קריאת כיוון

שבוע ספר הוא השבוע האחרון בסדרת  שבועות בגד, בית, לחם וספר שהתייחסו אל ההתפתחות האנושית, אל תרבויות שונות ואל ההבדלים בין האדם החי והצומח.

שבוע ספר נבדל מהם בזאת, בהיותו מייצג את התרבות האנושית לבדה. היות האדם המדבר, הקורא והכותב בעל החיים היחיד המסוגל לפתח תרבות, לתעדה ולהנחילה מוצג בפני התלמידים בסיום שנת הלימודים ובחיבור עם חג השבועות ומיד לאחריו שבוע הספר.  

חג השבועות, בהקשר זה, חג מתן תורה הוא חג הספר של עם הספר.
מיד לאחריו מצוין ברחבי הארץ שבוע הספר (שכבר הפך קרוב יותר לחודש הספר אך שמר על שמו).

במהלך השבוע התלמידים ייהנו מהרבה קטעי קריאה, הקטעים נבחרו כמי שמייצגים נגיעות שונות של עולם הספר בנפשו של האדם / הילד.
בנוסף נחשף לאופן המיוחד שבו נכתבים ספרי התורה על ידי סופרי סת"ם.
נפליג בעולם הדמיון אל ההיסטוריה של כתיבת מגילות ודרכן נכיר את הסיפור המרגש והפלאי של גילוי מגילות קומראן. ונתנסה בכתיבה בעקבות תמונות.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר אבא סיפור.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: הסיפור שאינו נגמר.

מפגש 3- מפגש קריאה: קריאת הספר- 'ספריית הלב' והבאת ספר אהוב על הילדים

מפגש 4- דמיון מודרך: הפלגה בדמיון אל מגילות קומארן.

מפגש 5- מפגש ידע: איך מכינים ספר תורה- סרטון והתנסות בכתיבה בדיו.

מפגש 6- מפגש קריאה ויצירה: קריאת הספר 'איה פלוטו' וכתיבת סיפור חדש לציורים.

מפגש 7- מפגש קריאה ויצירה: קריאת 'מפנקסו של הגמד סיפורון' ויצירת עץ ציורים/סיפורים' הכנת פנקס.

מפגש 8- מפגש קריאה : הספרים המעופפים המופלאים של מר מוריס לסמור והכנת כריכה לספר.

עוד המלצות לספרים לשבוע זה:

• זה ספר/ לין סמית המתאר את הפער בין חווית הספר והמכשירים האלקטרונים.
• הספר הזה אכל לי את הכלב/ ריצ'רד בריין ו/או אנחנו בתוך ספר/ מו וילמס (המוצלח יותר) שניהם ספרים הומוריסטיים העוסקים בחיבור בין המציאות לעולם המתרחש בספר ולתחושת הדמויות בתוך הספר אל לקוראים.

מפגש ראשון

שיר השבוע

אבא סיפור

מִלִּים: יְהוֹנָתָן גֶּפֶן  לַחַן: מִיקִי גַּבְרִיאֵלוֹב

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

מפגש שני

קריאה- הסיפור שאינו נגמר / מיכאל אנדה

הסיפור שאינו נגמר פורסם לראשונה בגרמנית בשנת 1979.
הספר הוא ספר פנטזיה בו מתחברים הדמויות בספר, זה של בסטיאן הקורא ב'סיפור שאינו נגמר' ושל החיים בפנטסיה על מנת להציל את עולם הפנטסיה. עולם פנטסיה הולך ונהרס חלקים שלמים ממנו נחרבים משום שבני האדם הפסיקו לדמיין ועולם הדמיון מבוסס על הדמיון האנושי. הספר מציג את מערכת הגומלין בין עולם הדמיון לעולם המציאות ומציג את המציאות העגומה ללא דמיון.

הסופר יליד 1929 חי כנער במלחמת העולם השנייה וראה כיצד יצירותיו של אביו הופכות אסורות תחת המשטר הנאצי. הספר נכתב לא מעט בעקבות מלחמת העולם השנייה ויש בו מסרים של הרמוניה ואחווה.
על הספר הזה ויצירות אחרות זכה הסופר בפרסים שונים. הספר נחשב כאחד מספרי המופת והוא  עובד לסרט מצליח בשנות ה80. מיכל אנדה כתב גם את הספר הנפלא 'מומו'.

