למגוון גדול של אנשים ונשים שעמלו, חקרו, הסתכנו, לא-פעם הוקעו ע"י חבריהם המדענים בשל חשיבתם יוצאת הדופן וגילוייהם שנחשבו בלתי מתקבלים על הדעת או חסרי חשיבות. באומרנו "בריאות" אנו למעשה מעוניינים שלא לקחת כמובן מאליו את אורחות החיים שלנו כיום, אלא להוקיר את היכולת האנושית לחקור, לפרוץ דרך, להיטיב עם האנושות ולשנות דפוסי חשיבה מקובלים.

נושא הבריאות מלמד אותנו על ערכי ההומניזם, החקר והלימוד שעומדים בבסיס התפיסה החילונית ועל חשיבותם והשפעתם על המחשבה, אורחות החיים והרווחה של המין האנושי.

הצעת הגשה:

• מטרת הפתיחה להכיר את נושא הבריאות באופן אישי וחווייתי.
• חשוב שהמורה לא תציג את הנושא ("השבוע נעסוק בנושא הבריאות…" וכד') אלא שההיכרות עם הנושא תתפתח באמצעות הפעילות באופן בלתי מתווך.

פתיחה – הצעה א'

• נפזר בחדר מספר פריטים: סבון, מטפחת, כרטיס ועליו כתוב –"38 מעלות", נעל התעמלות [או תמונה של נעל שכזו], מזרק .
• נשמיע מוזיקה ונבקש מהילדים להסתובב בחדר באופן חופשי.
• ברגע שנעצור את המוזיקה על הילדים לעמוד ליד החפץ הקרוב אליהם ביותר ולהתייחס לחפץ במילה אחת. לדוגמה: מזרק = מפחיד, מועיל, כואב, חשוב וכד'.
• מומלץ להדגים את הפעילות בעזרת חפץ שאינו חלק מחפצי המשחק, כמו מבחנה, תרופה או סטטוקוסקופ.
• בתום הפעילות נבקש מהילדים לציין מה הקשר בן החפצים השונים.

💬נשאל:

•  האם אתם אוהבים להיות חולים?
• מתי זה נעים ומתי לא?

• נספר כי אכן השבוע נעסוק בנושא הבריאות נושא שאנשים רבים עמלו וחקרו כדי שנוכל לחיות את חיינו באופן בריא וברווחה גדולה בהרבה מדורות קודמים.
• נספר כי ישנן פעולות פשוטות וברורות מאיליו היום, אבל הן שינו את פני האנושות: כך למשל הרופא ד"ר איגנץ זֶמֶלְוַויְיס  שנחשב כמי שגילה רק במאה ה-19 את הקשר בין שטיפת ידיים במים ובסבון לבין הבריאות בבתי החולים: הוא שם לב שיש קשר בין תמותת יולדות בבית החולים לבין העובדה שהרופאים עברו מטיפול לטיפול, מחולה לחולה, מבלי ששטפו ידיים במים ובסבון. ומה לדעתכם הייתה התגובה לההעשרה החדשנית של הרופא? – ובכן ידידיו הרופאים לעגו להעשרה המוזרה,  אבל  זֶמֶלְוַויְיס התעקש שבמחלקות שתחת אחריותו ישטפו הרופאים ידיים לפני שהם מטפלים ביולדות וגם עמד על כך שכל המכשירים יחוטאו. ומה הייתה התוצאה? שבמחלקות הללו כמעט ולא מתו יולדות לאחר הלידה , בעוד במחלקות אחרות המשיכו יולדות למות ואיש לא ידע למה ומדוע. אחרי שנים רבות פרסם הרופא את ממצאיו במחקר וגם כאן הוא לא זכה להכרה בחשיבות התגלית שלו.  הוא עצמו לא ידע מה גורם לבעיות – הוא לא ידע על החיידקים שמעבירים מחלות, תגלית שתתגלה מאוחר יותר.

פתיחה – הצעה ב'

נשב בסבב ונבקש מהילדים לפי סדר להשלים את המשפטים הבאים:

• "כשאני חולה אני…"
• "פעם הייתי חולה ואז…."
• "להיות בריא/ה זה לעשות…."
• "משהו שהמבוגרים תמיד אומרים לי כדי שאהיה בריא/ה…."

