קריאת כיוון

• עולם הדמיון הוא-זה שמביא אלינו יצירות מופת – אומנים נישאים על כנפי הדמיון יוצרים שירים, שירה, מחזות, סרטים, יצירות מוסיקליות, ספרות ועוד.
• בשבוע זה נמשיך ונתמקד בכמה גילויים של עולם החכמה: חכמה מיוחדת ומופלאה – לדבר עם חיות ולהבין את שפתן.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר הצב ואמא

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: הנמר של שלמה המלך

מפגש 3- מפגש קריאה: הנמר של שלמה המלך- דגש על האיורים

מפגש 4- דמיון מודרך: דמיון מודרך עם חיה שעוזרת להרפיה.

מפגש 5- ידע עולם: דוקטור דוליטל- קריאה והתבוננות באיורים.

מפגש 6- מפגש אסיף: שיחת שיתוף מחוויות השבוע עם אפשרויות לפעילויות נוספות.

מפגש ראשון

שיר השבוע

השיר "הצב ואמא" מתאר מצב שכיח בקרב ילדים חובבי חיות: ילד מוצא חיה, במקרה זה מדובר בצב, מאמץ אותו ומביא אותו הביתה ללא קבלת רשות מההורים. במקרה הזה, האם משלימה עם המצב ואף מתחילה לחבב את הצב – והילד שמח שהוא לא ויתר.

• בלימוד השיר נתמקד בשירה משותפת של הילדים; המטרה אינה להעמיק בתכני השיר ובדרכי הביטוי הספרותיות כמקובל בחינוך הלשוני, אלא ליהנות מחוויית השירה המשותפת, המחלחלת לנפש ויוצרת התרוממות רוח – גם ללא מילים מתווכות.

הצב ואמא

מילים ומנגינה: אבנר שטראוס

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• לאחר לימוד השיר ביום א', ניתן להוסיף תנועות, כלי נגינה שהכינו הילדים, שירה בקבוצות, ריקוד או תנועה. אפשר לנסות לשיר בשפת הצבים – צבית. ניתן להוסיף תנועות של צב כריקוד, או לתאר את הבעות הפנים השונות של הילד, האמא והצב

מפגש שני

קריאה- הנמר של שלמה המלך

המלך שלמה נודע בחכמתו למרחקים. גם בארצות רחוקות שמעו על חכמתו הרבה ועל יכולתו המיוחדת דבר עם חיות:

"וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם (…) וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב. וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים. וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ" (מלכים א', ה' י- י"ד).

על בסיס זה נכתבו מדרשים ואגדות, ואנו בחרנו להביא סיפור מקורי – ישראלי, שכתבה סופרת הילדים שלומית כהן – אסיף: "הנמר של שלמה המלך" הסיפור המחורז מלווה באיורים ומופיע באתר אלכסון ומלווה באיורים משובבי נפש של המאיירת גיל-לי אלון-קוריאל  .

הסיפור מערב דמיון ומציאות, אהבת חיות וסקרנות, שמחה ומקוריות ומציג דמות שאיננה מתוארת במקורות – שלמה המלך הילד שאהב בעלי חיים. הוא גם מתאר בדרך מקורית ומעוררת השראה את נושא הלימוד: אנו לא רק לומדי בבית הספר ובמקצועות הלימוד- יש עולם שלם שניתן ללמוד ממנו, כפי ששלמה הקטן למד מבעלי החיים את שפתם.

הצעת הגשה:

הנמר של שלמה המלך"

מפגש שלישי

הנמר של שלמה המלך- דגש על האיורים

ביום זה נשוב ונקרא את הסיפור המחורז של שלומית כהן-אסיף, אלא שהפעם נתעכב על האיורים המלווים אותו; נתעכב על הפרטים השונים ונחווה את עולם האיור כעולם של יצירה בפני עצמה הקשורה לסיפור, אך "חיה" כ"סיפור" נפרד.

הצעת הגשה:

אפשרות א' –להתחיל מהאיורים

נצפה תחילה באיור הראשון, בו מתואר החדר המשעשע של שלמה הקטן, ובו חיות בכל מיני פינות ומקומות בלתי מצפויים: הצבים בגרביים, ישנן חיות מתחת למיטה, על המדפים, בתמונות, על המיטה, על המנורה ובכל פינה. במרכז יושב שלמה המאושר – מחיי ומחזיק בבעל חיים.