אנחנו ממליצים לקרוא את פרק א' המסתיים בקטע הזה:
הייתי רוצה לדעת, אמר לעצמו, מה בעצם קורה בספר כשהוא סגור. מובן שיש בו רק אותיות והן מודפסות על הנייר, ובכל זאת – משהו בטח מתרחש שם, כי כשאני פותח אותו, מופיע לו פתאום סיפור שלם. מופיעות בו דמויות שאני עדיין לא מכיר ויש בו כל מיני הרפתקאות ועלילות וקרבות – ולפעמים פורצות סערות בים או שמגיעים לארצות ולערים זרות. והרי כל זה כבר נמצא איכשהו בתוך הספר. צריך לקרוא אותו כדי לחוות את הדברים האלה, זה ברור. אבל הם נמצאים בתוכו עוד קודם. והייתי רוצה לדעת, איך?

💬 אנחנו ממליצים לשהות בשאלה הזו ולהשאיר את הילדים לתהות בינם לבין עצמם.

מפגש שלישי

ספריית הלב / בנימין שבילי

בנימין שבילי סופר משורר ועורך ישראלי, נולד ב1956
פרסם את ספרו הראשון בשנת 1983.

הספר ספריית הלב יצא בשנת 2011 בהוצאת זמורה ביתן, והוא מציע התייחסות רליגיוזית אל עולם הקריאה והספרות.

מתוך 'מקור ראשון' על הספר:

"לספר, בעיני שבילי, יש מהות אימננטית וסוג מסוים של קדושה. גם בעת מצוקות הילדות הקשות, תמיד היה שם הספר. החבר הטוב, האמיתי, שכל מהותו ובקשתו היא להפליג עם הילד למחוזות הדמיון שבהם נמצאים מרקו פולו וגיבורים אחרים ולהם פתרונות ותשובות נכונות תמיד. אלא שהילדות הכואבת חלפה והספר הופך להיות חמקמק. צריך לפענח את מה שהוא מספר לנו באמצעות גיבוריו והמילים הרבות הטמונות בדפיו"

ובביקורת מהארץ מובא הציטוט הבא:
"הייתי בן 11 כשיצאתי לשוח בשדה עם תום סוייר, אהוב לבי, רצתי אחריו בשכונת העוני המוזנחת והמלוכלכת מול החומה בגבול עם הירדנים, מכל עבר הייתי מוקף אלימות, אטימות וגסות של קטנים וגדולים, זה לא היה נורא, ידעתי שתום ידידי יכול להיות כל הזמן לידי, הוא היה חבר מרתק, כה קרוב, שהאמנתי לו בכל לבי". ומאז, "חומה של ספרים הגנה עלי והבטיחה שלעולם לא אהיה לבד".

הצעת הגשה:

• מתוך הנחה שגם לילדים יש ספר שהשפיע עליהם, שהם אהבו כשהיו 'קטנים', שהם אוהבים לחזור אליו וכד' אנחנו מציעים לבקש מהילדים להביא איתם ספר אהוב שיישאר במשך השבוע בכיתה.
• לאחר הקטע מתוך ספרו של בנימין שבילי נאפשר לילדים לקרוא מבין הספרים שהובאו לכיתה. ללא מילים וללא הסברים על הקשר אל הספר.
• באופן כללי אנחנו מציעים לחזור אל האפשרות לעיין ולקרוא בספרים השונים במהלך השבוע.   
• עוד על הספר אפשר לקרוא בכתבה ב'הארץ'

מפגש רביעי

מגילות קומראן – דמיון מודרך

דמיון מודרך

הניחו את הראש / או שכבו על מזרן
עצמו עיניים, הרפו את הגוף. לאט לאט כל מה שיושב על הלב מתמוסס.
המועקות עוברות דרך הידיים והרגליים. אתם מרגישים את הידיים הופכות כבדות יותר, דמיינו כיצד כל תחושה לא נעימה נעה בתוך גופכם לכיוון קצות האצבעות, הנה הן נתלות ומסרבות לעזוב אתכם כמו טיפות הן נושרות מן האצבע החוצה מהגוף.

כעת נשמו נשימה עמוקה.
תנו לגוף להתרפות לגמרי, הניעו את הראש בעדינות מצד לצד ושחררו את המחשבות האחרונות ממנו.