💬 בעקבות הדברים נפתח דיון קצרצר:

• מה זה להיות בריא/ה? מה זה להיות חולה? האם אתם אוהבים להיות בריאים? מדוע? מה עושים כדי להיות בריאים? האם יש לכם גם זיכרונות נעימים מתקופה בה הייתם חולים?
• המשך וסיכום – כמו בהצעה א'.

מפגש שלישי

היכרות עם הרמב"ם – רופא יהודי

בחלק זה נספר על אחת הדמויות המרשימות והחשובות בתולדות החכמה היהודית – הרמב"ם – רבי משה בן מימון (1138-1204).

הרמב"ם היה מגדולי פוסקי ההלכה ומעצביה בכל הדורות. פילוסוף חשוב , איש רפואה ומדע, חוקר ומנהיג. הרמב"ם נולד בשנת 1138 בעיר קורדובה שבספרד.

בהיותו בן עשר החלו רדיפות כנגד היהודים ע"י פולשי האל'מואחידון – מוסלמים קיצוניים שהגיעו מצפון אפריקה. כמו יהודים רבים, גם משפחתו ברחה וכך החלו עשר שנות נדודים שבסופם התיישבה המשפחה בעיר פס שבמרוקו. עשר שנים מאוחר יותר עבר הרמב"ם למצרים, לעיר פוסטאט (קהיר של ימינו) ובה חי עד סוף ימיו.  שם עבד הרמב"ם כרופא, ושימש כרופאו הפרטי של הסולטאן.

יצירתו ההלכתית, המדעית והפילוסופית של הרמב"ם היא גדולה, חשובה ומשפיעה. בנוסף שימש הרמב"ם כמנהיג ומורה דרך מעבר למקום מגוריו ויצירתו כוללת אגרות עידוד והנהגה לקהילות שפנו אליו בסוגיות השעה הקשות שאיתן התמודדו.

ספרו החשוב והמקיף נקרא "משנה תורה" (שם נוסף –  "הי"ד החזקה). זהו ספר הלכה המהווה סיכום של כל חוקי התורה והמצוות באופן מאורגן. זהו הסיכום ההלכתי המקיף הראשון שנכתב וכתיבתו ללא כל השתלשלות הדעות וציטוטים כמקובל עד אז, הביא למחלוקת עמוקה בין המצדדים ברמב"ם לבין המתנגדים לו.

למה בחרנו בדמות זו?

הרמב"ם הוא מדמויות המופת החשובות, המרשימות והשפעות בעולם ההלכה, המנהיגות וההגות היהודית לדורותיה. עד כדי-כך שבמסורת התקבעה האמרה: "ממשה עד מה לא קם כמשה". כלומר – ממשה רבנו ועד משה בן-מימון לא קם מנהיג דגול כשתי הדמויות הללו. בנוסף, עצותיו הרפואיות של הרמב"ם מפתיעות בהיותן דומות עד למאוד לעצות הרפואיות המקובלות בימינו. מפגש עם דמותו של הרמב"ם בכלל ועם הזויות המדעית-בריאותית של חייו היא בעינינו פגש עם דמות מכוננת הרלבנטית לחיינו כיום.

לקריאה נוספת:

• רמב"ם , הספרייה הווירטואלית באתר מט"ח.
• הרמב"ם באתר גלים.
• הרמב"ם – סרט אנימציה
• כך תאכלו נכון על-פי הרמב"ם – כתבה בעיתון "הארץ".
• 12 עצות לשמירה על הגוף והנפש מפי הרמב"ם באתר בא במייל.
• פרקי רפואה שבהלכות דעה לרמב"ם – יצחק איקס ואלכס קליין, באתר דעת.

פעילות

• נספר כי בהמשך לסיפור שטיפת הידיים נכיר עוד דמות שעסקה ברפואה ותרמה לבריאותם של אנשים.
• נצפה יחד בשתי דקות מתוך סרט האנימציה "הרמב"ם" – דקות 39:20-42:10.  בטרם הצפייה נבקש מהילדים לעקוב אחר שמו של גיבור הסרטון מקצועו והעצות שהוא נותן.
• דקות אלו ממחישות את עבודתו של הרמב"ם כרופא: הן כרופא הסולטן והן כרופא של אנשים פשוטים, גם כאלה שידם לא הייתה משגת לשלם עבור עבודת הרופא. עצותיו של הרמב"ם המופיעות סרטון הן עצות המוכרות לנו גם כיום: תזונה נכונה, אכילת ירקות, הפחתה של ממתקים ומאכלים עשירים בסוכר, עיסוק בפעילות גופנית מדי יום וכד'.
• לאחר הצפייה נעמוד יחד עם הילדים על שמו של הגיבור – משה בן מימון ובראשי תיבות – הרמב"ם. נעמוד על מקצועו – רופא ועל העצות הרפואיות המופיעות בסרטון.
• נספר כי הרמב"ם חי לפני מאות בשנים בימי הביניים, כאשר הרפואה הייתה שונה מאוד מזו המקובלת היום. עם זאת, חלק נכבד מעצותיו הרפואיות מוכרות לנו גם כיום: זהירות באכילה, פעילות גופנית, התעמלות ועוד.