מהלך:

• נספר לילדים כי היום נכנס לחדרו של שלמה הקטן ונקרין בפניהם את האיור.
• נבקש מהם לזהות בעלי חיים ולציין את מיקומם.
• נשאל – האם הייתם רוצים לבקר בחדר של שלמה?
• האם הייתם רוצים חדר כזה – מדוע?
• נתחיל בקריאת השיר – לפני כן נבקש מהילדים להביט היטב בתמונה במהלך ההקראה ולראות במה השיר והאיור דומים ובמה המאיירת יצרה לעצמה "סיפור" משלה לא מילים, באמצעות איור.
• כשנגיע לחלק בשיר המתאים לאיור הבא נעצור שוב. "אל תקשקש/ מן הארמון/ את החיות נגרש" – נבקש מהילדים להביט באיור ולציין מי הדמויות שמוצאות-חן בעיניהם באיור ומדוע.
• נבקש להציג את הבעות הפנים ששונות: ש המלכה, בעלי החיים השונים ושלמה הילד.
• נמשיך בקריאה ונתמקד באיור השלישי, לאחר ששלמה מתאר לאמו את החלומות ואת "בריחת" החיות מהחלום: נבקש מהילדים להביט בלבוש של שלמה לעומת הלבוש של אמו, וברקע של שלמה לעומת הרקע של אמו.
• נעמוד על כך ששלמה לבוש בבגדים חלקים ואמו בבגדים מעוטרים, אבל החלק של שלמה גדול ו"עשיר" יותר בפרטים: עיטורים ובעלי חיים. זה החלק המעניין, המשמח והמקורי יותר באיור . רק הציפורים עפות מעל האם…
• נתמקד לרגע בציפורים – הן עפות, כמו הדמיון – הן לא ניתנות לעצירה – הן מגיעות אפילו לעולמה של האמא שהוא קפוץ וסוגר [שימו לב להבעות הפנים שלה ולידיים המוסתרות מאחורי הגב…]
• נמשיך בקריאה עד לסוף השיר.

אפשרות ב- להתחיל מהשיר

להתחיל בהקראה של חלק א' של השיר וממנו לאיור  וכך הלאה.

מפגש רביעי

דמיון מודרך – החיה שעזרה לי

מפגש חמישי

ידע עולם- דוקטור דוליטל

• למורה –דמותו של דוקטור דוליטל, הרופא האנגלי החביב שידע לדבר בשפת החיות ויצא להרפתקאות יחד עם ידידיו החיות, כבשה לבבות ברחבי העולם.
• לקריאה נוספת – הכתבה "הוטרינר האהוב בעולם" מאת מאשה צור גלוזמן, באתר הארץ .
• מטרתו של פרק זה היא להכיר לילדים את הדמות ולעודד אותם, בעדינות ובעקיפין, להגיע לספרייה ולקרוא את עלילותיהם של דוקטור דוליטל, צי'צי, פוליניזיה וגב-גב.

הצעת הגשה:

• מומלץ להביא למפגש את אחד מספרי דוקטור דוליטל, ולהציץ מעט באיורים החביבים שצייר הכותב והמאייר יו לופטיג.

• נספר לילדים כי סיפורנו מתחיל בעיר קטנה באנגליה בעלת שם יוצא דופן: "מדמנה בגיא השלוליות". אפשר להציץ ולראות את העיר הקטנה – הנה היא כאן לפנינו:

העיר מדמנה בגיא השלוליות, מתוך – סיפורו של דוקטור דוליטל מאת יו לופטיג. אנגיה 1920, (ויקישיתוף)

בעיר זאת גר איש מיוחד שהיה רופא – דוקטור גו'ן דוליטל. הדוקטור אוהב חיות ואוסף אותן אל ביתו:

דוקטור דוליטל, מתוך – סיפורו של דוקטור דוליטל מאת יו לופטיג. אנגיה 1920, (ויקישיתוף)

לאט לאט עוזבים אותו בני האדם החולים שמעדיפים לא להגיע לבית מלא בעלי החיים. תארו לכם להגיע לרופא ולפגוש אצלו בבית תנין שברח מהקרקס?! אבל דוקטור דוליטל לא רק אוהב בעלי חיים – הוא מצליח ללמוד את שפת החיות וכך להיות חבר שלהן. דוקטור דוליטל לא מתגורר לבדו – אתו בבית גרה התוכית החכמה פולינזיה, ב-גב החזיר, ג'יפ הכלב, דב-דב הברווז, טו-טו הינשוף, צ'י-צ'י הקוף ודחיק-סליק – בעל החיים הדמיוני בעל שני הראשים.

אם תביטו היטב בתמונה המצורפת, מויקיפדיה, תוכלו לראות שסביב דמותו של הדוקטור, מופיעות כל החיות הללו – חבריו הטובים ביותר. החברה הזאת נקלעת להרפתקאות במקומות שונים ורחוקים בעולם – ובכל פעם מצליחה לתקשר עם בעלי החיים ולסייע להם: הוא וחבורתו מגיעים לאפריקה לסייע לקופים שחלו במגפה, נתקלים בדרך בשודדי ים,  טסים ליר, פותרים תעלומת רצח, מקימים מעין גן חיות בחצר הבית, ועוד.

דווקא דוקטור דוליטל- העגלגל והחביב, זה ששמו מבטא באנגלית שלווה ולא פעלתנות – DO LITTLE – עשה מעט – דווקא הוא מוצא את עצמו מפליג למרחקים, מתמודד עם מקומות זרים ומצליח לעזור לחיות.