נשמו נשימה עמוקה.
שימו לב לנשימות שלכם. הקשיבו להן. התרכזו רק בהן.
הכניסו אוויר פנימה דרך האף באטיות ובאריכות ככל שניתן.
 הכניסו את האוויר שהנכם שואפים עד בסיס הבטן התחתונה.
השאירו את האוויר באזור זה למשך מספר שניות.
שחררו את האוויר באיטיות דרך הפה.
חזרו על התרגיל מספר פעמיים.

אתם במדבר יהודה.
חם, חם מאד.
עגלי זיעה מכסים את גופכם.
מידי פעם בפעם אתם מסירים את הכאפייה מראשכם להתאוורר רק לרגע ומחזירים אותה מיד בשל החום הגדול.
נאד המים שלכם כמעט נגמר, השמש כבר עלתה מים המלח הפרוש למרגלותיכם והיא מתקרבת אל אמצע השמים.
בקרוב החום יהיה בלתי נסבל.
צריך להחזיר את העדר מהמרעה אל הדיר למנוחת צהרים.

אתם קמים לאט, סוקרים שוב באהבה את הנוף עוצר הנשימה הנגלה לעיניכם, ים המלח מנצנץ רגוע ומזמין. נחל קומראן על מצוקיו הגבוהים והמרשימים 
וביניהם, בנקיקי הסלע, רק אתם לבדכם יודעים את מקומם, נחבאים הגבים ובהם מים חיים, החֲוָחִים המהווים בתים לשפני הסלע, עופות דורסים וגם נחשים והמערות. המערות מהלכות עליכם בחבלי קסם ואימה. מה קרה כאן בעבר? האם דוד התחבא באחת מהן כשברח משאול? ולוחמי בר כוכבא – האם כאן הסתתרו מחיילי הלגיון הרומי?

עוד לגימה מנאד המים. צריך לחזור, המים אוזלים.

אתם מביטים סביב לראות שכל העדר סביבכם ואפשר להוביל אותו חזרה. עוד סקירה אחרונה, עוד ליטוף בעין למקום המיוחד הזה שעם כל החום, הרוחות והקור הקשה בלילות לא הייתם מחליפים לעולם.
והנה עיזה פזיזה וצעירה שהתרחקה מהעדר.
אתם ממהרים אחריה והיא נעלמת מאחורי סלע.
היכן היא?

צריך למצוא אותה מהר היא עלולה להיפגע בנקיקים ובמערות והעדר צריך לשוב כבר לדיר.
הנוף עוצר נשימה, מדרונות תלולים, סלעים נישאים, פתחי מערות משובצים אבל העז איננה.
אולי היא נפלה לפתח המערה הזו?

אתם מזדרזים ומטילים אבן אל פתח המערה, בתקווה שהעז תיבהל ותרוץ החוצה. 
מהמערה נשמע קולה של האבן מכה בחרס.
משהו נמצא בתוך המערה.
אתם מביטים לאחור. העדר רועה בנחת.
הסקרנות לא מאפשרת לכם לחזור אל העדר מבלי לבדוק מה קרה במערה.
אתם משתלשלים פנימה בזהירות.
בפנים הכל חשוך וטחוב.
לוקח לכם רגע להתרגל.
העיניים ממצמצות.
אתם מסתכלים סביב ולא רואים דבר.
הנה הם… הנה שלושה כדים מוצנעים מאחורי סלע.
הלב מתחיל לפעום בקצב מסחרר.
איך האבן שזרקתם פגעה דווקא בהם?
אולי מצאתם אוצר? 
מה הוטמן כאן ועל ידי מי?

בצעד מהסס אתם מתקרבים אל הכדים. הם חתומים וסגורים.
הם נראים לכם עתיקים מאד.
אתם מסדירים את הנשימה.
צריך לחשוב.
איך לפתוח אותם מבלי לפגוע בתכולתם.
אתם מרימים את הכד. הוא קל.
נדמה שאין בו כלום. אוצר גדול כנראה שאין בו.
זה לא הזמן להתאכזב נפתח ונראה.

הנה אבן חדה בצד המערה. בתנועה מדויקת אתם מטיחים את פי הכד על האבן וראש הכד נשבר.
אתם הופכים את הכד ומתוכו נופלים חלקים של קלף. עור מעובד.
אתם מרימים אותם ומסתכלים, נראה לכם שמשהו כתוב עליהם.