הצעת הגשה:

•  נקריא לילדים עצה אחת של הרמב"ם בשפתו שלו – מומלץ להקרין או לחלק לקריאה על מנת להקל על המעקב:

מקור: "לעולם יקפיד אדם על התעמלות כל אבריו. המשובח שבמיני ההתעמלות הוא שיתעמל עד שיגיעת הגוף תעורר גם את הנפש. כי שמחת הנפש והתעוררותה תבריא הגוף ורבים סרו מחלותיהם בסיבת שמחת הנפש בלבדה".    (משנה תורה, הלכות דעות, פרק ד')

• נסביר יחד עם הילדים את משמעות דבריו של הרמב"ם: האדם צריך לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע ובכך לעורר את הנפש שלו לשמחה – הפעילות יכולה וצריכה לגרום למצב רוח טוב ולשיפור הבריאות בכך שהיא גם מונעת מחלות.
• נוסיף ונספר כי הרמב"ם בהחלט קשר בין מצב הרוח ושלוות הנפש לבין בריאות הגוף, כפי שמקובל לעשות כיום: הוא טען כי על האדם להיות מתון ולא קיצוני, ואפילו כשהוא רוצה לחנך את ילדיו עליו להעמיד פנים לפעמים שהוא כועס אך לא לכעוס באמת. אסור לתת לכעס לשלוט בנו.
• נשאל – האם אתם מסכימים עם העצות הללו של הרמב"ם?
• אלו עצות יש לכם לשמירה על בריאות הגוף והנפש?
• נסיים בהיכרות עם ראשי התיבות שיצר הרמב"ם למילה "בריאות".
• אם יש זמן לכך, מומלץ לבקש מהילדים ליצור ראשי תיבות שיוצרים את המילה "בריאות" וכוללים עצות או מרכיבים לשמירה על הבריאות.

ראשי התיבות של הרמב"ם:

ב       –        בטל

ר       –        רוגזו

י        –        יאזן

א       –        אוכלו

ו        –        וירבה

ת       –       תנועתו

זוהי תמצית הרפואה המונעת לפי הרמב"ם [רפואה שמונעת התפתחות מחלות וכאבים]: שלווה, נחת רוח ללא כעס, אוכל מאוזן ולא מוגזם ופעילות גופנית

מפגש רביעי

סיפור- דוד אריה והתרופה המופלאה

הצעת הגשה:

• מוקד המפגש: במפגש הסיפור נתמקד בחוויית שמיעת סיפור במשותף, בהתבוננות באיורים ובמפגש בלתי אמצעי עם החוויה האומנותית, הרגשית והדמיונית שמביאה היצירה.

• חוויית קריאת הסיפור: קריאת סיפור דורשת נינוחות, הטעמת מילים, שימוש מגוון בקול, התבוננות באיורים, ועוד. מאחר ומפגשי הבוקר הם קצרים, כדאי לשקול חלוקה של הסיפור ליומיים רצופים, וכך לאפשר חוויה משותפת – מרווחת ומתאימה לקצב הסיפור והילדים.

• חזרה – קריאה נוספת: קריאת סיפור שמתחבב על הילדים יכולה להיות פעילות של יותר ממפגש בוקר אחד. החזרה חשובה לילדים הנפגשים עם דמויות מוכרות ואהובות פעם נוספת. מפגש הבוקר נועד להביא לעולמם של הילדים גילויים מעולמות שונים, ואין כמו גילוי שני – שכן, יצירת אומנות טובה מזמינה לשוב ולחזור אליה ולגלות בה רבדים נוספים, גם ללא תיווך מילולי של המורה. 