איורים – כדאי להציץ באיורים החביבים שאייר לופטינג לספרו – תוכלו למצוא דוגמאות רבות בגוגל תמונות – " dr dolittle illustrations".

אם נקרא את מילותיה של התוכית פולינזיה אל דוליטל, אולי נבין משהו מהייחוד של דוקטור דוליטל:

" … בני האדם עושים לי בחילה. הם חושבים שהם כל כך נפלאים. העולם קיים כבר אלפי שנים, נכון? והדבר היחיד בשפת החיות שבני אדם למדו להבין זה שאם כלב מכשכש בזנב, הוא מתכוון לומר 'אני שמח!' – מוזר, נכון? אתה [=דוקטור דוליטל] הבנאדם הראשון שמדבר כמונו. אוי, לפעמים אנשים מרגיזים אותי בצורה איומה – הם כל כך מתנשאים… מדברים על 'החיות האילמוֹת'. אילמוֹת! – הא!'

(יו לופטינג, סיפורו של דוקטור דוליטל, תרגום – עטרה אופק, מודן ואוקיינוס 2013, עמ' 21)

קצת על המחבר – יו לופטינג

יו לופטינג כתב ואייר את ספרי ד"ר דוליטל. כשהוא כתב את הספר הראשון, הוא לא שער לאיזו הצלחה יגיעו הדברים. הוא בכלל התחיל כי היה לו רע ומשעמם וכי הוא התגעגע הביתה, לילדים שלו: כמו אזרחים בריטים צעירים רבים, גם לופטינג גויס לצבא להילחם במלחמת העולם הראשונה. זו הייתה מלחמה קשה והחיילים בילו זמן רב בחפירים – חפירים [חפירות בתוך האדמה] שנמצאו מול החפירות של האויב. בגשם, בלכלוך, בקור ובשעמום – כך הם חיו. לופטינג היה קצין בצבא. הוא ישב בחפירות עם חייליו בצרפת ובבלגיה כשהוא מתגעגע אל קולין ואל אליזבט – הבן והבת שלו. אז הוא כתב להם מכתבים. אבל על מה הוא יכתוב? האם הוא יכתוב על המלחמה? – זה לא נושא מתאים לילדים , ובטח לא לילדים שמחכים לאבא שלהם. הוא רצה לעודד אותם ואותו. לופטינג שם לב לבעלי החיים ששרתו במלחמה [אז היו רבים כאלה] – לסוסים ולפרדות המסכנים שסבלו ולא קיבלו טיפול הולם. "אם רק היה כאן רופא רחמן וטוב שהיה דואג לבעלי החיים!" – כך חשב לופטינג, והחליט לנחם את עצמו ולעודד את ילדיו ולהמציא את הרופא שהיה חסר כל כך בחפירים.

כך "נולד" דוקטור דוליטל! לופטינג לא היה רק סופר מוכשר, אלא גם מאייר שיצר דמות מקסימה ועגלגלה ותיאר באיורים בקווי שחור-לבן את הרופא, חבורתו והרפתקאותיו. הילדים אהבו את המכתבים וכאשר לופטינג חזר הביתה, הוא פגש במקרה סופר והרה לו את הסיפור שכתב. הסופר התלהב ושלח אותו להוצאת הספרים איתה עבד. הספר זכה להצלחה גדולה ולופטינג כתב סדרה שלמה . הוא פרסם 12 ספרים ועוד שניים יצאו לאחר מותו על-פי הכתבים שהשאיר אחריו.

בעקבות הספרים האהובים נוצרו סדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע, סדרת אנימציה, מחזות לילדים ומחזמר: דוקטור דוליטל הצליח להתחבב על רבים בכל רחבי העולם.

מפגש שישי

אפשרויות נוספות לבחירה

• השיר "האדון רופא " (דוקטור דוליטל),  מילים ולחן – שלום חנוך
• השיר "כמה שרציתי כלב," מילים – יהונתן גפן, לחן – יוני רכטר
• השיר "הדודה שלי מאוסטרליה שלחה לי קנגורו קטן" מאת עדינה בראל
• הסיפור "דודי שמחה אוהב חיות" , ע. הלל. הדגמה של קריאת הסיפור בסרטון  "השעה שלנו: דודי שמחה".
• משחק חברה – "מעגל החיות":  מחלקים את הקבוצה לצוותים בני ארבעה משתתפים. כל ילד/הבצוות מקבל/ת שם של חיה: כלב, חתול, עכבר ונמלה. הכלב עומד מחוץ למעגל שיוצרות שאר החיות, עליו לנסות ולתפוס את החתול, אך שאר החברים מנסים למנוע ממנו על ידי הסתובבותם. לכלב אסור לתפוס את החתול דרך המעגל אלא רק סביבו. בסיבוב הבא יצא החתול ויתפוס את העכבר וכן הלאה. אפשר כמובן יותר חיות ומעגלים יותר גדולים.
• קריאה – ספרי סדרת הספרים ד"ר דוליטל מאת יו לופטינג