זה לא האוצר שחיפשתם, את מי מעניינות מגילות עתיקות ומתפוררות.
אולי אפשר להשתמש בעור לתקן את הסנדלים שלכם.
אתם מסתכלים על הסנדלים הישנות. הן עשו איתכם דרך ארוכה וכבר הגיע הזמן לתקן אותם.
נו, זה לא אוצר גדול אבל גם זה משהו.
בזריזות אתם שוברים את הכדים הנוספים ומטפסים למעלה עם שבע מגילות.
והנה גם העז השובבה.
אתם מחייכים לעצמכם, באמת חשבתם שתמצאו אוצר?!
בדרך הביתה אתם מחליטים ללכת אחרי מנוחת הצהרים לסנדלר ולתפור לכל המשפחה בהפתעה סנדלים חדשות.

העזים נכנסות לדיר ואתם שוטפים את הפנים ומנקים את הגוף ונחים קצת במאהל.
די מהר העיניים מתחילות להיעצם.
אתם לא ממש ערים וגם לא ממש ישנים.
נים לא נים אתם רואים את המגילות מרחפות מולכם.
הן נפרשות לפניכם, קרועות ובלויות.
אחת אחרי השנייה מציגות את עצמן לפניכם.
נדמה לכן שהן לוחשות משהו.
אתם מתאמצים לשמוע.
קשה להבין הקול נשמע בין לחישה לנשיפה.
אולי אתם רק מדמיינים?
לא הנה שוב קולן של המגילות

"אוצר" הן לוחשות…
אוצר גנוז…
אנחנו ספר הספרים
במשך אלפי שנים שימרו את המילים שכתובות עלינו…
העבירו מסב לנכד מאם לבת…
אתם מצאתם אוצר…. אוצר…

אתם מתעוררים בבהלה.

מפגש חמישי

איך כותבים ספר תורה?

בסרט הזה מדגים את הכנת הקולמוס ואת הכתיבה עצמה. כדאי להקדים ולומר שסופר סת"ם מעתיק ספרי התורה, תפילין ומזוזות, והוא אינו מחבר אותם. עוד כדאי להוסיף שאת הקלף עליו נכתבים ספרי התורה, התפילין והמזוזות יוצרים מעור בהמה כשרה מעובד. את הדיו מכינים מחומרים טבעיים, שרף, עפצים ועוד.
בתום הצפייה כדאי להציע לכל ילד להתנסות בכתיבה בדיו.

הצעת הגשה:

• ניתן לקנות מראש כמה ציפורנים בחנות כלי כתיבה וכן דיו. ולאפשר לכל תלמיד/ה לכתוב את שמם על בריסטול דמוי קלף.

  אנחנו ממליצים למי שמתאפשר לו לקיים את המפגש בבית הכנסת ולהראות לילדים את ספר התורה עצמו. במידה שהדבר אינו מתאפשר ניתן להציג קלף של מזוזה או קלף פתוח של תפילין.

חומרים דרושים:

• בריסטול קלף
• ציפורנים
• דיו

מפגש שישי

איה פלוטו – סיפור בעקבות תמונה

הספר "איה פלוטו" החל מסדרת ציורים של הכלב 'פלוטו' שחי בקיבוץ מגידו.
ארי רון צייר את הכלבלב לבתו אסנת כדי להנעים את זמן ביקוריה בחדר. (בזמנו הילדים היו חיים בבתי הילדים ובאים לביקור בחדר ההורים מידי יום).
את הציורים תלה ארי בחדר האוכל של הקיבוץ ורעיתו דינה כתבה סיפור שליווה אותם. 
האיורים זכו להצלחה רבה ואנשי הקיבוץ ביקשו להדפיס את הספר גם לחברים נוספים.

בעצת מחלקת החינוך של המשק, ארי שם פעמיו אל העיר הגדולה לפגוש בלאה גולדברג, סופרת ילדים שעבדה בהוצאת פועלים (הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד).   

לאה גולדברג התנדבה לחרוז לאיורים חרוזים במקום הסיפור הארוך שכתבה דינה. וכך יצא הספר לראשונה בשנת 1957. על כריכתו נכתב חרוזים: לאה גולדברג.
אייר: ארי רון. הספר הוקדש לאסנת

בשנות ה70 הוצאה מהדורה חדשה לספר ובהוצאה לא נמצאה הגלופה המקורית של הכריכה וארי רון צייר את פלוטו שוב. הציורים בגוף הספר נותרו המקוריים. 