מפגש חמישי

שבועת היפוקרטס ושבועת הרופאים

למורה – הרופא היווני היפוקרטס חי במאה ה-4 לפני הספירה, וככל הידוע לנו הוא כתב את שבועת הרופאים הראשונה, או לכל הפחות זוהי השבועה העתיקה ביותר שנשתמרה והגיעה לידינו. 

היפוקרטס מקוס (460-360 לפנה"ס) נולד ביוון ונחשב עד ימינו לאבי הרפואה המערבית; התיאוריה הרפואית שפיתח אינה עומדת בסטנדרטים המקובלים על מחקר הרפואה בימינו, אך היפוקרטס פרץ דרך בכל שקישר בין תופעות טבעיות להתפרצותן של מחלות. עד לתקופתו קישרו בין התפרצותן של מחלות לבין כעס האלים ועונשים מסיבות דתיות וכד'.

בנוסף, להיפוקרטס כאמור מיוחסת "שבועת היפוקרטס"– זו ההתייחסות הראשונה הידועה לנו לאתיקה רפואית ולא רק לפרקטיקה הרפואית: השבועה עוסקת בזכויות החולה, כגון: הזכות לפרטיות, הזכות לקבלת עזרה רפואית, הזכות לסודיות רפואית ועוד. 

שבועת הרופאים

 השבועה מעולם לא הייתה מקובלת בכל מקום ובכל זמן, אך היא הניחה יסודות לניסוחן של שבועות נוספות. ברבות השנים ועם התקדמות הרפואה היה צורך לעדכן ולשנות את השבועה המקורית וכך התחברו שבועות רופאים שונות.

כיום מקובל כי הרופאים נשבעים את שבועת הרופאים בתום לימודיהם.

בישראל ישנו נוסח מקומי של שבועת הרופאים, שהתחבר לכבוד סיום המחזור הראשון של לימודי הרפואה באונ' העברית. חיבר אותו פרופ' ליפמן היילפרין בשנת 1952:

 "אתם ניצבים היום כולכם בפני מוריכם בדרכי הרפואה וחוקותיה, לעברכם בברית הרפואה.

למען תקיימו את תורתה בכל מאודכם, בשום שכל וביושר לבב למען קום דור רופאים, דרוכי מעש ואמוני יעוד לעזרת האדם הדווי.

וזאת הברית אשר אנכי כורת אתכם היום לאמור: על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה.

ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים.

ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם זר אם נכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד.

והשכלתם להבין לנפש החולה ולשובב את רוחו בדרכי תבונות ובאהבת אנוש.

אל תמהרו להוציא משפט ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה בכור הניסיון.

שמרו אמונים לאדם שהאמין בכם, אל תגלו סודו ואל תהלכו רכיל.

יחכם לבבכם גם לבריאות הרבים, להעלות ארוכה למדווי העם.

תנו כבוד ויקר לרבותיכם, שנחלצו להנחותכם במעגלי הרפואה.

תרבו חכמה ואל תרפו כי היא חייכם וממנה תוצאות חיים.

היזהרו בכבוד חבריכם, כי בכבודם הם תכובדו גם אתם.

דברי הברית האלה קרובים אליכם מאוד בפיכם ובלבבכם לעשותם. ועניתם כולכם אמן, אמן כן נעשה.

יהיה רצון שישגא פועלכם להאדרת מורשת הרפואה."  

לקריאה נוספת:

• שבועת היפוקרטס בספרייה הווירטואלית באתר מט"ח.
• שבועת הרופא העברי – עם הפניות למקורות היהודים עליהן מבוססת השבועה, באתר השפה העברית.
• תפילות ושבועות של חולים ורופאים יהודים – ד"ר אברהם שטינברג באתר דעת.
• היפוקרטס וחיבורו האפוריזמים – בבלוג נקודת ראות.