על הסיפור המיוחד מאחורי 'איה פלוטו' ניתן לקרוא כאן ולצפות כאן

הצעת הגשה:

הקרינו את האיורים של הספר 'איה פלוטו' ובקשו מהילדים לכתוב סיפור אחר לאותם איורים.

מפגש שביעי

מפנקסו של הגמד סיפורון/ טובה הרשקוביץ

הספר "מפנקסו של הגמד סיפורון" מתאר את עלילות הגמד הקוסם, סיפורון. סיפורון הוא שר היער האחראי על כל הגמדים וכל עצי הסיפורים.  בפרק הראשון סיפורון מגלה שהגמדים משתעממים מהסיפורים שלהם והוא יוצא למצוא מעשיות חדשות ליער הסיפורים. הספר כולו בנוי ממעשיות אילו.

רוב המעשיות הושמעו כתסכיתי רדיו בתכניות ל'אם ולילד' ברשת א' מידי יום. הספר יצא לראשונה בשנת 1973, והוצאתו האחרונה (ככל שמצאתי) משנת 2006.

הצעת הגשה:

•  ליצור את עץ הציורים המצחיקים/ המופלאים/ העצובים ולתלות אותם בכיתה. הילדים יוכלו להוסיף סיפורים ולתלות על העצים כהבנתם. 
•  לכתוב סיפורים קצרים שיהיו המעשיות ביער הסיפורים של הכיתה – אפשר ממש לתלות יער של סיפורים בכיתה.
•  אפשר (אם התקציב מאפשר) לתת לכל ילד פנקס קטן ולהציע להם לכתוב מעשיה אחת.
• לחזור לקריאה דמומה של הספרים הנבחרים שהביאו הילדים מביתם.

חומרים דרושים:

• דפים ועפרונות
• פנקסים

מפגש שמיני

הספרים המעופפים המופלאים של מר מוריס לסמור / וויליאם ג'ויס

בכריכה הפנימית של הספר כתוב כך: הסופר והמאיר הנודע ויליאם ג'ויס החל לעבוד על סיפורו של מר מוריס לסמור כמחוות הוקרה לביל מוריס, האיש שהקדיש את חייו לספרים ופעל לקידום ספרי ילדים בספריות באמריקה. אלא שההוריקן קתרינה, שפגע במדינה שבה גר ג'ויס, קטע את התקדמות הספר. ג'ויס פגש במקלטים ילדים שבתיהם נהרסו, ונוכח בכוחם המרפא של סיפורים. וכך התפתח הסיפור לכיוונים חדשים ומפתיעים והתקדם גם בנתיבים אחרים –סרט אנימציה קצר שזכה בפרס האוסקר ואפליקציית סיפור פורצת דרך.

הספר מתחיל ונגמר בפתיחת ספר ובדרך אנחנו מגלים את הנחמה, החיות והמרפא שהספרים מעניקים. מרתקת העובדה שסיפור שכולו שיר הלל לספרים החל דווקא כסרט אנימציה, זוכה פרס האוסקר לסרטים קצרים לשנת 2011. צפו כאן  (15 דק)

הספר והסרט עשירים במקורות השראה ומחוות, ביניהם הקוסם מארץ עוץ, מרי פופינס, דמותו של מוריס לסמור שעוצבה במחווה לדמות הנווד של צ'רלי צ'פלין  וכמובן המפטי דמפטי (הדמות מתוך אליס בארץ המראות ) שדמותו והלחן של שירו מלווים את הסרט כולו.  

הסרט מאפשר הרבה יותר פרטים ותנועה והוא מומלץ מאד לצפייה בכיתה. 

עוד על הספר והסרט באתר הרשמי  

הצעת הגשה:

• איורי הספר מלאים בפרטים נפלאים, מבנה הספרייה (החזית והפנים), מקל הסבא של הספר הזקן, פסנתר הכנף ועוד ועוד. כדאי ורצוי להתעכב על האיורים, למצוא בהם פרטים ולשוחח על השפעתם. 
• כריכת הספר של לואיס לסמור מייצגת את דמותו. ציירו את כריכת הספר שלכם.
• נסו לצייר גם אתם את השפעת הספרים עליכם – אפשר להשתמש במוטיב הצבע מהספר.