הצעת הגשה:

• נבקש מהילדים לציין מתי הם נשבעים והאם הם נשבעים?
• נשאל – האם שמעתם על השבועה שנשבעים הרופאים?
• נספר כי לפני שנים רבות מאוד, חי ביוון רופא בשם היפוקרטס. בימים ההם האמינו רוב הרופאים כי מחלה אינה קשורה לגורם טבעי ואינה תוצאה של שינוי או התפתחות המשפיעה על הגוף. הרופאים האמינו כי מחלה היא תוצאה של מעשיו של האדם – האלים מענישים אותו כשנהג שלא כשורה. היפוקרטס הבין שישנם גורמים בטבע שגורמים לגוף לחלות.
• אך היפוקרטס הבין שהרופאים זקוקים לעוד דבר מלבד ידיעות ברפואה – הם זקוקים לדעת כיצד להתנהג עם החולים.
• למשל – האם כל אדם זכאי לטיפול רפואי?
• נאסוף את תשובות הילדים ואת ההנמקות שלהם – האם כל אדם זכאי לטיפול רפואי ומדוע.
• ניתן דוגמה: נניח שהרופא/ה נקרא/ת לטפל באדם שגרם לרופא/ה רעה. או שהחולה הוא אדם רע שגרם רע לאנשים אחרים – האם יש לטפל בו? מי מחליט מי זכאי לטיפול רפואי?
• נשאל – מה דעתכם על המקרה?
• כדי למנוע מצב בו רופא/ה מחליט/ה במי לטפל ובמי לו על סמך דעה אישית, סכסוך אישי, דעות ואמונות, קבע היפוקרטס כי כל אדם זכאי לטיפול רפואי. העיקרון הזה משמש רופאים בכל העולם גם בימינו ועד היום נכתבו שבועות רופאים שונות [שהתאימו לשינויים בתקופות ובהתפתחות הרפואה] כאשר העיקרון הזה מלווה את השבועות השונות הללו.
• עוד מצב שרופא/ה עלול/ה להיתקל בו, הוא מצב בו החולה הוא מקרה יוצא דופן, עניין ומיוחד: יכול להיות שמדובר באדם בעל סיפור חיים יוצא דופן, אישיות מיוחדת, מחלה נדירה או התנהגות מיוחדת, לטוב ולרע. האם לרופא/ה מותר לספר על החולה המיוחד/ת לאנשים אחרים? מה דעתכם?
• נספר כי היפוקרטס קבע את הזכות של החולה לסודיות רפואית – הרופא/ה לא יכול/ה לספר את סיפור החולה לכל אדם. מותר להתייעץ עם רופא/ה נוספ/ת שיכול/ה לעזור לחולה, אך לתאר "תשמעו, פגשתי חולה שחולה במחלה כל כך מיוחדת – אתם לא תאמינו…! " ולתאר מיהו, את שמו ופרטיו לאנשים שאינם יכולים לעזור לו להירפא – זו פגיעה בזכות של החולה לפרטיות. מי מאתנו היה רוצה שכל הידיעות עליו ועל מחלותיו והתנהגותו בזמן מחלה יופצו על-ידי הרופא/ה שלו לכל המתעניינים….?
• ומה עושים בישראל- האם יש לכם מידע על שבועת הרופאים הישראלים….?
• נספר כי לרוב שבוע הרופאים היא שבועה אותם נשבעים תלמידי ותלמידות רפואה לקראת תום לימודיהם.
• בישראל נכתבה השבועה בשנים הראשונות למדינה כאשר מחזור ראשון של סטודנטים לרפואה סיים את לימודיו. השבועה כתובה בסגנון שפת התנ"ך והיא חגיגית.
• נביא דוגמה משבועת הרופאים: " ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים. ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם זר אם נכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד."
• נסביר בעזרת הילדים את מילות השבועה שקראנו – מה אומרת השבועה?
• נעמוד על כך כי השבועה דורשת מהרופאים לשמור על חיי אדם, לדאוג לחולים בכל עת ולעזור לרפא כל אדם – גם זרים ואנשים שהגיעו ממקומות אחרים ואינם חלק מהחברה הישראלית, גם אנשים מכובדים וגם אנשים עשו מעשים שהפכו אותם לנקלים בעיני החברה [בזויים, דחויים].
• לבחירה – נבקש מהילדים להציע דרישות נוספות מרופאים ונבדוק האם שבועת הרופאים דורשת דברים זהים או דומים.

מפגש שישי

ליצן רפואי

ליצנות רפואית הוא תחום ברפואה האלטרנטיבית שנעשה על ידי ליצנים מיוחדים הנקראים "ליצנים רפואיים". הליצנים הרפואיים פועלים בבתי חולים ועושים שימוש בכוחו המרפא של ההומור לצורך שיפור באיכות חייהם ובמצבם של החולים.

היסטוריה

עם השנים הולכים ומצטברים מחקרים המצביעים על הקשר בין בריאות וחוסן נפשי וגופני לבין הומור וצחוק. עבודתם של הליצנים הרפואיים נסמכת על השקפה בריאותית זו.

הערה חשובה – נושא הליצנות הרפואית עלול לפגוש חלק מהילדים בהתמודדות אישית ו/או משפחתית עם מחלה – הווה או בעבר. חשוב להיות רגישים לאפשרות הזו ולקחת אותה בחשבון.

זאת ועוד – ביוטיוב קיימים משפר סרטונים הממחישים את עבודת הליצנים הרפואיים אנו ממליצים בכל לשון שלא להציג את הסרטונים הללו בפני הילדים, בשל התכנים הקשים המוצגים בהם. 

לקריאה נוספת:

• שמחת הלב – אתר איגוד הליצנים הרפואיים-טיפוליים.
• ילדים שצוחקים לעתים קרובות חולים פחות, רויטל פדרבוש, באתר מעריב NRG.
• בול הליצנות הרפואית בישראל – אתר דואר ישראל.

הצעת הגשה:

 תיאור עבודתו של הליצן הרפואי כוללת תיאור עובדתי יחד עם תיאור רגשי הדורש דרמטיות מסוימת ויכולת להיכנס לדמותו של הליצן ולהדגים את עבודתו.

מומלץ תוך כדי סיפור לבקש מהילדים להדגים את המתואר בעבודתו של הליצן הרפואי: תנועות, מחוות גוף, הבעות פנים וכד'.

פעילות:

• נציג בפני הילדים אביזר רפואי כלשהו ונבקש שיתארו מהו.
• לאחר שנגדיר את האביזר תאמר המורה: "מה פתאום! זה לא [מזרק/תרופה/ סטטוסקופ וכד']! זה משהו אחר בכלל! זה …" [וכאן כיד הדמיון הטובה על המורה: מזרק יכול להיות חליל או ענף או חוט של עפיפון, סטטוסקופ יכול להיות קישוט לשיער ועוד. מומלץ לשתף את הילדים בהמצאות נוספות מפרי דמיונם].
• נפריח בכיתה בועות סבון ונאפשר לילדים לרדוף אחרי הבועות, וכד'.
• נשאל – מה הקשר בין כל זה לבריאות…? – בשביל זה נצטרך לשבת רגע ולהקשיב.

נספר לילדים על עבודתו של הליצן הרפואי דרך סיפור שנספר:

הסיפור על הליצן הרפואי

מיהו האיש שסיפרנו עליו? – זהו הליצן הרפואי. הליצן הרפואי עוזר לחולים, בעיקר לילדים חולים, להתמודד עם הרגעים הקשים והמפחידים שמלווים את האשפוז והמחלה ולאסוף כוחות שיעזרו להם להחלים. משחקים משותפים רגעים קטנים של שעשוע וצחוק, שימוש משעשע ויצירתי במכשור רפואי – כל אלה עוזרים לילדים להתמודד עם הפחד ולהקל על החיים. הליצן מראה לילדים שגם ברגעים קשים אפשר למצוא רגעים של צחוק, לאסוף תקווה ולהישען על אנשים שמוכנים לגייס את היכולת להצחיק לטובת הילדים החולים: כפפת רופאים יכולה להפוך לבובה, מזרק יכול להיות לחליל ובאמצע בדיקה יכול להופיע כלבלב עשוי מבלונים.

הליצן הרפואי מביא אתו כנות, אופטימיות, שמחה ועזרה הדדית וכך הוא עוזר לילדים אך גם למבוגרים, להבריא.

שנהיה בריאים….

• סיום – מומלץ לסיים באיחולי בריאות משעשעים שהילדים יאחלו לעצמם: "אני מאחל/ת לעצמי להיות בריא כמו …."

חומרים דרושים:

• אביזר רפואי – מדחום, מזרק, סטטוסקופ וכד'.
• אביזר ליצני עבור המורה.
• ערכה להפרחת בועות סבון.

מפגש שביעי

פעילויות נוספות לבחירה

• פעילויות תנועה עם קרטוני חלב וסלסלות קש – באתר את זה.
• שיר – תה עושה סחרחורת, דני סנדרסון
• שיר – מתי כבר יהיה לי גבס, נורית יובל
• סיפור – האיש שהמציא את הנזלת, מאת: מרדכי נאור, בספר – מסיפורי ארץ אהבתי, עמ' 208.